זה היה אמור להיות הניתוח שיגשים חלום שבשבילו חסכה אנדריאה ויירה גספר כשנתיים. אשת העסקים בת 51, שהתגוררה בספרד, טסה לברזיל כדי לעבור סדרה של הליכים קוסמטיים בפנים ובצוואר. בחודש שעבר היא עברה שישה הליכים שנמשכו יותר משמונה שעות, אך שעות ספורות אחרי שיצאה מחדר הניתוח הידרדר מצבה במהירות, ולפני עלות השחר נשמה את נשימתה האחרונה.
תחקיר טלוויזיוני ששודר בשבוע האחרון חשף את הדרמה בשעותיה האחרונות, וכעת בוחנת המשטרה בברזיל, על בסיס תיק חקירה שכבר משתרע על יותר מ-1,300 עמודים, אם המוות נגרם ברשלנות.
גלריה
ניסיונות ההחייאה נמשכו זמן רב,עד שנקבע מותה. אנדריאה ויירה גספר מתה במהלך ניתוח פלסטי
(צילום: פייסבוק)
לפי מסמכים שהגישה משפחתה לרשויות ופורסמו ברשת CNN הברזילאית, גספר עברה באותו יום, בהרדמה כללית, שישה הליכים: מתיחת פנים עמוקה, ניתוח להקטנת גובה המצח, עיצוב עצם הסנטר, ניתוח בעפעפיים העליונים, שאיבת שומן והזרקת שומן עצמי לפנים. על פי אותם מסמכים, ההליך החל בשעה 07:45 בבוקר בבוקר והסתיים ב-16:20, יותר משמונה וחצי שעות לאחר מכן. עלות הטיפולים עמדה על 118 אלף ריאל ברזילאי, כ-23 אלף דולר. אחותה סיפרה כי אנדריאה חסכה כשנתיים כדי לממן אותם. "זה היה החלום שלה", אמרה.
ההידרדרות שהחלה שעות הניתוח
תחקיר ששודר לפני כשבוע ב-Fantástico, תוכנית הדגל השבועית של רשת Globo הברזילאית, שיחזר בפירוט את השעות שלאחר הניתוח, בהתבסס על תיק חקירה המשתרע כבר על יותר מ-1,300 עמודים. בשעה 17:40 הועברה גספר לחדר אשפוז רגיל. לדברי אחותה, כבר אז פניה ופיה היו נפוחים מאוד. בסביבות 20:00 בדק אותה ד"ר לסנדרו מרטינס, הרופא שביצע את הניתוח. כחצי שעה לאחר מכן החלה גספר להתלונן שקשה לה לנשום. לדברי האחות, הצוות הסיעודי הסביר כי תסמינים כאלה עשויים להופיע לאחר ניתוח מסוג זה.
מצבה, לפי עדות האחות, המשיך להחמיר. בסביבות חצות היא כבר אמרה שהיא "מרגישה שהיא עומדת למות". רופאה תורנית הגיעה לחדר ב-00:50. בחקירתה מסרה כי באותו שלב המטופלת הייתה יציבה וכי אי הנוחות שממנה סבלה תאמה לתקופה שלאחר הניתוח. לפי מסמכי המשפחה, ברשומה הרפואית תועדה "אי-נוחות בחלק הקדמי של הצוואר", והמטופלת קיבלה חמצן ומשכך כאבים.
במרכז הרפואי שבו עברה את ההליך הכירורגי לא היו מיטות טיפול נמרץ
(צילום: הרשתות החברתיות)
מעט אחרי השעה 02:00 לקתה גספר בדום לב. אחותה החלה לצלם את הנעשה בחדר. בסרטון שנכלל בחומרי החקירה נשמעת הרופאה התורנית אומרת שאינה מצליחה ליצור קשר עם הרופאים. בשעה 02:28 שלחה האחות הודעה קולית לקבוצת הוואטסאפ המשותפת עם הצוות הרפואי, ובה התחננה לעזרה. ניסיונות ההחייאה נמשכו זמן רב, ומותה של גספר נקבע בשעה 04:15.
אחת הסוגיות שנבדקות נוגעת גם ליכולת של בית החולים להתמודד עם הידרדרות רפואית חריפה. לפי התחקיר, בבית החולים שבו נערך הניתוח לא היו מיטות טיפול נמרץ, אף שבפרסומים קודמים שלו ברשתות החברתיות הוזכר "מרכז לטיפול נמרץ". בתגובה מסר בית החולים כי כאשר מטופל זקוק לטיפול ברמת מורכבות גבוהה יותר, הוא מועבר לבית חולים אחר. מנגד, עורכי הדין מטעם ההגנה של ד"ר מרטינס מסרו כי המוסד היה מורשה ומתאים לביצוע ההליך, וכי עמד לרשותו גם גיבוי של ניידת טיפול נמרץ.
האם כל הסיכונים נבדקו מראש?
גם סביב ההכנות לניתוח קיימת מחלוקת חריפה. בני משפחתה טוענים כי רוב ההתנהלות מול הצוות נעשתה מרחוק, באמצעות וואטסאפ, וכי פגישה שתוכננה עם המנתח יום לפני הניתוח בוטלה. לטענת האחות, גספר פגשה את מרטינס פנים אל פנים לראשונה רק בבוקר שבו נותחה. ההגנה מכחישה זאת וטוענת כי נערכה פגישה אישית לפני ההליך וכי גספר עברה את כל ההערכות הנדרשות.
שאלה נוספת נוגעת לבדיקות שעשתה עוד בספרד. לפי המסמכים שהגישה המשפחה, בבדיקות שנערכו ביוני נמצאו נוגדנים לחיידק בורליה בורגדורפרי, הגורם למחלת ליים, ולחיידקי ברוצלה, הגורמים לברוצלוזיס, מחלה זיהומית שעלולה לגרום בין היתר לחום, לחולשה ולכאבי שרירים ומפרקים.
רפואה אסתטית. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
משפחתה טוענת כי הממצאים יכלו להתאים לתהליך זיהומי או דלקתי, פעיל או מהזמן האחרון, וכי היה צורך בבירור נוסף לפני ניתוח ממושך. חשוב להדגיש כי מדובר בפרשנות שהוצגה מטעם המשפחה ולא בקביעה שגספר אכן סבלה מזיהום פעיל. הגנתו של מרטינס טוענת מנגד כי בדיקות הדם, צילום החזה, האק"ג והערכת הסיכון הניתוחי נבדקו ולא העלו זיהום או סיבה רפואית למנוע את הניתוח.
גספר גם השתמשה בטיפול הורמונלי שכלל אסטרדיול, פרוגסטרון וטסטוסטרון. לפי הגנת הרופא, הצוות ידע על הטיפול והורה לה להפסיקו שבוע לפני הניתוח. ההגנה מוסיפה כי בהתחשב בתרופות ובאופן שבו ניתנו, לא נמצא סיכון לקרישי דם שהיה אמור למנוע את ההליך. הצוות היה מודע גם לכך שגספר טסה ממדריד לברזיל שמונה ימים לפני הניתוח, ולדברי ההגנה גם הטיסה לא נתפסה כגורם שמנע את ביצועו.
החקירה והשאלות הקשות
הנתיחה שלאחר המוות העלתה ממצאים משמעותיים, אך גם כאן עדיין אין הכרעה באשר למשמעותם. על פי המסמכים שפרסמה רשת CNN הברזילאית, נמצאו פקקת חריפה בגזע העורק הכלילי השמאלי, אוטמים בשתי הריאות וכן הפרשה דמית ורירית בדרכי הנשימה. הגנתו של המנתח מסרה כי בלבה לא נמצאה מחלה טרשתית, כי המוות סווג כ"מוות מסיבה טבעית", וכי שלוש חוות דעת רפואיות שהוזמנו מטעמה לא מצאו קשר סיבתי בין פעולותיו של מרטינס לבין מותה.
המשפחה, לעומת זאת, ביקשה בדיקה משפטית עצמאית שתברר אם קיים קשר בין הממצאים, מצבה לפני הניתוח, ההליך עצמו והקשיים הנשימתיים שהופיעו אחריו. ב-28 באוגוסט הוצאה גופתה של גספר מהקבר לצורך בדיקות פתולוגיות נוספות. משטרת גויאס בודקת אם קיימים יסודות לעבירה של גרימת מוות ברשלנות, והבדיקות המשלימות טרם הניבו מסקנה פומבית סופית.
לניתוח ממושך מתווספים סיכונים שצריך לקחת בחשבון. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית החולים דוחה את טענות המשפחה. בהודעה שמסר לתקשורת טען כי גספר קיבלה טיפול חירום מיד עם הידרדרות מצבה וכי הצוות הרפואי והסיעודי נקט את הצעדים הנדרשים. גם ההגנה של ד"ר מרטינס דוחה טענות לרשלנות או להזנחה, ומסרה כי הרופא השתתף במאמצי ההחייאה וכי הטיפול התנהל בהתאם לפרוטוקולים המקובלים. נכון לעכשיו לא הוגשה קביעה משפטית המטילה אחריות על הרופא או על בית החולים.
במקביל לחקירת מותה, ב-Fantástico דווח שעשר מטופלות נוספות של מרטינס, תשע מברזיל ואחת המתגוררת בארה"ב, טענו כי נותרו עם פגיעות גופניות ונפשיות לאחר טיפולים אצלו. אלה טענות נפרדות שטרם הוכרעו. המועצה הרפואית האזורית בגויאס מסרה כי תלונות נגד רופאים נבדקות בהליך חסוי, ואילו הגנתו של מרטינס טוענת כי כל מקרה צריך להיבחן לגופו.
ככל שהניתוח מתארך, הסיכון עולה
המקרה של גספר מעלה שאלה רחבה יותר, החורגת מהחקירה המתנהלת בברזיל: עד כמה בטוח לבצע כמה הליכים אסתטיים בניתוח אחד, ומה המשמעות של שהייה כה ממושכת בחדר הניתוח?
ד"ר ערן מילט, מומחה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא ובעל מרפאה פרטית, מדגיש כי במקרה הזה עצם העובדה שבוצעו שישה הליכים אינה בהכרח החריגה המרכזית. "בסך הכול היא עברה כמה הליכים במסגרת ניתוחי פנים. זה לא מצב שבו נעשתה שאיבת שומן בכל הגוף ובמקביל ניתוחים בפנים, בחזה ובאף", הוא מסביר.
לדבריו, אחד המשתנים החשובים יותר הוא משך הניתוח. בישראל, במרפאות כירורגיות מסוימות, ניתוח אינו יכול להימשך יותר מחמש שעות. ניתוחים ממושכים יותר מתבצעים במרכזים רפואיים גדולים יותר, שבהם קיימת תשתית מתאימה גם למקרים שבהם המטופל זקוק להנשמה או לטיפול מורכב לאחר הניתוח.
ד"ר ערן מילטצילום: ג'ואי כהן"ככל שהניתוח ארוך יותר, יש יותר סיבוכים, גם הרדמתיים וגם ניתוחיים", אומר ד"ר מילט. "באופן עקרוני אני חושב שההגבלה הזאת של משרד הבריאות היא הגבלה טובה. אדם שעובר ניתוח של יותר מחמש שעות עשוי לצאת מחדר הניתוח כשהוא עדיין מונשם, ולכן צריך בית חולים גדול שיודע לתת מענה כזה בהתאוששות. מבחינת המנתח ומבחינת המטופל, יש יתרון גם בכך שמגבילים את כמות הפרוצדורות שאפשר לבצע לפי משך הניתוח".
ניתוחים ממושכים אינם בהכרח חריגים בתחום הכירורגיה הפלסטית, והוא מציין כי יש מנתחים המבצעים במרכזים רפואיים מתאימים גם ניתוחי פנים הנמשכים שעות רבות. אלא שככל שהזמן מתארך, כך מתווספים גם הסיכונים שיש להביא בחשבון.
ד"ר ערן מילט: ככל שהניתוח ארוך יותר, יש יותר סיבוכים, גם הרדמתיים וגם ניתוחיים. אדם שעובר ניתוח של יותר מחמש שעות עשוי לצאת מחדר הניתוח כשהוא עדיין מונשם, ולכן צריך בית חולים גדול שיודע לתת מענה בהתאוששות
"אחד הדברים שיכולים לקרות אחרי ניתוח ארוך הוא שקשה יותר להעיר את המטופל מההרדמה, ולעיתים הוא נדרש להישאר מונשם במשך כמה שעות", מסביר ד"ר מילט. "בנוסף, יש עלייה בסיכון לקרישי דם. בניתוחים ארוכים אנחנו משתמשים באמצעים שמפעילים לחץ על הרגליים ומסייעים לזרימת הדם כדי להפחית את הסיכון הזה. יש גם סיכון לדימום ולהיפותרמיה, כלומר ירידה בחום הגוף, ולכן בניתוחים כאלה גם מחממים את המטופל".
במקרה של ניתוחי פנים יש סיכון נוסף, המקבל חשיבות מיוחדת לנוכח התסמינים שתוארו אצל גספר. "אחרי מתיחת פנים, הדבר שהכי מפחיד אותנו הוא דימום או בצקת באזור הצוואר, שעלולים לגרום לחסימה של דרכי הנשימה", אומר ד"ר מילט. "נפיחות אחרי ניתוח פנים יכולה להיות צפויה, אבל כשמופיע קושי נשימתי באזור הצוואר, זה מצב שחייבים לטפל בו בדחיפות. אני לא יודע אם במהלך ההחייאה שלה פתחו מחדש את הצוואר או לא, אבל אם זו אכן הייתה הבעיה, פעולה כזאת יכולה להיות חלק מהטיפול הדחוף".
עם זאת, ד"ר מילט מדגיש כי מהמידע שהתפרסם עד כה אי אפשר לקבוע מה בדיוק גרם למותה של גספר, ובוודאי שאי אפשר להסיק ממנו כשלעצמו שהייתה רשלנות. "יכול להיות שהייתה בעיה נשימתית בעקבות דימום או בצקת בצוואר, ויכול להיות שמדובר במשהו אחר. אי אפשר לקבוע על סמך הפרטים האלה", הוא מסכם.
