אסתמה היא הפרעת חסימתית הפיכה ולא קבועה בדרכי האוויר, המהווה רגישות יתר של סמפונות הריאה. היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בעולם: על פי הערכות, כ-10 אחוזים מהילדים וכ-6 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים ממנה. כיום חיים כ-340 מיליון חולי אסתמה בעולם.
קראו עוד:
איך מאבחנים אסתמה?
האבחנה היא קודם כל קלינית, כשהרופא מתרשם בשיחה עם המטופל האם תיאור התסמינים תואם לאלו של אסתמה. כמו כן הרופא יבדוק גורמי סיכון אחרים למחלה, כמו: גנטיקה משפחתית, אלרגיות ידועות, סביבת מגורים וסביבת עבודה. כך למשל, אנשים שעובדים עם חומרים כימיים יכולים לפתח אסתמה. גם אנשים שעובדים באזורים חקלאיים או רגישים לפריחות וצמחים מסוימים, נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח המחלה.
בנוסף, יש כמה בדיקות שיכולות לעזור באבחון אסתמה, אך גם אם הן תקינות – הדבר אינו שולל לחלוטין את המחלה.
- בדיקת תפקודי ריאות עם מרחיבי סמפונות (ספירומטריה) - בבדיקה, שנעשית לאחר שאיפת תרופה המרחיבה את דרכי הנשימה, נמדד נפח האוויר שהנבדק מסוגל לשאוף ולנשוף וגם כמה מהר הוא עושה זאת.
- מבחן תגר מטכולין - הנבדק שואף בהדרגה ריכוזים עולים של מטכולין (נגזרת של אצטילכולין), חומר הגורם להתכווצות השרירים בדופן כלי הנשימה ולהיצרות של כלי הנשימה. מטרת הבדיקה היא לבדוק תגובתיות יתר של הסמפונות בתגובה לגירוי חיצוני.
- מבחן תגר מאמץ - תפקודי הריאה נבדקים לאחר פעילות גופנית מבוקרת על מסלול ריצה או אופני כושר.
יש גם בדיקות נפוצות פחות המסייעות לעתים לאשש או לשלול אבחנה של אסתמה, כמו מבחן נשיפה הבודק נוכחות מרכיבים שעלולים להצביע על אסתמה בדרכי נשימה. גם בדיקות דם ובדיקה של אלרגולוג, מומחה לאלרגיה, עשויים לתמוך באבחנה של אסתמה.
מאיזה גיל אפשר לאבחן אסתמה?
אסתמה יכולה להתפתח בכל גיל ולהיות מאובחנת כבר מלידה.
אפשר להחלים מאסתמה או שזו מחלה לכל החיים?
התשובה לכך משתנה מאדם לאדם. יש מי שחווים התקפים באופן מוגבר יותר בתקופה מסוימת ולאחר מכן הם נעלמים, ויש מי שהמחלה התפתחה אצלם כתוצאה מאסתמה של העור. יש כאלו שהמחלה התפרצה אצלם בגיל צעיר ונעלמה, ויש מקרים שבהם האסתמה מופיעה דווקא בגיל מבוגר. אם האסתמה לא עוברת, ישנם טיפולים שמאפשרים לחולה לחיות לצד המחלה בלי להיות מוגבל וללא פגיעה כרונית בבריאותו.
ד״ר אביטל אבריאל איך מבדילים בין שיעול ויראלי לבין התקף אסתמה?
שיעול ויראלי יחלוף תוך פרק זמן מסוים ולא יחזור על עצמו. ולכן, כרופאה, אני תמיד שואלת מטופלים האם זה קרה להם בעבר והאם יש לזה עונתיות. גם עבר גנטי במשפחה או סביבת מגורים מגבירת סיכון מסייעים לאבחנה.
האם כל מי שיש לו אסתמה בהכרח גם אלרגי?
לאו דווקא. ישנם שני סוגים של אסתמה: הראשונה היא אלרגית, ושכיחה יותר בקרב צעירים ובייחוד ילדים, ויש אסתמה שהיא אינה אלרגית ונובעת מהפרעה במנגנונים פיזיולוגיים אחרים במערכת הנשימה.
למה השיעולים תמיד מחמירים דווקא בלילה?
ככל שהאסתמה חמורה יותר כך היא מופיעה גם מתוך שינה. בלילה ההשפעה של הגרביטציה על הגוף ובפרט על הריאות היא שונה, מאחר שאנחנו נמצאים במצב שכיבה. במצב זה מרגישים את הליחה שגורמת לשיעולים באופן קשה יותר, והתקף קשה אף עלול להעיר את החולה משינה.
הרופא אמר לי לטפל במשאפי סטרואידים מהסתיו עד הקיץ, כל שנה. ככה זה יהיה כל החיים? והאם זה לא מסוכן?
במחקרים גדולים ונרחבים בעולם נמצא כי אסתמטיים צריכים להיות מטופלים במשאף עם סטרואידים - סטרואידים נשאפים או בקיצור ICS. ההיגיון מאחורי ההמלצה הוא שמדובר במחלה דלקתית ודרוש טיפול שימנע את הדלקת.
באשר לסיכון, המינון במשאף הסטרואידים נמוך וקטן פי אלף מזה שבכדורים. בנוסף, אם משתמשים במשאף נכון, אז הסטרואידים מגיעים ישירות לריאות ולא לשאר הגוף – מה שמצמצם את הנזק. בסופו של דבר החשיפה לגוף היא מינימלית. רוב האסתמטיים גם לא זקוקים למשאף כל הזמן, אלא רק בתקופות של החמרה, בעונת האביב למשל, וגם אז השימוש נעשה למשך שלושה חודשים בלבד.
מה ההבדלים בין סוגי המשאפים השונים?
מלבד סטרואידים, שנמצאו כמקטינים את התמותה של חולי האסתמה, יש במשאפים גם חומרים מרחיבי סמפונות שפותחים את דרכי האוויר. ישנם משאפים שנותנים פתרון לטווח קצר, כמו משאף הוונטולין, שנותן פתרון מיידי למי שנמצא בהתקף. מנגד, יש משאפים בעלי השפעה ארוכת טווח כמו פוסטר וסמביקורט, שמספיק לקחת אותם פעם-פעמיים ביום, כדי לקבל מענה לכל היום.
מהו אירוצ'מבר? האם הוא יעיל יותר ממשאף?
אירוצ׳מבר (Aerochambe) הוא מכל פלסטיק קטן שניתן להחזיק ביד, אליו מתחבר המשאף. כשלוחצים על המשאף, נושמים את החומר הפעיל דרך המכל. זהו כלי טוב עבור אנשים שקשה להם לשאוף אוויר באופן חזק מספיק, כמו קשישים וילדים צעירים.
האם יש סירופ לאסתמה? או רק משאפים?
לא. לרוב משאפים הם הטיפול המקובל לאסתמה.
מתי צריך להוסיף כדורי סטרואידים או זריקות סטרואידים?
למקרים קשים וחריגים שלא מגיבים לטיפול במשאפים, פותחו תרופות שניתנות בזריקה, עם יעילות טובה מאוד. הטיפול מאפשר למטופלים להמשיך בחייהם ללא תופעות הלוואי הקשות של סטרואידים בכדורים.
האם חולי אסתמה צריכים לעבור הדמיה? צילום רנטגן, אולטרסאונד פוקוס או CT ריאות? ואם כן, כל כמה זמן?
אין צורך בבדיקות אלו בעיקרון. יחד עם זאת, חשוב מאוד להדגיש כי לחולי אסתמה אסור לעשן סיגריות, מאחר שהם נמצאים בסיכון גדול יותר. במקרה של חולה שאינו מעשן וללא גורמים נוספים שמעלים חשד, אין צורך בצילום או בבדיקת סי.טי. במקרה של חשד לאסתמה אלרגית, יש להיבדק אצל רופא אלרגולוג, ואם יש חשד להפרעה של הנשימה באף - אז נדרשת גם בדיקה של רופא אף-אוזן-גרון.
האם גידול חיות מחמד מפחית סיכון לאסתמה או שמא דווקא עלול לגרום להתקפים?
זה תלוי. אם יש חשד שהפרווה של החיה עלולה לגרום להתקף של אסתמה אצל אנשים מסוימים, אז צריך להימנע מגידול החיה בבית. ואת זה ניתן לבדוק אצל רופא אלרגיה.
ד״ר אביטל אבריאל היא מומחית ברפואה פנימית וריאות, במכבי שירותי בריאות מחוז הדרום
