ד"ר גבריאל לוין, בן 44, נשוי ואב לשלושה, היה רופא בכיר במחלקה לגינקואונקולוגיה בהדסה עין כרם. לפני ארבע שנים עזב לתת-התמחות (פלושיפ) באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, והוא נמצא שם מאז. כיום, הוא נחשב לאחד הגינקואונקולוגים המובילים, עם 320 מאמרים מדעיים ברקורד וההתלבטות אם לשוב ארצה קשה מאוד. "מדינת ישראל לא יודעת איך לשמור על הרופאים הטובים שלה באופן מתוכלל עם תכנון מראש", הוא אומר.
למרות הצעה הצעה מפתה שקיבל להישאר בקנדה ולמרות האתגרים שבדרך, הוא החליט לחזור עם משפחתו לישראל. "זה רק בגלל הילדים", הוא מודה. "חשוב לי שהם יגדלו באווירה ישראלית בדיוק כמו שההורים שלהם גדלו".
3 צפייה בגלריה
"מדינת ישראל לא יודעת איך לשמור על הרופאים הטובים שלה". ד"ר גבריאל לוין
(צילום: אלבום פרטי)
ד"ר לוין הוא רק אחד מרבים שעזבו את ישראל וחלקם הלא-מבוטל נותרו לגור בחו"ל. ביום שישי האחרון השתתפו בכנס של ScienceAbroad במיאמי מאות רופאים, חוקרים, סטודנטים לרפואה, מתמחים, רופאים בכירים ואנשי מקצועות הבריאות מישראל, שעזבו את המדינה ומתגוררים כיום ברחבי ארצות הברית וקנדה. הכנס עסק במגמה ההולכת ומחריפה של הגירת רופאים וחוקרים מישראל לחו"ל.
למרות הניסיון הקליני והמחקרי וההערכה המקצועית, ד"ר לוין עדיין מתקשה למצוא משרה פנויה מתאימה בתחום שלו בארץ. בינתיים, הוא כבר קיבל הצעות אטרקטיביות למחקר בתחומו בכמה מקומות בארצות הברית. "בכל שנה יוצאים עשרות רבות של רופאים לתתי-התמחויות בחו"ל וכולם יוצאים מתוך כוונה לחזור לארץ בסיומה", הוא מספר. "אבל כשמגיע השלב של חזרה יש התלבטות גדולה מאוד. כי החזרה לארץ היא מאוד מאתגרת. יש צפיפות מקצועית ואין יותר מדי משרות אטרקטיביות שמתאימות לתת ההתמחות שלך ואין גם מספיק משרות באקדמיה".
ד"ר גבריאל לוין: "לצערי, אין בארץ שום תכנון עתידי כיצד לקלוט בחזרה את הרופאים שיצאו לתת-התמחות בחו"ל. אין מספיק תקנים פנויים לכולם ואין תוכנית מסודרת של השמה. וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על הפערים הלא-נתפסים בשכר ובתנאים"
לוין מצביע על פער מדאיג: "לצערי, אין בארץ שום תכנון עתידי כיצד לקלוט בחזרה את הרופאים שיצאו לתת-התמחות בחו"ל. אין מספיק תקנים פנויים לכולם ואין תוכנית מסודרת של השמה. וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על הפערים הלא-נתפסים בשכר ובתנאים".
המספרים מדברים בעד עצמם: בישראל מומחים מרוויחים בממוצע 20 אלף שקל נטו לחודש במערכת הציבורית, בשעה שבקנדה ד"ר לוין יכול לקבל במשרה מקבילה שכר חודשי של 42 אלף דולר. בארצות הברית, שם המערכת פרטית, השכר גבוה אף יותר.
"זו הסיבה שרופאים בארץ צריכים להשלים הכנסה בקופות חולים ובמרפאות פרטיות והחיים שלהם הרבה יותר אינטנסיביים בהשוואה לרופאים בחו"ל, מה שפוגע ברמת ההכשרה וההתפתחות המקצועית שלהם ובזמן שיש להם למחקר באקדמיה", הוא מסביר.
על פי נתונים עדכניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-55 אלף ישראלים בעלי תארים אקדמיים - מתואר ראשון ועד דוקטורט - חיים כיום מחוץ לישראל. כ-16% מבעלי הדוקטורט מתגוררים מחוץ למדינה; ובשנה שעברה עברה ישראל למאזן הגירה שלילי בקרב אנשי אקדמיה.
"הנזק כפול"
ScienceAbroad – רשת גלובלית המאחדת אלפי מדענים ורופאים ישראלים ברחבי העולם ופועלת להשבתם למערכות המחקר והבריאות בישראל – קיימה לראשונה כנס מיוחד במיאמי, כחלק מוועידת ארגון הקהילה הישראלית-אמריקנית. הכנס התקיים ביוזמת ScienceAbroad ובשיתוף רשות המחקר של המרכז הרפואי שיבא (תל השומר), ההסתדרות הרפואית בישראל וארגון נפש בנפש.
בין הדוברים בכנס: פרופ' יואל מוקיר, כלכלן זוכה פרס נובל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, שהציג מסר חד: "מדינת ישראל נמצאת במצב שברירי מאוד, והאובדן של מוחות בתחומי הרפואה והמחקר הוא בעיה קיימת ומתרחבת. חשוב לזכור שהנזק של בריחת המוחות הוא כפול: אנחנו לא רק מאבדים את מי שעזב לחו"ל, אלא גם את דור ההמשך שהוא היה אמור להכשיר וללמד".
3 צפייה בגלריה
"ישראל במצב שברירי". זוכה הנובל פרופ' יואל מוקיר בדיון על עזיבת רופאים
(צילום: שי כהן)
עוד השתתפו בכנס תת-אלוף ד"ר זיוון אביעד-בר, קצין הרפואה הראשי של צה"ל; ד"ר מיכל מקל, מנכ"לית בית החולים רמב"ם; פרופ' איתי פסח, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא ומנכ"ל בית החולים לילדים ע"ש אדמונד ולילי ספרא; פרופ' שלומי קודש, מנכ"ל המרכז הרפואי סורוקה; וד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה וסגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ואשת העסקים ד"ר מרים אדלסון.
נדב דואני, מנכ"ל ScienceAbroad, סיכם: "הכנס הזה איחד את מנהיגי הרפואה והמדע של ישראל החיים בצפון אמריקה כדי להתמודד עם אחד האתגרים הדחופים ביותר העומדים בפני ישראל כיום - כיצד להבטיח את עתיד המחקר, מערכת הבריאות והחדשנות של המדינה באמצעות חיבור מחודש להון האנושי שלה שמפוזר בעולם".
