לקראת חג השבועות, חג עוגות הגבינה, הפסטות המוקרמות והמקררים שמתמלאים במוצרי חלב, נדמה שיש עוד דבר שהפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהשיח סביב האוכל: "אני רגיש ללקטוז". יותר ויותר ישראלים מדווחים שאחרי קפה עם חלב, גלידה או פיצה הם סובלים מנפיחות, כאבי בטן, גזים ושלשולים – ותוהים איך ייתכן שעד לפני כמה שנים אכלו הכול בלי שום בעיה.
אז האם באמת יותר אנשים הפכו רגישים ללקטוז, או שפשוט למדנו סוף סוף לזהות את מה שפעם התרגלנו לסבול ממנו בשקט?
4 צפייה בגלריה
האם המזון המעובד, הסטריליות והעלייה במודעות שינו את הדרך שבה הגוף שלנו מגיב לחלב?
(צילום: Shutterstock)
ד"ר נטלי תמיר דגבלי, מומחית בפנימית וגסטרואנטרולוגיה בתחום הפרעות בתנועתיות ותפקוד מערכת העיכול בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, מסבירה כי קודם כול חשוב להבין שלא כל תגובה למזון היא אלרגיה. "אלרגיה למזון היא תגובה חיסונית של הגוף לחומר מסוים", היא אומרת. "היא יכולה להתבטא בפריחה, שינוי בדופק ובמצבי קיצון אפילו בסכנת חיים ממשית".
לדבריה, אי-סבילות למזון היא מצב שונה לחלוטין. "זו בעצם בעיית עיכול. הגוף פשוט לא מצליח לעכל רכיב מסוים, כמו סוכר המזון או שומנים. זה מתבטא בכאבי בטן, נפיחות ושלשולים. אין כאן סכנת חיים, אבל בהחלט יכולה להיות פגיעה קשה מאוד באיכות החיים ובנוחות של המטופל".
אי-סבילות ללקטוז, או אלרגיה לחלב?
גם ד"ר שירה בן אור, מנהלת מרפאת אלרגיה בילדים במרכז הרפואי איכילוב, חברת ועד האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מדגישה כי רבים נוטים לבלבל בין אי-סבילות ללקטוז לבין אלרגיה אמיתית לחלב – אף שמדובר בשני מצבים שונים לחלוטין.
ד"ר נטלי תמיר דגבליצילום: פרטילדבריה, אי-סבילות ללקטוז נגרמת ממחסור באנזים לקטאז, המיוצר במעי הדק, ואחראי על פירוק סוכר החלב. "לקטוז נמצא בכל סוגי החלב, כולל חלב אם, והוא מותאם בעיקר למערכת העיכול של יונקים צעירים", היא מסבירה. "עם השנים רמות האנזים במעי יורדות, ולכן אצל חלק מהמתבגרים והמבוגרים היכולת לעכל מוצרי חלב פוחתת".
4 צפייה בגלריה
יותר מזון מעובד ופחות בישול ביתי עשויים להשפיע על פעילות מערכת העיכול והמיקרוביום
(איור: Shutterstock)
לדבריה, מצב זה עלול לגרום לכאבי בטן, גזים ושלשולים, אך אינו מסוכן. "ניתן להתמודד איתו באמצעות מוצרים ללא לקטוז או נטילת כדור לקטאז סמוך לארוחה", היא אומרת. "אפשר גם לבצע תבחין נשיפה לצורך אבחון". אלרגיה לחלב, לעומת זאת, היא תגובה של מערכת החיסון לחלבון חלב פרה. "זה מצב נדיר יותר, שמופיע בעיקר בתינוקות ובילדים צעירים, וברוב המקרים חולף עם הגיל", היא אומרת.
לדבריה, כאשר ילד עם אלרגיה לחלב נחשף למוצר חלבי, עלולה להתפתח בתוך דקות תגובה אלרגית הכוללת תסמינים בעור, במערכת הנשימה, במערכת העיכול ולעיתים גם בלב ובכלי הדם. "כאשר מעורבות שתי מערכות או יותר מדובר בתגובה אנפילקטית, שעלולה להפוך למסכנת חיים ללא טיפול באדרנלין", היא מדגישה.
ד"ר שירה בן אורצילום: יחסי ציבוריותר מזון מעובד, יותר מוצרי חלב
לדברי ד"ר תמיר דגבלי, אחת הסיבות המרכזיות לכך שנדמה ש"כולם" פתאום רגישים ללקטוז קשורה לשינויים משמעותיים בהרגלי החיים והתזונה בעשורים האחרונים. "הציבור צורך כיום הרבה יותר מזון מעובד, סוכרים ואוכל תעשייתי, ופחות מבשל בבית", היא מסבירה. "לשינויים האלה יש השפעה ישירה על מערכת העיכול ועל המעי".
במקביל, גם צריכת מוצרי החלב עצמה השתנתה באופן משמעותי. "כיום יש היצע הרבה יותר גדול של מוצרי חלב מסוגים שונים שלא היה בעבר, וצריכת החלב היומית עלתה מאוד", היא אומרת. כתוצאה מכך, רבים נחשפים כיום לכמויות גדולות יותר של לקטוז – ולכן גם חווים יותר תסמינים.
לדברי ד"ר בן אור, יש עדויות הולכות ומצטברות לכך שתזונה מודרנית עתירת מזון מעובד עשויה להשפיע לא רק על מערכת העיכול – אלא גם על הסיכון להתפתחות מחלות אלרגיות.
"המידע הקיים כיום מבוסס בעיקר על מחקרים תצפיתיים, אבל אנחנו כן רואים קשר אפשרי", היא אומרת. לדבריה, סקירה של האגודה האירופית לאלרגיה ואימונולוגיה מ-2024 מצאה כי חשיפה בילדות לרכיבים נפוצים במזון מעובד, בהם פרוקטוז, מונוסודיום גלוטמט ותוצרי גליקציה מתקדמים, הייתה קשורה לסיכון מוגבר לאלרגיות למזון ולמחלות אלרגיות בילדים. עוד מצאה הסקירה כי ילדים עם אלרגיה למזון צרכו בממוצע כ-34% מהקלוריות שלהם ממזון אולטרה-מעובד.
אבל לדברי ד"ר תמיר דגבלי, לא רק הרגלי התזונה השתנו – אלא גם המודעות. "המטופלים כבר לא מוכנים לסבול בשקט", היא אומרת. "יותר אנשים פונים לבדיקה רפואית, ויש כיום זמינות גבוהה של בדיקות רפואיות מתקדמות לאיתור רגישויות שבעבר פשוט לא היו קיימות".
לדבריה, מצבים שבעבר אנשים חיו איתם במשך שנים מבלי להבין מה מקורם, מקבלים כיום אבחנה ברורה ומדויקת יותר. "היום אנחנו יודעים לזהות מצבים כמו אי-סבילות ללקטוז, צליאק או מעי רגיש, שבעבר פשוט לא ידעו איך לקרוא להם".
"אנחנו חיים בסטריליות יתר"
לצד השינויים בתזונה ובמודעות, קיימת גם תיאוריה נוספת שמעסיקה חוקרים בשנים האחרונות – "תיאוריית ההיגיינה". "לפי התיאוריה הזאת, בעולם המודרני אנחנו חיים בסטריליות יתר ומגנים על עצמנו יותר מהסביבה", מסבירה ד"ר תמיר דגבלי. "כתוצאה מחוסר חשיפה למאכלים מגוונים בשנים המוקדמות של החיים, הגוף לא לומד להכיר את הטריגרים ועלול לפתח אלרגיות ורגישויות".
לדברי ד"ר בן אור, אף שקשה להוכיח קשר ישיר, יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שאורח החיים המודרני עשוי להשפיע על התפתחות מערכת החיסון. "באופן כללי ניתן לומר שאורח חיים מודרני, רחוק מהטבע, אינו תומך בהתפתחות תקינה של מערכת החיסון", היא מסבירה. "אנחנו רואים יותר מחלות אלרגיות ואוטואימוניות, אבל עדיין קשה להוכיח קשר סיבתי ישיר".
היא מציינת כי מחקר מצא שבמשפחות שחיטאו מוצצים באמצעות חומרים אנטיספטיים במקום לשטוף אותם במים, נרשמה שכיחות גבוהה יותר של אלרגיה למזון. לדבריה, גם השימוש המוגבר בחומרי חיטוי ובמגבונים בתקופת הקורונה נקשר להחמרה באטופיק דרמטיטיס – "אסתמה של העור" – מצב שנחשב בעצמו גורם סיכון להתפתחות אלרגיות למזון, במיוחד באזורי עור סביב הפה.
"מערכת העיכול לא נועדה לעכל לקטוז"
אבל גם מי שצרך במשך שנים מוצרי חלב בלי שום בעיה עלול לגלות בשלב מסוים שהגוף כבר מגיב אחרת. אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מטופלים היא כיצד ייתכן שאדם שאכל כל חייו מוצרי חלב מתחיל פתאום לסבול מנפיחות, כאבי בטן או שלשולים. לדברי ד"ר תמיר דגבלי, "מערכת העיכול של בני האדם לא באמת נועדה לעכל לקטוז בצורה מיטבית לאורך כל החיים".
4 צפייה בגלריה
חלב פרה ושמנת מכילים יותר לקטוז, בעוד גבינות קשות וחלב עיזים נחשבים קלים יותר לעיכול
(צילום: Shutterstock)
לדבריה, הירידה ברמות האנזים יכולה להופיע גם בשלב מאוחר יותר בחיים, אפילו אצל אנשים שבעבר צרכו מוצרי חלב ללא קושי. "עדיין אין תשובה חד-משמעית לשאלה מדוע רמות האנזים משתנות לאורך השנים, אך ייתכן שהדבר קשור לשינויים תזונתיים, שינויים בהרכב חיידקי המעי – המיקרוביום, שימוש בתוספי תזונה או תרופות, וכן עישון וצריכת אלכוהול", היא מסבירה.
היא מדגישה כי אי-סבילות ללקטוז אינה נחשבת למחלה של מערכת העיכול, אלא למצב שניתן לנהל באמצעות התאמות תזונתיות ואורח חיים. "המטרה היא לא רק להפחית תסמינים, אלא לשמור על איכות החיים של המטופלים", היא אומרת.
לא חייבים לוותר על מוצרי חלב
לא כל מוצרי החלב מכילים את אותה כמות של לקטוז, ולכן גם מידת ההשפעה שלהם על מערכת העיכול משתנה מאדם לאדם. לדברי ד"ר תמיר דגבלי, חלב פרה ושמנת נחשבים למוצרים בעלי ריכוז גבוה יחסית של לקטוז – ובעיקר חלב לשתייה, שנחשב עבור רבים לבעייתי יותר. לעומת זאת, גבינות קשות מכילות כמות נמוכה יותר של לקטוז, בין היתר משום שתהליך הייצור מפחית חלק מסוכר החלב. גם חלב עיזים מכיל פחות לקטוז באופן טבעי.
לדבריה, לפני שממהרים להוציא לחלוטין מוצרי חלב מהתפריט, חשוב לבצע בירור רפואי מסודר ולשלול מצבים אחרים – זיהומיים, דלקתיים או חיסוניים – שעלולים לגרום לתסמינים דומים.
4 צפייה בגלריה
אצל ילדים, הימנעות לא מוצדקת ממוצרי חלב עלולה דווקא להגביר סיכון לאלרגיה
(צילום: Shutterstock)
לאחר האבחון, ניתן להתאים פתרונות תזונתיים ורפואיים שיסייעו להפחית את התסמינים ולאפשר המשך צריכת מוצרי חלב. בין האפשרויות: מעבר למוצרים נטולי לקטוז או נטילת תוסף המכיל את האנזים לקטז לפני הארוחה, במטרה לסייע בפירוק סוכר החלב ולשפר את העיכול.
ד"ר בן אור מדגישה כי לא כל פריחה או כאב בטן אחרי אכילת מוצר חלבי מחייבים הימנעות מוחלטת ממזונות חלביים – במיוחד אצל תינוקות וילדים. "תינוקות נוטים לפתח פריחה בקלות בזמן האוכל, ולעיתים מדובר בכלל בגירוי של העור ממגע עם המזון – ולא באלרגיה", היא מסבירה. "כדאי להתייעץ עם רופא ילדים ולא למהר להוציא מזונות מהתפריט בגלל פריחה קלה".
לדבריה, הימנעות ממושכת ולא מוצדקת ממוצרי חלב בינקות עלולה דווקא להגביר את הסיכון להתפתחות אלרגיה לחלב. "זה נכון גם לגבי מזונות אלרגניים נוספים כמו ביצים, בוטנים וטחינה. ברגע שהם נכנסים לתפריט, חשוב להמשיך בחשיפה קבועה", היא אומרת.
לסיום, היא מציינת כי חשוב לשים לב גם למוצרים חדשים המשווקים כ"טבעוניים" או כשרים "פרווה". "חלק מהמוצרים הללו מיוצרים במעבדה ועדיין מכילים חלבון חלב פרה, ולכן אינם מתאימים לילדים עם אלרגיה לחלב".
