בעידן שבו רמות הסטרס בישראל שוברות שיאים, מתברר שהפתרון עשוי להימצא דווקא בין העצים. מחקר קליני ראשון מסוגו בארץ שכלל 500 משתתפים, מצא כי פרוטוקול מובנה של "רפואת יער" מפחית באופן מובהק את רמות המתח. התוצאות חד-משמעיות: ירידה ניכרת בקורטיזול ובמדדי המוח, לצד שיפור ביכולת הקוגניטיבית והתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר, שנערך בהובלת פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות, יחד עם ד"ר אפרת דנינו והיזמת גליה בן חיים, מציב את רפואת היער כתחום שעשוי להפוך בקרוב לחלק בלתי נפרד ממערך הבריאות בישראל.
"רפואת היער התפתחה למעשה במקור מיפן, שם היה מקובל לצאת ליער", מספר פרופ' איתמר גרוטו שמוכר מאוד כמי שניצב בחזית המאבק במגפת הקורונה בימיו במשרד הבריאות. "בהמשך זה נהפך למשהו יותר רפואי, על ידי רופא שהתעניין בנושא הזה, התחיל לפתח את התחום ובנה פרוטוקול מוסדר. משם לאט-לאט זה התפשט למדינות אחרות כמו גרמניה, אוסטרליה, קנדה ורבות אחרות. במקומות כאלה יש מה שנקרא מרשם לרפואת יער - רופא יכול להפנות לביצוע של פעילות על פי הפרוטוקול, וזה נכלל בסל הבריאות של אותן מדינות".
5 צפייה בגלריה
"הפחתת סטרס היא חלק מכלים של רפואה מונעת וכלים של בריאות הנפש". פרופ' איתמר גרוטו
(צילום: שיר בן חיים)
העיסוק המרכזי של רפואת היער הוא בהתמודדות עם סטרס וחרדה, וכאן, מסביר פרופ' גרוטו, טמון כוחה. "באופן כללי, בתחום הבריאות אנחנו יודעים שסטרס קשור למחלות - לא רק נפשיות. הפחתת סטרס היא חלק מכלים של רפואה מונעת וכלים של בריאות הנפש". הפרוטוקול, לדבריו, בנוי מסדרה של תחנות ביער - כל אחת עם פעילות ייחודית, כולן ממוקדות בהפחתת מתח. "משתמשים בכלים שיש ביער. עצם העשייה בטבע וההליכה בטבע, ועד חומרים בעצים שנקראים פיטונצידים, שיש להם השפעה מרגיעה על מערכת העצבים", הוא מסביר.
"החומרים האלה הם בעצם חומרי החיסון הטבעיים שהעץ מפריש כדי להתמודד עם חרקים ומזיקים, וזה גם עוזר לבריאות שלנו. מדובר בכלי שמשלב גם את הפרוטוקול וגם את עצם השהייה ביער. ידוע שיציאה לטבע מועילה לבריאות ומוכחת בעשרות מחקרים. אבל כאן רצינו להראות שלרפואת היער יש אפקט ייחודי, ולהוכיח זאת בכלים מתוחכמים שיש היום למדידת סטרס".
ירידה משמעותית ברמות הסטרס
המחקר נערך השנה בין מרס ליולי, לאחר שאושר על ידי ועדת הלסינקי. השתתפו בו כ-500 מתנדבים, שחולקו ל-11 קבוצות. בכל קבוצה נעשתה חלוקה נוספת לשתי זרועות: האחת עברה את פרוטוקול רפואת היער המובנה, והשנייה הסתפקה בשהות מודעת ביער ששימשה כקבוצת ביקורת. "כך יכולנו להשוות בין המשתתפים שביצעו את המסלול המובנה לבין אלה שפשוט הסתובבו ביער במקביל", מסביר פרופ' גרוטו.
פרוטוקול הטיפול כלל שלושה מפגשים אחת לשבועיים שנמשכים שלוש שעות ומורכבים משבע תחנות לאורך 1.2 ק"מ, ללא שיח וללא טלפונים ניידים. כל מפגש כלל עד 20 משתתפים בליווי מדריך מוסמך.
- תחנה ראשונה - הכרות, מדע, היסטוריה, תועלות, הסבר ותיאום ציפיות
- תחנה שנייה - כוונון חושים ותשומת לב לגוף
- תחנה שלישית - הליכה איטית מודעת
- תחנה רביעית - מפגש עם עץ, חקר חושי, ספיגת פיטונצידים
- תחנה חמישית - יצירה והשראה חושית בטבע
- תחנה שישית - מנוחה לסיכום אישי (אינטגרציה בין גוף, מחשבה, רגש, נפש)
- תחנה שביעית - שיתוף קבוצתי על החוויה
ד"ר נטע מימון מחברת Neurosteer מדגישה את הייחודיות של המחקר: "בדרך כלל במחקרים כאלה משתמשים בעיקר בשאלונים סובייקטיביים, שהם חשובים מאוד, אבל כאן שילבנו גם מדדים פיזיולוגיים ואובייקטיביים. מדדנו דופק, לחץ דם, קצב נשימה, שונות דופק (HRV), וגם רמות קורטיזול ברוק - מדידה לא טריוויאלית בכלל. כל משתתף נבדק לפני, במהלך ואחרי כל מפגש".
פרופ' איתמר גרוטו, ממובילי המחקר: "בשתי הקבוצות - גם אלה שהיו בקבוצת הפרוטוקול וגם בקבוצת הביקורת - נרשמה ירידה מאוד משמעותית ברמות הסטרס באופן סובייקטיבי. אבל מה שיותר היה מעניין זה שהממצאים האובייקטיביים כמו ה־EEG ובדיקת הקורטיזול הראו ירידה אובייקטיבית ברמת הסטרס"
לצד המדדים הפיזיולוגיים, נוספו גם מדדים נוירולוגיים. "התרומה שלנו הייתה שימוש במכשיר EEG נייד שמאפשר למדוד פעילות חשמלית של המוח בשטח, ממש בתוך היער. כך יכולנו לבדוק לא רק את רמת הסטרס המוחי, אלא גם את הביצועים הקוגניטיביים", היא מתארת. לדבריה, היתרון בגישה הזו הוא היכולת להבין אם הטיפול לא רק מפחית לחץ, אלא גם מחזק את היכולת להתמודד איתו. "מה שחיפשנו לראות זה שלא רק הסטרס יורד במדדים המוחיים, הפיזיולוגיים והסובייקטיביים, אלא שגם הביצועים הקוגניטיביים משתפרים. זה בדיוק מה שמבחין בין מצב של רגיעה רגעית לבין בניית חוסן אמיתי".
ד"ר נטע מימון, חוקרת מוחצילום: יונתן בלוםהממצאים שהתקבלו היו ברורים. "בשתי הקבוצות - גם אלה שהיו בקבוצת הפרוטוקול וגם בקבוצת הביקורת - נרשמה ירידה מאוד משמעותית ברמות הסטרס באופן סובייקטיבי", אומר פרופ' גרוטו. "אבל מה שיותר היה מעניין זה שהממצאים האובייקטיביים כמו ה-EEG ובדיקת הקורטיזול הראו ירידה אובייקטיבית ברמת הסטרס".
"אנשים דיווחו שהם מרגישים יותר טוב אחרי הטיפול. במדד הקורטיזול, שהוא מדד פיזיולוגי מאוד רגיש ללחץ, גם נראתה ירידה בעקבות הטיפול בשתי הקבוצות, אבל המשמעותיות הייתה גדולה יותר בקרב מי שעבר את פרוטוקול רפואת היער", מוסיפה ד"ר מימון ומציינת כי השוני הגדול ביותר הופיע במדדים המוחיים.
"ראינו שיפורים גם ברמת הסטרס וגם במדד הקוגניטיבי – אבל זה קרה רק בפרוטוקול רפואת היער ולא בקבוצת השהות המודעת. כלומר, לא רק שמידת הלחץ ירדה באופן משמעותי יותר, אלא גם הביצועים הקוגניטיביים הראו שיפור. זה אומר שהיכולת להתמודד עם לחץ השתפרה - סוג של חוסן או תפקוד תחת לחץ". בנוסף נמדדו הבדלים בין אוכלוסיות ונצפה בין היתר כי במדדי הקורטיזול ההשפעה הייתה בולטת במיוחד בקרב חילונים, מועסקים ובעלי תפקיד ניהולי.
לדברי פרופ' גרוטו, הממצאים מאפשרים להתחיל לשלב את רפואת היער כחלק מארגז הכלים לטיפול במצוקה נפשית ובעיקר ככלי מניעתי. "בעתיד נרצה לבחון האם יש קבוצות אוכלוסייה מסוימות שמתאימות במיוחד לשיטה, ולזהות היכן היא יכולה להשתלב בצורה הטובה ביותר, גם בבריאות הנפש וגם בתחומים רפואיים נוספים", הוא אומר.
כך למשל, במסגרת המחקר השתתפה גם קבוצה של מחלימות סרטן, ופרופ' גרוטו רואה בכך כיוון משמעותי לעתיד. לדבריו, אחד הממצאים המעניינים ביותר היה חיזוק החוסן: "ראינו שאנשים הצליחו לתפקד קוגניטיבית טוב יותר גם תחת לחץ, זה נתון שמעודד אותנו לחשוב על שילוב רפואת היער במצבים מגוונים". הוא מדגיש כי הפרוטוקול בנוי בצורה יישומית, כך שכל אדם יכול לאמץ אותו. "הסדנה כוללת שלוש פגישות, בהפרש של כשבועיים, שמרכיבות את הפרוטוקול המלא. לאחר מכן המשתתפים יכולים לקחת חלק מהכלים וליישם אותם בעצמם. מי שמבקש להמשיך יכול לחזור מדי כמה חודשים ליער כדי לרענן את החוויה".
המחיר המצטבר של שגרה רוויית לחצים
המחקר מצטרף לממצאים הולכים ומתרבים על אחת המחלות השקטות של זמננו - הסטרס. החיים בישראל מלווים בשגרת חירום מתמשכת, עומסים כלכליים וחברתיים ולחץ יומיומי כמעט בלתי פוסק. ההשפעות ניכרות בכל תחום: מהשינה והתפקוד בעבודה ועד מערכות היחסים בבית. אבל מעבר לפגיעה המיידית באיכות החיים, סטרס מתמשך טומן בחובו גם מחיר בריאותי ארוך טווח. כזה שעלול להשפיע על המוח, על מערכת החיסון ועל הסיכוי לפתח מחלות כרוניות.
"אם המוח שלנו פועל תחת לחץ, זה סימן שהוא מתפקד היטב", אומרת ד"ר מימון. "המערכת הלימבית, שממוקמת עמוק בתוך המוח, אחראית להפעלת התגובה הזו, ואין בכך בעיה כשלעצמה. הבעיה מתחילה כשהמערכות הללו פועלות ביתר או אינן מצליחות להירגע, כפי שקורה בסביבה רוויה במתח".
ד"ר נטע מימון, חוקרת מוח: "אנחנו נמצאים במצב של סטרס מתמשך, ובישראל זה בולט במיוחד מאז 7 באוקטובר. גם אנשים שהתמודדו בעבר היטב עם הלחץ מתקשים יותר ויותר, והיכולת לחזור למצב נורמטיבי הולכת ונחלשת"
לדבריה, כאן נכנס מושג החוסן. "באזעקה, למשל, הגוף מוצף בהורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול. אדם עם חוסן גבוה יודע להרגיע את המערכות האלה מהר, וזה מה שמאפשר לו לתפקד גם לאחר שהסכנה חלפה". אלא שבמציאות הנוכחית בישראל, היא מזהירה, המנגנון הזה נשחק. "אנחנו נמצאים במצב של סטרס מתמשך, ובישראל זה בולט במיוחד מאז 7 באוקטובר. גם אנשים שהתמודדו בעבר היטב עם הלחץ מתקשים יותר ויותר, והיכולת לחזור למצב נורמטיבי הולכת ונחלשת".
ההשפעות, היא מדגישה, אינן מסתכמות בעייפות או חוסר סבלנות. "אנשים ישנים פחות טוב, מתפקדים פחות בעבודה ועם הילדים, וגם בלימודים נרשמת ירידה בביצועים. סטרס מתמשך לא רק פוגע ברווחה המיידית שלנו, הוא גובה מחיר מצטבר". מעבר לכך, יש גם השלכות חמורות לטווח הרחוק: מחקרים מראים כי רמות סטרס גבוהות לאורך זמן מאיצות התפתחות מחלות ניווניות כמו דמנציה ואלצהיימר. "גם אם נדמה לנו שאנחנו מתמודדים היטב, החומרים האלה שנשארים בגוף משפיעים על המוח ועל הבריאות הכללית לשנים קדימה", היא מסכמת.
