בשנת 1991 נכנסו אישה אחת ובן זוגה אל תוך מכשיר MRI וקיימו יחסי מין בשם המדע. שלושה עשורים לאחר מכן, התמונות שצולמו אז, והביאו לתובנות חדשות על האנטומיה האנושית בזמן קיום יחסי מין, עדיין ממשיכות לעורר עניין ודיון בעולם הרפואה. כך נולד אחד הניסויים החריגים שידע עולם הדימות הרפואי.
פרופ' אידה סבליס ובן זוגה יופ היו בסך הכול זוג הולנדי צעיר. הם בטח שלא תיארו לעצמם שימצאו את עצמם מקיימים יחסי מין בתוך מכשיר MRI כחלק מניסוי פורץ דרך, אך הם כנראה היו חברים של האנשים הנכונים, בזמן הנכון ובמקום הנכון. חברם הטוב, המדען ההולנדי מנקו ויקטור "פק" ואן אנדל, ביקש לענות על שאלה בסיסית שלמרבה ההפתעה, כמעט שלא נחקרה עד אז: איך נראית האנטומיה של יחסי מין מבפנים. הוא הציע להם להשתתף בניסוי, והשניים, למרבה ההפתעה, נענו.
בתוך מכשיר MRI צר ורועש התבקשו השניים לשמור על תנוחה קבועה בזמן שהמערכת קלטה סדרת הדמיות איטיות יחסית, שנמשכו שניות ארוכות. התנאים היו רחוקים מלהיות נוחים, אך התמונות שהתקבלו היו חד-משמעיות: לראשונה ניתן היה לראות בזמן אמת כיצד איברי המין מתמקמים ופועלים במהלך יחסי מין - תיעוד שלא היה קיים עד אז ברפואה המודרנית.
בעקבות הניסוי הראשוני נערך מחקר מסודר, שבחן לראשונה באופן שיטתי את האנטומיה של יחסי מין באמצעות MRI. במחקר השתתפו מתנדבים בני 18 ומעלה, ובוצעו בו 13 הדמיות שכללו שמונה זוגות ושלוש נשים, שצולמו הן במהלך קיום יחסי מין והן בזמן עוררות מינית ללא חדירה. כל הניסויים בוצעו בתנוחה המיסיונרית, והמשתתפים יכלו להפסיק בכל רגע, אך איש מהם לא עשה זאת.
הממצאים, שפורסמו בשנת 1999 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal, ערערו שורה של הנחות רפואיות שהיו מקובלות במשך מאות שנים. אחת התגליות המרכזיות של המחקר הייתה הפרכת תפיסה עתיקת יומין, שלפיה הפין נכנס ויוצא מהנרתיק בקו ישר. תפיסה זו הופיעה בין היתר באיורים אנטומיים מוקדמים, כולל רישום מפורסם של ליאונרדו דה וינצ'י משנת 1492, שבו הנרתיק מוצג כצינור ישר.
בדיקות ה-MRI הראו תמונה שונה לחלוטין: בזמן זקפה, הפין מתעקל בתוך גוף האישה ומתאים את עצמו לצורתה - תנועה טבעית שאינה גורמת כאב לגבר. החוקרים תיארו את צורתו כמעין "בומרנג". החוקרים אף מצאו שכשליש מאורכו של הפין הוא חלק "שורשי" שנמצא בתוך הגוף גם במצב רפוי - נתון שלא היה מוכר קודם לכן.
גם בכל הנוגע לגוף האישה נחשפו ממצאים מפתיעים. בזמן עוררות מינית ללא חדירה נצפתה תזוזה כלפי מעלה של הרחם והארכה של דופן הנרתיק הקדמית, אך בניגוד להשערות קודמות לא נמצאה עלייה בנפח הרחם עצמו. ממצאים אלה סתרו תיאורים קלאסיים בספרי אנטומיה, והמחישו עד כמה הידע הרפואי על מיניות נשית התבסס לאורך שנים על השערות ולא על תצפית ישירה.
סוד מילוי שלפוחית השתן
בנוסף, להפתעת החוקרים, התברר כי בכל 13 המקרים שנבדקו, שלפוחית השתן של האישה התמלאה במהירות במהלך קיום יחסי המין. מדוע זה קורה - על כך לחוקרים עד היום אין תשובה חד-משמעית. לדברי פק, ייתכן שמדובר ב"דרך של האבולוציה לגרום לנשים להשתין לאחר קיום יחסי מין, במטרה למנוע זיהומים בדרכי השתן". עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר בהשערה תיאורטית בלבד, ואין לה הסבר מדעי מוכח. "בכל סריקת סיום ראינו שלפוחית שתן גדולה ומלאה, למרות שרוב הנשים הלכו לשירותים לפני שנכנסו למכשיר ה-MRI", הוסיף.
אף שהמאמר פורסם דווקא בערב חג המולד של 1999, כשכולם בחופש - כולל החוקרים והמדענים - הוא הפך לאחד המאמרים הנקראים והמצוטטים ביותר בתולדות כתב העת. 20 שנה לאחר פרסומו, בשנת 2019, הוא אף זכה לאזכור מיוחד מצד עורכי ה-BMJ כאחד המחקרים החריגים והמשפיעים שפורסמו בו - עדות לכך שגם מחקר שנולד מתוך סיטואציה כמעט בלתי נתפסת יכול לשנות תפיסות יסוד ברפואה. גם כיום, יותר מ-26 שנה לאחר פרסומו, המאמר ממשיך להיקרא על ידי אלפי אנשים מדי חודש, ונחשב לאחד המאמרים הפופולריים ביותר בתולדות כתב העת.
4 צפייה בגלריה
הניסוי הפריך תפיסות שגויות לגבי האנטומיה האנושית בזמן קיום יחסי מין
(צילום: shutterstock)
ד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות, אסותא: "זה היה פורץ דרך, כי עד אותו רגע לא באמת ראו את המבנה והאנטומיה והתהליך הפונקציונלי של משגל בזמן אמת, ואת השינויים הפיזיולוגיים שחלים בגופם של הגבר והאישה. אני מברך גם על התעוזה המחקרית לבוא אל אנשים, לגייס אותם, לשכנע אותם לעשות את זה, זה לא מובן מאליו"
אך זה לא נגמר כאן. בשנים האחרונות זכה הסיפור לחיים חדשים ברשתות החברתיות. סרטון בטיקטוק, שכלל את תמונות ה-MRI, עורר תגובות נדהמות. גולשים תהו איך בכלל נכנסו שני אנשים למכשיר MRI צר, ואחרים הזכירו עד כמה המכשיר רועש. "איך יש שם מקום?", שאל אחד. "מי שהיה ב-MRI יודע כמה זה חזק ורועש", כתב אחר. סבליס אף התייחסה לכך בעצמה. בריאיון חדש שהעניקה לפודקאסט What Was It Like סיפרה כי "המגנטים מאוד-מאוד רועשים, אבל הצלחנו לעשות את זה". ברשת כינו את הסיפור "מטורף" ו"בלתי נתפס", והודו שהם "שמחו שנחשפו למידע הזה – גם אם לא ברור איך לעכל אותו".
עוד סיפרה סבליס כי בזמן אמת לא שיערה שהניסוי החריג ישפיע כך על ההבנה הרפואית של גוף האישה. "זה היה אחד ממכשירי ה-MRI הראשונים, ולכן צילום התמונות לקח זמן", סיפרה. "מהחדר הסמוך נתנו לנו הוראה להישאר באותה תנוחה, אולי דקה. זה היה די מצחיק". בנוסף, הוסיפה סבליס, כיום פרופסורית לאנתרופולוגיה ארגונית באוניברסיטת וְרַיֶה באמסטרדם, כי התכנון המקורי היה לצלם אותה ואת בן זוגה בתנוחה המיסיונרית - אך ממדי המכשיר לא אפשרו זאת. במקום זאת, השניים נדחקו אל תוך המנהרה הצרה ובחרו בתנוחת "כפיות". "זה לא היה רומנטי", הודתה. "זה היה יותר מעשה של אהבה וביצוע מדעי. למזלנו לא סבלנו מקלאוסטרופוביה".
יש לציין כי סבליס השתתפה בניסוי מתוך אידיאולוגיה. היא הייתה פעילה למען זכויות נשים, ורצתה לקדם הבנה עמוקה יותר של גוף האישה ברפואה - תחום שלדבריה נשלט במשך מאות שנים בידי הנחות גבריות. בריאיון ל-Vice בשנת 2019 אמרה: "כשראיתי את התמונות, זה היה רגע של 'הו, ככה אנחנו באמת משתלבים'". יותר מ-30 שנה אחרי, נראה שהניסוי החריג ממשיך לא רק לשנות את ספרי הרפואה, אלא גם לעורר סקרנות, פליאה ושיח פתוח על גוף, מין ומדע.
כשהדמיה פוגשת אינטימיות
ד"ר ארנון מקורי, מנהל מערך הדימות באסותא מרכזים רפואיים, רופא מומחה ברדיולוגיה אבחנתית, מספר כי המחקר החריג משנות ה-90 לא היה רק אנקדוטה מסקרנת או פרובוקציה מדעית, אלא נקודת מפנה בהבנת היכולת של הדמיה רפואית לחשוף תהליכים פיזיולוגיים בזמן אמת. לדבריו, זהו אחד המקרים הנדירים שבהם טכנולוגיה רפואית הצליחה לחדור אל תחום שנחשב במשך מאות שנים כמעט בלתי ניתן לתיעוד, ולשנות תפיסות יסוד לגבי האנטומיה האנושית והאופן שבו הגוף פועל במצבים אינטימיים.
"מדובר במחקר די ותיק, שנערך כבר לפני קרוב ל-27 שנה", הוא מספר. "הוא תיאר יכולת ידועה במכשירי MRI של דימות פונקציונלי. מה כוונתי בזה? ה-MRI יכול להראות לנו איך איברים מתפקדים בזמן אמת. יש לו יכולות מאוד מתקדמות להדגים פרטי אנטומיה מאוד עדינים ומדויקים. כיום אנחנו משתמשים בזה לדוגמה ב-MRI של הלב. בזמן פעימות רואים את הלב, רואים את הדם. אנחנו משתמשים בו כדי לראות את תנועות העובר בבטן, את התפקוד שלו, כדי לראות לולאות מעי, מפרקים או את רקמת המוח בזמן אמת".
ד"ר ארנון מקוריצילום: אסותאלדבריו של ד"ר מקורי, כדי להבין עד כמה המחקר הזה היה חריג בנוף הרפואי של זמנו, צריך לחזור אל תנאי הניסוי עצמם ואל מה שבפועל נעשה בתוך מכשיר ה-MRI. "שמונה זוגות בזמן אמת קיימו יחסי מין, כדי להוכיח שניתן להדגים בזמן אמת את תהליך ההזדווגות ולמצוא תובנות חדשות. זה היה פורץ דרך, כי עד אותו רגע לא באמת ראו את המבנה והאנטומיה והתהליך הפונקציונלי של משגל בזמן אמת ואת השינויים הפיזיולוגיים שחלים בגופם של הגבר והאישה: לראות איך הפין, למשל, חודר לתוך הנרתיק, כמו שממש מתארים באופן רפואי. זו הייתה הייחודיות שלו.
4 צפייה בגלריה
תרשים אנטומי ישן. תוצאות הניסוי ערערו את הנחות האנטומיה המקובלות דאז
(צילום: shutterstock)
"אני מברך על אומץ המחקר ועל האומץ של המתנדבים שהיו מוכנים לעשות את זה. אל תשכח, הם היו צריכים לשכב ביחד כזוג במכשיר MRI. כיום באסותא יש מכשירים פתוחים, שמאפשרים אפילו לחולים קלאוסטרופוביים לעשות את הבדיקה, אבל זה לא היה זמין אז. הם היו באמת צריכים להצטופף במשטח של MRI ולבצע את המשגל תחת סביבת מעבדה וסביבת דימות. זה באמת מהווה אתגר רב. גם התעוזה המחקרית - לבוא אל אנשים, לגייס אותם, לשכנע אותם לעשות את זה - זה לא מובן מאליו. כמובן שזה נעשה תחת מחקר רפואי".
ד"ר מקורי אף מציין כי גם ההקשר שבו בוצע המחקר חשוב לא פחות מהממצאים עצמם, שכן הוא משקף גם את מגבלות הטכנולוגיה של התקופה וגם את מידת התעוזה שנדרשה כדי להוציאו לפועל. "אל תשכח ש-MRI נכנס לשימוש קליני, אני חושב, בפעם הראשונה באמצע שנות ה-80. זה לא רק המכשיר, אלה גם הרצפים והטכניקה שרק משתכללים עם הזמן".
ד"ר ארנון מקורי: "כל מחקר חייב לעבור ועדה אתית שמאשרת את המחקר. במחקר הספציפי הזה אני לא רואה חסם אתי כל עוד הייתה הסכמה מלאה של הזוגות שהשתתפו, כי הם באמת פתחו לנו צוהר לתהליך פיזיולוגי שלא נראה ולא תואר עד כה בספרות הרפואית"
כמנהל מערך הדמיה, עד כמה אתה רואה פער בין מה שמופיע בספרי אנטומיה קלאסיים לבין מה שהדמיה חיה בזמן אמת באמת מגלה על גוף האדם?
"אני חושב שהיום אנחנו מגדירים נורמה חדשה של אנטומיה, וזו אנטומיה כפי שרואים אותה במערכות הדימות שלנו - יכולת לראות את האיברים האנטומיים השונים בצורה מדויקת וחדה אפילו יותר ממה שהעין האנושית מסוגלת לראות. אנחנו מגיעים בסריקות הרלוונטיות לרזולוציות שמדגימות את מלוא האנטומיה האמיתית. כמובן, זה עדיין לא משתווה לאנטומיה הכירורגית, האנטומיה הפתולוגית, אבל היום כל זה מתבצע כפעולה לא פולשנית, וזה היתרון כאן.
"כל היופי זה לעשות ולראות כמה שיותר מבלי לבצע פעולה כירורגית ולחשוף את האיברים עצמם. זו ההתקדמות עצמה שיש בדימות הרפואי. לא רק ב-MRI, אלא גם ב-CT, באולטרסאונד. תראה איך הדימות התקדם במהלך חמישים השנה האחרונות. זו מהפכה וטרנספורמציה שלמה. הבינה המלאכותית זו עוד מהפכה שנכנסה. אנחנו משתמשים בה כדי לעזור לנו לאבחן ולאפיין את הממצאים".
האם יש חסמים אתיים בניסוי מהסוג הזה?
"זו שאלה טובה מאוד. כמובן, כל מחקר היום חייב לעבור דבר שנקרא ועדת הלסינקי, ועדה אתית שמאשרת את המחקר. החוקר עצמו צריך להוכיח שהתועלת של המחקר עולה על הסכנות, עולה על אי הנוחות, ויש באמת ערך לעולם הרפואי ולאנושות במחקר הזה. במחקר הספציפי הזה אני לא רואה חסם אתי כל עוד הייתה הסכמה מלאה של הזוגות שהשתתפו, כי הם באמת פתחו לנו צוהר לתהליך פיזיולוגי שלא נראה ולא תואר עד כה בספרות הרפואית".
