זריקה אחת ליום תשלח את הרופא לשלום? יותר ויותר מטופלים בוחרים לוותר על קיצורי קיבה ולהחליפם בזריקות הרזיה שונות - כך עולה מנתוני משרד הבריאות שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" ו-ynet.
על פי הנתונים, בין השנים 2017 ל-2022 נרשמה ירידה של לא פחות מ-27 אחוזים - שלדעת המשרד, נגרמה בשל כניסתן של הזריקות להרזיה, שהחלו כתרופות לטיפול בחולי סוכרת. במערכת הבריאות טוענים כי בחלק מהמקרים מדובר על חיפוש אחר קיצור דרך ומבהירים: המידע אודות תופעות הלוואי של התרופות בטווח הארוך הוא מוגבל מאוד ובכל מקרה שום שינוי משמעותי לא יכול להימשך לאורך זמן ללא שינוי באורח החיים.
קראו עוד:
ניתוחים בריאטריים הם למעשה קבוצת ניתוחים שמטרתם לסייע למטופלים להשיל ממשקלם על ידי הגבלת כמות האוכל שקיבתם יכולה להכיל. בין הניתוחים הללו ניתן למנות את ניתוח הטבעת שבמסגרתה מונחת טבעת סיליקון סביב צוואר הקיבה וגם ניתוחים נוספים כמו השרוול ומעקף קיבה.
הניתוחים הפכו לפופולריים במיוחד לאורך השנים, אך יש בהם גם סיכונים וסיבוכים. לאחר הניתוח הם עשויים לגרום להקאות וגם לזיהומים, בצקות ואף במורסה (מוגלה שנוצר כתגובה לזיהום). בנוסף, הם עשויים להביא לדימום או פגיעה באיברים פנימיים ואף לחסימת מעיים.
זריקות ההרזיה, שמביאות לתחושת שובע לאורך שעות ובכך למעשה מביאה לירידה הדרגתית במשקל, נחשבות לבטוחות יחסית - ובשונה מקיצור הקיבה, הן אינן כרוכות בניתוח פולשני. למרות זאת, מעט ידוע על השפעותיהן לטווח הארוך - הן נכנסו לשימוש רק לפני כשנתיים ומאז צברו תאוצה משמעותית.
מאחר שמדובר על תרופות חדשות, הנתונים הקיימים לגביהם חלקיים ביותר. מנתוני כללית מושלם עולה כי מספר המטופלים בסקסנדה, אחת התרופות המרכזיות הניתנות בהזרקה, עמד באוקטובר 2022 עומד על למעלה מ־14,000 ומעל מספר המטופלים בקופה וביתר הקופות בתרופה הזו כמו גם בתרופות אחרות ובהן אוזמפיק - עלה.
לדבריו של ד"ר שמעון ספוז'ניקוב, מנהל היחידה לכירורגיה בריאטרית של בית החולים בילינסון, "הטיפול התרופתי בהשמנה קיים כבר שנים רבות, אך היום יש בשוק תרופות יעילות יותר מבעבר. מטופל שסובל מהשמנה רוצה לרדת במשקל, במחיר כמה שיותר נמוך מבחינתו - כלומר, שדורש כמה שפחות השקעה מצידו. רק שאלוהים יודע כמה הטיפול הזה יעיל - כשאנחנו מחליטים האם הניתוח הצליח או לא, זה קורה רק לאחר חמש עד עשר שנים. בתרופות אין בכלל את הנתונים האלה".
בנוסף, לטענת ד"ר ספוז'ניקוב, "בטווח הארוך אך אחד לא יודע מהן תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי הזה, שהוא למעשה לכל החיים".
ד"ר אלכס גורשטיין: "הניתוחים לא ייעלמו, אבל עם הזמן אנחנו נראה פחות ופחות מהם, וזאת בעיקר בגלל שצפויות להיכנס תרופות נוספות ויעילות במיוחד לתחום הזה"
ואולם, יש להדגיש כי זריקות ההרזיה בחלק מהמקרים אינן יעילות במידה שווה לכולם. ד"ר אריק בראל, כירורג פלסטי ומנהל המרפאה לעיצוב הגוף ושחזור דופן הבטן לאחר ירידה במשקל בבילינסון, ציין כי "במשקלים מסוימים הזריקות הללו פחות יעזרו. התרופות הללו משפיעות עד אחוז מסוים מהמשקל. כשהצורך בירידה במשקל הוא קטן יותר, לפעמים ניתן להתאים זריקות או טיפולים תרופתיים שעוזרים - בניגוד למצבים שבהם מדובר במשקלים מאוד גבוהים".
"עם זאת", לדבריו, "אני חושב שבטווח הנראה לעין עדיין הניתוחים לקיצור קיבה לא יאבדו את מקומם. זאת, משום שהזריקות מתאימות רק למקרים שבהם ישנה ירידה פחות משמעותית במשקל. בנוסף, חשוב להבין שהזריקות הללו לא עובדות בלי שינוי הרגלים. החלק המהותי בשמירה על המשקל זה שינוי הרגלים ושינוי באורח החיים. גם במקרה של ניתוח, הירידה נעשית לאחריו - אבל אין מנוס לאחר מכן מלשנות הרגלים".
ד"ר אלכס גורשטיין, רכז תחום אנדוקרינולוגיה וסוכרת במחוז מרכז של הכללית: "לא לכולם התרופות מתאימות ויש כאלו שלא יכולים לקבל אותן. יש כאלו שהתרופות הללו מסייעות מאוד, אבל אחרים שלא. הירידה במספר הניתוחים נובעת מהתרופות, וברגע שמתחילות להופיע תרופות יעילות - אנשים מנסים אותן קודם. הניתוחים לא ייעלמו, אבל עם הזמן אנחנו נראה פחות ופחות מהם, וזאת בעיקר בגלל שצפויות להיכנס תרופות נוספות ויעילות במיוחד לתחום הזה".
ממשרד הבריאות נמסר כי "כמות הניתוחים הבריאטריים הגיעה לשיאה בשנת 2015 ומאז נמצא בירידה מתמדת. הסיבות לירידה הן הליך הפנית המטופלים מהקהילה לניתוח עבר שינוי משמעותי והשפיע על כמות המטופלים שבסוף הגיעו לניתוח. בנוסף, כניסתן של חלופות טיפוליות חדשות שאינן ניתוח בריאטריה כגון זריקות קוד שירות".
שמים את הבריאות בקדמת הבמה
מערכת הבריאות הישראלית נחשבת לאחת הטובות והיעילות בעולם, ובמובנים מסוימים היא אף מעוררת קנאה. החוזקות שלה הם העוגנים החשובים ביותר המספקים למדינה יציבות וחוסן. אלא שלצד היתרונות, יש גם לא מעט אתגרים ובעיות שזקוקות לטיפול בהן: אי השוויון, המחסור בכוח האדם, שעות עבודה מרובות, תורים ארוכים, שחיקת תקציבים ועוד.
ועידת הבריאות השנתית של ynet ו-"ידיעות אחרונות" שתתקיים היום (ג') תעסוק בכל אלו, מתוך ההבנה שבריאות אישית ולאומית היא המפתח לחיים טובים ושפויים יותר.
בוועידה, שתועבר בשידור חי ב-ynet, יתארחו שר הבריאות משה ארבל, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, יו"ר ההסתדרות רפואית בישראל פרופ' ציון חגי, מנהל היחידה לנוירוכרורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה ומ"מ יו'"ר הר"י ד"ר זאב פלדמן, מנכ"ל המרכז הרפואי ברזילי פרופ' חזי לוי, מנכ"לית המרכז הרפואי וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנהל בית החולים נצרת פרופ' פהד חכים, מנהלת המרכז הרפואי שמיר ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי (KSM) ד"ר טל פטלון, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר אלכס לוין, ראש התוכנית לניהול מצבי חירום ומשבר באקדמית רמת גן פרופ' קובי פלג, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל המרכז הרב-תחומי לטיפול בעודף משקל בבית החולים השרון פרופ' דרור דיקר, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת פרופ' איתמר רז, מנחת "משחקי בריאות" ynet דנה רון, מנהל מחלקת נשים ויולדות, מרכז רפואי שמיר ויו"ר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, פרופ' רוני מימון, פרופ' רונית מכטינגר רופאה בכירה ביחידה להפריה חוץ גופית בשיבא, דבורה שרר יועצת תקשורת בכירה בתחום הבריאות, מירי לב דולה ואחות מוסמכת, פולה בליק מומחית לרפואה טבעית וקוסמטיקה מתקדמת ועוד.
