האם עתיד הטיפול במחלת קרוהן עומד להשתנות? מחקר קליני חדש שנערך בבית החולים סורוקה מציג לראשונה תוצאות ראשוניות שמרמזות על פריצת דרך טיפולית: טיפול ישראלי המבוסס על סידן קרבונט ננו-אמורפי, בעל שחרור מבוקר במעי הדק, המגיע ישירות למוקד הדלקת, הצליח להביא לשיעורי שיפור והפוגה מרשימים בקרב מטופלים קשים, ללא דיכוי של מערכת החיסון. תוצאות המחקר הקליני הוצגו לאחרונה בכנס הארצי של איגוד רופאי הגסטרואנטרולוגיה.
"קרוהן היא מחלה אוטואימונית כרונית של מערכת העיכול", מסביר ד"ר אריק סגל, רופא בכיר במכון לגסטרואנטרולוגיה בסורוקה והחוקר הראשי. "במערכת החיסון של הגוף מתעורר תהליך פרו-דלקתי אשר תוקף את המעי, אך לא רק אותו אלא את כל מערכת העיכול – מהפה ועד פי הטבעת. המחלה מופיעה בכל גיל: שני הפיקים העיקריים בין גילי 15 ל-30 ואחר כך 40 עד 60. המחלה יכולה להיות שטחית או לערב את כל שכבות המעי".
למחלה תסמינים רבים וקשים. התופעות העיקריות שלה הם כאבי בטן ושלשולים, תת-ספיגה, ירידה במשקל ועייפות מוגברת", מפרט ד"ר סגל. "היא מאופיינת בסיבוכים כמו פיסטולה - תעלה שיוצאת מתוך המעי לחלל הבטן לכל איבר אחר בבטן, אבצסים וחסימות מעי - הן על רקע דלקתי והן על רקע צלקתי. בנוסף, יכולים להיות לה גם ביטויים חוץ-מעי כמו דלקות פרקים, תפרחות עוריות שונות, אבנים בכליות, ופגיעה עינית".
לצד התסמינים הקשים, חוקרים ורופאים מנסים כבר שנים להבין מה בדיוק גורם למחלה ומדוע היא מופיעה אצל חלק מהאנשים ולא אצל אחרים. לדבריו של ד"ר סגל, מדובר בשילוב של כמה גורמים מרכזיים. "זה שילוב של גנטיקה, אבל לא גנטיקה קלאסית, אלא פגם גנטי במערכת החיסון של המעי שגורם למערכת לתקוף את עצמה, לבין גורמים סביבתיים או הרכב החיידקים במעיים", הוא אומר.
"כשאני אומר גורמים סביבתיים אני מתכוון לתזונה, בעיקר מזון מעובד, או עישון, שלא רק שמחמיר את המחלה אלא גם מונע את התגובה לתרופות. בדרך כלל המחלה נחשבת למחלה של העולם המערבי בגלל התזונה, אבל היום אנחנו רואים את השכיחות שלה עולה גם במזרח הרחוק. בסין למשל היא עלתה באופן משמעותי, בשל אימוץ הרגלי התזונה של העולם המערבי".
לצד הגורמים למחלה, הפגיעה באיכות החיים של המטופלים היא מהחמורות שבמחלות הכרוניות. ד"ר סגל מתאר מציאות יומיומית שמגבילה באופן משמעותי את התפקוד. "חולי קרוהן יכולים להיכנס לשירותים עשרות פעמים ביום. הם מתעוררים באמצע הלילה עקב זה, מה שגורם לפגיעה בשינה. הם יכולים לסבול מאיבוד שליטה על הסוגרים, כאבי בטן מאוד-מאוד חזקים, כאבי פרקים שמגבילים אותם בתנועה ובהליכה", הוא מפרט. "אחד הדברים הכי משמעותיים שלא תמיד שמים לב אליהם הוא עייפות וחולשה, עייפות נוראית. יש גם פגיעה במיניות. אנשים מתביישים למצוא בן או בת זוג כי הם סובלים משלשולים חוזרים או מפיסטולות בפי הטבעת שמפרישות החוצה מוגלה והפרשות צואתיות. כל זה פוגע באיכות החיים".
"סידן ביקרבונט מאוד ייחודי בזה שמדובר בחלקיקים ננו אמורפיים, ממש חלקיקים קטנים. בשל גודלם הם נספגים עם זמינות גבוהה, מגיעים לאזורי דלקת - סותרים את החומציות של אזורי הדלקת ועל ידי כך עוצרים את התהליך הדלקתי. לאחר מכן הם עוזרים בבנייה מחדש של הרירית הפגועה של המעי"
במשך שנים, הטיפול במחלת קרוהן התמקד בניסיון לשלוט בדלקת ולייצב את מערכת החיסון שיוצאת מאיזון ותוקפת את הגוף. "רוב התרופות הקיימות היום נועדו להחליש את מערכת החיסון", אומר ד"ר סגל. "אנחנו מנסים לתת איזושהי מכה תרופתית על ידי מתן סטרואידים ועל ידי זה להכניס את החולה להפוגה. זה באמת עוזר בהתחלה, אבל לרוב החולים יש המון תופעות לוואי ומחיר כבד. התרופה מחלישה וחושפת את החולה למחלות זיהומיות ולתופעות נוספות כמו שינויים במצבי רוח, חוסר שינה אוסטאופורוזיס , סוכרת ועוד".
לאחר שסימני הדלקת נרגעים, המטרה היא לשמר את החולה בהפוגה: להוריד את מספר השלשולים וכאבי הבטן. "אנחנו עוקבים עם בדיקות דם למדדי דלקת", ממשיך ד"ר סגל, "אחר כך אנו מנסים לרדת מהסטרואידים כמה שיותר מהר באופן הדרגתי עד להפסקה מוחלטת, ולעבור לטיפולים נוספים כמו טיפולים ביולוגיים: תרופות שמונעות את גיוס תאי הדלקת לתוך המעי, או תרופות מקבוצת המולקולות הקטנות שנכנסות לתוך התא ועוצרת את ההפרשות והפקטורים הדלקתיים שמעוררים את התהליך הדלקתי".
71% מהחולים חוו שיפור משמעותי
כעת, הטיפול שנבדק במחקר פועל במנגנון ייחודי השונה מהטיפולים הביולוגיים הנהוגים כיום: הוא מנטרל את הסביבה החומצית במעי הדלקתי, ובמקביל מספק סידן התורם לשיקום רירית המעי ולשיפור תפקוד האפיתל - השכבה התאית המצפה את דופן המעי הדק, וזאת ללא דיכוי מערכת החיסון.
"סידן אמורפי הוא למעשה סידן ביקרבונט", מסביר ד"ר סגל. "מי שגילה את הטיפול במקור הוא ישראלי שגר בערבה. הוא גידל סרטנים כחולים וראה שיש להם תופעה מעניינת: הם מסירים את השלד ותוך שבעה ימים הם מפתחים את השלד מחדש. זה למעשה סידן ביקרבונט. הוא מאוד ייחודי בזה שמדובר בחלקיקים ננו-אמורפיים, ממש חלקיקים קטנים. בשל גודלם הם נספגים עם זמינות גבוהה, מגיעים לאזורי דלקת - סותרים את החומציות של אזורי הדלקת על ידי הביקרבונט ועל ידי כך עוצרים את התהליך הדלקתי. לאחר מכן הם עוזרים בבנייה מחדש של הרירית הפגועה של המעי. זו תרכובת מאוד ייחודית".
למחקר גויסו 23 מטופלים. בשלב הראשון הם חולקו באקראי לשתי קבוצות: חלקם קיבלו את תרופת המחקר ph Gastrilex™ וחלקם קיבלו פלצבו (טיפול דמה). זאת בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי. בשלב השני, כל המטופלים החלו לקבל את תרופת המחקר. השוואה בין הקבוצות אפשרה לחוקרים להעריך באופן אמין את יעילות ובטיחות התרופה, ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח על כל המטופלים.
"הטיפול מציע גישה שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד היום: טיפול שאינו מדכא את מערכת החיסון, אלא מסייע לשיקום רירית המעי ולשיפור התפקוד שלה. התוצאות הראשוניות מרגשות ומצביעות על אפשרות ממשית לשינוי באופן שבו נטפל בעתיד בחולי קרוהן. עם זאת, מדובר רק במחקר פאזה ראשונה, צריך מדגם גדול יותר של חולים"
"החולים שנכנסו למחקר היו חולים בדרגה בינונית-קשה לפי המדדים הקליניים", מספר ד"ר סגל. "במשך כל תקופת המחקר עקבנו אחריהם על ידי שאלונים שמעריכים את חומרת המחלה וכן בדיקות דם וצואה. עשינו להם קולונוסקופיה לפני הכניסה למחקר וקולונסקופיה נוספת חצי שנה עד שנה אחרי המחקר. בנוסף הם עברו שאלון טלפוני כל שבוע על איכות החיים, שכולל שאלות על הכאב עצמו, חומרת הכאב, דרגת הכאב ומספר היציאות".
תוצאות השלב השני של המחקר מצאו כי 71% מהחולים חוו ירידה משמעותית במדד הפעילות של קרוהן והציגו שיפור קליני ברור. 47% מהמטופלים הגיעו להפוגה קלינית מלאה, ובקרב מטופלים שטופלו במשך יותר מעשרה חודשים, 80% שמרו על הפוגה יציבה לאורך זמן. המטופלים דיווחו על שיפור ניכר בתחושה הכללית ובתפקוד היומיומי, ולא דווחו תופעות לוואי הקשורות לטיפול.
לפי שעה, ד"ר סגל כולו תקווה שהטיפול החדש יוכל לסייע למאות חולים אשר מתמודדים עם המחלה. "הטיפול מציע גישה שונה לחלוטין ממה שהכרנו עד היום: טיפול שאינו מדכא את מערכת החיסון, אלא מסייע לשיקום רירית המעי ולשיפור התפקוד שלה", הוא אומר, "התוצאות הראשוניות מרגשות ומצביעות על אפשרות ממשית לשינוי באופן שבו נטפל בעתיד בחולי קרוהן. עם זאת, מדובר רק במחקר פאזה ראשונה, צריך מדגם גדול יותר של חולים".
