הורים שמעשנים במרפסת, ליד החלון הפתוח או ברחוב חושבים שהם מגינים על הילדים שלהם. מחקר ישראלי חדש מנפץ את האשליה ומגלה שהם טועים: שאריות העשן נספגות בשיער ובבגדים של המעשן וממשיכות איתו הביתה, אל תוך חדר הילד - ופוגעות במשהו בסיסי במיוחד: השינה שלהם. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומסורוקה מצאו שילדים שנחשפים לעשן סיגריות בבית ישנים פחות טוב, מתעוררים יותר במהלך הלילה ומבלים פחות זמן בשינה איכותית. ממצאי המחקר פורסמו היום (ב') בכתב העת Scientific Reports.
מחקרים קודמים כבר הצביעו על קשר בין עישון פסיבי לבין נדודי שינה, נחירות והפרעות נשימה בשינה אצל ילדים. עם זאת, מרביתם התבססו על שאלוני הורים או על בדיקות שינה ביתיות, ולכן היו מוגבלים ביכולתם להעריך באופן אובייקטיבי את השפעת החשיפה לעשן.
גלריה
ילדים שנחשפו לעשן סיגריות התעוררו יותר במהלך הלילה וישנו פחות טוב
(צילום: New Africa / Shutterstock)
במחקר החדש ביקשו החוקרים לבחון את הנושא באופן מדויק יותר. קבוצת המחקר, בהובלת פרופ' אריאל טרסיוק, חוקר במחלקה לפיזיולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנהל היחידה להפרעות שינה בסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, ופרופ' אביב גולדברט, מנהל מחלקת ילדים בבית החולים סבן לילדים בסורוקה, מומחה ברפואת ריאות בילדים וחוקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ניתחה נתונים של 30 ילדים שעברו בדיקות שינה אובייקטיביות במעבדת שינה, לצד בדיקות שתן למדידת קוטינין - תוצר של ניקוטין המשמש סמן ביולוגי לחשיפה לעשן סיגריות.
במחקר השתתפו ילדים בני שנה עד 12, שהופנו לבדיקת שינה בשל נחירות, דום נשימה חסימתי בשינה או תסמינים נוספים של הפרעות נשימה בשינה. כמעט מחצית מהילדים חיו במשפחות שבהן לפחות אחד ההורים מעשן. החוקרים שילבו בין ממצאי בדיקות השינה במעבדה, שאלוני הורים ובדיקות הסמנים הביולוגיים כדי לקבל תמונה מדויקת של רמת החשיפה לעשן והשפעתה על איכות השינה.
מרפסת או חלון פתוח לא בהכרח מגנים
פרופ' אריאל טרסיוקצילום: דני מכליס, אונ' בן-גוריון בנגבלדברי פרופ' טרסיוק, גם הורים שמעשנים במרפסת או ליד חלון פתוח אינם בהכרח מגנים על ילדיהם מפני החשיפה לעשן. "גם עישון מחוץ לחדר הילד, ואף מחוץ לבית, עלול לחשוף ילדים לחומרים מזיקים מעשן טבק", הוא אומר. "עשן הטבק אינו נשאר רק במקום שבו מעשנים. חלקיקיו עוברים בין חללים ושוקעים על משטחים. במחקר שלנו מצאנו שגם כאשר הורים דיווחו שהם מעשנים רק מחוץ לבית, נמצאו רמות מדידות של ניקוטין בשתן הילדים, עדות לכך שחשיפה סביבתית יכולה להתרחש גם בבתים שאינם מוגדרים כ'בתים של מעשנים'".
לדבריו, קיימת גם תופעת "עישון מיד שלישית" - שאריות עשן הכוללות ניקוטין וכ-250 חומרים כימיים נוספים, הנספגות בבגדים, בשיער, בריהוט ובאבק הבית ונשארות זמן רב לאחר שהעישון הסתיים. "לכן עישון בחדר אחר או ליד חלון פתוח אינו מספק הגנה מלאה. הדרך היחידה למנוע חשיפה היא איסור מוחלט על עישון בבית וברכב".
ככל שרמת החשיפה לעשן הייתה גבוהה יותר, כך איכות השינה הייתה נמוכה יותר
(צילום: Shutterstock)
באמצעות בדיקת קוטינין בשתן מצאו החוקרים קשר ישיר בין רמת החשיפה לעשן לבין איכות השינה. ככל שריכוז הקוטינין היה גבוה יותר, כך יעילות השינה הייתה נמוכה יותר וזמן השינה הכולל התקצר. בנוסף, ילדים שנחשפו לעשן סיגריות הציגו מדד עוררות גבוה ב-67% בהשוואה לילדים שלא נחשפו לעשן - כלומר, הם חוו יותר יקיצות קצרות במהלך הלילה והשינה שלהם הייתה מקוטעת ופחות עמוקה.
בניגוד למה שאולי היה ניתן לצפות, החוקרים לא מצאו שהחשיפה לעשן החמירה את חומרת הפסקות הנשימה אצל הילדים שנבדקו. לדבריהם, הפגיעה הייתה בעיקר באיכות השינה עצמה.
"הדבר המדאיג הוא שהעשן לא נשאר מחוץ לחדר הילדים", אומר פרופ' טרסיוק. "גם כשהורה משוכנע שהוא 'מעשן בזהירות', הדבר גורם ליותר יקיצות, פחות שינה עמוקה ופחות הזדמנויות למנוחה אמיתית".
פרופ' אביב גולדברטצילום: דוברות סורוקהלמרות שהמחקר לא בחן כמה זמן נדרש עד שאיכות השינה משתפרת לאחר הפסקת החשיפה לעשן, פרופ' טרסיוק מעריך שהשיפור עשוי להגיע בתוך זמן קצר יחסית. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפגיעה בשינה קשורה לרמת החשיפה הפעילה לעשן טבק, כפי שנמדדה באמצעות קוטינין בשתן, ולא בהכרח לנזק קבוע בדרכי הנשימה", הוא מסביר. "לכן סביר שהפחתת החשיפה עשויה להביא לשיפור בשינה בתוך שבועות, במקביל לירידה ברמות הניקוטין ולהפחתת התהליך הדלקתי בדרכי הנשימה".
לדבריו, ניקוטין משפיע על מערכות מוחיות הקשורות לעוררות, ובהן אצטילכולין ודופמין, וכן על דרכי הנשימה העליונות באמצעות תהליכים דלקתיים - מנגנונים שעשויים להשתפר לאחר הפסקת החשיפה. עם זאת, הוא מדגיש כי עדיין חסרים מחקרי מעקב ארוכי טווח שיקבעו במדויק את הזמן הנדרש לשיפור מלא.
הילדים ישנים פחות טוב
לדברי פרופ' טרסיוק, עישון פסיבי מזיק בכל גיל, אך ילדים צעירים רגישים במיוחד להשפעותיו. "בגילים האלה המוח ומערכת הנשימה עדיין נמצאים בהתפתחות מואצת", הוא אומר. "במחקר שלנו, שכלל ילדים בני שנה עד 12 שנים, מצאנו שהחשיפה לעשן טבק פוגעת באיכות השינה ללא קשר לחומרת דום הנשימה בשינה. הממצא הזה מצביע על כך שלעשן הטבק יש השפעה עצמאית על ויסות השינה, מעבר להשפעתו על דרכי האוויר".
בנוסף, לדבריו, ילדים צעירים רגישים יותר גם משום שהם מבלים זמן רב בקרבת הרצפה, באים במגע עם משטחים מזוהמים ונוטים להכניס חפצים לפה - התנהגויות שעלולות להגביר את החשיפה לשאריות עשן.
"הורים נוטים לראות בנחירות משהו רגעי ומטריד, אבל עבור רבים מהילדים זו רק קצה הקרחון", מוסיף פרופ' גולדברט. "כשנוסף לכך עשן סיגריות בסביבת הבית, גם אם הוא 'ברקע', השינה הופכת לשבירה וקצרה יותר. עישון פסיבי הוא גורם סיכון שניתן להפסיק מיד, ובכך לשפר באופן ניכר את איכות השינה של הילד ואת תפקודו ביום".
עישון מחוץ לבית לא פותר לגמרי את הבעיה
(צילום: ShotPrime Studio / shutterstock)
שאריות עשן על בגדים, רהיטים ואבק עלולות להמשיך לחשוף ילדים לניקוטין
(צילום: Shutterstock)
ממצא נוסף שבלט במחקר נגע לדיווחי ההורים. למרות שבדיקות השתן הראו חשיפה ברורה לעשן סיגריות, כ-60% מההורים הכחישו שילדיהם נחשפו לעשן.
לדברי פרופ' טרסיוק, הפער הזה אינו מפתיע. "זו תופעה מוכרת היטב בספרות המדעית של דיווח-חסר על חשיפה לעשן טבק", הוא אומר. "הורים רבים אינם מחשיבים עישון מחוץ לחדר הילד, ליד חלון או מחוץ לבית כחשיפה משמעותית. בנוסף, לעיתים קיים קושי להכיר בכך שהילד נחשף לעשן בשל תחושות אשמה או לחץ חברתי". לדבריו, במחקר נמצא קשר בין דיווחי ההורים לבין רמות הקוטינין בפועל, אך הקשר היה חלקי בלבד. "הממצא הזה מדגיש את החשיבות של שימוש במדדים ביולוגיים אובייקטיביים, כמו קוטינין בשתן, ולא להסתמך רק על דיווחי ההורים בעת הערכת החשיפה לעשן טבק".
השפעה על הלמידה וההתנהגות
לדברי ד"ר איריס עציון, ד"ר נוגה ארואס והאפידמיולוגית ד"ר שרי גרינברג-דותן, שהיו שותפות לעבודה הקלינית ולמעקב אחר הילדים במסגרת התמחותן במחלקת ילדים ב' בבית החולים סבן לילדים בסורוקה, הממצאים מחזקים את החשיבות של שיחה ישירה עם הורים על השפעת העישון בבית על שנת הילד. הן מציינות כי שינה מקוטעת בילדות נקשרת להפרעות קשב, לקשיים לימודיים ולהשמנה, וכי צמצום החשיפה לעשן סיגריות הוא מרכיב משמעותי ברפואה מונעת בילדים.
החוקרים ממליצים להימנע לחלוטין מעישון בבית וברכב
(צילום: Shutterstock)
לדברי פרופ' טרסיוק, קיימות כיום עדויות מחקריות רבות לכך שהפרעות שינה בילדים, ובמיוחד שינה מקוטעת עם יקיצות מרובות, עלולות להשפיע על תפקוד המוח, הלמידה וההתנהגות. "מחקרים רבים הראו קשר בין שינה לא איכותית לבין ירידה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בתפקודים ניהוליים, הישגים לימודיים נמוכים יותר ועלייה בקשיי קשב ובהפרעות התנהגות. יש גם מחקרים המצביעים על שינויים באזורים במוח המעורבים בקשב, בזיכרון ובשליטה עצמית אצל ילדים הסובלים מהפרעות שינה".
לדבריו, העלייה של 67% במדד ההתעוררויות שנמצאה במחקר היא בדיוק סוג הפרעת השינה שעלול לפגוע בתפקוד היומיומי, ביכולת הלמידה ובוויסות הרגשי וההתנהגותי של ילדים.
החוקרים קוראים לשלב באופן שיטתי שאלות על עישון במשפחה ועל חשיפה לעשן סיגריות בכל בירור של ילדים הסובלים מנחירות, מדום נשימה בשינה או מהפרעות שינה אחרות. "אנו קוראים להורים ליצור סביבה נקייה מעשן עבור ילדיהם ולהבין שעשן הסיגריות 'ממשיך עם הילד למיטה', גם כשהסיגריה כבר כבויה", מסכמים החוקרים. "הפחתת העישון בסביבת הילדים היא צעד פשוט יחסית, עם רווח משמעותי לבריאות השינה, להתפתחות ולתפקוד היומיומי".
