כימיקלים שמוספים לפלסטיק מתערבים במערכות האנדוקריניות של בני האדם ובעלי החיים ופועלים כמשבשי הורמונים

לא רק ביספנול A: האם גם הפלסטיק הידידותי לסביבה מסוכן לבריאות של הילדים שלנו?

דו"ח חדש חושף: טריליוני חלקיקים של מיקרו־פלסטיק ומאות כימיקלים משבשי הורמונים המשמשים בתהליכי הייצור של פלסטיק מציפים את המים, המזון והאוויר שאנו נושמים - ומקורם גם בפלסטיק המתכלה שנחשב ידידותי. החשש הגדול: החשיפה אליהם עלולה להשפיע לא רק על הילדים שלנו אלא גם על ה־DNA של הדורות הבאים

פורסם: 22.02.21 , 08:34
בקיץ 1995 יצאה קבוצת תלמידים מבית הספר קאנטרי בלה סואור שבמינסוטה לטיול לימודי, ובמהלכו ביקרה בחווה חקלאית הסמוכה לנהר מינסוטה. למרבה חרדתם של הילדים והמורים, הם גילו במאגר המים שבחווה מספר גדול של צפרדעים משונות ומעוותות, חלקן עם רגליים שיצאו מתוך הבטן או מהצוואר. בשנתיים הבאות הגיעו לסוכנות להגנת הסביבה במינסוטה עוד ועוד דיווחים דומים על צפרדעים מעוותות מרחבי המדינה, מה שהוביל לחקירת התופעה ולתובנה שהעיוותים האלה נגרמים כתוצאה מזיהום כרוני של הקרקע והמים בכימיקלים מסוכנים, בין היתר מהחקלאות.
עוד במנטה:
הסיפור הזה, וגם דוגמאות רבות אחרות לקשר בין כימיקלים מסוכנים להשפעות שליליות על בעלי חיים בטבע, תוארו ברב המכר של פרופ' תאו קולבורן, Our Stolen Future ("עתידנו הגנוב", בתרגום חופשי), שיצא לאור ב־1996 בארצות הברית. פרופ' קולבורן, אנליסטית של בריאות סביבתית, הזהירה אז, בהתבסס על תצפיותיה המדעיות, שבני האדם נמצאים בסיכון דומה. הספר טלטל את הקהילה המדעית עד כדי כך שממשלת ארצות הברית הקצתה תקציבים עצומים למחקרים בנושא, ותחום חדש של מחקר נולד – מחקר המשבשים ההורמונליים (EDCs), הבוחן את הקשר בין חשיפה לכימיקלים שונים להשפעות על הבריאות.
6 צפייה בגלריה
פלסטיק מסוכן
פלסטיק מסוכן
הדו"ח החדש מצייר תמונה מדאיגה של הזיהום הנרחב בכימיקלים משבשי הורמונים במוצרי פלסטיק
(צילום: Shutterstock)

המחקרים הרבים שפורסמו מאז הצביעו על כך שחומרים משבשי הורמונים נמצאים בכימיקלים תעשייתיים וחקלאיים רבים, ובהם חומרי הדברה, מעכבי בעירה, ממיסים וחומרים פעילי שטח. ואולם דו"ח חדש שפרסמו בדצמבר האחרון החברה האנדוקרינית (הקבוצה הבינלאומית הגדולה ביותר של מדענים, רופאים וחוקרים בתחום האנדוקרינולוגיה) ו־IPEN (הרשת הבינלאומית למניעת מזהמים, International Pollutants Elimination Network), ממקד את תשומת הלב במקור עצום ומדאיג למשבשים הורמונליים – מוצרי פלסטיק. הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים הכרוכים במוצרי פלסטיק נמצאים בשנים האחרונות בלב הדיון הציבורי וזוכים לעתים קרובות לכותרות במדיה. זה לא מפתיע לאור העובדה שהפלסטיק פשוט נמצא בכל מקום. בתוך פחות ממאה שנה החומר הזה מצא את דרכו כמעט לכל מוצר שנמצא בשימוש כיום - החל בשקיות ניילון, אריזות ומכלי מזון, דרך סיבים סינתטיים בבגדים, ברהיטים, במוצרי פנאי וצעצועי ילדים, קוסמטיקה, דבקים, צינורות השקיה, מכוניות, חומרי גלם לבנייה, וכלה במוצרים רפואיים כמו מפרקים מלאכותיים וצינורות תוך־ורידיים, ומיום ליום השימוש שלנו בפלסטיק ובמוצרים העשויים ממנו הולך וגדל.
לפי הדו"ח, גם הפלסטיק המתכלה, שנחשב לביולוגי ולאקולוגי יותר מהפלסטיק הקונבנציונלי, מכיל תוספים כימיים דומים שגם להם יש השפעות משבשות הורמונים
מה שהרבה פחות מדברים עליו הוא הכימיקלים שמוצרי הפלסטיק מכילים. כימיקלים אלה מוספים לפלסטיק במטרה להפוך את מוצרי הפלסטיק לגמישים יותר, לעמידים יותר בפני שריפה ובפני קרינת UV, להעניק להם תכונות אנטי מיקרוביאליות או אפילו רק כדי להפוך את הפלסטיק לצבעוני יותר. אלא שמתברר שרבים מהתוספים האלה מתערבים במערכות האנדוקריניות של בני האדם ובעלי החיים ופועלים כמשבשי הורמונים, ואם זה לא מספיק הם גם דולפים מהמוצרים והאריזות לתוך נוזלים, לתוך המזון ולסביבה שלנו.
הדו"ח החדש מצייר תמונה מדאיגה של הזיהום הנרחב בכימיקלים משבשי הורמונים במוצרי פלסטיק. הוא מציג ראיות ממאות מחקרים התומכות בקשר סיבתי בין החשיפה אליהם להשפעות על המערכת האנדוקרינית ועל מחלות ונזקים בריאותיים - החל בסוכרת ובסרטן וכלה בהפרעות בפוריות ובליקויים נוירולוגיים בעוברים ובילדים. יתרה מכך, לפי הדו"ח גם הפלסטיק המתכלה, שנחשב לביולוגי ולאקולוגי יותר מהפלסטיק הקונבנציונלי, מכיל תוספים כימיים דומים שגם להם יש השפעות משבשות הורמונים. "רבים מסוגי הפלסטיק שאנו משתמשים בהם מדי יום בבית ובעבודה חושפים אותנו לקוקטייל מזיק של כימיקלים המשבשים אנדוקרינית", מציינת המחברת הראשית של הדו"ח, ג'ודי פלוס מאוניברסיטת אילינוי. "יש צורך בפעולה ברמה העולמית כדי להגן על בריאות האדם וסביבתנו מפני איומים אלה".

שיבוש הורמונלי וחשיפה לדורות הבאים

EDCs הוגדרו על ידי האגודה האנדוקרינית כ"כימיקל או תרכובת של כימיקלים אקסוגניים (כלומר ממקור חוץ-גופי) המשבשים כל היבט של פעולות ההורמונים". על פי הדו"ח החדש, העלייה בשיעורי המחלות האנדוקריניות מקבילה לייצור המוגבר של כימיקלים, כולל התוספים הכימיים לפלסטיק. הייצור העולמי של הפלסטיק צמח אקספוננציאלית מ־50 מיליון טון באמצע שנות ה־70 ל־360 מיליון טון ב־2018, ועל פי הערכות, עד 2050 הוא צפוי לגדול ל־1.1 מיליארד טון! מגמות דומות קיימות גם ביחס למקורות כימיים אחרים למשבשי הורמונים.

6 צפייה בגלריה
פלסטיק מסוכן
פלסטיק מסוכן
העלייה בשיעורי המחלות האנדוקריניות מקבילה לייצור המוגבר של כימיקלים כולל התוספים הכימיים לפלסטיק
(צילום: Shutterstock)

על פי מחקר שפורסם בכתב העת Environmental Science & Technology בינואר 2020 וכלל 19 מדינות ואזורים בעולם, כיום רשומים לייצור ולשימוש יותר מ־350 אלף כימיקלים ותרכובות כימיות כשזהותם של רבים מהם אינה ידועה. לגבי כ־50 אלף כימיקלים נטען כי הם "סודיים", וכ־70 אלף נוספים מתוארים באופן מעורפל. לא ייאמן ככל שזה נשמע, רוב הכימיקלים לא הוערכו בהיבט של הסיכון לשיבוש הורמונלי, אך ההערכה השמרנית היא שיותר מאלף מהם עלולים להיות EDCs. החשיפה למשבשי ההורמונים על פי הדו"ח היא בעיה אוניברסלית. דגימות שנלקחו מהאוכלוסייה מצביעות על כך שכמעט לכל האנשים ברחבי העולם יש EDCs בגופם.
הדו"ח מפרט שורה ארוכה של מחלות ובעיות בריאות שנמצא קשר בינן ובין משבשים הורמונליים - בהן הפרעות נוירולוגיות והתנהגותיות, השמנת יתר ובעיות בתפקוד המטבולי, הפרעות רבייה וסרטן הרגיש להורמונים - ומציג מחקרים רבים המצביעים על קשר כזה. בנוסף, המחברים מצביעים על תחום חדש שנחקר בשנים האחרונות – ההשפעות החיסוניות והדלקתיות של ה־EDCs. לדבריהם, המערכת החיסונית פועלת לרוב בשילוב עם המערכת האנדוקרינית בתגובה לאיומים סביבתיים, כך שייתכן שהתכנסות מסלולי האיתות של שתי המערכות נמצאת בבסיס חלק מההשפעות הדלקתיות של כימיקלים סביבתיים שונים.
חשיפה של אישה הרה לחומר משבש הורמונים חושפת גם את העובר המתפתח שלה אליו, וכך גם את תאי הנבט של העובר. מאחר שתאי הנבט מכילים את ה־DNA המועבר מדור לדור, מעגל החשיפה לא מסתיים אצל הנכדים אלא עלול להשפיע גם על הדורות הבאים
יתר על כן, הדו"ח סוקר מחקרים המצביעים על הסיכון המשמעותי הכרוך בחשיפה ל־EDCs רבים לפוריות ולתהליך הרבייה, הנובעת מיכולתם לחקות את ההורמונים הטבעיים ואת פעולותיהם בגוף או לחסום אותם, ועל ההשלכות המסוכנות של חשיפה זו גם על עוברים ברחם. חשיפה של אישה הרה לחומר משבש הורמונים חושפת גם את העובר המתפתח שלה אליו, וכך גם את תאי הנבט של העובר, אלה היוצרים את תאי המין - הזרע והביצית - ולכן יש לה פוטנציאל להשפיע בעתיד גם על הנכדים, מה שאומר ששלושה דורות נחשפים בו זמנית. לדברי מחברי הדו"ח, מאחר שתאי הנבט מכילים את ה־DNA המועבר מדור לדור, מעגל החשיפה לא מסתיים אצל הנכדים אלא עלול להשפיע גם על הדורות הבאים. המחקר הראשון בעכברים שהדגים זאת הראה שחשיפה לקוטל הפטריות וינקלוזולין, הפועל כמשבש הורמונלי, הובילה להעברת הנטייה להפרעות הורמונליות ולהפרעות רבייה עד ארבעה דורות מהחשיפה המקורית. מאז מחקרים רבים בחשיפה של בעלי חיים למשבשי הורמונים, כולל כימיקלים המצויים בפלסטיק, הדגימו ממצאים דומים והוכיחו שהחשיפה גורמת לתופעות אפיגנטיות לאורך הדורות.

מים אפלים: לא רק ביספנול A

סביר להניח שרובכם כבר שמעתם על ביספנול A (או BPA). הכימיקל הזה, המשמש לייצור פלסטיק פוליקרבונט ומעניק לו שקיפות וקשיחות, מצוי באינספור מוצרי פלסטיק, בהם צעצועים, מכלי אחסון למזון, כלי אוכל, ציפוי של קופסאות שימורים, בקבוקי שתייה ועוד. אך מה שהפך אותו לידוע לשמצה בקרב הציבור הרחב הוא בעיקר העובדה שהוא נמצא בעבר גם בבקבוקי תינוקות, כאשר נחשף שהוא מחקה את פעילות ההורמון אסטרוגן וכך עלול לשבש את פעילות המערכת ההורמונלית, ושלמרבה החשש הוא לא יציב ועלול לדלוף מהבקבוק או ממכל הפלסטיק אל תוך המזון או המשקה המצוי בתוכו.
מאות מחקרים בחיות הראו שה־BPA עלול לגרום לשורה של סיכונים בריאותיים, בהם השפעות על המוח, בעיות התנהגות, שינויים בבלוטות השד של נקבות ובבלוטת הערמונית של זכרים, פגיעה בפוריות, עקרות והפלות, האצת ההתפתחות המינית, עמידות לאינסולין, סוכרת ואף השמנה. כמו כן, מחקרים בבני אדם מצאו קשר חיובי בין חשיפה לביספנול A למחלות אנדוקריניות שונות. גם הפְתלטים, כימיקלים המשמשים כמרככי פלסטיק, זכו ללא מעט דיון במדיה כשנקשרו להפרעות הורמונליות ולבעיות כמו סוכרת והשמנת יתר, ולחשד כחומר טרטוגני העלול לגרום לבעיות בהתפתחות העובר ולמומים ובעיות שונות אצל ילדים שנחשפו אליו כעוברים במהלך ההיריון.
6 צפייה בגלריה
פלסטיק מסוכן
פלסטיק מסוכן
ביספנול A מחקה את פעילות ההורמון אסטרוגן. נמצא בעבר גם בבקבוקי תינוקות
(צילום: Shutterstock)

אבל כמה מכם שמעו על החומצה הפרפלואורוקטאנית (PFOA)? הסרט "פרשת המים" (Dark Waters) שיצא לאקרנים ב־2019 מציג את סיפורו של עורך הדין רוברט בילוט, שבמאבק ארוך שנים הצליח לחשוף את הקשר בין הכימיקל הזה, שבו השתמשה ענקית הכימיקלים דופונט, לשורה ארוכה של מחלות קשות. בילוט יצא למאבק לאחר שגילה שמפעל החברה שבמערב וירג'יניה זיהם את אספקת המים המקומית בבוצה רעילה, זיהום שככל הנראה היה קשור לתחלואה מוגברת באוכלוסייה המקומית במחלות כמו סרטן הכליות והאשכים. בילוט גילה שהחברה ידעה כבר מאז ראשית שנות ה־80 שהכימיקל שבו השתמשה לייצור טפלון, ונמצא גם במחבתות ובסירים, רעיל לבני אדם וגורם לסרטן ולמומים מולדים. אף על פי כן היא לא פרסמה את הממצאים, וגם כשהם נחשפו - המשיכה להכחיש זאת.

(פרשת המים. מבוסס על המאבק של עו"ד רוברט בילוט בענקית הכימיקלים דופונט)

על פי הדו"ח החדש, החומצה הפרפלואורוקטאנית היא אחת הדוגמאות הנחקרות ביותר לכימיקלים מסוג PFAS שמוספים לפלסטיק ולמגוון מוצרי צריכה מאז שנות ה־40, כולל אריזות מזון מהיר כמו קופסאות פיצה ושקיות פופקורן למיקרוגל, כלי בישול וניירות אפייה, וכיום מסווגים תחת אמנת שטוקהולם כמזהמים אורגניים מתמידים. חומרים אלה יציבים מאוד ועמידים בפני חום, אור וכימיקלים אחרים, מצטברים בגוף ואינם עוזבים את זרם הדם, ואף הם פועלים כמשבשי הורמונים. בשל השימוש הנרחב בהם, ה־PFAS נמצאים בכל מקום – במי השתייה, במתקני טיפול בשפכים, במי תהום, באדמה, באטמוספירה, באבק, וכן בחיות בר ובבני אדם ברחבי העולם. זיהום נרחב ב־PFAS של מי התהום ומי השתייה נמצא ב־172 אתרים ב־40 מדינות בארצות הברית וביותר מ־90 אתרים באוסטרליה, והוא נפוץ מאוד ברחבי אסיה. בעקבות זאת שתיית מים מוכרת כמקור מרכזי לחשיפה אנושית ל־PFAS, וגם צריכת דגים ומאכלי ים אחרים שדגו אותם באזורים המזוהמים בכימיקל עמיד זה מהווה סיכון מוגבר עקב הצטברותו בבעלי חיים אלה.
"הצרכנים מתייחסים לעתים קרובות רק לפְתלטים ולביספנולים בפלסטיק, ולכן אני מקווה שהדו"ח הזה יפקח את עיניהם להבין שיש מגוון רחב בהרבה של כימיקלים שונים המשמשים כתוספים לפלסטיק". פאולינה דמדימופולו, ממחברות הדו"ח וחוקרת בכירה במכון קרולינסקה
מהדו"ח עולה שלא פחות מ־144 כימיקלים הידועים כמסוכנים לבריאות האדם משמשים במוצרי פלסטיק למגוון מטרות שונות. תוספים כימיים אלה יכולים לדלוף מהפלסטיק ולגרום לחשיפת האוכלוסייה דרך השתייה, המזון, הנשימה והעור. בנוסף, הם עלולים גם להיקשר לכימיקלים רעילים מהסביבה, למשל במי הים ובמשקעים, ולצבור אותם כשהם מתפקדים כנשאים לתרכובות רעילות. אלה כוללים, בין היתר, מעכבי בעירה שונים, PFAS, דיוקסינים, מייצבי UV ומתכות רעילות כגון עופרת וקדמיום. "הצרכנים מתייחסים לעתים קרובות רק לפתלטים ולביספנולים בפלסטיק, ולכן אני מקווה שמדריך זה יפקח את עיניהם להבין שיש מגוון רחב בהרבה של כימיקלים שונים המשמשים כתוספים לפלסטיק", אמרה פאולינה דמדימופולו, אחת ממחברות הדו"ח וחוקרת בכירה במכון קרולינסקה בשטוקהולם.

גשם של מיקרו־פלסטיק

ואם לא די בכימיקלים, הרי שתהליכי הייצור של הפלסטיק, השימוש בו והסילוק שלו מובילים גם לשחרור מיקרו-פלסטיק לסביבה – לאוויר שאנו נושמים, לאדמה, לימים ולאוקיינוסים. מיקרו־פלסטיק הוא מונח כללי לתיאור חלקיקי פלסטיק שקוטרם קטן מ־5 מ"מ. חלקיקים אלה נוצרים בגלל התפרקות הפלסטיק, למשל שקיות ניילון או פסולת פלסטיק אחרת המושלכת, או בשל ייצור מכוון, כמו למשל סיבים סינתטיים בבגדים שמשתחררים כמיקרו־פלסטיק במהלך הכביסה. הם יכולים להשתחרר לסביבה ממקורות שונים, כמו המים ממכונות הכביסה, חומרי בניין, צמיגי מכוניות, דשא מלאכותי ועוד. חלקיקי המיקרו־פלסטיק נלכדים לרוב בבוצה של מתקנים לטיהור שפכים ומועברים לקרקע כאשר בוצה זו משמשת כדשן שיכול לשנות את תכונות הקרקע ולהשפיע על הצמחים הגדלים בה. כמו כן חלקיקי מיקרו־פלסטיק משתחררים מחומרי פלסטיק שונים המשמשים בחקלאות.
מתברר גם ששום מקום אינו בטוח מפני זיהום של חלקיקי המיקרו־פלסטיק. טריליוני חלקיקים ממוצרים שהושלכו והתפרקו לאורך השנים נמצאו אפילו בהרים הגבוהים ביותר ובאזורים הנידחים ביותר, כולל באוקיינוס הארקטי ובתעלות העמוקות ביותר באוקיינוס השקט. על פי הערכות, האוקיינוסים בעולם מזוהמים ביותר מ-5 טריליון חלקיקי מיקרו-פלסטיק, ודו"ח שפורסם לאחרונה העריך כי מאגר הפלסטיק העולמי הינו בסדר גודל של 12.5-125 טריליון חלקיקים. יתרה מכך, נמצא שחלקיקי מיקרו-פלסטיק יכולים להיפלט אפילו לאטמוספירה.
6 צפייה בגלריה
פלסטיק מסוכן
פלסטיק מסוכן
מתברר גם ששום מקום אינו בטוח מפני זיהום של חלקיקי המיקרו־פלסטיק
(צילום: Shutterstock)

מחקר ישראלי שנערך על ידי חוקרים ממכון ויצמן ופורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Communications Earth & Environment, מצא חלקיקי מיקרו-פלסטיק באטמוספירה שמעל לאזורים באוקיינוס האטלנטי שנחשבים ל"בתוליים". בדגימות חלקיקים באוויר שנאספו על ידי החוקרים ב־2016 במהלך הפלגה בספינת המחקר טארה בצפון האוקיינוס האטלנטי, זוהו רמות גבוהות של מספר סוגי פלסטיק נפוצים, בהם פוליסטירן, פוליאתילן ופוליפרופילן. מחישוב שערכו המדענים, שהביא בחשבון את צורת החלקיקים, המסה שלהם, כיווני הרוחות מעל האוקיינוס ומהירותן, עלה כי מקור החלקיקים הוא ככל הנראה בשקיות הניילון ובפסולת פלסטיק אחרת המושלכת בחופים ועושה את דרכה מאות קילומטרים משם, אל לב האוקיינוס.
הדגימות של מי הים באותם אזורים חשפו הרכב דומה של חלקיקי פלסטיק, עובדה שלדברי החוקרים מחזקת את ההשערה שחלקיקי המיקרו־פלסטיק חדרו לאטמוספירה כתוצאה מרסס מי הים, או נישאו ברוח והועברו באמצעות זרמי אוויר לחלקים מרוחקים של האוקיינוס. החוקרים אף הסבירו כי המערכות שלהם יכלו לזהות רק חלקיקים גדולים מ-5 מיקרומטר, מה שאומר שככל הנראה הכמות האמיתית של מיקרו־פלסטיק מעל האוקיינוסים גדולה בהרבה ממה שנחשף במדידות.
במחקר אחר, שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Science, שכותרתו "גשמי פלסטיק באזורים מוגנים בארצות הברית", מצאו חוקרים שאפילו האזורים המבודדים ביותר בארצות הברית – פארקים לאומיים ואזורי טבע בראשיתיים לאומיים – צוברים חלקיקי מיקרו־פלסטיק שמוסעים אליהם באמצעות הרוח והגשם. החוקרים מעריכים כי יותר מ-1,000 טונות של מיקרו-פלסטיק נופלים על הפארקים הלאומיים ועל אזורי הטבע המוגנים במערב ארצות הברית בכל שנה. החוקרים מעריכים שבאזורים העירוניים המצב גרוע אף יותר, ומעריכים שברמה ארצית מדובר ב־22 אלף טון מיקרו-פלסטיק.
החוקרים מצאו בארבע מתוך שש השליות 12 סוגים של חלקיקי מיקרו-פלסטיק. כל החלקיקים היו צבעוניים, והם הגיעו ככל הנראה מאריזות, צבעים, דבקים, פלסטרים, פולימרים ומוצרי קוסמטיקה
גודלם הזעיר של החלקיקים הופך אותם למסוכנים ביותר, שכן הם יכולים לחדור לגופנו דרך הנשימה, המזון שאנו אוכלים והמים שאנחנו שותים. במחקר שהתפרסם בינואר השנה בכתב העת Environment International מצאו חוקרים מאיטליה חלקיקי מיקרו-פלסטיק אפילו בשליה של יולדות. החוקרים ניתחו שש שליות של נשים שעברו הריונות ולידות בריאים ובחנו אותן במיקרוסקופ. בארבע מהן הם מצאו 12 סוגים של חלקיקי מיקרו-פלסטיק, הן בצד העובר והן בצד האם, וגם בקרום שבתוכו מתפתח העובר. כל החלקיקים היו צבעוניים (בצבעים כתום, אדום, כחול, ורוד וסגול), והגיעו ככל הנראה מאריזות, צבעים, דבקים, פלסטרים, פולימרים ומוצרי קוסמטיקה וטיפוח. גודל החלקיקים היה זעיר, 5-10 מיקרון (0.005-0.01 מילימטרים), קטנים מספיק כדי להגיע לזרם הדם. לדברי החוקרים, ייתכן שהם חדרו לגופם של התינוקות, אך הם לא הצליחו לאמת זאת. "יש לבצע מחקרים נוספים כדי להעריך אם נוכחותם של חלקיקים אלה עלולה לגרום לתגובות חיסוניות או לגרום לשחרור מזהמים רעילים", כתבו בסיכום המחקר.

ביו-פלסטיק -לא כזה ידידותי

בניסיון להתמודד עם הררי הפלסטיק ועם הסיכונים שלו לסביבה ולבריאות צמח תחום הביו-פלסטיק – סוגי פלסטיק שבמקום נפט עשויים מחומרים המבוססים על צמחים או על חומרים ביולוגיים אחרים ויכולים לעבור פירוק ביולוגי מלא. ואולם אף שהרעיון נשמע מבטיח, ויש לו יתרון חשוב בזכות הצמצום בביקוש לנפט, הוא מוביל לבעיות אחרות, כמו עלייה בכריתת היערות, שימוש מוגבר בחומרי הדברה והצורך בעיבוד כימי נרחב.
בנוסף, אף שבניגוד לסוגי הפלסטיק הקונבנציונליים, סוגי פלסטיק מתכלים יכולים לעבור פירוק ביולוגי מלא על ידי מיקרו־אורגניזמים, שבסופו ישתחררו לאוויר מולקולות של פחמן דו-חמצני ומים, הרי שתהליך זה יכול להימשך חודשים ארוכים, ובתנאים מסוימים - לא להתרחש כלל. כך שגם סוגי הפלסטיק המתכלים יזהמו את הנוף בדיוק כמו סוגי הפלסטיק הקונבנציונליים. מה שמדאיג במיוחד, לדברי מחברי הדו"ח, הוא שבדומה לסוגי הפלסטיק הקונבנציונליים, גם הפלסטיק על בסיס ביולוגי מכיל תוספים כימיים דומים, כך שנשאלת השאלה מה הועילו חכמים בתקנתם.
כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב־2019 בכתב העת Environmental Science & Technology Letters, בחנו חוקרים עשרה מתקנים לפירוק ביולוגי של פסולת לצורך ייצור דשן, ומצאו ששבעה מהם, שכללו פסולת ביו-פלסטיק, הכילו ריכוז גבוה פי עשרה של כימיקלים המוספים לפלסטיק מקבוצת ה-PFOA, לעומת השלושה האחרים שלא כללו פסולת ביו־פלסטיק. כימיקלים אלה נמנים עם משפחת ה-PFAS, אותה משפחה שכזכור נמצאה בטפלון ומוספת לסוגי הפלסטיק הקונבנציונליים. מה שחמור במיוחד הוא העובדה שהחומרים המסוכנים האלה עלולים להגיע דרך הדשנים לגידולים החקלאיים ולמזון שאנו אוכלים.
"כימיקלים מסוכנים בפלסטיק הם מקור לדאגה גוברת, שכן רבים מהם הם משבשי הורמונים, ונמצא שהזליגה שלהם מהפלסטיק גורמת למחלות רבות", מסכמים מחברי הדו"ח. לדבריהם, למרות ההתעקשות מצד קבוצות מסוימות - לרוב בעלי אינטרסים כלכליים - על כך שהראיות לקשר סיבתי בין החשיפה למשבשי הורמונים לעלייה בשיעורי המחלות האנדוקריניות אינן חד משמעיות, ומאחר שמטעמים מוסריים אי אפשר לבצע מחקרים בבני אדם שיוכיחו קשר חד משמעי כזה, הרי שהנתונים הרבים שהצטברו ממחקרים אפידמיולוגיים ומניסויים בבעלי חיים או בתאים מאפשרים להגיע למסקנות מהימנות מאוד על ההשפעות הבריאותיות של חומרים אלה.
יתרה מכך, היכולת להסיק על הסיכון באמצעות שילוב של ראיות מדעיות שונות משתפרת במהירות, וכך גם הכלים המדעיים להשגת הנתונים. לכן, לדבריהם, גם אם לא נמצא "אקדח מעשן" המקשר כל EDC ספציפי למחלה ספציפית כלשהי, הרי שניתן לקבוע שהחשיפה אליהם תורמת להפרעות הקשורות למערכת האנדוקרינית, ודי בכך כדי להצדיק נקיטת צעדים להפחתת החשיפה הזאת ולמניעת השפעתן השלילית על בריאות הציבור. אף כי המאמצים של חברות מדעיות בינלאומיות, כמו האגודה האנדוקרינית וארגוני בריאות, הצליחו בשנים האחרונות להניע חלק מהממשלות, וגם את היצרנים עצמם, לנקוט פעולות שיעזרו למנוע השפעות שליליות, עדיין יש צורך במאמצים משמעותיים הרבה יותר כדי להגן על הסביבה ועל הציבור מפני חומרים אלה.

6 צפייה בגלריה
פלסטיק מסוכן
פלסטיק מסוכן
אחסנו מזון במכלי זכוכית, חרסינה או נירוסטה והימנעו מאחסון בכלי פלסטיק, במיוחד של מאכלים ומשקאות חמים
(צילום: Shutterstock)

16 צעדים יומיומיים להפחתת זיהום הפלסטיק

כאמור, מדובר בבעיה גלובלית רחבת היקף, אבל הנה כמה צעדים קטנים ויומיומיים שאתם כן יכולים לעשות במטרה להפחית את זיהום הפלסטיק, כפי שפרסמה האגודה האנדוקרינית:
  1. חממו מזון ומשקאות במיקרוגל בכלי זכוכית או חרסינה, והימנעו לחלוטין מחימום במכלי פלסטיק.
  2. אחסנו מזון במכלי זכוכית, חרסינה או נירוסטה והימנעו מאחסון בכלי פלסטיק, במיוחד של מאכלים ומשקאות חמים.
  3. החליפו את המחבתות, התבניות וסירי הטפלון בכלי בישול מנירוסטה או בעלי ציפוי קרמי.
  4. צמצמו את צריכת המזון המשומר. הציפוי הפנימי של קופסאות שימורים מכיל BPA (ביספינול A).
  5. נסו להמעיט בצריכת ארוחות בטייק־אוויי. המארזים שהן מגיעות בתוכם מכילים כימיקלים שונים.
  6. התקינו מסנן מים בברז השתייה.
  7. שטפו היטב פירות וירקות לפני צריכתם כדי להסיר חלק ניכר מהכימיקלים.
  8. סלקו את השומן מהבשר ואת העור מהדגים. חלקים אלה נוטים לצבור יותר רעלים.
  9. הקפידו לקרוא את התוויות על מוצרי הטיפוח שלכם ובחרו מוצרים שעל התווית שלהם מצוין "נטול פתלטים", "נטול BPA" ו"נטול פרבנים". הימנעו גם מתכשירים המכילים בושם סינתטי.
  10. השתמשו בבקבוקי תינוקות ובמוצצים שכותרתם "ללא BPA".
  11. הימנעו מרכישת צעצועי פלסטיק לילדים.
  12. צמצמו מגע עם קבלות ועם נייר תרמי ככל האפשר. גם הם מכילים כימיקלים התורמים לשיבוש אנדוקריני.
  13. שטפו את הרצפות והסירו אבק בבית באופן קבוע ובתכיפות גבוהה כדי לצמצם את החשיפה למזהמים בסביבת הבית.
  14. הכניסו הביתה צמחים המסננים רעלים מהסביבה, כמו ספטיפילום (Spathiphyllum), סנסיווריה (Sansevieria), פוטוס (Epipremnum Aureum) וקיסוס (Ivy).
  15. הימנעו מפעילות גופנית בחוץ כשרמות זיהום האוויר גבוהות. תוכלו לבדוק את איכות האוויר באזורכם באתר של המשרד להגנת הסביבה.
  16. הימנעו מפעילות גופנית באזורים עם עומס תנועה. בחרו מסלולי הליכה, ריצה וספורט נקיים ומרוחקים ככל האפשר מכבישים ומכלי רכב.
  • הכותבת היא בעלת דוקטורט (.Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.