דנה (שם בדוי) בת 30 מחיפה, לא ביקרה במיון יותר משלוש שנים, לדבריה בזכות הטיפול בקנאביס רפואי. לפני כן, היא נהגה להתאשפז בבית החולים בכל רבעון. "בגיל 14 התפרצו אצלי שתי מחלות, פיברומיאלגיה ואנדומטריוזיס", היא מספרת. "סבלתי מכאבים איומים בגב התחתון בעיקר בזמן מחזור, אבל הרופאים אמרו להורים 'הילדה רוצה תשומת לב, זה רק בראש שלה'. בגיל 17 זה החריף עד כדי כאבים ששיתקו אותי למיטה. גם לאחר שכבר אבחנו אותי רופאים פרטיים בגיל 22, זה לא עזר – כי איך אני אמורה להמשיך לחיות עם הכאב?".
את רישיון הקנאביס הרפואי היא קיבלה חודשים בודדים לאחר האבחון וגם אז – רק אחרי שהתנסתה בכדורים חזקים עם תופעות לוואי שגרמו לה להזיות. "את מצליחה לגרד את עצמך מהמיטה, מקפלת כביסה ופתאום רואה את החדר מחליף צבעים, משנה גדלים. זו הייתה הזיה מארץ ההזיות". למרות השימוש הכדורים, הביקורים במיון לא פחתו וגם לא התסמינים.
צפו בעדותם של חולי סרטן המשתמשים בקנאביס רפואי:
"בזמן השירות הלאומי פגשתי קטוע יד שהשתמש בקנאביס רפואי. לא הבנתי מה הוא מעשן, אז שאלתי וסיפרתי לו על הכאבים שלי. כשהתחלתי לקבל את השמן, זה היה מדהים. באותו רגע את מרגישה זרם שעובר בכל הגוף ו"מרפא" את השרירים. את הופכת לשלולית", מספרת דנה. "שעה מתוך חודש וחצי של כאב, שעה שבה אני יכולה לנשום רגע, לשבת בגב זקוף. מניעה את האצבעות, מוזגת לעצמי כוס מים – פעולות בסיסיות. רק בזכות השמן שאני לוקחת לפני השינה בחצי השנה אחרונה, למדתי מה זה לישון טוב, ואני בת 30. אבל אם יפסיקו למכור את הזן או שהמלאי ייגמר – כל זה יימחק. אחזור אחורה – איך זה ישפיע על החיים שלי?".
אבל הדרך לזני הקנאביס המיטיבים עם דנה הייתה ארוכה ומסורבלת. זה היה מחקר על בסיס חודשי של ניסוי וטעיה. "לא כל זן מתאים לכל אחד. יש כאלה שמעלים את סף החרדה או התיאבון – זו לא תרופת קסם. לא כל שאכטה מוציאה אותך לאוויר העולם", היא מחדדת.
ירין כהן: "הכאב הופך אותי לעצבני, אי אפשר לדבר איתי. זה כאב אקוטי, עמוק, מתמשך. כמה שאכטות מחזיקות לי לכמה שעות. לפעמים ג'וינט שלם יכול להספיק לכמה ימים. הקנאביס שינה לי את החיים לטובה. אני לא עצבני, אני מחייך, מאופס"
לפנחס (שם בדוי) בן 40 מפתח תקווה יש נמק במפרק הירך. "הרופא אבחן אותי ב-2011, הציע לי ללכת ולחזור על ארבע". כלומר, אי אפשר להעלים את הכאב. אפשר רק לנסות ולעזור. כשנתיים לאחר האבחנה של הכאב הכרוני, אישרו לפנחס קנאביס רפואי, והוא מחלוצי הרישיונות בישראל לפני כעשור. "זה משפר לי את התיאבון בצורה קיצונית, אני טוב יותר בעבודה שלי, מפוקס. גם בלילה לפני השינה, זה מאסט מבחינתי".
"קנאביס שינה לי את החיים לטובה"
ירין כהן, נשוי ואב לשלושה מדימונה, גם הוא מספר על השיפור המהותי שקנאביס רפואי עשה בחיים שלו ומעיד שהקנאביס הרפואי הופך אותו "לאבא טוב יותר". "כשכואב לי, זה בלתי נסבל. הכאב הופך אותך לעצבני, אי אפשר לדבר איתי. זה כאב אקוטי, עמוק, מתמשך". כהן סובל מפריצת דיסק וכאבי גב כרוניים, ורק לאחר ניתוח הגב שעבר לפני כמעט שנתיים, ואחרי שהתנסה בכדורים שהפכו אותו ל"נרקומן" לדבריו, הוא קיבל את האישור לטיפול בקנאביס רפואי, שאותו הוא צורך בצורה ממוקדת.
"כמה שאכטות מחזיקות לי לכמה שעות. לפעמים ג'וינט שלם יכול להספיק לכמה ימים. קנאביס שינה לי את החיים לטובה. אני לא עצבני, אני מחייך, מאופס. גם אשתי יכולה לחתום על זה", הוא אומר.
"אין שקיפות מול צרכן הקנאביס הרפואי"
מטופלים בקנאביס רפואי בהתוויית הכאבים הכרוניים, מעלים שאלה שחוזרת על עצמה בקרב חולים בהתוויות נוספות, למה לממסד הרפואי לוקח זמן רב להמליץ על הטיפול הזה. לדברי חולים, אין שקיפות של מוסדות הבריאות בישראל מול צרכן הקנאביס הרפואי, לא בדבר זני הקנאביס ולא בדבר המרשם או הרישיון.
"אף אחד לא אומר לך מה קורה, אין סדר. וצריך גם לשלם כל פעם", מסביר פנחס. "80% מהזנים שאני מנסה, הם זנים משתנים. אין לרופאים מושג בקנאביס. זה כמו שיגידו לך לקחת אנטיביוטיקה נגד כאב אבל לא יגיד איזו".
אם כל זה לא מספיק, גם המחירים לטיפול, כטיפול משלים – מרקיעים שחקים. מטופלים מספרים על הוצאות חודשיות של מאות ואלפי שקלים בחודש על זני קנאביס שלא בהכרח מתאימים להם. גם למי שיש אחוזי נכות גבוהים, מוצא את עצמו עם הוצאות כספיות גבוהות מאוד, שעלולות להשפיע על איכות החיים הכללית.
ד"ר תמר ישר: "ב-2017 חקרו את ההבדל בין קנאביס לאופיאטים וגילו שהאחרונים גורמים לתופעות לוואי של דיכאון וחרדות, ואילו קנאביס הרבה פחות. מטופלים לא מבינים את החשיבות של תרופות כי קנאביס זה 'טרנדי', אבל חשוב שהגוף ייחשף קודם כל לדרכים הקונבנציונליות"
רופאים: "העבודה עם קנאביס חושפת אותנו לאיומים"
ד"ר ליאורה שכטר, ראש תחום רפואת כאב במאוחדת, משתפת כי בישראל נוהגים לפי נוהל 106 של משרד הבריאות, שם מפורט מתי ניתן להמליץ על קנאביס רפואי. "קנאביס יכול לעודד התקפים של חרדה, שינויים במצב הרוח והשפעות פסיכוטיות אחרות, ולכן הוא לא מתאים לכולם", מדגישה בפתח דבריה.
ד"ר שכטר מצביעה על בעיית מחסור הרופאים שמוכנים לטפל בקנאביס רפואי. "יש הרבה רופאים שלא מוכנים ורוצים ללמוד להשתמש בכלי הקנאביס הרפואי, הם לא יודעים איך להמליץ עליו. למה? כי זה חושף אותנו לאוכלוסיות שמאיימות עלינו. אנחנו באים עם הלב והמוח לעבודה, כשליחות, וכשנכנס חולה שרוצה להשיג את מה שהוא רוצה להשיג, הוא מוכן לעשות הכל בשביל זה וזה עלול להיות מפגש לא נעים בלשון המעטה. זה מגיע לאיומים, ולכן הרבה רופאים חוסכים לעצמם את זה".
ד"ר ליאורה שכטרצילום: ענבל מרמרילדבריה, למי שמוכן לטפל באמצעות קנאביס, זוכה למגוון תגובות חיוביות ממתמודדי כאבים כרוניים. "זה עושה טוב להרבה סוגי אבחנות. אנשים שסובלים מכאב בלתי נסבל מצליחים לתפקד, ותופעות הלוואי שלו פחותות לעומת תרופות אחרות. זה מה שמחזיק אותנו כרופאים, שאם יש כלי שעושים בו שימוש נכון – הוא עושה פלאים".
רופאים בשטח המשבחים את יתרונותיו הקנאביס, מביעים גם התנגדות חריפה נגד צריכת הקנאביס בעישון. לדבריהם, צריכה של שמן קנאביס ובאמצעות משאף כמו למשל משאף סאיקי (Syqe) שהוא פטנט ישראלי שמסייע לחולים להפחית עוצמת כאב במהירות, עשויה לעזור הרבה יותר.
אחד המשתמשים במשאף הישראלי הוא יורם קנול, בן 82 מרמת השרון. ב-1970 הוא איבד את רגלו בפעולה צבאית בלבנון, ומאז הוא סובל מכאבי פנטום, כאב כרוני – שלא נמצא לא פתרון. למעשה, הוא מרגיש את הרגל הכאובה למרות שהיא איננה. "היתרון הוא שאני לא צורך את הקנאביס באמצעות עישון, אלא דרך מנות מוכנות שנמצאות בתוך המשאף. אני לוקח כארבע, חמש מנות ביום וזה מסייע לי לעצור את ההתקף בזמן".
ד"ר תמר ישר, מומחית בטיפול בכאב מקופת חולים לאומית, מספרת כי עוד ב-2008 החלו לתת לסובלים מכאבים כרוניים קנאביס רפואי, אם כי היה מדובר בבודדים. "חולי הכאב מאוד מורכבים, כמו הקנאביס עצמו. ב-2017 חקרו את ההבדל בין קנאביס לאופיאטים וגילו שהאחרונים גורמים לתופעות לוואי של דיכאון וחרדות, ואילו קנאביס הרבה פחות. מה שמסייע לנו להמליץ על זה כטיפול, אם כי לא בקו ראשון. מטופלים לא מבינים את החשיבות של תרופות כי קנאביס זה 'טרנדי', אבל חשוב שהגוף ייחשף קודם כל לדרכים הקונבנציונליות".
ד"ר תמר ישרצילום: לאומיתד"ר ישר מתייחסת לטענות החולים הכרוניים כי למרות הרפורמה החדשה שנכנסה לתוקף באפריל שעבר, חולי כאבים כרוניים ופוסט טראומטיים עדיין נדרשים להוציא רישיון קנאביס, ולא זכאים למרשם מקופות החולים. "הרפורמה החדשה מתייחסת לכ-20% מהאוכלוסייה. יתר המטופלים, חולי הכאב והפסיכיאטריה נשארים ללא מענה, והם הכי מסכנים. אנשים אומרים לי 'זה שינה לי את החיים'. היה לי מטופל מבוגר, אבל פעיל. צרך קנאביס בגלל כאבי גב, והוא המשיך לחיות כך עד גיל 102. מדהים, לא?".
"פועלים להגדלת מספר הרופאים"
משרד הבריאות מסר בתגובה: "הרפורמה בתחום הקנאביס שנכנסה לתוקף באפריל היא צעד חשוב ומשמעותי בהקלה על ציבור המטופלים בקנאביס רפואי ושיפור איכות הטיפול הרפואי בהם. משרד הבריאות פועל על מנת שהטיפול בקנאביס יונגש למטופלים בדומה ככל האפשר לכל טיפול רפואי או תרופתי (בהינתן שהגדרת הקנאביס היא "סם מסוכן"), זאת מתוך רצינות, אחריות וראיית המטופל.
"כפי שמפורט בנוהל 106 של היק"ר (יחידה לקנאביס רפואי), מתן רישיון קנאביס למטרות רפואיות בהתוויית כאבים כרוניים, ניתן על ידי רופא מומחה, שהוא הגורם האמון על המעקב אחר מצבו הרפואי והטיפול המתאים למטופל. המלצה זו מחייבת בדיקה רפואית כדי לוודא את ההצדקה לטיפול הרפואי בקנאביס ואף שאינו מסב נזק. ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לאורך הטיפול, ובמידה שהמטופל מרגיש כי הוא זקוק לליווי נוסף, ניתן להיעזר בייעוץ רוקחי הניתן בבית המרקחת ע"י רוקחים שהוכשרו לכך ונמצאים בכל בתי המרקחת המורשים לניפוק קנאביס.
"משרד הבריאות פועל כל העת להגדיל את היצע הרופאים המוסמכים למתן רישיון קנאביס למטרות רפואיות. עד כה, הסתיימו תהליכי הכשרתם של מעל 600 רופאים בשירות הציבורי, על מנת שניתן יהיה להסמיכם כ"מנהלים", כדי שיוכלו במסגרת הרפואה הציבורית לתת רישיון לקנאביס למטופלים ולחולים הזקוקים לכך על פי מצבם הרפואי. חשוב להזכיר שעל הרופאים לבחון כל בקשה לגופה בצורה מקצועית ועניינית.
"חשוב לציין כי נושאי המינון של זני הקנאביס השונים (שמן, תפרחת ועוד) ומעבר בין התוויות לקנאביס רפואי למטופלים אינם נוגעים לרפורמה ולא השתנו בעקבותיה. לאחר שנושא המינון המינימלי נדון במשרד הבריאות פעמים רבות, הוחלט כי הוא יעמוד על עשרה גרם, זאת בדומה למקובל בעולם. כחלק מרפורמת המדיקליזציה של קנאביס לשימוש רפואי, בשנה האחרונה חלה ירידה משמעותית במחירי הקנאביס הרפואי בישראל והם מהזולים בעולם".
הכתבות הקודמות בסדרה:
