שני סיפורים, לכאורה לא קשורים, גרמו לשתי סערות גדולות - אחת מקומית והשנייה בינלאומית, כשלשתיהן נושא מאחד: זריקות לעיבוי הפין. בראשונה, גזר דינם של רופאים שהיו מעורבים בשרשרת כשלים, שנגמרה במותו של מיליארדר בן 65 לאחר הזרקה לעיבוי הפין. בשנייה תחקיר על אודות קופצי סקי באולימפיאדת החורף שמזריקים חומצה היאלורונית לאיבר מינם כדי לקפוץ רחוק יותר גרם לסוכנות למניעת סימום בספורט לפתוח בחקירה. למי מתאימות זריקות לעיבוי הפין, מהו האפקט, ומדוע יש מומחים בתחום שלא מוכנים לבצע את ההליך? צפו בהסבר המלא:
אז באיזו שיטה לבחור? ד"ר לוי אברהם מסביר
(צילום: ליאור שרון)
אז מה בדיוק קרה סביב מות המיליארדר?
"הזריקו לו חומר לפין שנקרא פפברין, שגורם לזקפה על ידי הזרקה", מסביר ד"ר לוי אברהם, מומחה בכירורגיה פלסטית מהמרכז הרפואי מאיר. "החומרים האלה יכולים לגרום לבעיות של לחץ דם, ובעקבות זה עלול להיגרם התקף לב". בית המשפט בצרפת קבע שהרופאים נכשלו בכמה נקודות קריטיות. המטופל התלונן על כאבים בחזה, הזמינו אמבולנס, ובהמשך המטופל ביקש להמשיך את הפרוצדורה ואז ביטלו אותו. רק כשראו שמצבו הידרדר מול עיניהם, הזמינו שוב אמבולנס - אך זה היה מאוחר מדי.
המקרה הזה הטיל זרקור על הליך שהופך נפוץ יותר ויותר בישראל ובעולם - הזרקות לעיבוי הפין. "זה נפוץ מאוד כיום, פחות מדובר אמנם, אבל אלפי גברים עוברים את הפרוצדורה הזאת בכל העולם", מספר ד"ר לוי אברהם, שביצע במרפאה הפרטית שלו בעשור האחרון מאות הזרקות כאלה.
"חשוב להבהיר שזו לא פעולה רפואית אלא אסתטית", הוא מדגיש. לדבריו, בעבר השתמשו בחומרים בעייתיים כמו סיליקון ופרפין שגרמו לעיוותים קשים. כיום משתמשים בשני חומרים עיקריים: חומצה היאלורונית או שומן עצמי של המטופל. "הזרקה של חומצה היאלורונית לאורך הפין - זה חומר שקיים בגוף שלנו באופן טבעי, מופק בצורה מדעית ומוזרק לאורך הפין. זה מחזיק מעמד פחות או יותר לשנה. האופציה השנייה היא הזרקה של שומן עצמי - לוקחים שומן מאזור אחר בגוף ומזריקים לשם".
העדפה להזרקת שומן עצמי
ד"ר לוי אברהם בוחר להשתמש רק בשומן עצמי של המטופלים. "טיפלתי בעבר באמצעות החומצה, הפסקתי איתה כי היו יותר סיבוכים", הוא מגלה. "עברתי לשומן עצמי. לחומצה היאלורונית יש נטייה לנדוד, והיעילות שלה מחזיקה מעמד שנה לכל היותר. להזרקת שומן עצמי יש 'חיי מדף' הרבה יותר ארוכים".
ד"ר לוי אברהםצילום: סטיב פרידמןההליך עצמו קל יחסית לביצוע: המטופל מקבל חומר אלחוש (משחת אמלה) לפין וזריקת הרדמה לבסיס האיבר. כשהאזור מאולחש, הרופא מבצע את ההזרקה באמצעות קנולה - צינורית דקה עם קצה קהה וגמיש שמפחיתה את הסיכון לפגוע בכלי דם. "בהזרקת שומן, אני שואב כ-40 סמ"ק שומן מאזור הירכיים הפנימי או מעל הפין", מפרט ד"ר לוי אברהם. "השומן צף במבחנה, ואז אני מזריק אותו לאיבר המין". הזרקת חומצה היאלורונית אורכת מספר דקות, ואילו הזרקת שומן נמשכת זמן רב יותר.
ההליך קל לביצוע, אבל ההחלמה מאתגרת. "במשך כשבועיים אסור לקיים יחסי מין", אומר ד"ר אברהם. "אחרי שבועיים אפשר לחזור לקיים יחסי מין. יש נפיחויות, קצת כאבים, ובהזרקות שומן - כאבים בעיקר באזור שממנו שואבים את השומן". המטופל יוצא הביתה עם חבישה אלסטית על האיבר למשך חמישה ימים. לזמן קצר הפין נראה נפוח, ורבים נבהלים מהמראה עד שהכול מסתדר.
"חשוב לדעת שהשומן שהוזרק נספג בגוף - רק כ-30% ממנו נשארים בפין", אומר ד"ר לוי אברהם. "אחרי שלושה חודשים, מי שלא מרוצה מהתוצאה יכול לחזור על ההליך. בהזרקות נוספות מזריקים כמויות גדולות יותר, והאפקט בפעם השנייה גדול יותר".
מתברר שהעלות הגבוהה - 10,000 שקל להזרקה ראשונה ואף יותר - לא מרתיעה גברים שרוצים להגדיל. "טווח הגילים הקלאסי הוא 45-20", מספר ד"ר אברהם. "הסיבה המרכזית היא שהפין לא גדול מספיק בעיניהם. מחקרים מראים ש-98% מהגברים היו שמחים להגדיל מעט את איבר המין שלהם, בדיוק כמו שנשים רבות רוצות להגדיל את השדיים ועושות ניתוחים לצורך זה. חלק מהגברים הם גרושים שיצאו לשוק הדייטים, אחרים מחפשים שיפור. פלח מפתיע הוא מהמגזר הערבי".
ברוב המקרים הסיבה לתלונה היא נפשית. "העניין הפיזיולוגי הוא מאוד-מאוד חריג ונדיר, מה שנקרא מיקרופניס - זה דבר שכמעט לא נראה", אומר ד"ר לוי אברהם. הממוצע המדעי עומד על 13.5 ס"מ בזקפה. "התחושה היא בעיקר אישית, הרבה פעמים זה משהו פסיכולוגי ולא באמת פיזיולוגי. גברים רואים את הפין שלהם כשהם משתינים, מתלבשים או במקלחת - כשהוא במצב רפוי. רק אז ניכר ההבדל. הזקפה לא משתנה".
"לא משוכנעים בצורך בזה"
למרות העלייה במספר המעוניינים, מספר הרופאים המבצעים את ההליך מצומצם יחסית. חלק מהרופאים בתחום מסתייגים מביצוע ההליך בגלל אופיו החמקמק - התקווה לשיפור ביחסי המין ולרווחה נפשית לא תמיד מתגשמת. "בארץ וברחבי העולם דנים בשתי סוגיות", מסביר ד"ר אוהד שושני, רופא בכיר ומומחה באורולוגיה ומרכז תחום תפקוד מיני ופוריות גברים בבילינסון. "האחת - האם ההזרקות צריכות להיעשות בידי אורולוגים שמכירים את האזור, או בידי מומחים לכירורגיה פלסטית? השנייה - האם מוסרי להזריק חומרים לפין כאשר מה שהמטופל באמת צריך הוא טיפול נפשי לבעיית דימוי הגוף שלו?".
ד"ר אוהד שושניצילום: רביב שטייןלדבריו, "חלק מהגברים לא יודעים שההזרקה מיועדת למצב רפוי ולא לזקפה. תארו לעצמכם את האכזבה של גבר שהגיע להזרקה עם דימוי עצמי נמוך ומצפה לשיפור בזקפה". גם השימוש בחומרים מאושרים כמו חומצה היאלורונית כרוך בתופעות לוואי. העיקריות שבהן: ירידה בתחושה או עיוותים בפין. "לאחרונה הנושא מוצף בכנסים אורולוגיים, והוא עדיין לא חלוט", מספר ד"ר שושני. "אני וכמעט כל העמיתים שלי בארץ נמנעים מביצוע ההזרקות. אנחנו לא משוכנעים בצורך בזה, מעבר לנראות במלתחות ציבוריות. לבעיה המרכזית - אורך הפין - טרם נמצא פתרון".
ד"ר לוי אברהם מודע לדילמה. "אני תמיד אומר למטופלים שהתחושה היא בעיקר פסיכולוגית ולא פיזיולוגית, אבל אם האדם מבין את הסיבוכים שעלולים להיות, מבין את המשמעות של הדברים ובריא בנפשו ובגופו - רק אז אני מבצע את ההזרקה".
ומה לגבי הסיכונים בהליך לעיבוי הפין?
"אני תמיד אומר לכל מטופל ששואל אותי אם משהו יכול להיות מסוכן - גם בדרך לקליניקה או לחדר הניתוח אתה מסתכן בנהיגה. זה עניין של ניסיון, וכמובן צריך תמיד ללכת לחומרה ולהיזהר בכל פרוצדורה רפואית. אסור להשתמש בתרופות שלא מאושרות על ידי משרד הבריאות, ואסור לזלזל בשום מקרה שמטופל מתלונן. תמיד כשאנחנו מזלזלים בדברים האלה או נוטים לחשוב שדברים יסתדרו מעצמם - אנחנו מופתעים".
