לקראת ההצבעה השבוע בקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק "הפרדה מגדרית" בהשכלה הגבוהה, שיגרו הבוקר (ב') דקאני בתי הספר לרפואה בישראל מכתב חריף לחברי הכנסת, ובו הם מזהירים באופן חד-משמעי כי החלת החוק על לימודי הרפואה ומקצועות הבריאות תפגע קשות באיכות הטיפול הרפואי בארץ ותסכן את בריאות הציבור. "כדקאני תשעת בתי הספר לרפואה בישראל אנו מבקשים להתריע בפניכם כי חוק זה עלול לגרום לפגיעה קשה בבריאות תושבי ישראל ולסכן את ההכרה הבינלאומית ברפואה במדינת ישראל ואף לסכן את בריאות הציבור", נכתב.
התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית, קובע כי ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים. הוא קובע בנוסף כי פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר.
דקאני בתי הספר לרפואה מתריעים כי אישור החוק יהפוך את המגדר למרכיב הקובע בהכשרת צוותים רפואיים, במקום מומחיות המרצים. "במקום שהמרצה - המומחה או המומחית הטובים ביותר - ילמדו את הסטודנטים, המגדר יהפוך להיות המרכיב הקובע. שאלו את עצמכם מה הייתם רוצים במקרה וחס וחלילה קרוב משפחתכם יזדקק לניתוח - האם מי שינתח יהיה איש או אשת המקצוע הטובים ביותר, או כירורג/כירורגית מהמגדר 'הנכון'?".
כיום הלימודים בהפרדה מגדרית מוגבלים בעיקר לתואר ראשון. הצעת החוק תאפשר לקיים מסלולים נפרדים בכל התארים, ולהרחיב את זה לתארים מתקדמים, תואר שני ותואר שלישי.
דקאני הרפואה מציינים עוד כי הלימוד הקבוצתי המשותף - סטודנטיות וסטודנטים, חרדים, ערבים וחילונים - הוא הבסיס ללימוד איכותי מותאם לצורכי האוכלוסייה. "כל אחד מהסטודנטים בקבוצה יכול להאיר ולהסביר לחבריו את הייחודיות והצרכים הייעודיים והנפרדים של הקהילה שלו".
"נזק בלתי הפיך"
לטענתם, הפגיעה בלימוד המשותף, המהווה בסיס חיוני להתאמת טיפול רפואי לכלל האוכלוסיות, תוביל לאובדן ההכרה וההערכה הבינלאומית כלפי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. "כתוצאה מכך, רופאים ישראלים לא יוכלו לצאת להתמחות-על (פלואושיפ) בבתי החולים המובילים בחו"ל, מה שיוביל לפגיעה אנושה בזמינותם ובאיכותם של הרופאים המומחים בארץ".
בין החתומים על המכתב פרופ' רלי הרשקוביץ (יו"ר הפורום) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אורלי אבני מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב, ופרופ' ארנון אפק מאוניברסיטת רייכמן. עוד חתומים פרופ' עמי אהרונהיים מהטכניון, פרופ' איילת ארז ממכון ויצמן למדע, פרופ' חיים ביטרמן מאוניברסיטת חיפה, פרופ' איריס ברשק מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ופרופ' אלי פיקרסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
דקאני הרפואה מדגישים כי כיום החוק כפי שמוגש "רק מאפשר" ללמד בהפרדה מגדרית, "אך מחר הוא עשוי להיות מלווה בהקצאת משאבים ייעודית, ומערכת ההשכלה הגבוהה והבריאות המשוועות למשאבים יאלצו להיכנע לתכתיב בלתי אפשרי זה".
פרופ' ארנון אפק: "האם יעלה על הדעת שחוקר או רופא לא יכיר את האספקטים של המין השני, לא יהיה מודע להם? הרי כל מה שאנחנו רוצים זה להגביר את המודעות החברתית, להתאים את הרפואה לשני המינים, לכל המגזרים"
"זה לא נושא פוליטי, אלא נושא אקדמי-מקצועי", אומר פרופ' ארנון אפק, דקאן בית הספר דינה רקנאטי לרפואה באוניברסיטת רייכמן, מנהל מכון גרטנר במרכז הרפואי שיבא, ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, בשיחה עם ynet. "עתיד ההשכלה בישראל בכלל, וברפואה בפרט, יינזק באופן בלתי הפיך מהתהליך של הפרדה מגדרית".
לדבריו, בהפרדה מגדרית בתואר ראשון, גם אם רחוקה מלהיות אידאלית, יש היגיון, "שכן מאוד חשוב לנו לשלב את החרדים בשוק העבודה, ותואר ראשון הוא למעשה המפתח והכניסה לשוק העבודה. על כן, הפשרה הזו, גם לדעתי היא פשרה הכרחית, גם בעייתית באופן מקצועי במידה רבה". עם זאת, הוא מסביר כי תואר שני ושלישי מטרתם שונה.
"אני מאמין מאוד בשילוב חרדים במערכת". פרופ' ארנון אפק
(צילום: מישל אמזלג לע"מ )
"יש תארים מקצועיים כמו רפואה, פסיכולוגיה, שבהם הלימודים המשולבים, גברים ונשים כאחד, קריטיים להכשרה הנכונה. כי היום אנחנו מלמדים בקבוצות, מלמדים בהזנה הדדית. כשיושבים גברים ונשים, אתה לומד את האספקטים הרפואיים השונים. גברים ונשים שונים לחלוטין בעולם הרפואה. האם יעלה על הדעת שחוקר או רופא לא יכיר את האספקטים של המין השני, לא יהיה מודע להם? הרי כל מה שאנחנו רוצים זה להגביר את המודעות החברתית, להתאים את הרפואה לשני המינים, לכל המגזרים".
פרופ' אפק מדגיש כי הלמידה המשותפת היא גם הסטנדרט העולמי בהוראה. "אם נגיע למצב שבו יש מקומות שמלמדים בהפרדה, נהפוך למדינה שמלמדת מכורח המציאות שלא לפי ההכרה בעולם. מצב זה עלול לפגוע בהכרה עולמית בלימודי הרפואה בישראל וזה חמור מאוד. זה אומר שהרופאים שלנו לא יוכלו להשתלם בעתיד בחו"ל, זו הסכנה הנגזרת".
פרופ' אפק מציין כי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן פותחים כעת מחזור לימודים שלישי, כאשר מתוך 200 סטודנטים וסטודנטיות, יש כ-15% מהמגזר החרדי. "אני מאמין מאוד בשילוב שלהם במערכת. אני מבקש מחברי הכנסת שלפני שהם מצביעים ישאלו את עצמם רק את השאלה הבאה: חס וחלילה מי מיקירייך יזדקק לניתוח - האם תרצה שהרופא או הרופאה הטובים ביותר ינתחו אותו, או שהרופא המותאם אליו מגדרית?".
