הבשורה המרגשת והמפתיעה שהם מצפים ללידה כפולה, הגיעה בבדיקת הדופק הראשונה אצל רופאת הנשים. אמיתי ושירת ששר, שניהם מורים בשנות השלושים לחייהם מאור יהודה, כבר היו אז הורים לשלוש בנות. "ראינו בבשורה הזו שפע עצום ומתנה גדולה. ההיריון היה מקסים - לא הייתי כבדה מדי, הרגשתי מצוין", מספרת ששר.
עוד בנושא:
ואולם, לקראת החודש השישי התחילו צירים מוקדמים, והאם אושפזה בבית חולים שיבא במשך ארבעה שבועות. "בירכנו על כך שבדרך נס, הצלחנו למשוך עוד חודש משמעותי". רות והודיה ששר נולדו בחודש מרץ האחרון "במשקל נמוך", והחלו את המסע שלהן בפגייה.
"עברנו חוויה מטלטלת שרק הורים של פגים יכולים להבין. הרבה מתח, ימים כלילות סביבן, כשהן זקוקות להרבה חום ואהבה. בשלב מוקדם מאוד גם הכרנו מושג חדש: דוקטוס. אצל הבנות שלנו לא קרה מה שקורה בדרך כלל אצל תינוקות אחרי הלידה - הדוקטוס שלהן לא נסגר".
ד"ר שרון בוריק-חיגרצילום: דוברות ספראלכל עובר ישנו עורק שמחבר בין עורק הריאה לאבי העורקים. "כשתינוק נולד, העורק הזה נסגר בתוך כמה ימים ויש ילדים שאצלם הוא לא נסגר. זה קורה גם אצל פגים, מה שגורם לבעיות משמעותיות", מסבירה ד"ר שרון בוריק-חיגר, קרדיולוגית ילדים ומנהלת יחידת צנתורים לילדים בבית חולים ספרא לילדים. "כשהמצב אכן כזה ומפריע לפג, מנסים לסגור אותו באמצעות תרופות. במקרה של התאומות, זה לא צלח וכאן אני נכנסתי לתמונה".
בדרך כלל, הטיפול לסגירת ה-PDA (צנתור עורקני) נערך סביב גיל שנתיים. הפעם, בשל הפגות, ההליך הסתמן כדחוף. "באופן טבעי, ככל שהפג יותר קטן יש לו יותר סיבוכים. בעבר היו עושים את הסגירה בניתוח פולשני. בשנים האחרונות נכנסה האפשרות לבצע צנתור דרך הרגל", מציינת ד"ר בוריק-חיגר, שצנתרה את התאומות ביחד עם קרדיולוג הילדים והמצנתר ד"ר גור מיינצר.
כדי לקחת החלטה מדויקת, התכנס צוות מיוחד ודן במקרה. "קיבלנו החלטה לסגירת העורק אצל שתי הבנות, בזו אחר זו. זה מהלך פורץ דרך כי בדרך כלל לא מבצעים כזה הליך אצל שני תאומים ברציפות. אבל ראינו שההמתנה כרוכה בסבל אצלן, והן זקוקות לתמיכה נשימתית שמאד מקשה עליהן, ובהחלטה אמיצה החלטנו להצמיד את הצנתורים".
את הפעולה המורכבת ליוו ד"ר דנה לוינקופף רופאה בכירה מהפגייה, רופאה מרדימה מומחית בהרדמת תינוקות, קרדיולוגית ילדים מומחית באקו וכל צוות צנתורי ילדים. המהלך כלל מעבר מהאינקובטור שבפגייה לחדר הצנתורים והכול תוך כדי שמירה מרבית על טמפרטורה ותנאים שמתאימים למצב העדין שבו היו הפגות.
ד"ר גור מיינצרצילום: דוברות ספראהצנתור עצמו כלל כניסה של הקטטר דרך הרגל, אל תוך הלב, תוך שיקוף של העורק, שבו רואים אותו, את גודלו ואת תנועת הלב על כל מאפייניו, כדי לבחור את ההתקן הנכון לסגירה. "כל אחת מהתאומות הייתה צריכה סגירה אחרת וכבר תוך כדי הצנתור אפשר היה לראות את הסגירה ואת ההצלחה של ההליך", הסבירה ד"ר בוריק-חיגר ."התאומות לאט-לאט תיגמלנה מכל התמיכה שהן מקבלות. נדרש מעקב, אבל אפשר לומר שהרוב המוחלט של הסיפור מאחוריהם וזה הכי משמח שיש".
ואיך זה נראה מהצד של ההורים? "הצנתור הוא מהלך פחות פולשני מניתוח וכל הגורמים, כולל אותנו כמובן, העדיפו אותו. שימח אותנו כשהוחלט לעשות להן את ההליך האחת אחר השנייה. אין מילים לתאר ולהודות לצוות - גם של הפגייה וגם של הצנתור, שטיפלו והסבירו בהכלה, במסירות, בסבלנות ובאמפטיה. היום הבנות בנות 44 שבועות, וברוך השם שהן בבית. אנחנו אנשים מאוד פרטיים אבל החלטנו לספר את סיפורנו, גם מתוך הכרת הטוב וגם כדי לתת תקווה להורים שעוברים דברים דומים עם ילדיהם הפגים. אנחנו זוכרים שכל סיפור משמח שאירע סביבנו בפגייה - העניק לנו הרבה כוח ותקווה"
