מאז 7 באוקטובר גדל השימוש בכדורים פסיכיאטריים ב-14%, ורוב אנשי המקצוע יודעים שבחלק מהמקרים ניתנו תרופות כדי לחפות על פגישת טיפול שלא התאפשרה. ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש מינהל בריאות הנפש במשרד הבריאות, התייחס לכל מגוון הטיפולים בריאיון במסגרת ועידת "מדינה בפוסט-טראומה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" בשיתוף ההסתדרות: "חשוב שהציבור יבין שיש כוחות ריפוי משפחתיים וקהילתיים, ולא כולם צריכים להגיע לפסיכיאטר או לפסיכולוג. מי שצריך - שיפנה, בוודאי".
טיפולים, כדורים ומה שביניהם. ריאיון עם ד"ר גלעד בודנהיימר בוועידת "מדינה בפוסט-טראומה"
(צילום: ליאור שרון )
אלא שמי שצריכים פסיכולוג או פסיכיאטר - נאלצים לחכות זמן רב מאוד בתורים מייגעים. לדברי ד"ר בודנהיימר השינוי בתחום הוא תהליך מבני ארוך. "לגדל פסיכיאטרים ופסיכולוגים חדשים כדי לחזק את המערכת הציבורית זה תהליך שלוקח זמן. אנחנו לא מצמיחים עוד רופאים כמו מוצר".
לדבריו, בשנתיים האחרונות גדלו היקפי שירותי הליבה ביותר מ-40% - מבלי לחשב חלופות אשפוז ומרכזי חוסן. בנוסף הוסיפה המערכת כאלף פסיכולוגים מתמחים חדשים ועוד 100 פסיכיאטרים מתמחים - "סדר גודל של כ-20% ממספר המתמחים שהיינו לפני כן. זה נשמע אולי לא מספיק, אבל זה תהליך שחייב להיות הדרגתי".
4 צפייה בגלריה
"אני לא חושב שאנחנו מדינה בפוסט-טראומה. אני חושב שאנחנו מדינה שמתמודדת עם טראומות מתמשכות". ד"ר גלעד בודנהיימר
(צילום: דנה קופל)
גם ירידת הסטיגמה סביב בריאות הנפש מגדילה את הביקוש. "הרבה אנשים פונים לטיפול, ולא כולם צריכים אותו", אמר. המינהל שבראשו הוא עומד הניח שבעקבות 7 באוקטובר יהיה צורך להכפיל את קיבולת המערכת - "סדרי גודל של 600 אלף איש לאורך שנים, לא כולם בבת אחת" - ומתכנן בהתאם.
כדורים פסיכיאטריים שרושמים רופאי משפחה הפכו למענה עיקרי לאנשים שחווים מצוקה ואינם מצליחים להגיע לפסיכיאטר. ד"ר בודנהיימר אומר בהקשר זה, כי "ללא ספק הייתה עלייה ברישום מנות תרופה - עלייה של 14% בהשוואה לפני חרבות ברזל. אלו מספרים שאנחנו עוקבים אחריהם בזהירות. אבל שיעור הטיפול בפסיכותרפיה גדל ב-40% - ולכן לומר שאנחנו גדלים רק בתרופות".
4 צפייה בגלריה
חלק מהאנשים מוצאים מזור למצוקה בתרופות לטיפול נפשי. אילוסטרציה
(צילום: New Africa / shutterstock)
אך האם יש מצבים שבהם תרופות באות לחפות על פגישה שלא התאפשרה? על כך השיב: "אני לא יכול לומר שאין מצבים כאלה - ונקודה. מי שנמצא זמן רב בהמתנה בתור ומצבו מחמיר, עלול להגיע למצב שיצטרך טיפול תרופתי קודם. יכולים להיות מצבים כאלה".
הוא הסביר את הדילמה דרך דוגמה אישית: "אמא שהילד שלה משרת בלבנון או בעזה מדברת איתי על קשיי שינה. בפעם הראשונה - אתן לה כלים ואפנה אותה לטיפול. יצרנו מנגנונים קצרים של שלוש שיחות עם מאמני חוסן שיכולים לתת מענה לסימפטומים קלים. אבל אותה אמא - בנה עדיין בלבנון. היא תסבול שוב ושוב, ובסופו של דבר איאלץ לתת לה תרופה. המציאות יוצרת מצב שאנשים פונים לעזרה וחשים במצוקה, ואנחנו חייבים לעזור להם". בודנהיימר הדגיש כי קו ראשון לדיכאון או חרדה אינו טיפול תרופתי - "זה יהיה טיפול פסיכולוגי כזה או אחר".
אין עלייה באשפוזים פסיכיאטריים
על פי נתוני משרד הבריאות טופלו ב-2025 במרפאות בריאות הנפש כ-435 אלף איש - גידול של 30% לעומת 2022. אבל כשנשאל על היקף הפוסט-טראומה מתוך אותם מטופלים, הפתיע ד"ר בודנהיימר: "אני לא חושב שאנחנו מדינה בפוסט-טראומה. אני חושב שאנחנו מדינה שמתמודדת עם טראומות מתמשכות - וזה הבדל משמעותי". הוא הסתמך על מחקר שפורסם לאחרונה בכתב עת בינלאומי, שעקב אחר אזרחי ישראל לפני חרבות ברזל ואחריה.
ד"ר בודנהיימר: "אמא שהילד שלה משרת בלבנון או בעזה מדברת איתי על קשיי שינה. בפעם הראשונה - אפנה אותה לטיפול. יצרנו מנגנונים קצרים של שלוש שיחות עם מאמני חוסן שיכולים לתת מענה לסימפטומים קלים. אבל אותה אמא - בנה עדיין בלבנון. היא תסבול שוב, ובסופו של דבר איאלץ לתת לה תרופה"
"ראינו עלייה דרמטית בסימפטומים של דיכאון וחרדה מיד אחרי 7 באוקטובר. אבל עם הזמן אנחנו רואים ירידה של הסימפטומים האלה עד שזה מתמתן - ובמאמר הזה רואים נתונים נמוכים יותר ממה שהיו לפני המלחמה".
4 צפייה בגלריה
משרד הבריאות הגדיל את מספר אנשי המקצוע, אבל זה לא מספיק להתמודד עם הצונאמי הנפשי. אילוסטרציה
(צילום: Media_Photos / shutterstock)
הוא הסביר זאת במושג צמיחה פוסט-טראומטית: "התמודדות עם טראומה לרובנו - וקשה לומר את זה - אפילו מגדלת. רובנו נצמח מפוסט-טראומה. ילד לומד ללכת מנפילות - ככה אנחנו צומחים". עם זאת, הוסיף, יש אוכלוסיות שלא חשות שיפור: "אלה שנחשפו הכי הרבה לטראומה, עם עורף משפחתי חלש יותר ותמיכה קהילתית דלה יותר. אנחנו רואים את זה גם במגזר הערבי, שאנחנו דואגים מהאלימות שמתרחשת שם".
על השאלה אם לחימה ממושכת מייצרת תחלואה נפשית מעבר לדיכאון וחרדה, ענה ד"ר בודנהיימר כי מאז הקורונה קיימת עלייה מתמשכת בהפרעות אכילה - תופעה שלדבריו קשורה לשימוש ההולך וגובר במדיה חזותית ולמהפכה הטכנולוגית: "אנשים מסתכלים יותר אחד על השני דרך מצלמות". בנוסף, המלחמה גורמת לאנשים לדחות ביקורים בחדרי מיון - ולהגיע במצב חמור יותר. "הם חיכו יותר מדי זמן בבית ומגיעים כשהמצב קשה יותר". אשפוזים פסיכיאטריים, לעומת זאת, לא עלו - "טראומה בסופו של דבר לא מביאה לאשפוז פסיכיאטרי, שהוא הקצה".
השר שגנז החלטה
לשאלה על גניזת המלצות ועדת הקנאביס הרפואי שאותה הוביל ד"ר בודנהיימר עצמו, השיב בזהירות רבה. ד"ר בודנהיימר והוועדה המליצו לאסור בתוך שלוש שנים שיווק של קנאביס לעישון: "כל האיגודים המקצועיים והרציניים בעולם אומרים בצורה חד-משמעית שקנאביס עלול להזיק לפוסט-טראומתיים יותר מאשר להועיל. הוועדה נתנה המלצות מקצועיות, ותפקידו של שר הבריאות לשמוע אותן ולהחליט האם להפעיל מדיניות".
כשנשאל ישירות אם הוא מסכים עם החלטת שר הבריאות חיים כץ לגנוז את ההמלצות, השיב: "אני גורם מקצועי שנותן המלצות מקצועיות. ברור לי שיש המלצות שיכולות לבוא לידי יישום, וכאלה שפחות". ועדה מחודשת, לדבריו, אינה נדרשת - "יש חלק מהמלצות שאפשר לבחון ולראות איך להתקדם איתן". הוא הדגיש כי אין כוונה לעצור טיפול בקנאביס למי שזקוק לו: "קנאביס אינו תרופה לכל, וקנאביס עלול להזיק. יש אנשים שלהם הוא מועיל - ולהם אין כוונה לעצור את הטיפול".
