מחר (שישי) יוזנקו יותר מ-50 אלף רצים למרתון בנק לאומי תל אביב - ובכך אמור להישבר שיא מקומי. מאחורי חגיגת הספורט העירונית והיעד של 42.2 קילומטרים מסתתרת מציאות פיזיולוגית: מאמץ ממושך ואינטנסיבי כמו ריצת מרתון מהווה מעמסה לא קטנה על הגוף. במשך שעות, מערכות הלב וכלי הדם פועלות בקצב גבוה מהרגיל, ומערכת השריר-שלד מתמודדת עם עומסים חוזרים ועקביים.
עבור גוף מאומן מדובר באתגר שניתן לעמוד בו, אך עבור מי שלא נערך נכון, זה עלול להיות גם מבחן גבולי. היכן טמונים הסיכונים ואיך ניתן להיערך בצורה בטוחה יותר לקראת יום המרוץ? "מרתון הוא מאמץ ארוך שכולל עומס מכני מצטבר", מסביר ד"ר אוהד סגל, מומחה לכירורגיה אורתופדית במכבי שירותי בריאות, מייסד המרכז לשיקום ספורטאים ברעננה. "יש עשרות אלפי צעדים במהלך הריצה - בין 60-30 אלף צעדים שעוברים פי שתיים ושלוש ממשקל הגוף דרך הברך". צפו בריאיון עם ד"ר סגל ועם ד"ר ענת מילמן, מומחית לקרדיולוגיה, אלקטרופיזיקה ורפואת ספורט במרכזי הרפואי שמיר (אסף הרופא) לשרון כידון באולפן ynet:
(צילום: איציק חנית)
לדברי ד"ר סגל, התמונה האורתופדית אינה סטטית אלא דינמית - כזו שמשתנה לאורך המרחק. מה שמתחיל כריצה מבוקרת ויעילה מבחינה ביומכנית, עובר בהדרגה תהליך של עייפות מצטברת והשפעה על איכות התנועה. ככל שהקילומטרים נצברים, גם מנגנוני בלימת הזעזועים של הגוף משתנים, והעומסים מתפזרים אחרת על המפרקים והרקמות.
"בתחילת הריצה הכל רענן: השרירים, הגידים. המפרקים לא כואבים. בלימת הזעזועים יעילה והיציבות של המפרקים טובה", הוא אומר, "לאט-לאט, בין הקילומטר העשירי לעשרים, השרירים מתחילים להתעייף: יש ירידה ביכולת בלימת זעזועים ויש עומס חוזר שמתגבר פי חמישה עד שמונה על השרירים, המפרקים, העצמות. האזורים העיקריים שמופעל עליהם עומס הם הברך הקדמית, השוק וגיד אכילס".
עומס זה מביא למגוון שינויים ביוכימיים בגוף. "השרירים הרצועות והגידים מתעייפים. הסחוס בתוך הברכיים מתחיל לאבד תוכן מימי והוא מידקק", מסביר ד"ר סגל. "זה משהו זמני, יש לציין, ולא דבר שגורם לנזק לטווח ארוך. מקילומטר 30-20 מאגרי הסוכר יורדים, יש עייפות של השרירים והקשר העצבי-שרירי, ירידה ביעילות של הכיווץ של השרירים. הצעדים הופכים להיות כבדים יותר, זמן המגע עם הקרקע הופך לארוך יותר. המפרקים יכולים לאבד יציבות ולקרוס".
ד"ר אוהד סגלצילום: רחל פרידמןעם זאת, הוא מוסיף כי ככל שהריצה מתמשכת, הסיכון לפציעות עומס כמו שברי מאמץ, קריסות של השרירים, עומס קיצוני על הגידים והסחוסים גדל. "אפילו תבנית הריצה יכולה להשתנות, דבר כשלעצמו יכול להעלות את הסיכון לפציעות".
"מקרי הכשל הלבבי - נדירים ביותר"
ד"ר סגל מפריך על הדרך מיתוס די נפוץ: "ריצה לא הורסת את הברכיים - הכנה לא-נכונה הורסת את הברכיים. הברכיים עוברות שינויים משמעותיים במהלך הריצה, אבל הם הפיכים - יש הידקקות של הסחוס ועומס גדול מאוד, אך מדובר בשינויים זמניים שלרוב חולפים עד שבועיים לאחר המרתון".
אם מערכת השריר-שלד מתמודדת עם עומס מכני מצטבר, הרי שמבחינה קרדיולוגית מדובר במאמץ ממושך שמעמיד את הלב וכלי הדם בעבודה רציפה ואינטנסיבית לאורך שעות. בשונה ממאמץ קצר ומתפרץ, ריצת מרתון מחייבת תפוקה גבוהה ומתמשכת של מערכת הלב, ומכאן גם החשיבות שבהיערכות מוקדמת ובבדיקות מתאימות.
ד"ר בן שדהצילום: דוברות קפלן"תפוקת הלב, כמות הדם שהלב מספק, עולה בצורה משמעותית במהלך ריצת מרתון", מסביר ד"ר בן שדה, קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית. "לא מדובר במאמץ קצר, אלא במאמץ שמתבצע לאורך שעות. הדופק עולה, יש גם שינויים בלחץ הדם. בנוסף, כלי הדם של הלב מתרחבים על מנת לספק דם בצורה יותר טובה. יש הפרשה של אדרנלין שגורמת להתכווצות יותר טובה של שריר הלב וגם מאיצה את הדופק".
ד"ר בן שדה: "בכל שנה בישראל יש אנשים שמגיעים לבית החולים ואף נפטרים כתוצאה מסיבוכים לבביים במהלך המרתון, בין אם זה התקף לב ובין אם בשל הפרעה בקצב הלב. לפעמים אחד קשור לשני' לכן חשוב להיבדק לפני ולוודא שאנחנו לא מבצעים פעילות שעלולה לסכן אותנו"
לצד ההסבר הפיזיולוגי על אופן פעולת הלב בזמן מאמץ ממושך, ד"ר שדה מדגיש כי במקרים מסוימים מדובר גם בסיכון ממשי - במיוחד אצל מי שאינם מודעים לבעיה לבבית קיימת או שאינם עוברים בדיקות מקדימות. לדבריו, למרות שמדובר באירוע ספורט חגיגי, בכל שנה נרשמים גם מקרים של סיבוכים לבביים במהלך מרוצים.
"בכל שנה בישראל יש אנשים שמגיעים לבית החולים ואף נפטרים כתוצאה מסיבוכים לבביים במהלך המרתון, בין אם זה התקף לב ובין אם בשל הפרעה בקצב הלב, מה שנהוג לכנות 'דום לב' - הפרעת קצב מסכנת חיים. לפעמים אחד קשור לשני' לכן חשוב להיבדק לפני ולוודא שאנחנו לא מבצעים פעילות שעלולה לסכן אותנו. עם זאת, חשוב לציין, במקביל לסיבוכים קרדיאליים, חלק גדול מהחולים שנפגעים ואף נפטרים במרתון הוא כתוצאה ממכת חום".
ד"ר ענת מילמן, מומחית לקרדיולוגיה, אלקטרופיזיולוגיה ורפואת ספורט במרכז הרפואי שמיר ויושבת ראש הפורום לקרדיולוגיית ספורט באיגוד הקרדיולוגים הישראלי, מרגיעה חלקית: "מקרי הכשל הלבבי הם המקרים הנדירים ביותר שמתרחשים. פשוט כשהם קורים זה עולה ישר לחדשות, כי אנחנו תופסים את האנשים האלה כצעירים ובריאים". לדבריה, רוב מקרי ההתמוטטות במרתון נובעים דווקא מחוסר הכנה, התייבשות ואי-החזרת אלקטרוליטים - ובשנים חמות במיוחד, גם ממכת חום. "הלב זה דווקא החלק היותר נדיר".
ד"ר ענת מילמןצילום: ליה גלדמןמי יכול לרוץ מרתון לדעתך?
"בגדול כולם יכולים לרוץ מרתון - הכול שאלה של מצב הבריאות. אנשים צעירים ובריאים שמכינים את הגוף בצורה הדרגתית, אם הם מרגישים טוב ומקשיבים לגוף שלהם - אין שום בעיה. אנשים מעל גיל 40-35, או כאלה עם היסטוריה משפחתית של מחלות לב, צריכים גם לעבור בירור לפני. אם הכול תקין - בבקשה, בשמחה".
דברים שחשוב לדעת
הסיכונים והעומסים שתוארו אינם גזירת גורל. לדברי ד"ר סגל, חלק משמעותי מהם תלוי באופן ההכנה למרוץ. ריצת מרתון אינה אירוע של שבועות ספורים אלא תהליך ארוך, שבו הגוף צריך להסתגל בהדרגה לעומסים הולכים וגדלים. הכנה לא נכונה - או קפיצה חדה מדי בנפח האימונים - עלולה להוביל לפציעות עוד לפני יום המרוץ עצמו. במפה הבאה: מסלולי המרתון:
"המפתח פה הוא הדרגה", הוא אומר, "אף אחד לא מתחיל להתכונן למרתון שבועיים לפני. זו הכנה של חודשים. אנחנו מעלים נפחים באופן הדרגתי עד שאנחנו מגיעים ליום התחרות. משהו שחשוב להגיד זה שהכושר סיבולת לב-ריאה עולה יחסית מהר והוא לא תואם את יכולת הגוף שלנו – השרירים והעצמות - להתמודד עם העומס – זה משהו שרצים קצת לא מבינים. הם מעמיסים יותר ומגיעים לפציעות של שברי מאמץ ופציעות שריריות וגידיות. הבעיה היא בעיקר לא הכמות אלא ההדרגה. הקילומטראז' פחות מעניין. אפשר להוסיף גם אימוני כוח כדי להכין את שרירי השלד לאימפקט, וכן עבודה על גמישות של רקמות רכות".
בנוסף לזה הוא מציין כי פקטור קריטי הוא הקפדה על התאוששות נכונה. "זה סופר חשוב", הוא מדגיש, "התאוששות היא חלק מרכזי לפני ואחרי המרתון והיא כוללת ניהול עומסים, הקפדה על ימי מנוחה, תזונה נכונה. טיפ אחרון: הקשיבו לגוף לפני המרתון וגם במהלכו – הבדילו בין כאבים הנובעים מעומס לבין כאבים חדים של פציעה".
אם מהזווית האורתופדית הדגש הוא על הדרגתיות ועומסים מבוקרים, הרי שמבחינה קרדיולוגית המסר אינו שונה: מרתון אינו פעילות יומיומית רגילה, אלא מאמץ חריג בעוצמתו ובהמשכו. לכן, מעבר לאימונים עצמם, יש חשיבות גם להיערכות רפואית מתאימה - במיוחד בגילים מבוגרים יותר או אצל מי שיש להם גורמי סיכון.
ד"ר בן שדה: "מרתון זו פעילות חריגה לגוף ולא משהו שלרוב אנשים עושים על בסיס יומיומי. בהחלט כדאי להתכונן אליה ולא להחליט שמהיום עוד שבוע או אפילו חודש אני מבצע מרתון, אלא לבנות סרגל מאמצים בצורה מבוקרת לאורך זמן של חודשים ואפילו שנים של אימון"
ד"ר שדה מדגיש כי מדובר בפעילות שדורשת תכנון מוקדם ולא החלטה רגעית. "אנחנו יודעים שמרתון זו פעילות חריגה לגוף ולא משהו שלרוב אנשים עושים על בסיס יומיומי, וזו בהחלט פעילות שכדאי להתכונן אליה ולא להחליט שמהיום עוד שבוע או אפילו חודש אני מבצע מרתון, אלא לבנות סרגל מאמצים בצורה מבוקרת לאורך זמן של חודשים ואפילו שנים של אימון, במיוחד אנשים שהם בגיל יותר מבוגר - 40-35.
מעבר להיערכות האישית, קיים גם היבט רגולטורי שממחיש את הפער בין הדרישות הפורמליות לבין עוצמת המאמץ בפועל. "לפי חוק הספורט חובה לכל ספורטאי תחרותי לעבור ארגומטריה - מבחן מאמץ, החל מגיל 30. לעומת זאת במרתון שזה מאמץ הרבה יותר משמעותי מאשר מה שמבצעים במסגרת של קבוצת ספורט , לא מחייבים שום בירור, אלא מחייבים בהצהרה רפואית", מגלה ד"ר שדה.
מעבר לשאלת הבדיקות והחוק, המשמעות הקלינית של המאמץ משתנה מאדם לאדם, ובעיקר תלויה במצבו הבריאותי הבסיסי. "בעוד שהגוף של בן אדם שהוא בריא ובכושר יכול להתמודד, לבן אדם שיש לו מחלה כלשהי - בין אם אירוע לבבי בעברו או שיש לו היצרות בעורקים שהוא לא ידע עליה, הדבר הזה עלול להיות מסוכן כי הלב נדרש לעבוד הרבה יותר קשה ולאורך זמן ממושך", מתריע ד"ר שדה. "זה יכול לבוא לידי ביטוי במהלך המרוץ באיסכמיה – כמות דם לא מספקת שמגיעה ללב לעומת כמות הדם שהלב צריך, וזה יכול לגרום לשריר הלב לסבול. הדבר הזה עלול לגרום למה שאנחנו קוראים אירוע לבבי או בשפת העם - התקף לב".
לכן, לדבריו, האחריות אינה רק על המארגנים או על החוק - אלא בראש ובראשונה על הרצים עצמם, בעיקר מי שמבצעים פעילות עצימה באופן קבוע או שיש להם רקע רפואי רלוונטי. "אנשים שעושים פעילות גופנית עצימה בצורה רציפה, כדאי שיעשו לכל הפחות ארגומטריה - בדיקת מאמץ, ויראו שאין בעיה בביצוע מאמץ. ואנשים שיש להם איזשהו סיפור אישי או משפחתי של מחלת לב או אירועי לב , או סיפור של מוות פתאומי במשפחה כמובן צריכים להיות בקשר עם הקרדיולוג המטפל ולקבל את אישורו. אנשים שמתמוטטים במהלך פעילות גופנית עם מחלה של שריר הלב, לרוב הם אנשים צעירים שלא ידעו שיש להם בכלל בעיה. לאנשים האלה הרבה פעמים יש סיפור משפחתי".
ד"ר מילמן מסכמת עם מסר שחורג מהפיזיולוגיה והרפואה היבשה: "לסיים ריצת מרתון זה גם לסיים אותה בריא - זה הניצחון הגדול. לא רק להגיע לקו הסיום, אלא להקשיב לגוף, וגם אם צריך לעצור לפני - עוצרים. כי הניצחון הגדול הוא שעשית את זה, וגם אם לא סיימת עד הסוף - אבל סיימת בריא".
