למעלה מ-50 אלף צנתורי לב מתבצעים מדי שנה בישראל, מה שהפך הליך רפואי זה לאחד השכיחים בבתי החולים. צנתור באמצעות בלון נולד לעולם על ידי אנדריאס גרונציג לפני 45 שנה ומאז נוספו הסטנטים עם התרופות שהם היום הטיפול השכיח לפתיחת חסימות של העורקים הכליליים. צנתור לב נחשב היום להליך רפואי בטוח למדי, ובזכותו ניצלים חייהם של חולי לב רבים הסובלים מחסימות בעורקי הלב.
לעומת זאת, הטיפול במסתמי הלב מורכב הרבה יותר ועד לפני כעשור הטיפול במסתמים הצריך ניתוח לב פתוח שבו מבוצעת פתיחת בית החזה תוך שימוש במכונת לב-ריאה. הליך זה, לא רק שהאריך בהרבה את זמן ההחלמה לאחר הניתוח, אלא גם מנע מחולים רבים, בעיקר מבוגרים שהיה חשש שלא ישרדו את ההליך הלא פשוט, מלעבור טיפול זה. במקרים רבים, אי היכולת הזו לעבור ניתוח לתיקון המסתמים הפגועים היווה גזר דין מוות לאותם מטופלים.
קראו עוד:
מהפכה שהחלה בחברה קטנה בישראל
מהפכת הטיפול הצנתורי (במקום ניתוח לב פתוח) במסתמי הלב נולדה למעשה בישראל בתחילת שנות האלפיים בחברה קטנה, PVT שישבה בקיסריה. חברת אדוארדס האמריקאית, שייצרה מסתמים לשימוש בזמן ניתוח, זיהתה את הפוטנציאל הגדול ורכשה את החברה הישראלית בכ-100 מיליון דולר, סכום שנחשב אז כמעט דמיוני בתעשייה הישראלית טרום ההיי טק.
אותה חברה, שהייתה שווה אז פחות מ-500 מיליון דולר, מוערכת בימים אלו בכ-45 מיליארד דולר ושולטת ביד רמה בתעשיית מסתמי הלב בעולם, לצד חברות נוספות שהצטרפו לתחום החדשני. למעשה, היום נמצאת הרפואה בשיאה של מהפכת הטיפול בשסתומי הלב בצנתור, שיכולה לטפל בכל ארבעת הסוגים הקיימים של המסתמים, ולישראל יש תפקיד עיקרי במהפכה זו.
נשיא חברת אדוארדס, כמו גם נשיאי חברות מדטרוניקס, בוסטון סיינטיפיק ופיליפס, שביחד שולטות בשוק הצנתורים והמסתמים העולמי, יהיו אורחי הכבוד של כנס ICI לחדשנות בתחום הקרדיולוגיה הפולשנית, שמובילים מאז 1995 פרופ' חיים לוטן, ששימש כמנהל מערך הלב בבית החולים הדסה עין כרם ופרופ' רפי ביאר שהיה מנכ"ל בית החולים רמב"ם. במסגרת הכנס יוענק פרס התעשייה למנכ"ל חברת אדוארדס על החזון שלו בקניית החברה הישראלית והובלת מהפכת צנתורי הלב בעולם.
בכנס, שייערך ב-4-6 בדצמבר במלון אינטרקונטיננטל בתל אביב בהשתתפות כ-3,000 קרדיולוגים ואנשי תעשייה בתחום הלב מכל העולם, יוצגו פיתוחים חדשים בתחום הרובוטיקה בניתוחי לב, שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות. "אנחנו נמצאים ביום במצב שרופא יכול לשבת במשרד שלו בתל-אביב, ולצנתר באמצעות ציוד רובוטי, מטופל בנמצא במדינה אחרת", אומר ל-ynet פרופ' חיים לוטן, מיוזמי הכנס, "התחום הזה מתפתח מאוד בשנים האחרונות ויגרום לכך שגם במדינות או מקומות שעד היום לא יכלו לבצע צנתורים מורכבים בלב ובמוח, בגלל מחסור באנשי מקצוע, יוכלו המטופלים לעבור צנתור מרחוק".
שבב אלקטרוני שמושתל בלב ומעביר מידע לרופא
אחד המושבים בכנס יעסוק בשיפורים הרבים שעתידים להיכנס לחדרי הצנתור והניתוח בתחום ההדמיות. "אם פעם, לרופא המצנתר היה רק צילום חזה, שבאמצעותו תכנן את הליך הצנתור, היום נכנסו לעולם הזה גם הדמיות CT ו-MRI באיכויות גבוהות ביותר כולל הדמיות תלת ממד. בנוסף, נמצאים בפיתוח משקפי מציאות מדומה, שמאפשרים לרכז את כל הנתונים החשובים על עדשות המשקפיים שמרכיב המצנתר בזמן הצנתור, כך שהרופא רואה בזמן אמת תמונה מלאה של הנתונים. כל הפיתוחים האלו לא רק מקלים על הרופא בעבודתו, אלא גם גורמים לכך שהליך הצנתור יהיה יעיל ובטוח בהרבה", אומר פרופ' לוטן. "בנוסף, שימוש באינטליגנציה מלאכותית לאבחון והכוונת הטיפול יהיה חלק מובנה כמעט בכל פרוצדורה והחלטות רפואיות בעתיד".
במסגרת הכנס יוענק פרס על סך 200 אלף דולר לפיתוח מתחום החדשנות הרפואית מעולם רפואת הלב וכלי הדם. אחד המועמדים לפרס הוא פיתוח ישראלי של חברת וקטוריוס, שעתיד לשנות את חייהם של חולי לב רבים בעולם. מדובר בשבב מחשב זעיר, שיושתל בליבם של חולי לב קשים ויעביר נתונים בזמן אמת במשך שנים רבות על תפקוד הלב ויוכל להתריע על בעיות הדורשות התערבות רפואית. "זה נשמע כמו מדע בדיוני, וזה אכן מדע בדיוני, אבל זו המציאות וזה קורה ממש כאן", מוסיף פרופ' לוטן.
