סל התרופות לשנת 2026 הוכרע והוצג הערב (יום ה') לציבור הרחב. הסל כולל השנה בשורה משמעותית לחולי סרטן, עם תרופות מתקדמות וחדשניות. התקציב שהוקצה לאונקולוגיה ולהמטואונקולוגיה (סרטני הדם) כמעט הוכפל השנה, והוא מהווה 52% מהסל בסכום של כ-340 מיליון שקל. הסל כולל גם בשורה משמעותית, עם הכנסתה לראשונה של תרופה לטיפול בהשמנה (זריקת ההרזיה וויגובי), אך התקצוב הוגבל לבני נוער בגילי 18-12 בלבד. זו הפעם הראשונה שבה מערכת הבריאות מתקצבת תרופה שמיועדת לטיפול בהשמנה שמוגדרת בעולם כמחלה ואף כמגפה.
- להורדת הקובץ המלא של התרופות והטיפולים שאושרו בסל לשנה הזו - לחצו כאן
בתחום הרפואה המונעת הורחבה בדיקת הסקר לאיתור מוקדם של סרטן הריאות למעשנים כבר מגיל 60. לראשונה הוכנסו השנה לסל טיפולי רפואה משלימה לסרטן. נשארו בחוץ: טיפולים חדשניים לבלימת אלצהיימר בשלביו המוקדמים, טיפול במנגנון חדש לסכיזופרניה, וזריקות לטיפול בהשמנה במבוגרים.
סל התרופות לשנת 2026 הוצג לציבור
(צילום: עידו ארז)
מאות תרופות, בהיקף של מיליארדי שקלים, נלחמו על מקום בסל של 2026. לרשות חברי ועדת הסל עמדו 650 מיליוני שקלים, סכום זהה לשנה הקודמת.
שר הבריאות, חיים כץ, אמר במסיבת עיתונאים כי בשלושה חודשים הוגשו כאלף בקשות בעלות של חמישה מיליארד שקל: "היה צריך להתכנס ל-650 מיליון, והוכנסו 107 טכנולוגיות חדשות לטובת 86,450 מטופלים שיקבלו אותן. הסל הישראלי הוא אחד המעודכנים בעולם, וזו אחת הגאוות שלנו. גם השנה הצלחנו לשמור על מסגרת סל גבוהה מאשר החלטת הממשלה, שהייתה 550 מיליון. אני יודע שכמה שלא ניתן, זה אף פעם לא יספיק. לצערנו, לא יכולנו לספק את כל הרצונות. אנחנו במשרד לא מתערבים בעבודת הוועדה. לצד זאת, חשוב לנו שהחלטות הוועדה יהיו מגוונות, גם תרופות מצילות חיים אך גם תרופות למחלות כרוניות שמשפרות את איכות החיים".
6 צפייה בגלריה
השנה ניתן דגש מיוחד לטיפול ולמניעה של השמנה, אך לא כולם ייהנו מזריקת הרזיה במימון ציבורי
(צילום: Shutterstock)
"התקבלו החלטות קשות"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר כי "הבטנו מלמעלה ורצינו לתת מענה בתחומים שונים. כמובן אונקולוגיה, תרופות מצילות חיים. העלות הגבוהה מייצרת מחויבות ציבורית גבוהה כלפי החולים, אבל לא מסתכלים רק על חולים או רק על אונקולוגיה. אנחנו שמחים שגם השנה יש תרופות למחלות כרוניות כמו סוכרת ושירותים וטכנולוגיות יותר מניעתיות. יש בשורה גדולה מאוד של תרופות נגד השמנה. זו ממש בשורה מרגשת. כדי לייצר את התוצאה הזו, איך מכניסים כל כך הרבה בתקציב שבסוף מוגבל, נבנתה אחת הוועדות שבעיניי היא פאר השירות הציבורי. מקבלים הרבה מאוד שבחים ופידבקים ממדינות אחרות. אנחנו גאים מאוד בכך ששוב הצלחנו לתת מענה לכל כך הרבה אנשים, וגם נשארים עם הכיווץ הזה בלב בגלל אנשים שנשאו עיניהם אלינו ולא הצליחו לקבל מענה. אנחנו מקווים שאולי בשנה הבאה יהיה אפשר לתת להם מענה".
6 צפייה בגלריה
"חשוב לנו שהחלטות הוועדה יהיו מגוונות". שר הבריאות חיים כץ ויו"ר ועדת סל התרופות פרופ' דינה בן יהודה
(צילום: עידו ארז)
בר סימן טוב ציין בהתייחסו לתקציב סל הבריאות: "היה לנו ברור שלא נסכים לרדת מה-650. ולגבי השנה הבאה נבדוק, ובוודאי שהמאמץ להעלות את הסכום ראוי, אבל יש עוד הרבה דברים. שמנו הרבה מאוד כסף בסיכום התקציבי על גריאטריה. זה לא קשור לסל, אבל כן לעלות תמחור של מחיר יום גריאטרי, לדאוג לעוד מיטות, לשיפור השירות, ולא אמרתי מילה אחת על חירום שגם היא משאבה של משאבים ששותה אותנו".
יו"ר ועדת סל הבריאות, פרופ' דינה בן יהודה, ציינה כי המשימה הייתה מורכבת ו"התקבלו החלטות קשות מאוד, לצד הרבה חמלה, והרבה מחויבות לבריאות של אזרחי ישראל. הוועדה פעלה גם השנה מול אתגרים רבים, בחנה כל טכנולוגיה ותרופה על בסיס נתונים מדעיים, יעילות קלינית, בטיחות ותועלת לציבור, תוך מודעות מתמדת שמאחורי כל טכנולוגיה והסברים מדעיים עומדים אנשים, משפחות וסיפורי חיים. השנה נתנו דגש מיוחד לטיפול ומניעה של התסמונת המטבולית וההשמנה, הגורם מספר אחת לתחלואה ותמותה בעולם המערבי. הכנסנו טיפול תרופתי להורדת משקל למתבגרים, הקפדנו מאוד שהכנסת התרופה הזו תהיה מלווה בליווי מקצועי".
6 צפייה בגלריה
"כל ויתור היה כרוך בצער גדול וכאב לב". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב
(צילום: עידו ארז)
עוד ציינה: "הכנסנו תרופות ביולוגיות להפחתת שומנים בדם, בשורה בלתי רגילה למניעה אירועי לב ומוח, טכנולוגיה לניטור סוכר בנשים בהיריון וטכנולוגיה חדשה של פגיעה בעצבי עורקי הכליה על מנת להוריד לחץ דם. אחת הבעיות שהסל מתמודד איתו זה הטיפול במחלות נדירות, ואנחנו שמחים להגיד שהצלחנו לתת מענה למחלה מאוד קשה שגורמת לתמותה, cTTp, ומחלת עור גנטית. עם זאת, מגבלת התקציב חייבה אותנו לקבל החלטות קשות ביותר. יש תרופות וטכנולוגיות חשובות שלא הצלחנו להכניס השנה. כל ויתור כזה היה כרוך בצער גדול וכאב לב. הלב שלנו עם החולים המאוכזבים. מקווים שבשנה הבאה יתאפשר להרחיב את התקציב".
אימונותרפיה מצילת חיים
בין הטיפולים שנכנסו השנה בתחום הסרטן: אנהרטו לסרטן שד (Enhertu) - טיפול ביולוגי ממוקד לנשים עם סרטן שד מסוג HER2-Low שהוכיח יעילות משמעותית בקרב חולות בשלב הגרורתי והפחתה של שיעורי התמותה, וכן הרחבת מסגרת ההכללה בסל לתרופה Truqap - טיפול בסרטן שד הורמונלי מתקדם או חוזר, שלילי ל-HER2.
עוד נכלל השנה בסל התרופות וורניגו (Voranigo) - טיפול ראשון ופורץ דרך המיועד לחולים מגיל 12 ומעלה שאובחנו עם גליומה בדרגה נמוכה, גידול סרטני של רקמת המוח, לאחר הסרה כירורגית. הטיפול צפוי להשפיע על כ-95 חולים, בעלות של 35 מיליוני שקלים.
התרופה האימונותרפית קיטרודה (Keytruda), שכלולה כיום בסל בהתוויות שונות וכבר צברה רקורד טיפולי מכובד, נכנסה השנה לטיפול בסרטן הראש והצוואר - לאחר 20 שנה ללא התקדמות טיפולית בתחום זה. התרופה ניתנת לפני ניתוח ואחריו, ומפחיתה את הסיכון לחזרת המחלה.
עוד נכנסה השנה לסל התרופה Iwilfin לטיפול בנוירובלסטומה - גידול נוירואנדוקריני הנובע ממערכת העצבים הסימפתטית, הנפוץ בקרב ילדים ופעוטות. התרופה ניתנת לאחר שהילד עבר את כל הטיפולים המקובלים - כימותרפיה, הקרנות, השתלת מח עצם ואימונותרפיה - למשך שנתיים, במטרה למנוע את חזרת המחלה. לסל הוכנסה גם התרופה טגריסו (Tagrisso) - טיפול ממוקד לסרטן ריאה עם מוטציית EGFR לאחר ניתוח (שלב 3), שהוכיח הארכת חיים ואף ריפוי בחלק מהחולים.
הסל כולל גם בשורות בתחום סרטן דרכי השתן ומערכת העיכול: התרופה אימפינזי (Imfinzi) - אימונותרפיה לטיפול בסרטן קיבה ושלפוחית שתן, היעילה בשלבים מוקדמים לפני ואחרי ניתוח; וברפטובי (Braftovi) לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס, כקו טיפול ראשון. כמו כן אושרו בדיקות פרופיל גנומי לזיהוי מוטציות בגידולים סרטניים במערכת העיכול, לצורך התאמה אישית של הטיפול התרופתי.
לראשונה בסל: טיפולי דיקור
לראשונה הוכנסו השנה לסל טיפולי רפואה משלימה לסרטן: סדרת טיפולי דיקור (אקופונקטורה) לטיפול בכאב לחולי סרטן המטופלים בכימותרפיה הסובלים מכאב שאינו מאוזן למרות טיפול תרופתי. מדובר בסדרה של עד 10 טיפולים, פעם אחת במהלך מחלת המטופל, שיינתנו בליווי רפואי במסגרת מרפאות לרפואה אינטגרטיבית. הטיפול בדיקור כלול אמנם בסל גם כיום, אך רק במרפאות כאב - ובשל העומס על מרפאות אלה והנגישות הנמוכה, הוכנס השנה במתכונת מוסדרת יותר.
6 צפייה בגלריה
בשורה של ממש: בני נוער יקבלו זריקות לטיפול בהשמנת יתר במימון ממלכתי
(צילום: Shutterstock)
כאמור, בשורה משמעותית בתחום האנדוקרינולוגיה נוגעת לטיפול בהשמנה בקרב בני נוער: לראשונה הוכנסה זריקת ההרזיה וויגובי (Wegovy) לבני 18-12, לצד ליווי רפואי שיתגבש בהמשך. במסגרת הדיונים עלתה התלבטות אם לצמצם את האוכלוסייה הזכאית לילדים הסובלים גם מתחלואה נלווית, אך חברי הוועדה הבהירו כי יש חשיבות לתת את הזריקה לפני שמתפתחת תחלואה נלווית. שאלה פתוחה היא מה יעשו אותם בני נוער עם הגיעם לגיל 18, שכן מדובר בתרופות כרוניות שיש להמשיך ולקחת לאורך החיים. אחד מחברי הוועדה ציין כי לא ניתן ליצור "רצף" בשלב זה, וכי בני נוער שיהיו זכאים לכך יוכלו להמשיך לקבל את התרופות במסגרת הביטוחים המשלימים.
מרכזת ועדת הסל, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות פרופ' אסנת לוקסנבורג, ציינה ביחס לתרופות הללו כי "השמנה היא מחלה שהולכת וגוברת בעולם, יש כאלה שמתייחסים אליה כמגפת ההשמנה. נמצאים תכשירים עם ניסיון מסוים שחשבנו שאין יכולת להכניס באופן גורף לכלל האוכלוסייה. לא חושבת שהפתרון למגפת ההשמנה הוא אך ורק בטיפולים האלה. הטיפולים צריכים להיות חלק מתמונה יותר רחבה. יש לנו גם מועצה שעוסקת בזה, ובנתה תוכנית".
לדבריה, "כשהסתכלנו על ההיקף התקציבי, אמרנו 'בואו נשים רגל בדלת' ונתחיל עם האוכלוסייה שבעיני הוועדה הייתה החשובה ביותר - מתבגרים, כי ראינו לנגד עינינו את האפשרות לסייע למתבגרים בתקופה של צמיחה וגדילה, של גיבוש אורחות חיים, להשפיע על המצב בשלב הזה, שלב של התגבשות ויכולת לשנות את מהלך חייהם. אנחנו יודעים שבני נוער שסובלים מהשמנה בילדות, יש להם סיכויים גבוהים להמשיך כך את חייהם. התערבות בשלב הזה תוכל להיטיב איתם בעתיד".
בתחום בריאות הנפש, טיפולים לפוסט-טראומה שהוגשו נדחו בשלבים מוקדמים, אך הוכנסו תרופות לטיפול בדיכאון - בהן Auvelity לדיכאון מז'ורי כקו טיפול שלישי.
בתחום הגינקולוגיה נכלל השנה בסל אבחון גנטי טרום השרשה (PGT) למניעת הורשת מוטציות ידועות המעלות סיכון לסרטן: נשאיות BRCA1, BRCA2 ומאובחנות בתסמונת לינץ'. מדובר בבדיקה גנטית שמאפשרת למנוע הורשת מחלה גנטית לילד, המיועדת לאחר הפריה חוץ-גופית, לפני החזרת העובר לרחם.
בתחום רפואת הריאות הורחבה הזכאות לבדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן ריאה באוכלוסייה בסיכון מוגבר. כיום הבדיקה כלולה בסל למעשנים בגילי 74-65; כעת אושרה גם עבור בני 64-60 עם רקע של עישון של 20 "שנות קופסה" ומעלה, המעשנים בפועל או שהפסיקו לעשן בתוך 15 השנים האחרונות.
לאחר שהוגשה גם בשנים קודמות, אושרה השנה בקשה להרחבת הקריטריונים לשיקום ריאתי לחולי COPD, בהתאם להגדרות החומרה המקובלות בעולם: עבור חולים עם שתי התלקחויות או התלקחות אחת עם אשפוז. מדובר בכ-7,400 חולים, בעלות של כ-17 מיליוני שקלים.
התרופה היקרה ביותר
בתחום ההמטולוגיה הוכנסה התרופה אדזימנה (Adzynma) - תרופה חדשנית למחלה הנדירה cTTP, שגורמת לקרישיות-יתר והפלות, שדורגה ראשונה על ידי האיגוד ההמטולוגי לאחר שהוכיחה כי היא מצילת חיים. זהו הטיפול היקר ביותר בסל התרופות, שעלותו עומדת על כמיליון שקל נטו למטופל לשנת טיפול. מדובר על טיפול שישפיע על 80-40 חולים.
עוד אושרה התרופה קורסובה (Korsuva) למטופלי דיאליזה הסובלים מגרד מערכתי קשה - מצב שגורם לסבל ממשי ומוביל חלק מהמטופלים לשקול את הפסקת הדיאליזה המצילה את חייהם. התרופה תשפיע על כ-300 חולים, בעלות של כ-5 מיליון שקלים.
הורחבה גם מסגרת ההכללה בסל לתרופות הביולוגיות לטיפול בהיפרכולסטרולמיה - עודף חריג בכולסטרול: Praluent, Repatha ו-Leqvio. היו שטענו כי קיים ניצול-יתר של הזריקות מאחר שמדובר בפתרון נוח יותר מסטטינים, וכי יש הפרזה בחשש מתופעות הלוואי שלהם. מנגד נטען שאם נוחות השימוש מגבירה את ההקפדה על הטיפול - זו בדיוק המטרה.
בשנה שעברה היווה תחום המחלות הזיהומיות 24% מהסל, אך השנה צומצם ל-1% בלבד. הורחבה הזכאות לחיסון שינגריקס (Shingrix) נגד שלבקת חוגרת לאוכלוסייה בסיכון, כולל מדוכאי חיסון בני 18 ומעלה. הוועדה הכניסה לסל גם את החיסון ENFLONSIA שנועד להגן על תינוקות מפני מחלת ריאות קשה הנגרמת מנגיף כתוצאה מנגיף ה-RSV, אחד הגורמים המרכזיים לאשפוזים בגיל הינקות.
חולי אלצהיימר ימשיכו לשלם מכיסם
השנה הוגשה לראשונה קובנפי לטיפול בסכיזופרניה - לאחר יותר מ-70 שנה ללא חידוש מהותי בתחום. התרופה פועלת במנגנון שונה מהקיים ונעדרת תופעות לוואי כמו רעד, נוקשות שרירים, השמנה וסוכרת, אולם בשל עלות גבוהה של כ-47 מיליון שקלים לא נכנסה השנה לסל.
גם התרופות החדשניות לאלצהיימר - לקמבי (Lecanemab) וקיסאנלה (Donanemab) - נותרו בחוץ, על אף שדורגו במקום הראשון על ידי האיגוד הנוירולוגי וצברו ניסיון חיובי בבתי החולים בעולם ובישראל. לקמבי, שהגיעה לדיונים הסופיים, עמדה על כ-160 אלף שקלים לחולה לשנה לאחר הורדת מחיר - בסך הכול כ-58 מיליון שקלים. חברי ועדה ציינו כי לחולי אלצהיימר אין כמעט טיפול אפקטיבי, אולם אחרים טענו שלפי המחקרים ההידרדרות נמשכת גם עם התרופה, שמאטה את המחלה בחצי שנה בלבד, ושעלויות האבחון המוקדם הנדרש גבוהות אף הן.
למרות אישור טיפול נגד השמנת יתר לבני נוער, זריקות ההרזיה וויגובי ומונג'רו לא נכללו גם השנה בסל למבוגרים, בשל העלות הגבוהה שנאמדת בעשרות מיליוני שקלים. חלק מחברי הוועדה העריכו שעם כניסת מתחרים לשוק בשנים הקרובות, המחירים צפויים לרדת. נזכיר כי התרופות זמינות כיום במסגרת הביטוחים המשלימים בסכום של כמה מאות שקלים - למי שעומדים בקריטריונים של קופות החולים.
חברי הוועדה דנו ארוכות בהרחבת הזכאות לבדיקת מי שפיר לנשים מגיל 31, אך בסופו של דבר הוחלט שלא להכניסה לסל. כיום הבדיקה נמצאת בסל לנשים מגיל 32 ומעלה, או לנשים צעירות יותר בהתוויות מסוימות. עלות ההרחבה עמדה על כ-11 מיליון שקלים, אך חלק מחברי הוועדה סברו כי אין לה הצדקה רפואית - הסטנדרט במדינות מערביות מתקדמות גבוה יותר, והסיכוי למצוא ממצא משמעותי בנשים בהיריון עם מעקב תקין מתחת לגיל 35 עומד על 0.9% בלבד. מנגד, הרחבת הזכאות דורגה גבוה על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה והאיגוד לגנטיקה, וחברי ועדה ציינו כי מדובר בבדיקה אבחונית שצריכה להיות נגישה לכלל הנשים.
6 צפייה בגלריה
מטופלת בתרופה לעיכוב אלצהיימר בבית החולים איכילוב. החולים ימשיכו לשלם מכיסם או על חשבון הביטוח הפרטי
(צילום: יובל חן)
השנה הוגשה בקשה להרחבת הזכאות למשקפיים לילדים לגיל תשע, אך הוחלט שלא להכניסה לסל, שמכסה משקפיים עד גיל שמונה.
החיסון בקסרו נגד חיידק המנינגוקוק מזן B לילדים הוגש גם השנה - זו השנה השביעית - אך שוב לא נכנס לסל. עם זאת, הועלתה הצעה שמשרד הבריאות יקדם מבחן תמיכה לקופות החולים, בדומה למודל חיסון השפעת. חיידק המנינגוקוק עלול לגרום לדלקת קרום המוח החיידקית - מחלה קשה שעלולה להוביל לנכויות, לקות שמיעה, פגיעה מוחית קבועה ואף מוות. החיסון ניתן כיום רק במסגרת הביטוחים המשלימים, בעלות של כמה מאות שקלים למנה (בסך הכול שלוש מנות).
רוב חברי הוועדה טענו כי מדובר בחיסון יעיל שרופאי הילדים ממליצים עליו, אך השפעתו מצומצמת ביחס לעלותו הגבוהה של כ-63 מיליון שקלים. המתנגדים הדגישו כי דלקת קרום המוח יכולה להיגרם מגורמים שאינם קשורים לחיידק המנינגוקוק, וכי החיסון מגן רק מפני זן B מתוך זנים רבים. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2025 תועדו 56 מקרי מחלה מנינגוקוקאלית בכלל הגילים, מהם 8 מקרים בלבד של זן B, ושני מקרי פטירה - משני זנים אחרים. כמו כן צוין כי הכנסת חיסון הניתן בשלוש מנות מחייבת היערכות נרחבת של כוח אדם בטיפות החלב, בעיקר על רקע הכנסת חיסון ה-RSV בשנה שעברה.
עוד אכזבה: חברי ועדת הסל לא אישרו טיפולי שיניים לחולים אונקולוגיים שמטופלים בתרופות בשל מיאלומה נפוצה או גרורות לעצמות.
