מערכת הבריאות הישראלית נמצאת באתגר משמעותי ואינה מדביקה את קצב הגידול באוכלוסייה. היום (ד') נחשף המחיר הרפואי שמשלמים המטופלים בחדר המיון. דוח התוכניות הלאומיות של משרד הבריאות מציג תמונת מצב מדאיגה. המדד הכואב ביותר בדוח נוגע למטופלים שכבר הוחלט לאשפז אותם, אך נותרים במיון. בבית החולים כרמל, אחד מכל עשרה מהמטופלים שוהה במיון יותר מיממה. הבאים בטבלת הייאוש הם שערי צדק, הדסה עין כרם ורמב"ם. רק בית החולים גדול אחד בישראל מצטיין במדד זה - סורוקה בבאר שבע. רק 0.29% יחכו שם במיון יותר מיממה.
השלב הקריטי ביותר בהגעה למיון הוא ה"טריאז'" (מיון ראשוני), שנועד לזהות מקרי חירום מצילי חיים. היעד הממשלתי הוא 15 דקות. מתוך 27 בתי חולים, 11 לא עמדו ביעד של ביצוע מיון ראשוני תוך 15 דקות ל-85% מהמטופלים לכל הפחות. מקרב בתי החולים שמקבלים למעלה מ-90 אלף פניות בשנה, רק המרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית עמד במדד זה בשנת 2023. בשנת 2024 הצטרפו אליו רמב"ם בחיפה (91%) ואיכילוב (90%). בשיבא ובסורוקה לא עמדו ביעד זה ב-2024-2023, אך בסורוקה הציגו שיפור קל בין השנים - ויש לזכור שמדובר בבית חולים שקלט אלפי פצועים בתקופת המלחמה.
בין המצטיינים במדד זה בקרב בתי החולים הבינוניים, שם מתקבלות בין 50 ל-90 אלף פניות בשנה - בית החולים וולפסון (94%) והעמק (93%). בבתי החולים בירושלים המצב עגום ביותר. בהדסה עין כרם, רק אחד מכל שלושה (36%) עוברים מיון ראשוני בתוך רבע שעה. בשערי צדק ובברזילי לא עמדו במדד זה עם רק 60%-64% מהפונים שעברו טריאז' תוך 15 דקות. גם במרכז הרפואי צפון (פוריה) המצב רחוק מלהשביע רצון (46%).
גם לאחר המיון הראשוני, ההמתנה לרופא מתארכת. למרות שיעד משרד הבריאות הוא בדיקה תוך שעה ל-50% מהמטופלים, בתי חולים גדולים מתקשים לעמוד בו. בין השנים 2023 ל-2024 חל שיפור, אך עדיין 10 מתוך 27 בתי חולים לא עמדו ביעד ב-2024. בשערי צדק, בילינסון והדסה, בתי חולים שמקבלים 50 עד 90 אלף פניות בשנה למיון, הנתונים נמוכים במיוחד ועומדים על 41%, 39% ו-25% בהתאמה. בשיבא, שם מתקבלות יותר מ-90 אלף פניות בשנה, רק 42% נבדקים בתוך שעה, כאשר יותר מרבע מהמטופלים מחכים יותר משעתיים.
ויש גם הפתעה לטובה: בית החולים איכילוב מוכיח שגם עומס הוא לא תירוץ - 80% מהמטופלים נבדקים בידי רופא בתוך שעה. בקרב בתי החולים הקטנים יותר, מוביל לניאדו עם 99%. בבתי החולים שמקבלים בין 50 ל-90 אלף פניות, בולט גם בית החולים הסקוטי בנצרת עם 79% מהמטופלים שרואים רופא בפחות משעה.
סורוקה, שהתמודד בימי המלחמה עם עומסי ענק וספג פגיעת טיל איראני, מצליח להצטיין גם במדד שחרור מטופלים לבתיהם: הוא מרכז-העל היחיד שעמד ביעד, עם 80% מהמטופלים שמשתחררים הביתה בתוך ארבע שעות (לעומת כ-60% בלבד בשיבא, במאיר ובאיכילוב).
גם המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) בלט לטובה והציג שיפור מרשים בין השנים 2023 ל-2024 בכמה מדדים. כך למשל במדד ביצוע טריאז' בתוך 15 דקות עמדו בשנת 2023 על 78%, כאשר היעד שהגדיר המשרד הוא לפחות 85%. בשנת 2024 עמדו על 90% והם בין המובילים בקטגוריית בתי החולים הבינוניים.
"המטרה היא לשפר"
הדוח, שמתפרסם לראשונה עם ציוני כל בתי החולים הציבוריים בישראל, נועד לבחון את איכות הטיפול והשירות על רקע אתגרים הולכים ומתרבים: עלייה בביקוש לשירותים רפואיים, קצב עלייה במחלות כרוניות, מגבלות תקציביות וצורך בשיפור זמינות השירותים. "המטרה של המדדים היא לשפר את האיכות, הבטיחות, והשירות. זה כלי עבודה בשבילנו במשרד הבריאות לשיפור בתי החולים", הסבירה ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת רפואה במשרד הבריאות.
במדד נכללות כ-20 תוכניות, העוסקות בשיפור האיכות הרפואית, בשיפור ביצועים ובחיזוק מערך האשפוז, וכן בחיזוק כוח האדם והמשאב האנושי. בתי החולים מתוקצבים בהתאם לעמידתם במדדים - מי שמשפר את זמני הטיפול, האיכות הרפואית ורמת השירות, מתוגמל בהתאמה. במשרד הבריאות מציינים כי היקף הכספים שהועבר לבתי החולים על פי עמידתם במדדים עמד על 466 מיליון שקל ב-2023 ו-516 מיליון שקל ב-2024.
4 צפייה בגלריה
80% מהמטופלים נבדקים בתוך שעה בידי רופא במיון באיכילוב
(צילום: Vered Barequet / Shutterstock.com)
נריה שטאובר, סמנכ"לית תמחור תקצוב ותכנון במשרד הבריאות (בפועל), הסבירה כי בתי חולים גדולים אינם בהכרח עומדים ביעדים בקלות רבה יותר. "זה ממש לא חד משמעי. במקומות שעומס הפניות למשל במחלקה לרפואה דחופה, לפעמים דווקא הגודל הופך אתגר יותר משמעותי כדי לעמוד ביעדים שאנחנו שמים, שהם יעדים מאוד לא פשוטים".
במדד העברת מטופלים לאשפוז תוך 12 שעות מרישום (יעד: 70% מהפונים), בלטו לטובה סורוקה (98%) מבתי החולים הגדולים, וכן וולפסון, ברזילי ובית החולים הסקוטי בנצרת, מבתי החולים הבינוניים, עם 98% מהמטופלים שעברו לאשפוז בזמן. ב-2024 כיכב לטובה במדד זה גם המרכז הרפואי לגליל בנהריה (92%).
בבתי החולים הקטנים, בלטו לטובה המשפחה הקדושה (100%), זיו בצפת ומעייני הישועה (99%) ובני ציון (96%). לעומת זאת, בבתי החולים בירושלים - שערי צדק והדסה - כ-7% מהמטופלים נאלצו להתייבש במיון והועברו לאשפוז לאחר יותר מ-24 שעות, ברמב"ם - 6%, בית החולים כרמל בצמרת הלא-מחמיאה מקרב בתי החולים הקטנים עם 10%, ובית החולים הציבורי אסותא אשדוד עם 12%.
במחלקות לרפואה דחופה ילדים, הנתונים יחסית מעודדים ב-2024 וכמעט כל בתי החולים עמדו ביעדים. בשניידר, שם מתקבלות יותר מ-25 אלף פניות בשנה, לא עמדו ביעד: רק 68% מהמטופלים הועברו לאשפוז בתוך 12 שעות ו-62% שוחררו תוך ארבע שעות - מתחת ליעד של לפחות 70%. באיכילוב, 3% מהמטופלים הועברו לאשפוז מעל 24 שעות, מעל היעד של אחוז אחד לכל היותר.
למנוע הידרדרות קשישים
בעקבות ממצאים שהצביעו על כך שמטופלים קשישים נוטים להידרדר תפקודית במהלך אשפוז, יזם משרד הבריאות תוכנית ייעודית שתוקצבה ב-46 מיליון שקל לשנים 2025-2023. היעדים כוללים השתתפות של לפחות 50% מהמאושפזים בני 65 ומעלה בתוכנית לשימור ניידות והליכה לפחות פעמיים ביום, וביצוע סקר דליריום (בלבול חריף וזמני) אצל לפחות 25% מהמאושפזים בני 75 ומעלה. מנתוני המשרד עולה שמאז הרבעון השני של 2024 חלה עלייה: בקרב 74% מהמאושפזים בני 75 ומעלה בוצע סקר דליריום, הרבה מעל היעד. עם זאת, במדד ההליכה עדיין נדרש שיפור - ברבעון השלישי של 2025 עמד הנתון על 35% בלבד.
תוכנית נוספת עסקה בחיזוק מערך הסייבר. במהלך 2024 זוהו ונוטרלו שלוש תקיפות סייבר ודאיות, שכל אחת מהן הייתה עלולה להביא להשבתה מלאה של בתי חולים - בהיקף דומה לאירוע שאירע בהלל יפה ב-2021. התוכנית תוקצבה בכ-40 מיליון שקלים בשנה, כאשר בתי חולים גדולים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. שיבא קיבלה בשנת 2024 יותר מארבעה מיליון שקלים. גם ברמב"ם ובברזילי קיבלו יותר משני מיליון שקלים למטרה זו.
תוכנית נוספת עוסקת בצמצום שחיקת העובדים, על רקע המחסור בכוח אדם והשחיקה ההולכת וגוברת. ב-2024 קיבלו בתי החולים בסכום כולל של 10 מיליון שקלים, בחלוקה לפי מספר העובדים וגודל בית החולים. כל בית חולים בחר כיצד לנצל את התקציב: חלקם ביצעו פעולות למניעת אלימות והכשרות לזיהוי סימני מצוקה, רבים השתמשו בכסף לארוחות לילה לתורנים ופעילויות בריאות, ומעל 20 בתי חולים שדרגו חדרי צוות.
