האור שדולק בלילות האחרונים במרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר מבשר עבור חלק ממשפחות החללים החטופים את סגירת המעגל שהן כל כך מחכות לה. גם הלילה נמשך הרצף העצוב עם זיהוי החללים החטופים אריה (זלמן) זלמנוביץ' ותמיר אדר מניר עוז. עם סיום מלאכת הזיהוי המורכבת, הקשה והקדושה, מתאפשרת הבאת החללים החטופים לקבורה. "ככל שחולף הזמן, השינויים אחרי המוות קשים יותר ולכן הפענוח מורכב. מבחינת בדיקת שרידי החללים, הזמן עושה את שלו לרעה", אומר ד"ר ריקרדו נחמן, רופא משפטי במרכז הלאומי לרפואה משפטית ומנהל ארצי של בדיקות קליניות משפטיות.
מאז פרוץ המלחמה אחראי ד"ר נחמן על תהליך זיהוי הנרצחים והחטופים, החללים והחיים - יחד עם מומחי המכון האחרים ובראשם ראש המכון ד"ר חן קוגל, שזכה בשנה שעברה לפרס ישראל על "גבורה אזרחית" כהוקרה על חלקו בזיהוי הקורבנות. ככל שהצוות התמקצע, החליט משרד הבריאות לפתוח את דלתות המרכז הלאומי לרפואה משפטית למשפחות נרצחי הטבח שמעוניינות לקבל מידע נוסף.
2 צפייה בגלריה


"שקוף לגמרי במידע שאני מוסר". ד"ר ריקרדו נחמן, המרכז הלאומי לרפואה משפטית
(צילום: המרכז הלאומי לרפואה משפטית)
לצד הקושי והאתגר המקצועיים, חווה ד"ר נחמן אתגר קשה לא פחות: המפגש עם המשפחות. "כמה חודשים אחרי 7 באוקטובר התחלנו לקבל פניות ממשפחות של נרצחים, ונענינו ברצון. אני יושב עם כל משפחה במשך הזמן שדרוש לה, מספק לה מידע ככל שאני מתרשם שבני המשפחה רוצים לדעת, וכואב איתם. לא פעם הטמפרמנט הלטיני שלי גורם לי גם לבכות איתם".
המשפחות כבר התבשרו על מות יקירן, איפה הקושי פוגש אותך?
"במכון לרפואה משפטית לא עוסקים רק בזיהוי אלא בודקים את נסיבות המוות, וחלק מהמשפחות רוצות לדעת גם את זה וכן פרטים נוספים. הן בסערת רגשות וברגע קשה בחיים. להבנתי, הם מצפים ממני לא רק למידע מונגש, מדעי ומנוכר, אלא גם למעטפת אנושית, למפגש חם בגובה העיניים - ואני מתמסר".
ד"ר ריקרדו נחמן: "חלק מהמשפחות מגיעות אליי עם מבט כועס, לחץ נפשי ובהרגשה ש'הנה, עוד מפגש עם אחד שימרח אותנו'. הם כבר קטני אמונה ולא מאמינים לאף אחד. ואז הם נפגשים עם אדם שמסתכל עליהם בעיניים, מדבר ברור ומשקף כל פרט שאפשר לשקף, ויוצאים מהמכון בתחושת הקלה כלשהי"
עד כמה אתה יכול להיות שקוף, ואילו פרטים תמנע מבני המשפחה?
"אני שקוף לגמרי במידע שאני מוסר, ונענה בחיוב גם למשפחות שאחרי ההסברים שלי מבקשות לראות ממצאים, קשים ככל שיהיו. חלק מהמשפחות מגיעות אליי עם מבט כועס, לחץ נפשי ובהרגשה ש'הנה, עוד מפגש עם אחד שימרח אותנו'. הם כבר קטני אמונה ולא מאמינים לאף אחד. ואז הם נפגשים עם אדם שמסתכל עליהם בעיניים, מדבר ברור ומשקף כל פרט שאני יכול לשקף, והם יוצאים מהמכון בתחושת הקלה כלשהי".
איך מתחיל מפגש מצמרר כזה, כשאתה יושב מול הורים שבנם עונה ונרצח ומספק להם את פרטי הזוועה?
"כבר פיתחתי מיומנות לבדוק מי מולי. אני מגשש כמה הם רוצים לדעת, ומכאן אנחנו מתקדמים. יש מי שיבקשו לראות ממצא ב-CT ואני חושף אותו, אחרים יאמתו את ההסברים שסיפקתי להם מול אנשי מודיעין ויבקשו פגישה נוספת, וגם זה בסדר גמור. ממוצע זמן המפגש הוא שעה, שבמהלכה קשה לכולנו, אבל הסיפוק שיש לי בידיעה שאִפשרתי למשפחה להסיר ספק ולסגור מעגל הוא עצום ומפצה".
2 צפייה בגלריה


זיהוי יעיל ומהיר יותר של גופות החטופים באמצעים מתקדמים. המרכז הלאומי לרפואה משפטית
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
לאור הניסיון הרב שצברו רופאי המכון, האם זיהוי החללים החטופים האחרונים מורכב פחות?
"בהחלט. ההתקדמות הטכנולוגית בגילוי ה-DNA, בשדרוג הדימות וביכולת האנתרופולוגיות המשפטיות שלנו להפיק מידע משבר עצם מאפשרת לנו זיהוי יעיל ומהיר יותר של גופות החטופים".
מאז 13 באוקטובר, עת נחתם ההסכם עם חמאס להפסקת הלחימה תמורת החזרת כל החטופים החיים (20) והמתים, הגיעו למרכז הלאומי לרפואה משפטית 15 חללים חטופים: תמיר אדר, סונטאיה אוקארסרי, גיא אילוז, רס"מ מוחמד אלאטרש, רונן אנגל, אוריאל ברוך, ביפין ג'ושי, ענבר הימן, איתן הלוי, אריה (זלמן) זלמנוביץ', טל חיימי, אליהו "צ'רצ'יל" מרגלית, סמ"ר תמיר נמרודי, סרן דניאל פרץ ויוסי שרעבי.
13 חטופים חללים נותרו ברצועת עזה: סמ"ר איתי חן, סגן הדר גולדין, דרור אור, סהר ברוך, רס"ל רן גואילי, מני גודארד, סמל עוז דניאל, אל"מ אסף חממי, ג'ושוע לואיטו מולל, סרן עומר נאוטרה, עמירם קופר, ליאור רודאיף וסונטיסק רינטאלק.
קראו עוד על מלאכת זיהוי הקורבנות:






