ביום שישי הקרוב, 17 ביולי, תחל רשמית תקופת הבחירות לכנסת ה-26. הכנסת תצא לפגרה, הממשלה תיחשב כממשלת מעבר - ולא ניתן יהיה לקדם בתקופה זו נושאים, פרט לחקיקה בהסכמה של תקנות או צרכים ביטחוניים נדרשים. בימים הקרובים עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו להשלים את הדיל עם החרדים שנחשף ב-ynet, ולשלם הרבה מאוד במזומן מתוך תקווה שהחרדים יחזירו לו באשראי.
נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום חוקי החרדים רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה.
רה"מ נתניהו וראשי הסיעות החרדיות - גולדקנופף, גפני ודרעי
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
ראש הממשלה חשש מאוד מהצהרות החרדים שלפיהן "אין גוש", לאחר שלא הצליח להעניק להם את חוק הפטור מגיוס לצה"ל. נתניהו מקווה שהעברת חוק יסוד לימוד תורה וחוק הקפאת המעצרים כפיצוי, יגרום ליו"ר ש"ס אריה דרעי וליו"ר דגל התורה משה גפני להצהיר כלפיו נאמנות.
נתניהו היה רוצה לשמוע הצהרה פומבית על נאמנות, אך אם הדבר לא יסתייע - שלא יגידו שהם שוקלים הצטרפות לממשלה בראשות יו"ר ישר! גדי איזנקוט. שמירה על הגוש וסידור המפלגות בתוכו מהווה חלק אחד בתוכניתו לבחירות הקרובות. חלק אחר הוא הרצון להשתלט על רשימת הליכוד באמצעות שריונים ברשימה, כדי להפוך אותה לאטרקטיבית ובכך להעלות את שיעורי ההצבעה במעוזי הימין.
כאמור, נתניהו דוהר להשלמת החלק שלו בדיל. חוק יסוד לימוד תורה בנוסחו המרוכך, שאושר לקריאה שנייה ושלישית, עדיין נותן לחרדים אפשרות לקונסטרוקציה משפטית בפני בג"ץ עתידי על חוק הפטור מגיוס לצה"ל מול ערך השוויון. החוק צפוי לעלות בשבוע הקרוב לאישור סופי במליאת הכנסת. גם חוק הקפאת המעצרים לעריקים לומדי תורה צפוי להיות מושלם בשבוע הבא, תחילה בוועדת החוץ והביטחון ובהמשך במליאה.
חוקים נוספים שצפוי אישור סופי שלהם במליאה הם חוק ביטול חוות דעת מחייבת של היועמ"שית, חוק ביטול רפורמת הכשרות של ש״ס, חוק הפרדה מגדרית באקדמיה וחוק התקשורת של שלמה קרעי.
נקודת התורפה של נתניהו
במפלגות החרדיות מבינים היטב את נקודת התורפה הזאת של נתניהו. דרעי ידוע כנאמן לראש הממשלה, והסיכוי שיעזוב את הגוש שברשותו נמוך עד לא קיים. גם בביטאון ש"ס לא היססו לשלוף את האיומים על שלמות הגוש, וציינו כי כל שינוי של הנוסחים בחוקים החרדיים "יערער את יסודות הגוש האמוני". לבסוף הנוסח שונה בהסכמת החרדים.
ביהדות התורה בהובלת ח"כ יצחק גולדקנופף וח"כ גפני לא מוכנים לשמוע על הצהרות נאמנות לנתניהו או לגוש. ראש הממשלה עוד מפנטז על מסמכי שמירת אמונים כפי שאירע במערכות בחירות קודמות, אולם נראה כי הפעם מהלך כזה לא ייצא אל הפועל.
ומתי ייערכו הבחירות? ראש הממשלה נתניהו טרם הכריז על מועד רשמי. חוק פיזור הכנסת ה-25 עבר בינתיים רק בקריאה ראשונה, וקיים תרחיש שלפיו הקואליציה תכניס את מועד הבחירות אל אחד מחוקי תיקוני הבחירות שכבר קיימים. האפשרויות שעומדות על הפרק הן 20 באוקטובר, 26 באוקטובר ו-27 באוקטובר. נתניהו יחליט בקרוב.
החוקים שיקודמו השבוע
מחוק יסוד לימוד תורה שרוכך הוסר הסעיף שנועד להעניק למשתמטים הטבות של לוחמים, אבל גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הוא מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.
גם חוק הקפאת מעצר משתמטים חרדים עבר שינויים מהותיים - ומלבד הארכת מגבלת הזמן ל-5 חודשים, עד 30 בנובמבר, בוטל הסעיף שלפיו ישיבה ש-5 מתלמידיה קיבלו קנס לא תהיה רשאית להצהיר על מעמד חסינות פטור לאחרים. סעיף נוסף ברשימה נוגע לישיבה שבה יתברר כי תלמידיה לא באמת לומדים תורה. על פי הסעיף המעודכן, אם ישיבה נופלת בביקורת ומתברר שהתלמידים שלה לא באמת לומדים תורה - הם יכולים להירשם פשוט בישיבה אחרת.
חוק פיצול תפקיד היועמ"ש קובע את פיצול הסמכויות לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה - האחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצוג המדינה בבתי המשפט בעניינים שאינם פליליים והובלת מערך הייעוץ המשפטי. ותובע כללי - האחראי באופן בלעדי על תחום המשפט הפלילי, לרבות העמדה לדין וניהול התביעה הכללית. במחלוקות לגבי חלוקת סמכויות בין שני התפקידים - הסוגייה תועבר להכרעת שר המשפטים. החוק קובע גם כי היועמ"ש ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים.
החוק של הרפורמה בתחום הכשרות כבר אושר בממשלה הקודמת, אך בפועל ברבנות הראשית מעולם לא יישמו אותה. מטרתה הייתה אחת: להפוך את הרבנות הראשית לגוף מפקח ולפתוח את ענף הכשרות לתחרות. בג"ץ אף דחק בחברי הקואליציה הנוכחית ליישם את החוק, וכעת הם מנסים לבטל את רפורמת הכשרות כדי "לתקן את המצב".
התיקון לחוק זכויות הסטודנט, שיאפשר לקיים מסלולי לימוד לתארים אקדמיים מתקדמים (תואר שני ושלישי) בהפרדה מגדרית, קובע כי ההפרדה תתאפשר רק בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים של המוסדות האקדמיים. הוא קובע בנוסף כי פתיחת המסלולים אינה אוטומטית, ההשתתפות בהם תהיה וולונטרית והסטודנטים לא יחויבו ללמוד בהפרדה, וכל מוסד אקדמי המעוניין בכך יידרש לבקש ולקבל אישור ספציפי מהמועצה להשכלה גבוהה (המל"ג). עם זאת, באקדמיה חוששים מהדרה, מפגיעה בשוויון במעמד הנשים, ומנזק לאיכות ההוראה והמחקר.
חוק התקשורת הוא תוכנית הדגל של שר התקשורת שלמה קרעי שנועדה לשנות את שוק הטלוויזיה. החוק יאפשר הקמת ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה, יבטל את ההפרדה המובנית בין בעלי הערוצים לחברות החדשות, ובמסגרתו יוקם יישומון ממשלתי שבו יהיה אפשר לקבל את כל ערוצי החדשות בחינם. ספקי התכנים כמו הוט, יס ופרטנר יחויבו לשבץ את ערוצי החדשות לצד שאר הערוצים.
