כמעט 80% מהנשים בגיל המעבר יחוו גלי חום והזעות לילה - אפיזודות פתאומיות, עוצמתיות ובלתי צפויות, שלעיתים קרובות משבשות שינה, פוגעות בריכוז ובסופו של דבר מכרסמות משמעותית באיכות החיים.
במשך שנים, אפשרויות הטיפול היעילות ביותר היו מוגבלות בעיקר לטיפול הורמונלי חלופי, שהיווה חסם של ממש עבור מיליוני נשים, במיוחד אלו עם היסטוריה של סרטן השד או סיכון קרדיווסקולרי מוגבר. אך כעת, הרפואה מציעה פתרון שממוקד באופן מדויק בשורש הבעיה.
מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר לאחרונה את לינקואט (Lynkuet) – תרופה לא-הורמונלית פורצת דרך המכילה את החומר הפעיל אלינזנטנט (Elinzanetant). תרופה זו פועלת לראשונה כמעטפת הגנה שלמה, כשהיא מכוונת ישירות אל "התרמוסטט המקולקל" במוח. היא חוסמת קולטנים עצביים ספציפיים בהיפותלמוס (אזור קטן במוח שאחראי על ויסות תפקודי גוף חיוניים) וכך מסייעת בהפחתה דרמטית (מעל 73% בניסויים) של תדירות גלי החום.
יותר מכך, נראה שיש לה יתרון נוסף: שיפור משמעותי באיכות השינה. עבור נשים רבות, אישור התרופה אינו רק תוספת למדף התרופות, אלא הצהרה רפואית שגלי חום הם לא "מטרד" שיש לסבול, אלא מצב רפואי שניתן לטפל בו ביעילות ובבטיחות.
אסטרוגן והקשר לגלי החום
ד"ר ישראל יולסצילום: פרטי "כשאישה נכנסת לקראת שנות החמישים של חייה, היא נכנסת לתקופת גיל המעבר שבה השחלות מפרישות פחות אסטרוגן, עד שהן מפסיקות לגמרי להפריש אותו", מסביר ד"ר ישראל יולס, מנהל שירות רפואת אונליין לגיל המעבר בכללית ומנהל מרכז בריאות האישה של כללית במודיעין עילית, מחוז מרכז. לדבריו, האסטרוגן הוא הורמון חיוני לכל הרקמות בגוף, וחסרונו מוביל למערך של תסמינים שהופך מוכר יותר ויותר, גם בזכות העלייה במודעות לנושא בישראל.
"למעשה מדברים על קבוצה שלמה של תסמינים", הוא מסביר. "הסימפטום המרכזי שנשים מציינות הוא באמת גלי חום – שאישה יכולה לחוות אחד עד שניים ביום, או שיש כאלה שאפילו חוות שישה עד שמונה בשעה – תחושה לא נעימה שהפנים מסמיקות ומאדימות, מופיעה הזעה ודפיקות לב מואצות".
4 צפייה בגלריה
מלבד גלי חום, נשים רבות חוות הפרעות שינה, יקיצות בלילה וקושי להירדם
(צילום: Shutterstock)
אך התסמינים אינם מסתכמים רק באי-נוחות פיזית: "יש עוד תסמינים מלבד אלה, כמו הפרעות שינה, יקיצות בלילה, קושי להירדם, עצבנות, רגישות יתר. נשים מציינות שיש להן כמו ערפול, חוסר בהירות מחשבתית, מילים נשמטות. אלה תחושות מאוד לא נעימות, שיכולות להתחיל אפילו בגיל 45–47 והולכות ומתקדמות עם הגיל. לרוב, תסמינים אלה הם מה שמביא את האישה אל הרופא".
הסכנות השקטות והחזרת האיזון ההורמונלי
ד"ר יולס מדגיש כי ההשפעה של חוסר האסטרוגן אינה מוגבלת לתסמינים המיידיים המורגשים – כמו גלי חום או הפרעות שינה – אלא נוגעת בליבת הבריאות הכללית לטווח הארוך. "מלבד התלונות והתסמינים שהאישה חווה", הוא מציין, "חוסר באסטרוגן עלול לגרום גם למחלות לב וכלי דם (כגון סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ), בריחת עצם (אוסטאופורוזיס), דלקות חוזרות בדרכי השתן ועוד".
למעשה, החוסר ההורמונלי מותיר את הגוף פגיע יותר למצבים כרוניים, מה שהופך את הצורך בטיפול הולם לחיוני לא רק לשיפור איכות החיים, אלא גם לשמירה על אריכות ימים בריאה.
באופן מסורתי, הגישה הבסיסית והיעילה ביותר להתמודדות עם גיל המעבר הייתה הטיפול ההורמונלי החלופי (HRT), הכולל מתן אסטרוגן ופרוגסטרון. ד"ר יולס מסביר את ההיגיון שעומד מאחורי השיטה: "רצוי שאישה שחווה את התסמינים תיטול את ההורמונים שחסרים לה. בדרך זו היא למעשה מתגברת הן על התסמינים והתחושות המיידיות הפוגעות באיכות החיים, והן על האפקטים הפיזיולוגיים ארוכי הטווח של חוסר ההורמון". המטרה הייתה, ועודנה, להשיב לגוף את האיזון ההורמונלי שאבד, ובכך להגן על בריאות העצם והלב.
אלא שהטיפול ההורמונלי סבל במשך שנים ממוניטין בעייתי בקרב הציבור הרחב. נזכיר כי באחרונה ביצעו משרד הבריאות האמריקני ומנהל המזון והתרופות (FDA) פניית פרסה היסטורית והודיעו על הסרת אזהרת ה"קופסה השחורה" (Black Box) - האזהרה החמורה ביותר המופיעה על תרופות - ממוצרים הורמונליים שמשמשים לטיפול בתסמיני גיל המעבר. מדובר בצעד דרמטי שמתקן החלטה שהשפיעה על בריאותן של מיליוני נשים במשך יותר משני עשורים.
"הבעיה", מסביר ד"ר יולס, "היא שמחקרים לפני כ-25 שנה הוציאו שם רע להורמונים, כשטענו שהם גורמים לסרטן ולעלייה במחלות נוספות, וה'חותמת' הזו מלווה את ההורמונים מאז". עם זאת, המציאות הרפואית השתנתה באופן דרמטי: "למרות שמאז פורסמו מחקרים רבים המדגימים את הבטיחות והיעילות של הטיפול ההורמונלי, רק כיום נשים מבינות שהמלצה לקחת טיפול הורמונלי היא המלצה נכונה ומבוססת מדעית, בכפוף כמובן להתאמה אישית".
הצורך בפתרון לא-הורמונלי
על אף ההבנה המחודשת לגבי בטיחות הטיפול ההורמונלי, הבעיה נותרה בעינה עבור נשים ספציפיות הסובלות מהתוויות נגד מוחלטות. "יש נשים שאסור להן ליטול אסטרוגן", מדגיש ד"ר יולס. "לדוגמה, מי שהיה לה סרטן שד שהינו תלוי-אסטרוגן, מחשש שזה עלול לעודד את הגידול, וכן נשים שהיו להן אירועי קרישת דם בעבר".
במקרים אלה, מציין ד"ר יולס, "עד לפני זמן לא רב, נאלצנו לומר לאותן מטופלות 'פשוט תתמודדי בלי טיפולים'". מצב זה יצר צורך דחוף בפיתוח מענה תרופתי בטוח ויעיל שאינו מבוסס על הורמונים.
4 צפייה בגלריה
חוסר באסטרוגן עלול לגרום גם למחלות לב וכלי דם, כגון סיכון מוגבר להתקפי לב ושבץ
(צילום: Shutterstock)
כאן נכנסות התרופות מהסוג החדש. "לפני מספר שנים אושרה, גם בארץ, תרופה חדשה שהיא לא הורמונלית (Veoza), שבאופן ספציפי מורידה גלי חום. אז לאותה קבוצת נשים שלא רוצה או לא יכולה לקחת הורמונים, התרופה הזאת מאוד מתאימה", מציין ד"ר יולס. "תרופות מהקבוצה הזאת מטפלות ישירות בסימפטומים, שכן הן פועלות על מרכז ויסות החום במוח. הדרך בה הן עושות זאת היא על ידי חסימת קולטן ייחודי במוח, ובכך הן מפחיתות באופן משמעותי את גלי החום. יתרון נוסף הוא שהן נלקחות כגלולה פעם ביום, מה שמקל על ההתמדה בטיפול".
על התרופה החדשה, לינקואט (Lynkuet), שאושרה על ידי ה-FDA לאחרונה, אומר ד"ר יולס: "היא דומה ל-Veoza, מאותה קבוצה של תרופות. אם יהיה מי שיסכים להביא אותה לארץ מארצות הברית, יהיה פתרון נוסף לגלי החום. מדובר באותו מבנה כימי שעובד על מרכז ויסות החום במוח".
גנטיקה, תזונה ומתח: למה חלק סובלות יותר?
כשנשאל מדוע חלק מהנשים סובלות מתסמינים קשים ואחרות כמעט ולא, הסביר ד"ר יולס כי מדובר בעניין אינדיבידואלי מאוד: "זה כמו שיש נשים שיולדות בקלות וכאלה שלא. זה עניין של גנטיקה, תרבות, מוצא, פעילות גופנית ותזונה. זה תלוי בפקטורים רבים".
עם זאת, הוא מדגיש כי גורמים חיצוניים ואורח חיים משחקים תפקיד משמעותי בחומרת גלי החום. "כל אישה שאני מדבר איתה מציינת שהתלונה המרכזית, מלבד גלי החום עצמם, היא הפרעות שינה", הוא אומר. "יש כמובן השפעה ניכרת גם לגורמים כמו מתח סביבתי, התקופה שבה נמצאת האישה, וכן גורמים פיזיים כמו משקל עודף".
4 צפייה בגלריה
תרופות חדשות, שלא מבוססות על הורמונים, מטפלות ישירות בתסמינים של גיל המעבר
(צילום: Shutterstock)
האם יש טיפולים נוספים שיכולים לעזור?
"יש תכשירים המיועדים להפגת מתח, כדוגמת תרופות ממשפחת SSRI, שהוכחו כיעילים בשיפור מצבי מתח והפרעות שינה". הוא מוסיף: "קיימות גם תרופות על בסיס טבעי, שחלקן נתמכות במחקרים קליניים. בנוסף, יש חשיבות גם לדיאטה מתאימה, פעילות גופנית, יוגה, דיקור סיני ושימוש ברפואה משלימה". לדבריו, "זהו סל שלם של טיפולים הניתנים לשילוב כטיפולים תומכים, או כחלופה עצמאית עבור נשים שאינן מעוניינות בטיפול הורמונלי".
מודעות וקידום הטיפול בישראל
ד"ר יולס מצביע על שינוי משמעותי במעמד הנושא הרפואי: "התחום הזה, שמקיף בין שליש לחצי מאוכלוסיית הנשים בעולם, היה מוזנח במשך שנים רבות. לשמחתנו, הוא תופס תאוצה בשנים האחרונות, והרופאים נהיו הרבה יותר מודעים לצורך בטיפול וייעוץ מקיפים". הוא מציין כי המודעות הגוברת, מלווה במחקרים ופיתוחים חדשים, משפרת את הטיפול המוצע לנשים.
"אולי עדות לכך שהנושא הפך כל כך מרכזי, היא שלאחרונה התכנסה ועדת הבריאות של הכנסת לדיון בנושא גיל המעבר בארץ". הוא מפרט: "במסגרת הישיבה הזו, משרד הבריאות הציג תוכנית עבודה בפני ועדה שהוקמה והחלה לפעול, שתפקידה לקדם הן את המודעות הציבורית והן את הטיפולים, כולל הכשרות ייעודיות לרופאים בתחום גיל המעבר".
לסיכום, מבקש ד"ר יולס להעביר מסר חשוב: "מה שרצוי להדגיש זה שגיל המעבר הוא לא מחלה. במאה ה-21 אנחנו מאוד מכווני איכות חיים ולא רק אריכות חיים. אם איכות החיים נפגעת ויש למדע דרך לעזור, אז הדבר הנכון ביותר זה לפנות לרופא".
