מרתה לילארד, שנחשבת לאדם האחרון הידוע בארצות הברית שחלה בפוליו ועדיין הסתמך על ריאת ברזל כדי לנשום, מתה בגיל 78 - חודשים ספורים בלבד לאחר שנישאה לבן זוגה המצרי, שאותו הכירה בצ'אט מקוון ואהבה במשך יותר מ-20 שנה מרחוק. לילארד הלכה לעולמה ב-26 ביוני במדינת אוקלהומה, לאחר שחיה במשך יותר משבעה עשורים עם השלכות המחלה שבה נדבקה כשהייתה בת חמש בלבד.
"הם אמרו לה שהיא לא אמורה לחיות מעבר לגיל 20", סיפרה אחותה הצעירה, סינדי מקווי, לסוכנות הידיעות AP. "היו בה ההתלהבות והדחף להמשיך לחיות ולהפיק את המיטב מחייה". לפי מקווי, בתעודת הפטירה נרשמו אי-ספיקה נשימתית כרונית ותסמונת פוסט פוליו כגורמי המוות. היא מאמינה שגם ההשפעות המתמשכות של מחלת הקורונה תרמו להידרדרות במצבה.
ריאת ברזל היא תא מתכת גלילי שהמטופל שוכב בתוכו כשראשו נותר בחוץ. שינויים בלחץ האוויר בתוך התא גורמים לבית החזה להתרחב ולהתכווץ, וכך מכניסים אוויר לריאות ומוציאים אותו מהן. המכונות הללו הצילו את חייהם של אלפי חולי פוליו בתקופת המגפות הגדולות של המחלה, אף שבמקור נועדו לשימוש זמני בלבד. לילארד תיארה בעבר את הפעם הראשונה שבה הוכנסה למכונה דווקא כרגע של הקלה. "זה מרגיש נפלא, למעשה, כשלא מצליחים לנשום היטב", אמרה בריאיון ל-NBC בשנת 2013. "זה משנה הכול כשאי אפשר לנשום".
למרות השיתוק שנגרם לה מהצוואר ומטה, לילארד ניסתה לנהל חיים עצמאיים ככל האפשר. בילדותה הגיעה לבית הספר לשעתיים ביום ואת יתר לימודיה השלימה בעזרת מורים פרטיים. בתיכון השתתפה בשיעורים מרחוק באמצעות מערכת טלפון ואינטרקום שחיברה אותה לכיתה.
1952, תינוק שחלה בפוליו נעזר בריאת ברזל
(צילום: AP 1952 ASSOCIATED PRESS)
המשפחה אף הצליחה לצאת איתה לטיולים באמצעות נגרר שהותאם במיוחד למכונה. לפני הנסיעות נהג אביה להתקשר לבתי המלון ולבדוק אם דלתותיהם רחבות מספיק כדי להעביר דרכן את ריאת הברזל. במשך תקופה מסוימת לילארד אף נהגה בעצמה. "מבחינתי, זה פשוט היה נורמלי", סיפרה אחותה.
בעזרת טיפולים הצליחה לילארד להשיב חלק מהתנועה לזרועה השמאלית ולרגליה. אף שטווח התנועה שלה נותר מוגבל מאוד, היא חיה לבדה במשך שנים והכינה לעצמה ארוחות. היא כתבה שירים והלחינה מוזיקה, התנדבה למען בעלי חיים וסייעה בפרסום מידע על כלבים הזקוקים לאימוץ.
האינטרנט, שסייע לה ללמוד על מחלתה ולהישאר מחוברת לעולם, הוביל גם לסיפור אהבה יוצא דופן. לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001 נכנסה לילארד לפורום מקוון בניסיון להבין טוב יותר את האירועים, ושם הכירה גבר ממצרים בשם בהא סאלח. השניים שמרו על קשר מקוון במשך יותר מ-20 שנה, ובפברואר האחרון נישאו לאחר שסאלח הצליח לקבל אשרת כניסה לארצות הברית ולהגיע לאוקלהומה. "הם באמת היו נפשות תאומות", סיפרה מקווי.
עוד לפני מגפת הקורונה תפקוד הריאות של לילארד עמד על פחות מ-25%. במהלך המגפה היא נדבקה בקורונה פעמיים, ובחמש השנים האחרונות לחייה התקשתה יותר ויותר לנשום ולא הצליחה לצאת מביתה. בשנתיים האחרונות היא נזקקה לריאת הברזל כמעט 24 שעות ביממה.
חיסון נגד פוליו. מיגר את אחת המחלות המפחידות של המאה ה-20
(צילום: shutterstock)
לפני כשנתיים מת פול אלכסנדר מטקסס, שחלה בפוליו בגיל שש וחי במשך עשרות שנים בריאת ברזל. אלכסנדר, שמת גם הוא בגיל 78, השלים לימודי משפטים, כתב ספר וצייר באמצעות מכחול שהחזיק בפיו. הוא הוכר על ידי ספר השיאים של גינס כאדם שחי במשך הזמן הארוך ביותר בתוך ריאת ברזל.
לפני כניסת החיסונים לשימוש נרחב הייתה הפוליו אחת המחלות המפחידות ביותר בארצות הברית, ומדי שנה הותירה אלפי בני אדם משותקים, רובם ילדים. החיסון הראשון נכנס לשימוש בשנת 1955, ומבצעי החיסון הורידו את מספר המקרים השנתי בארצות הברית לפחות מ-100 בשנות ה-60 ולפחות מעשרה בשנות ה-70. בשנת 1979 הוכרזה המחלה כממוגרת בארצות הברית, כלומר היא חדלה לעבור בה באופן שגרתי.
בשנים האחרונות ניסו לילארד ואחותה למצוא איש מקצוע שיוכל לתקן את ריאת הברזל המזדקנת, אחת מכמה מכונות ששימשו אותה לאורך חייה. לאחר מותה אמרה מקווי בדמעות: "מכיוון שהיא הייתה האחרונה, אנחנו כבר לא זקוקים לזה".
