גיל המעבר הוא שלב טבעי בחייה של כל אישה, אך עבור רבות הוא מלווה באתגרים לא מבוטלים. הירידה והתנודתיות ברמות ההורמונים מביאות עמן את גלי החום המוכרים, אך לצדם מופיעות גם תופעות נוספות כמו הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח ולעיתים תחושות של ירידה בריכוז, בזיכרון או בשליפת מילים. למרות שהתלונות הקוגניטיביות הללו שכיחות - הן עדינות, והרפואה מתקשה זה שנים למדוד אותן באופן אובייקטיבי ולהבין כיצד הן משתלבות במכלול התסמינים הפיזיולוגיים של גיל המעבר.
מחקר חדש שנערך בשיתוף בין רופאים מהמכון האנדוקריני במרכז הרפואי איכילוב לחוקרים מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן ופורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Menopause, ביקש לעשות בדיוק זאת - ולבחון את הקשר בין גלי חום לתפקוד הקוגניטיבי היומיומי. שיטת המחקר הייתה ייחודית ויצירתית במיוחד: במקום מבחנים קוגניטיביים קלאסיים, החוקרים בחנו את היכולות השפתיות של נשים בגיל המעבר כפי שהן באות לידי ביטוי בכתיבה ברשת חברתית, ועקבו אחר האופן שבו השפה הזו משתנה אצל אותה אישה לאורך זמן.
(קרדיט: שאטרסטוק)
התסמינים שקשה למדוד, אך קשה להתעלם מהם
"גיל המעבר זאת תקופה טבעית לגמרי בחייה של כל אישה", אומרת ד"ר סיגל שקלאי, אחראית מרפאות אנדוקרינולוגיה נשים וגיל המעבר במרכז הרפואי איכילוב, מעורכות המחקר. "היא מתרחשת בדרך כלל סביב גילי 50-40 וסימנים ראשונים מופיעים לעיתים אף קודם. בתקופה זו יש ירידה בפעילות השחלות וכתוצאה בייצור האסטרוגן. הדבר מביא למגוון סימפטומים חוץ מהפסקת מחזור: גלי חום, הפרעות שינה, שינויים במצב הרוח".
לפי דבריה של ד"ר שקלאי, מלבד תסמינים נפוצים אלו, לא מעט נשים מדווחות על שינויים קוגניטיביים כמו ערפול מוחי, נטייה לשכחה, קושי בשליפת מילים או ירידה בריכוז. "התסמינים האלה שכיחים יותר ממה שנהוג לחשוב, והם תוצאה של השינויים ההורמונליים שמתרחשים בגיל המעבר", היא מדגישה. "במחקר הנוכחי למעשה ניסינו למפות את המתאם בין השינויים הקוגניטיביים הללו לגלי חום. הנושא הזה מהווה אתגר כי מדובר בהפרעות קלות, ובהרבה מבחנים רגילים של קוגניציה לא יעלו הדקויות של השינויים האלה".
ד"ר סיגל שקלאי: "הסתכלנו על מגוון התופעות שהנשים מעלות: שינויים קוגניטיביים, גלי חום, הפרעות שינה, שינויים במצב רוח, ובדקנו את המתאם בין גלי חום והסימפטומים האחרים. לאחר מכן ניסינו למפות שינויים קוגניטיביים מאוד עדינים באמצעות השפה שנשים משתמשות בה בפוסטים"
מכאן נדרשו החוקרים למצוא דרך יצירתית במיוחד לבחון תופעה שקשה ללכוד בכלים המקובלים. במקום לנסות למדוד תפקוד קוגניטיבי כערך מוחלט , בחרו החוקרים להתמקד בשינויים יחסיים - כאלה שמתרחשים אצל אותה אישה לאורך זמן, ומשתקפים בהתנהגות יומיומית טבעית ולא בסיטואציה מלאכותית של בדיקה רפואית.
לצורך כך איתרו החוקרים נתונים שנאספו מרשת החברתית Reddit מתוך פורום ייעודי לנשים בגיל המעבר. במחקר נכללו כ-2,400 נשים שזיהו את עצמן כחוות גיל מעבר, לצד כ-3,700 נשים מקבוצת ביקורת בגיל דומה. בסך הכול נותחו כ-340 אלף פוסטים שנשים אלה פרסמו לאורך שנים, כאשר עבור כל אישה נבחנה פעילות של כשנתיים סביב התקופה שבה החלה לדווח על תסמיני גיל המעבר. באמצעות כלים של ניתוח שפה ולמידת מכונה בחנו החוקרים מאפיינים שונים של הכתיבה - ובהם אורך הטקסט, מגוון המילים והשימוש במונחים ייחודיים - והשוו בין נשים עם ובלי גלי חום, ועם ובלי טיפול הורמונלי, במטרה לאתר שינויים קוגניטיביים עדינים כפי שהם באים לידי ביטוי בשפה.
ד"ר סיגל שקלאיצילום: ירדן שמואלי"הסתכלנו על מגוון התופעות שהן מעלות: שינויים קוגניטיביים, גלי חום, הפרעות שינה, שינויים במצב רוח, ובדקנו את המתאם בין גלי חום והסימפטומים האחרים", מסבירה ד"ר שקלאי. "לאחר מכן ניסינו למפות שינויים קוגניטיביים מאוד עדינים באמצעות השפה שנשים משתמשות בה בפוסטים".
את ההיבט המתודולוגי והטכנולוגי של המחקר הוביל פרופ' אלעד יום-טוב מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן. עבודתו התמקדה בדרך שבה ניתן להשתמש בנתונים שנוצרים באופן טבעי ברשתות חברתיות כדי לעקוב אחר שינויים עדינים בתפקוד האנושי לאורך זמן, מחוץ למסגרת הקלינית המסורתית.
כדי לאפשר את הניתוח הזה, נדרשה גם עבודה טכנית רחבה מאחורי הקלעים, שכללה איסוף שיטתי של נתונים, סינון, וכימות של מאפייני הכתיבה עצמה. "Reddit מאפשרת להשתמש בנתונים שלה לצורכי מחקר ואפשר לגשת אליהן בכמה שיטות. יש להם ממשק ייעודי לכך, וניתן גם לקבל קבצים עם כל הפוסטים מ-2005 והלאה", מציין פרופ' יום-טוב.
פרופ' אלעד יום-טוב: "אחד מהיתרונות הגדולים של שימוש בנתונים מרשתות חברתיות הוא שאפשר לראות אנשים, ובמקרה הזה נשים, בתדירות מאוד תכוופה, הרבה יותר ממה שנניח רופא היה רואה את האישה במרפאה. זה מספק לנו סוג של חיישן מאוד רגיש, שרואה את הפעילות בתדירות יותר גבוהה וגם במהלך החיים הרגילים"
אך מעבר לכך, לדבריו, הבחירה ברשת חברתית לא נבעה רק מהיקף הנתונים, אלא גם מהיכולת לראות את חיי היומיום עצמם כפי שהם משתקפים בשפה חופשית. "שיטת המחקר אפשרה לנו להסתכל על יותר נשים לאורך יותר זמן. במקרה זה, מבחינה דמוגרפית, המשתמשים של Reddit באופן כללי מיוצגים יותר במדינות מערביות דוברות אנגלית כמו ארה"ב, אנגליה, ואוסטרליה. המחקר נערך על בסיס נתונים שיוצרו במשך עשר שנים מ-2022-2013, אך על כל אישה הסתכלנו באופן ספציפי סביב הפעם הראשונה שבה היא זיהתה את עצמה כאישה בגיל המעבר.
"לאחר מכן הסתכלנו על הפעילות שלהן בכל Reddit, ובעצם יכולנו לראות תחומי עניין שמשתנים ואת מגוון תחומי העניין של החיים", הוא מסביר. "למשל, הסתכלנו כמה מילים יש בפוסט טיפוסי, כמה ארוכה כל מילה - מגוון פרמטרים של הטקסט שאפשרו לנו לנסות לכמת את השינויים הקוגניטיביים האלה. למשל, חשדנו שכשיש ירידה קוגניטיבית משתמשים במילים יותר קצרות, פחות מורכבות".
פרופ' אלעד יום טובצילום: בר אילןאך זהו רק יתרון אחד מיני רבים. הוא ממשיך ומספר כי בניגוד למפגש רפואי תקופתי, רשתות חברתיות מאפשרות הצצה רציפה יותר לחיי היומיום. "אחד מהיתרונות הגדולים של שימוש בנתונים מרשתות חברתיות הוא שאפשר לראות אנשים, ובמקרה הזה נשים, בתדירות מאוד תכופה, הרבה יותר ממה שנניח רופא היה רואה את האישה במרפאה", הוא אומר. "אם תחשוב על רשת חברתית שאתה פעיל בה, אתה כנראה פעיל בה יותר מפעם בחודש, ולפעמים כמה פעמים ביום. לעומת זאת, אישה מגיעה לרופא פעם-פעמיים בשנה. זה מספק לנו סוג של חיישן מאוד רגיש, שרואה את הפעילות בתדירות יותר גבוהה וגם במהלך החיים הרגילים".
גם להיעדר תיווך רפואי שמשפיע בתורו על רמת האובייקטיביות יש יתרון. "בניגוד לביקור אצל רופא, אנחנו לא הוצאנו את האדם מהסביבה הרגילה שלו. אפשר לראות מה מטריד אותו וגם איך הוא מתבטא. אם מסתכלים על נתונים רפואיים, הרבה פעמים הם עוברים סינון של החולה שמחליט מה לספר, מה מטריד אותו, וגם של הרופא שיחליט מה כדאי לרשום. פה אנחנו יכולים להסתכל על החוויה האנושית, הביטוי האנושי, בכל מגוון התחומים".
תהליך טבעי והפיך
ומה גילו החוקרים? "קודם כל הנתונים המרכזיים שראינו הם שיש מתאם בין גלי חום לבין תסמינים אחרים שנשים חוות יותר כאשר יש להן גלי חום: פי עשרים הפרעות שינה, פי עשרה תלונות קוגניטיביות, פי שישה יותר שינויים במצב הרוח", מציינת ד"ר שקלאי. "נשים שהיו סימפטומטיות, שהתלוננו על גלי חום, וקיבלו טיפול הורמונלי, כלומר אלה שסבלו מסימפטומים יותר קשים ופנו לייעוץ רפואי כדי לקבל טיפול, היו בעלות ציון קוגניטיבי נמוך יותר מאשר נשים שהיו א-סימפטומטיות ללא גלי חום ולא קיבלו טיפול הורמונלי. עוד דבר שחשוב לציין הוא שנמצא כי במהלך המעקב היה שיפור בציון הקוגניטיבי לאורך זמן בנשים שהיו סימפטומטיות וקיבלו הורמונים".
אלא שלצד הממצאים, מבקשת ד"ר שקלאי לחדד נקודה חשובה ולהרגיע. לדבריה, עצם הזיהוי של הקשר בין התסמינים אינו מעיד על פגיעה מוחית או על תהליך מחלתי, אלא על תופעה מוכרת ושכיחה בגיל המעבר, שצריך להבין אותה בהקשר הנכון. "חשוב לי לציין שההפרעות הקוגניטיביות האלה הן תופעה נפוצה והן לא מנבאות מחלה", היא מדגישה. "המחקר מתעסק במתאם בין הסימפטומים השונים, הוא לא מוכיח סיבתיות, לא של גלי חום ולא של טיפול הורמונלי".
פרופ' אלעד יום-טוב: "הכלי הזה מאפשר לנו מדידה מאוד רגישה ותכופה של מה שקורה לאנשים ופותח סוג חדש של ערוץ למעקב רפואי, לטפל בבעיות שעוברות מתחת לרדאר או שהיום אין לנו בדיקה טובה כדי לזהות אותן לפני שהן קורות
מעבר לממצאים עצמם, למחקר יש גם משמעות קלינית ומעשית ברורה. החוקרים מדגישים כי ההבנה העמוקה יותר של הקשר בין התסמינים ומהלכם מאפשרת לא רק להרגיע חששות, אלא גם לשנות את האופן שבו נשים בגיל המעבר מאובחנות ומטופלות, ולפתוח פתח לשימוש בכלים חדשים ומדויקים יותר בעתיד.
"קודם כל המסקנה הראשונה היא שאפשר להירגע, ושהתחושות האלה הן אמיתיות והן חלק ממכלול של סימפטומים אחרים", ממשיכה ד"ר שקלאי. "מי שחווה אותן יכולה לגשת לרופא או רופאה שמתמחים בגיל המעבר, שיסתכלו עליה כמכלול של כל המצב הרפואי שלה והסימפטומים שהיא חווה ולקבל טיפול. לא רק גלי חום משפיעים על היכולת הקוגניטיבית, גם שינה, הפרעות במצב הרוח - יש הרבה סימפטומים שביחד יכולים להשפיע על הקוגניציה. דבר נוסף, חלק גדול מהערך של המחקר הזה הוא היכולת להבין שיש לנו כלים נוספים שאנחנו יכולים להשתמש בהם".
מעבר למשמעות הקלינית המיידית בגיל המעבר, החוקרים מדגישים כי הגישה המחקרית שעליה מבוסס המחקר הנוכחי נשענת על ניסיון קודם בתחום אחר לגמרי. במחקר קודם שערכו, בחנו שימוש דומה בניתוח שפה באינטרנט לצורך זיהוי שינויים קוגניטיביים מוקדמים בקרב אנשים שלקו בהמשך בשבץ מוחי. ממצאים אלה חיזקו את ההבנה כי שינויים עדינים באופן ההתבטאות עשויים להקדים אירועים רפואיים משמעותיים, ולשמש בעתיד כלי התרעה מוקדם הרבה לפני הופעת תסמינים קליניים ברורים.
"המחקר ההוא התחיל מכך שאנחנו יודעים שהרבה יותר קשה לטפל אחרי שבץ מוחי מאשר לפניו", אומר פרופ' יום-טוב. "הראינו שכמה חודשים לפני השבץ ניתן לראות שינויים קוגניטיביים שמתבטאים בשפה. אולי יום אחד נוכל באמצעות הגילוי הזה לייצר בדיקה שתתריע שצריך לטפל בבעיה כשמתחילים לראות סימנים שאולי מעידים על שבץ עתידי.
"הכלי הזה, שבאמצעותו אנחנו מסתכלים על הפעילות של אנשים באינטרנטף מאפשר לנו מדידה מאוד רגישה ותכופה של מה שקורה לאנשים ופותח סוג חדש של ערוץ למעקב רפואי, לטפל בבעיות שעוברות מתחת לרדאר או שהיום אין לנו בדיקה טובה כדי לזהות אותן לפני שהן קורות. עכשיו פתאום הערוץ הזה נפתח ואפשר להשתמש בו".
מחקר זה מצטרף לשורה של עבודות עדכניות שמבקשות להבהיר את הקשר בין הורמונים, גיל המעבר ותפקוד המוח, ובוחנות את ההשפעות של טיפול הורמונלי רחב יותר על התוצאות הקוגניטיביות בהמשך החיים. בסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת הרפואי החשוב The Lancet Healthy Longevity, חוקרים בדקו נתונים מיותר ממיליון נשים לגבי הקשר בין טיפול הורמונלי לגיל המעבר לבין הסיכון לדמנציה או להפרעה קוגניטיבית קלה, ומצאו שאין עדות ברורה לכך שטיפול הורמונלי מעלה או מפחית את הסיכון לפתח דמנציה או ירידה קוגניטיבית משמעותית לאורך זמן. הממצאים הללו מחזקים את ההבנה כי ההשפעות של הורמונים על המוח מורכבות, וכי יש להעריך את הטיפול לא רק לפי פוטנציאל ההשפעה על מחלות ניווניות, אלא גם לפי התועלות והסיכונים האישיים של כל אישה במסגרת החיים שלה.
