מידן שוורצמן, בן 41 מיהוד, עסק כל חייו בספורט. הלוחם לשעבר בשייטת 13, לא הרגיש שהוא זקוק למנוחה כלשהי, ובעיות בריאות היו רחוקות מסדר יומו. שלוש שנים לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי האינטנסיבי, בעת רישום לחדר כושר, התבקש לבצע בדיקות מקיפות שגרתיות. התוצאה של בדיקת הא.ק.ג, שבודקת את פעילות הלב, הייתה חריגה ביותר ושינתה את חייו.
קראו עוד:
"זה תפס אותי ממש באמצע החיים", אומר שוורצמן, "אחרי שירות קרבי שבמהלכו עברתי את כל הבדיקות הנדרשות באופן תקופתי, והכול היה מצוין. במהלך הבדיקה שאלה אותי האחות אם אני מרגיש טוב. לא הבנתי במה מדובר, עניתי שהכול מרגיש לי כרגיל, אבל היא קראה לרופא ועדכנה שמשהו לא תקין. בתוך דקות ספורות כבר הייתי על אמבולנס. הגעתי לבית חולים עם הפרעה משמעותית בקצב הלב, ופה התחיל המסע של חיי".
"האיש שהציל אותי"
חודשים אחדים לאחר מכן הוא החל להרגיש לא טוב וסבל מקוצר נשימה, מדופק מהיר ומסחרחורות. הכדורים לא עזרו. רופאים החליטו להשתיל בגופו מכשיר שינטר באופן קבוע את קצב הלב, אבל אחרי זמן קצר אובחנה הפרעת קצב, ונאמר לו שעליו לעבור אבלציה ראשונה - טיפול בהפרעות קצב באמצעות צריבה.
"לא האמנתי לאבחנה והמשכתי להילחם כדי להבין מה קורה לי", הוא מספר. "עברתי מרופא לרופא. אחד מהם היה המום ובישר לי שאני זקוק בדחיפות לקוצב לב, למרות העובדה שהייתי רק בן 33".
אחרי צנתור שני הוחלט שאין ברירה, ושהוא צריך לעבור אבלציה של ה-AV node, מה שאומר שהלב שלו ייתמך על ידי קוצב בלבד לכל החיים. "רגע לפני הפרוצדורה שהייתה משנה את חיי לחלוטין", משחזר שוורצמן, "קראתי פוסט בפייסבוק שכתב ד"ר איציק ביטון, קרדיולוג בכיר במערך הלב בהדסה עין כרם, על הפרעות בקצב לב ועל דרכים להתמודד איתן. חשבתי לעצמי שאין לי מה להפסיד, וכתבתי לו הודעה שבה תיארתי את המצב שלי".
ד"ר ביטון: "בפרוצדורה שערכנו נצרבו רק האזורים הבעייתיים בלבו של מידן, ובכך נשמרה מערכת ההולכה הטבעית של הגוף. יותר מכך, הוא לא נזקק יותר לקוצב. הפרעת הקצב שלו חלפה לגמרי, והוא הפסיק לקחת תרופות"
ד"ר ביטון ענה לו וביקש שיגיע אליו להדסה. "כך פגשתי את האיש שהציל אותי, אדם מדהים וצנוע, שרק רצה לעזור לי", אומר שוורצמן.
"מידן הגיע אליי כשהוא כבר ממש אובד עצות", מספר ד"ר ביטון, "הוא סבל מהפרעת קצב חריגה בלב, והשתילו לו קוצב שישמש גיבוי במידה שקצב הלב יהיה איטי מדי. הוא גם נטל מינונים גבוהים של שלוש תרופות על מנת לשלוט בהפרעה החריגה שהייתה לו, וכעת עמד לפני צריבה של ה-AV node - צריבת מערכת ההולכה הטבעית של הלב, שמשמעותה היא שהוא יהיה תלוי רק בקוצב. זוהי בשורה מאוד קשה לבחור צעיר, בעלת השלכות רבות שהיו משנות את כל חייו".
"לחשוב מחוץ לקופסה"
הבעיה היא שבכל בתי החולים שאליהם הגיע שוורצמן, לא הצליחו להגדיר במדויק מהיכן הגיעה הפרעת הקצב שממנה הוא סבל, ולכן כל הפרוצדורות שנעשו לא הועילו. ד"ר ביטון הבין שאכן קשה לזהות מהיכן מגיעות ההפרעות. "היינו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה", הוא אומר. "בהדסה אנחנו מבצעים מחקר ניסיוני מתקדם, שבמסגרתו אנו משתמשים באלגוריתם של בינה מלאכותית שתפקידה הוא לנתח בדיקות של המטופל ולהוביל אותנו במדויק למקור של הפרעות הקצב. ידענו שהמקרה של מידן הוא כזה שהמערכת נועדה לו.
"הכנסנו למערכת בדיקות של מידן מתקופות שונות, ניתחנו נתונים וגילינו שמקור הבעיה מגיע מאזור הסינוס בלב ולא מהעלייה השמאלית כפי שחשבו בבתי חולים אחרים. עמדנו בפני אתגר. לא רצינו לצרוב את כל האזור, על אף שזהו ההליך המקובל שנעשה בדרך כלל בבתי חולים. העדפנו לרדת לעומק ולהגיע למיקום המדויק של הבעיה. בשלב זה קיבל מידן תרופה שמגבירה את הדופק, מה שעזר לנו למפות בדיוק את האזור הבעייתי בתוך הסינוס.
"בפרוצדורה נצרבו רק האזורים הבעייתיים, ובכך נשמרה למידן מערכת ההולכה הטבעית של הגוף. יותר מכך, הוא לא נזקק יותר לקוצב. הפרעת הקצב שלו חלפה לגמרי, והוא הפסיק לקחת תרופות".
"ד"ר ביטון הציל אותי", אומר שוורצמן. "חזרתי להתאמן ולעבוד ואני לא מפחד יותר. אני משחק ורץ עם הילדים שלי, וכל יום מחדש חוגג את העובדה שהצילו לי את החיים".
