המועצה להשכלה גבוהה אישרה היום (ג') קידום לימודים פרה קליניים ברפואה באילת - ולראשונה נכנס לישראל מוסד מחו"ל - אוניברסיטת דברצן בהונגריה - שאמורה הייתה להפעיל את התוכנית במקביל לאוניברסיטת בן גוריון, אך האחרונה הודיעה שלא תפתח את המסלול בשנה הקרובה והביעה זעם על ההחלטה להכניס אוניברסיטה זרה לתחום.
השלב הפרה קליני נמשך שלוש שנים ובמסגרתו ילמדו הסטודנטים את מדעי היסוד שמספקים את הבסיס להבנת גוף האדם והמחלות. בוגרי התוכנית יצטרפו לאחר שלוש השנים הראשונות לאוניברסיטה שתיתן גב אקדמי לתוכנית ויתחילו בסבבים בבתי חולים, בדומה לכל הסטודנטים.
2 צפייה בגלריה
רפואה בישראל
רפואה בישראל
חיזוק ללימודי הרפואה בישראל. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
במסגרת ההחלטה, אישרה המל"ג לקדם בוועדת התקצוב את בקשת אוניברסיטת בן גוריון להפעלת לימודים פרה-קליניים לרפואה בקמפוס אילת של האוניברסיטה. מדובר בתוכנית לימודים ייעודית ומצומצמת, בהיקף של כ-30 סטודנטים למחזור. כאמור, אוניברסיטת בן גוריון נסוגה לפי שעה מכוונתה להתחיל את המסלול. במקביל, אישרה המל"ג לקדם פתיחת תוכנית פרה-קלינית לרפואה בת שלוש שנים באילת, שתופעל על ידי אוניברסיטת דברצן ההונגרית כחלק מתוכנית לימודי רפואה שש-שנתית ובהלימה לסטנדרטים האקדמיים הנדרשים. בתוכנית זו ילמדו ככל הנראה עשרות סטודנטים מדי שנה.
זו תהיה הפעם הראשונה שאוניברסיטה זרה מעורבת בלימודי רפואה בתוך ישראל. המהלך - כפי שמסרה המועצה להשכלה גבוהה - נועד לחזק את אילת כעוגן אקדמי ורפואי, לאפשר לצעירי העיר והאזור מסלול נגיש ללימודי רפואה, לצמצם את היקף הסטודנטים הישראלים הנאלצים ללמוד רפואה בחו"ל, ולחזק את המענה העתידי למחסור ברופאים בישראל. המועצה להשכלה גבוהה בירכה על שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת אריאל לבין אוניברסיטת דברצן, ותסייע לקידום המהלך עד להבשלתו לכדי תואר משותף.

התנגדות קשה למהלך מצד בן גוריון

אוניברסיטת בן גוריון מסרה בתגובה יוצאת דופן בחריפותה: "אנו מצרים על החלטת מל"ג היום לאפשר לאוניברסיטה מהונגריה ללמד רפואה באילת. החלטה זו שומטת את הקרקע מההכנות הרבות שעשינו כדי לפתוח לימודי רפואה בקמפוס שלנו באילת כבר בשנת הלימודים הקרובה. הנכונות שלנו, למרות האתגרים הרבים, נבעה מתוך השליחות לפתח את הנגב ובעיקר את אילת והערבה. החלטת המל"ג מחזירה את ההשכלה הגבוהה לתקופה בה שלוחות של אוניברסיטאות זרות פעלו בישראל ונסגרו בגלל רמתם האקדמית.
"אנו מצרים על ההחלטה ושוקלים את המשך צעדינו ביחד עם שאר האוניברסיטאות המלמדות רפואה. נמשיך ללמד בקמפוס אילת תארים מגוונים, כדוגמת סיעוד, הנדסה וביולוגיה ימית, כפי שעשינו כבר יותר משני עשורים".
2 צפייה בגלריה
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון
הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון
(צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון)
מערכת הבריאות מתמודדת כבר כמה שנים עם מחסור ברופאים, שצפוי להחריף עוד יותר השנה בעקבות רפורמת יציב. במסגרת הרפורמה, שנכנסה לתוקפה ב-2019, ותיושם במלואה השנה, בוגרי בתי ספר לרפואה במוסדות בחו"ל שאינם מאושרים על ידי משרד הבריאות כבר לא יהוו חלק מזרם הרופאים הנכנס. מטרת הרפורמה הייתה לייצר סטנדרט אחיד בלימודי הרפואה, ולוודא שכלל הרופאים הישראלים שבוחרים ללמוד רפואה בחו"ל, ילמדו בבתי ספר איכותיים. הרפורמה עלולה לפגוע בעיקר בבתי החולים והקהילה בפריפריה - לשם מגיעים בוגרי מוסדות אלו.
השפעת הרפורמה תורגש במספר הרישיונות החדשים מהשנה הנוכחית - לאחר שש שנות לימוד ושנת סטאז', אז צפויה ירידה משמעותית במספר הרופאים החדשים, אך גם שיפור באיכות הממוצעת של הכשרת הרופאים עקב פסילת המוסדות החלשים.

היעד: 1,700 סטודנטים ב-2027

למרות הירידה המשמעותית שתורגש בשנים הקרובות, במשרד הבריאות פעלו בשנים האחרונות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה המתחילים. בשנת הלימודים הנוכחית החלו 1,450 סטודנטים לימודי רפואה בישראל, כמעט כפול בהשוואה לתשע"ה, אז עמד מספר הסטודנטים לרפואה על 750 בלבד. היעד הבא של משרד הבריאות הוא 1,700 סטודנטים חדשים בשנת 2027.
ראש העיר אילת, אלי לנקרי: "ההחלטה התקדימית שהתקבלה היא נקודת תפנית בהתמודדות שלנו עם אתגרי שירותי הרפואה באילת. היא תחזק את העיר כעוגן אקדמי ורפואי, תפתח אופק לצעירים שלנו וליהודי התפוצות, ותניח תשתית אמיתית לשיפור ארוך טווח בשירותי הרפואה בעיר"
שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, אמר כי "ההחלטה שקיבלנו היא צעד אסטרטגי חשוב לחיזוק העיר אילת והנגשת לימודי הרפואה גם לעיר הפריפריאלית ביותר במדינת ישראל. אילת לא יכולה להישאר מחוץ למפת ההשכלה הגבוהה והרפואה של ישראל. פתיחת מסלולים פרה-קליניים בעיר, בשילוב אוניברסיטה ישראלית מובילה ואוניברסיטה בינלאומית מוכרת, תיצור הזדמנות אמיתית לצעירי האזור, תצמצם את מספר הסטודנטים הישראלים הנאלצים ללמוד בחו"ל, ותסייע בהתמודדות עם המחסור הלאומי ברופאים. זו מדיניות ברורה של חיזוק הפריפריה, באמצעות חינוך והשכלה גבוהה איכותיים".
ד"ר משה כהן, מנכ"ל מדיקל דוקטורד"ר משה כהןצילום: אלבום פרטי
ראש העיר אילת, אלי לנקרי, אמר כי "ההחלטה התקדימית שהתקבלה היא נקודת תפנית בהתמודדות שלנו עם אתגרי שירותי הרפואה באילת. היא תחזק את העיר כעוגן אקדמי ורפואי, תפתח אופק לצעירים שלנו וליהודי התפוצות, ותניח תשתית אמיתית לשיפור ארוך טווח בשירותי הרפואה בעיר. אני מודה לשר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש על החלטה היסטורית ומנהיגותית שמביטה קדימה ורואה רחוק. תודה נוספת ליו"ר הות"ת, פרופ' עמי מויאל, ולמנכ"לית המל"ג, מאיה לוגסי, על רוח חדשה ורעננה, שרואה את הפריפריה ופועלת באופן מעשי לקרב ולחזק אותה".
ד"ר משה כהן, יזם המהלך ומנכ"ל חברת מדיקל דוקטור, אמר כי "מדובר בהחלטה היסטורית ובשורה אמיתית לעיר אילת ולמערכת הבריאות בישראל. אישור מל"ג משקף הבנה עמוקה של עומק המחסור ברופאים ושל הצורך ביצירת פתרונות איכותיים כבר בשלב ההכשרה הפרה-קלינית. אילת הופכת היום לעוגן אקדמי ורפואי משמעותי, כזה שיאפשר לצעירים ישראלים ללמוד רפואה ברמה בינלאומית - כאן בישראל, בפריפריה, ולא מעבר לים. זהו מהלך ציוני, חברתי ומקצועי מהמעלה הראשונה".
נציין כי ד"ר כהן קידם את הפרויקט בשיתוף אוניברסיטת צ'ארלס בפראג, שהחליטה בסופו של דבר לא לפתוח את השלוחה ולכן נבחרה אוניברסיטת דברצן מהונגריה, שבה לומדים כיום גם סטודנטים ישראלים.