בהרבה מדינות בעולם זה כבר קורה, ועכשיו גם ישראל מצטרפת. בהתאם לחוק החדש, בשנה הקרובה יוסיפו לחפיסות הסיגריות ולמוצרי הטבק בישראל אזהרות גרפיות על הסכנות שבעישון כמו במדינות רבות בעולם. בהמשך מתוכננת תוספת של עלוני מידע שיהיו בתוך החפיסה ושאושרו בחוק כבר ב-2018.
אולם, על פי מחקר שערכנו באוניברסיטת תל אביב, ושפורסם בכתב העת Nicotine and Tobacco Research, התברר שהשפעתם של מסרים כאלה מוגבלת מאוד. סיפורי הצלחה של אנשים שהחליטו להיגמל, עדיפים ובעלי השפעה יעילה יותר על המבקשים להיגמל מעישון.
במסגרת המחקר, שהנתונים שלו הפתיעו גם אותנו, ביקשנו לבחון אם הפרסום של הנזקים והסכנות הכרוכות בעישון (בקמפיינים ציבורים, ועל גבי חפיסות הסיגריות) נתפס כיעיל? שאלנו מעשנים ומעשנים לשעבר מה היו רוצים לראות על אותם עלונים. איזה מידע הם היו רוצים לקבל? ואיזה סוג של מידע יכול לעזור להם לשקול הפסקת עישון.
המחקר כלל ריאיונות עומק עם עשרות משתתפים בגילאי 18 עד 67, מעשנים בהווה ובעבר. מניתוח הנתונים התברר לנו כי המעשנים מרגישים שהם מודעים היטב לנזקי העישון לעצמם או מעדיפים לא להתעמק בזה, אך הם דווקא גילו עניין רב במידע על נזקי העישון הפסיבי ונזקי העישון לאחרים, במיוחד לילדים.
כך למשל, מעשן בן 41 שיתף אותנו: "לדעתי כדי באמת להשפיע צריך להתמקד בנזקים של העישון דווקא על האנשים בסביבה הקרובה של המעשנים, ופחות על המעשנים עצמם. כמעשן אני מבין שאני מסכן את עצמי, אבל אני מודה שיותר מבאס אותי לשמוע שבכל שנה מתים אלפי אנשים מעישון פסיבי ופחות על כמות המעשנים שמתים".
מעשן בן 25 הוסיף: "אני יודע שהעישון מזיק לבריאות שלי אבל היה מעניין אותי לדעת כמה נזק זה גורם לילדים ובעלי חיים. הייתי רוצה לדעת איך אני בתור מעשן יכול להימנע מלפגוע בהם ומה המרחק הנדרש להגנה על ילדים".
בנוסף לכך, התברר שמעשנים רבים חוששים שהילדים שלהם יתחילו לעשן והם מרגישים שהצעירים לא מבינים מה זו התמכרות עד שזה כבר מאוחר מדי. כך למשל, אישה בשנות ה-60 לחייה, אמרה לנו: "אם רוצים לשכנע אנשים לא לעשן אז צריך להסביר להם שמדובר בהתמכרות לכל דבר ושברגע שהתחלת אי אפשר להפסיק. אני חושבת שאנשים לא מבינים שזה כל כך ממכר. אני אומרת לילדים שלי שאני מכורה ושלא יתחילו אפילו".
העדפה של מסרים חיוביים וסיפורי הצלחה
נקודה נוספת שעלתה היא שמעשנים הביעו חוסר ידע על סיכונים יחסיים בין מוצרים שונים כמו סיגריות אלקטרוניות וסיגריות רגילות או שהם לא היו מודעים לשירותי הפסקת עישון חינמיים הניתנים דרך קופות החולים בישראל והביעו רצון לקבל מידע מדעי אמין בנושא.
כמו כן, התברר לנו שבמקום מידע על הסכנות, ציבור המעשנים מעדיף מסרים חיוביים על תהליך השיקום של הגוף לאחר הפסקת עישון, סיפורי הצלחה אישיים על הפסקת עישון, וכן עצות מעשיות להפסקה. מעשן בשנות ה- 50 לחייו סיפר: "פחות מעניין אותי לשמוע על אנשים שמתו או חלו מעישון. אני דווקא הייתי רוצה לשמוע יותר סיפורים ולראות תמונות של אנשים שהצליחו להפסיק לעשן ושמספרים לנו איך נראים החיים שלהם אחרי".
מעשנת בת 35 הוסיפה: "הייתי רוצה לדעת שזה באמת אפשרי להפסיק לעשן, לדעת שהחשק לעשן ידעך, ולקבל מסרים ומידע שיעזרו לי להתמודד עם הגמילה".
מעשן העיד: "פחות מעניין אותי לשמוע על אנשים שמתו או חלו מעישון. אני דווקא הייתי רוצה לשמוע יותר סיפורים ולראות תמונות של אנשים שהצליחו להפסיק לעשן ושמספרים לנו איך נראים החיים שלהם אחרי"
ממצאי המחקר הפתיעו אותנו בעיקר בשל העניין הרב שמעשנים מייחסים לפגיעה באחרים, גם בקרב חברה צעירים שפחות אכפת להם לשמוע על הנזק לבריאות של עצמם וזה פחות מתואר במחקר אחרים. לא הפתיע אותנו הרצון למסרים חיוביים ותומכים אבל המחקר בהחלט מאשש את החשיבות של הנושא.
המחקר מצביע אפוא על כך שהאזהרות המסורתיות עם אותם מסרים מוכרים לא מספיקות – ושכדאי לאמץ גישה חדשנית ומרעננת כדי לעזור לציבור המעשנים ואת אלו שסובבים אותם. יש לנו במדינת ישראל הזדמנות לעשות בעלוני מידע שימוש יעיל ומשמעותי דווקא להעברת מסרים בריאותיים, במיוחד אם המידע בהם יהיה חיובי, מדויק וממוקד בנזק לאחרים ובשיקום הגוף.
ד"ר ויקי מאיירס גמליאל ופרופ' לאה רוזן מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה למדעי הרפואה והבריאות, ופרופ' נורית גוטמן מהחוג לתקשורת בפקולטה למדעי החברה
