"אנחנו לא רק כותרות, אנחנו בני אדם", אמר ג'ייק רוזמרין, בלוגר טיולים אמריקני עם יותר מ-44 אלף עוקבים באינסטגרם, שנצור על סיפון אוניית הקרוז MV Hondius, שבה מתו שלושה שנדבקו בנגיף הנטה. הדמעות של רוזמרין בסרטון שפרסם אתמול (יום ב') באינסטגרם מהאונייה מבטאות מציאות קשה: נוסע בריטי בן 69 נאבק על חייו ביוהנסבורג, ושלושה אנשים – בהם שני אנשי צוות, בריטי והולנדי – חולים על הסיפון. כ-150 נוסעים מ-23 מדינות נצורים על האונייה ואינם רשאים לרדת לחוף.
ג'ייק רוזמרין שנמצא באוניית הקרוז שבה מתו שלושה נוסעים שנדבקו בנגיף הנטה
(צילום: אינסטגרם)
"אנחנו אנשים עם משפחות, עם חיים ועם אנשים שמחכים לנו בבית. יש הרבה אי-ודאות – וזה הקשה מכול", אמר רוזמרין בסרטון שפרסם. "כל מה שאנחנו רוצים עכשיו הוא להרגיש בטוחים, לקבל תשובות ולחזור הביתה", הוסיף. "אם אתם רואים כתבות על זה, זכרו שיש אנשים אמיתיים מאחוריהן. זה לא משהו שקורה אי-שם רחוק – זה קורה לנו עכשיו". בכיתוב לסרטון ציין כי הוא עצמו מרגיש טוב.
איפה הם נדבקו?
אבל העדכון המשמעותי ביותר הגיע היום מארגון הבריאות העולמי: ייתכן שיש הדבקה מאדם לאדם בין נוסעים קרובים על הסיפון. הארגון מסר כי ההנחה המובילה היא שהנוסעים נדבקו לפני שעלו לאונייה – ככל הנראה בדרום אמריקה – ואז הצטרפו לשייט כשהנגיף כבר בגופם. תקופת הדגירה של נגיף הנטה יכולה להימשך בין שבוע לשמונה שבועות, כך שנוסע שנדבק לפני העלייה עשוי שלא לפתח תסמינים עד שהאונייה כבר בלב האוקיינוס.
2 צפייה בגלריה
ג'ייק רוזמרין, בלוגר טיולים אמריקני, שנמצא על אוניית הקרוז, תיאר בקול חנוק מדמעות את המצב
(צילום: AFP, אינסטגרם)
מומחים למחלות זיהומיות בעולם ובישראל, בהם ד"ר רועי צוקר מכללית מחוז תל אביב, העריכו אתמול כי ייתכן שהחולים נדבקו ב"נגיף האנדים" – הזן היחיד של נגיף הנטה שיכול לעבור מאדם לאדם. ברובם המכריע של המקרים, נגיף הנטה עובר במגע עם מכרסמים נגועים, עם שתן, צואה או רוק שלהם, ובמקרים מסוימים גם דרך שאיפת רסס טיפתי.
ד"ר צוקר ציין כי "נגיף האנדים הוא 'שובר הכללים' של משפחת ההנטאווירוסים, והאירוע על ה-MV Hondius מציב בפנינו חידה אפידמיולוגית קריטית. בעוד שזהו הנגיף היחיד במשפחה שמסוגל לעבור בין בני אדם, חשוב לזכור שזו רק אפשרות אחת. ייתכן באותה מידה שהאונייה עצמה שימשה מקור חשיפה מתמשך להפרשות של מכרסמים נגועים לאורך ההפלגה".
ג'ייק רוזמרין: "אנחנו אנשים עם משפחות, עם חיים ועם אנשים שמחכים לנו בבית. יש הרבה אי-ודאות – וזה הקשה מכול", אמר רוזמרין בסרטון שפרסם. "כל מה שאנחנו רוצים עכשיו הוא להרגיש בטוחים, לקבל תשובות ולחזור הביתה"
לדברי ד"ר צוקר, "המלכודת האמיתית כאן היא תקופת הדגירה הארוכה. הנגיף יכול להתפשט ברחבי האונייה במשך שבועות מבלי שנדע על קיומו, כך שברגע שמופיע החולה הראשון עם תסמינים קשים, ייתכן ששרשרת ההדבקה – בין אם היא סביבתית ובין אם אנושית – כבר הקיפה נוסעים רבים נוספים. כשנגיף עם כ-50% תמותה פועל 'מתחת לרדאר' בחלל סגור, הוא הופך מאיום רפואי לאיום אסטרטגי".
בארגון הבריאות העולמי ציינו כי אין עכברים או חולדות על הספינה. כלומר, הנגיף, שמועבר בדרך כלל ממכרסמים, הדביק במקום שבו אין מכרסמים.
מה קרה על ציר הזמן?
6 באפריל: נוסע הולנדי בן 70 פיתח חום, כאבי ראש ושלשולים קלים על הסיפון.
11 באפריל: מצבו הידרדר; הוא פיתח מצוקה נשימתית ומת.
24 באפריל: גופתו הועלתה לאי סנט הלנה. אשתו, בת 69, הצטרפה לפינוי – כשהיא עצמה פיתחה תסמינים במערכת העיכול.
25 באפריל: מצבה הידרדר במהלך הטיסה ליוהנסבורג שבדרום אפריקה.
26 באפריל: האישה מתה בבית חולים, ואומתה כנשאית נגיף הנטה.
27 באפריל: נוסע בריטי בן 69 חלה באופן אנוש ופונה לדרום אפריקה. גם אצלו אומת הנגיף. הוא מאושפז בטיפול נמרץ במצב קשה אך יציב.
2 במאי: נוסעת גרמנייה שפיתחה דלקת ריאות מתה. נגיף הנטה טרם אומת אצלה.
5 במאי: ארגון הבריאות העולמי הודיע כי ייתכן שיש הדבקה בין-אנושית על הסיפון, ומסר כי לפי המידע שבידיו אין מכרסמים על הספינה.
מה עכשיו?
נוסעי האונייה נצורים עליה לפי שעה. רשויות כף ורדה (כ-500 ק"מ ממערב לאפריקה) סירבו לאשר עגינה בנמל, אך תיאמו עם הולנד ובריטניה היערכות לפינוי רפואי באמצעות אמבולנס אווירי. התוכנית המתגבשת היא לפנות רפואית את החולים שעל הסיפון (שלושה נכון להיום), ולאחר מכן להמשיך לאיים הקנריים – לאס פאלמאס או טנריף – שם יבוצעו בדיקות רפואיות לכלל הנוסעים. הולנד פועלת לארגן פינוי אווירי של אנשי הצוות החולים ושל גופת אחד הנפטרים, שאמורה לעלות לאותה טיסה יחד עם נוסע קרוב שאינו חולה.
נכון לשעת פרסום הכתבה, שלושה אנשים על הסיפון מדווחים על חום גבוה ו/או תסמינים במערכת העיכול – שניים מהם אנשי צוות מבריטניה ומהולנד, ועוד נוסע שלישי שפיתח תסמינים היום. המכון הלאומי למחלות זיהומיות של דרום אפריקה עוקב אחר מגעים של נוסעים שפונו ליוהנסבורג.
ארגון הבריאות העולמי שב והדגיש כי הסיכון לציבור הרחב נמוך ואין צורך בהגבלות תנועה. אך השאלות המרכזיות – כיצד התפרץ הנגיף על ספינה ללא מכרסמים, והאם הוא אכן עובר בין בני אדם – נותרו פתוחות.
