אחת השיטות המקובלות להשקיה חקלאית כיום היא שימוש בקולחים – שפכים שעברו טיפול לשיפור איכותם והוכחו בעבר כתורמים להשבחת הקרקע, כשישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש בשיטה. ואולם, מחקר חדש של האוניברסיטה העברית בשיתוף משרד הבריאות, מצא כי השימוש האינטנסיבי בקולחים להשקיה עלול לגרום לפגיעה בבריאות האדם. עוד נמצא כי 90% מהחשיפה העיקרית למזהמים נגרמת עקב צריכת ירקות עליים, כגון חסה, פטרוזיליה וכוסברה
קראו עוד:
החוקרים ביצעו אנליזה של אלפי דוגמאות צמחים וניתוח חשיפה לאדם בהתאם לנתונים מעודכנים של צריכת ירקות ופירות. ממצאי המחקר מוכיחים שבמקרי קיצון עלולים צרכנים, שלא בידיעתם, להיחשף לריכוזים גבוהים מעל המותר של תרופות. מדובר בממצאים מדאיגים, שכן ישראל היא אחת המדינות המובילות בהשקיה במי קולחים.
פרופ' חפץ: "אם מסתכלים על הדיאטה של האזרח הישראלי הממוצע אין סיבה לדאגה. אבל אצל אנשים שאוכלים הרבה מאוד פירות וירקות, בעיקר עלים, עלול להיות חשש לבעיה רפואית"
את המחקר ערך ד"ר אביתר בן מרדכי, יחד עם ד"ר טלי סיני מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות וד"ר תמר ברמן, הטוקסיקולוגית הראשית של משרד הבריאות, בהנחיית ד"ר חורחה טרצ'יצקי ופרופ' בני חפץ מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית.
במחקר, שהתפרסם בכתב העת Water Research, נבחנו פירות וירקות שהושקו בקולחים מכ-470 שדות חקלאיים בישראל. החוקרים בדקו ריכוז וכמות של 60 חומרים רפואיים נפוצים ושאר מזהמים אורגניים (בהם סוגי אנטיביוטיקות שונות ותרופות אחרות), והסתמכו על נתוני צריכה של פירות וירקות בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל שערך משרד הבריאות. "לאחר איסוף הנתונים, ביצענו הערכות חשיפה למזהמים עבור כל פרי וירק ביחס לכמות הצריכה שלו בישראל. השווינו את התוצאות ובחנו האם כמות המזהמים חורגת מערך הסף המקובל", מסביר פרופ' חפץ. לטענת החוקרים, בחינת החשיפה של האוכלוסייה הישראלית לחומרים רפואיים כתוצאה מצריכת תוצרת חקלאית, מסייעת בהערכת הסיכון הבריאותי הכרוך בה.
2 צפייה בגלריה
חסה ירקות עליים
חסה ירקות עליים
"ראינו ריכוזים חריגים מאוד של תרופה נוגדת פרכוסים בשם קרבמזפין, אשר יכולה לעורר תופעות לוואי קשות"
(צילום: shutterstock)
הממצאים מעלים כי צריכת תוצרת חקלאית המושקית במי קולחים חושפת את האוכלוסייה, שלא בידיעתה, לריכוזים גבוהים של חומרים רפואיים שנקלטו בצמח. זאת ועוד, נמצא כי 90% מהחשיפה העיקרית למזהמים נגרמת עקב צריכת ירקות עלים, כגון חסה, פטרוזיליה וכוסברה. ד"ר בן מרדכי מסביר: "במחקר בדקנו רק כ-60 חומרים, אך הגיוני לשער שכמות המזהמים גדולה הרבה יותר, כשהחשיפה של חלקם יכולה להגיע לעשרות אלפי ננו-גרם לחומר יחיד לאדם ביום. למשל, ראינו ריכוזים חריגים מאוד של תרופה נוגדת פרכוסים בשם קרבמזפין, אשר יכולה לעורר תופעות לוואי קשות".
פרופ' חפץ: "על מנת לשפר את המצב, חייבים לשנות תקנות, לערוך טיפול מתקדם בשפכים שיצמצם את ריכוז המזהמים במים או להגביל השקיית חלק מהגידולים בשיטה זו"
בהתייחס להשפעות הבריאותיות על הגוף, בעת צריכת כמויות גבוהות של ירקות עליים המושקים במי קולחים באיכות ירודה מדי יום – שלושה חומרים חורגים מערכי הסף ויכולים להעיד על סכנה פוטנציאלית לאדם. החומרים המרכזיים שנמצאו בעלים היו קרבמזפין, למוטריג'ין, ו-נלפאקסין, שנמצאו מעל 90% מהדוגמיות. הריכוזים של החומרים נעו בין עשרות בודדות של ננוגרמים של תרופה עד עשרות אלפי ננוגרם לק"ג חומר צמחי.
בגידולי הפרי השונים שנבדקו, המגוון והריכוז היו הנמוכים ביותר. מספר החומרים נע בין שלושה (תפוח) ועד שבעה (אבוקדו ועגבנייה). הריכוז נע בין אחדות לאלפי ננוגרמים של תרופה לק"ג פרי. בגזר נמצאו 13 חומרים, שריכוזם נע בין עשרות ועד מאות ננוגרמים של תרופה לק"ג גזר. החומרים המרכזיים שנמצאו בגזר היו קרוטמיטון, ניקוטין וקרבמזפין.
תרופות מי קולחים
פרופ' חפץ: "על מנת לשפר את המצב, חייבים לשנות תקנות, לערוך טיפול מתקדם בשפכים שיצמצם את ריכוז המזהמים במים או להגביל השקיית חלק מהגידולים בשיטה זו. יחד עם זאת, אם מסתכלים על הדיאטה של האזרח הישראלי הממוצע אין סיבה לדאגה. אבל אם הולכים לקבוצות קיצון, כמו אנשים שאוכלים הרבה מאוד פירות וירקות, בעיקר עלים, עלול להיות חשש לבעיה רפואית. כי הריכוז שמגיע לגוף האדם בירקות עם ריכוזי התרופות הגבוהות ביותר עלול להיות מסוכן עבור אותן קבוצות ספציפיות". לפי נתוני משרד הבריאות האוכלוסייה הערבית, שצורכת הרבה ירקות עלים, עלולה להיות חשופה במיוחד לסכנה.
2 צפייה בגלריה
בגזר נמצאו 13 חומרים, שריכוזם נע בין עשרות ועד מאות ננוגרמים של תרופה לק"ג
בגזר נמצאו 13 חומרים, שריכוזם נע בין עשרות ועד מאות ננוגרמים של תרופה לק"ג
בגזר נמצאו 13 חומרים, שריכוזם נע בין עשרות ועד מאות ננוגרמים של תרופה לק"ג
(צילום: shutterstock)

"ייתכן שהמסקנות היו חמורות יותר"

יש לציין כי משרד הבריאות קבע כללים למתן היתרים להשקיה בקולחים, המגדירים את האמצעים למניעת סיכון בריאותי, וכוללים, בין השאר, יצירת חסמים בין המים לבין התוצרת החקלאית עצמה. יש חמישה סוגים שונים של קולחים, מקולחים ברמה נמוכה ועד כאלה ברמה גבוהה מאוד. לפי דוח של רשות המים מ-2020, קיימת עלייה מתמדת בכמות השפכים המטופלים ומושבים להשקיה חקלאית. מתוך השפכים המוזרמים לביוב 90% מהם מטופלים במתקני טיהור שפכים, ומעל 85% מושבים להשקיה חקלאית. ההערכה היא ששפכי התעשייה מהווים כ-20% מכלל השפכים.
"יש חומרים שלא חיפשנו ויכול להיות שנמצאים", הוסיף פרופ' חפץ. "עבור חלק מהחומרים אין ערכי חשיפה. ולכן, האנליזה שלנו היא אנליזה בחסר. אם היו לי ערכי סף לתרופות אחרות, ייתכן שהיינו מגיעים למסקנות חמורות יותר. כלומר, המחקר הסתכל בחסר על הנתונים. בפועל, יכול להיות שהמצב בשטח יותר מסוכן ממה שאנחנו יודעים".
תגובת משרד הבריאות: "המחקר מציג תוצאות של הערכת סיכונים בריאותית שנעשתה ביחס לזיהום שאריות תרופות בתוצרת חקלאית עקב שימוש במי קולחין. המחקר מצא שירקות מסוג עלים מכילים את הריכוז הגבוה ביותר, אך בתרחיש הסביר לא נמצא סיכון לבריאות הציבור. יש לציין כי התרחיש הקיצוני שנבחן במחקר לא מתרחש בפועל, וזאת מאחר שלא כל הירקות מסוג עלים מושקים במי קולחין. משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחרי מחקרים בתחום ולשתף עימם פעולה".