בשנים האחרונות דיאטה קטוגנית הפכה לאחת המדוברות והפופולריות בעולם. היא מבטיחה ירידה במשקל, מבוססת על הפחתה חדה בפחמימות ועלייה בצריכת שומנים, וזוכה לפופולריות רבה גם בקרב אנשים בריאים וגם בקרב מי שמנסים לשפר מדדים מטבוליים כמו רגישות לאינסולין. אבל כעת מחקר חדש של המרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית מעלה סימן שאלה מדאיג בנוגע לשימוש בדיאטה כזאת במהלך היריון.
המחקר, שפורסם בכתב העת של החברה האמריקנית לנפרולוגיה JASN, מצא קשר בין מצב של קטוזיס במהלך היריון לבין פגיעה בהתפתחות הכליות של העובר. במודלים של היריון בעכברים מצאו החוקרים כי כאשר האם הייתה במצב של קטוזיס - מצב שבו הגוף מפרק שומנים ומייצר "גופי קטו" המשמשים מקור אנרגיה חלופי - הצאצאים נולדו עם פחות נפרונים, יחידות הסינון הזעירות של הכליה. לפי הממצאים, הפגיעה הזאת עלולה ללוות אותם גם בבגרות.
"להבדיל מעור או מדם, כליות לא יודעות להתחדש", מסבירים ד"ר עודד וולובלסקי, מנהל היחידה לנפרולוגיית ילדים בהדסה ויו"ר האיגוד הישראלי לנפרולוגיית ילדים, וד"ר מוריס נחמה, חוקר בכיר בהדסה בתחום מחלות כליה בילדים. לדבריהם, "מה שאתה נולד איתו - זה מה שנשאר איתך לכל החיים".
החוקרים מוסיפים כי דיאטה קטוגנית הפכה בשנים האחרונות לטרנד מאוד נפוץ, בעיקר לצורך ירידה במשקל. "אבל מעבר לכך, יש לה גם שימושים רפואיים. היא יכולה לשפר רגישות לאינסולין ולעזור לחולי סוכרת מסוג 2, ובילדים היא משמשת לעיתים לטיפול באפילפסיה, בעיקר במקרים שבהם תרופות מסוימות אינן מצליחות לאזן את המחלה".
ד"ר עודד וולובלסקיצילום: דוברות הדסהלצד היתרונות, החוקרים מציינים כי לדיאטה הקטוגנית יש גם חסרונות מוכרים, בהם סיכון מוגבר לאבני כליה וחסרים תזונתיים. לדבריהם, בדיאטה קטוגנית התפריט מבוסס בעיקר על שומנים, לצד כמות מתונה של חלבון ומעט מאוד פחמימות. "המצב הזה גורם לגוף לייצר גופי קטו, שמשמשים מקור אנרגיה חלופי במקום סוכר. גופי הקטו יכולים לעבור דרך השלייה ולהגיע גם לעובר", הסבירו.
במילים פשוטות, במקום להשתמש בעיקר בסוכר כמקור אנרגיה, הגוף מתחיל להשתמש יותר בשומן. זהו המנגנון שעליו מבוססת הדיאטה הקטוגנית. השאלה שהטרידה את החוקרים הייתה כיצד מצב כזה משפיע על העובר במהלך ההיריון.
"הדיאטות האלה דוחפות את הגוף לקצה"
החוקרים מדגישים כי מצב מסוים של קטוזיס יכול להופיע גם בהיריון תקין. "נשים, בעיקר בשליש השלישי של ההיריון, נוטות להיות בקטוזיס באופן טבעי. הגוף בעצם שומר יותר סוכר לעובר, ולכן האם משתמשת יותר בשומנים כמקור אנרגיה. אבל דיאטות קטוגניות דוחפות את המנגנון הזה לקצה".
במסגרת המחקר השתמשו החוקרים בשני מודלים של היריון בעכברים. בקבוצה אחת האימהות קיבלו דיאטה קטוגנית, ובקבוצה השנייה ניתן להן ישירות β-הידרוקסיבוטיראט - אחד מגופי הקטו המרכזיים שמייצר הגוף בזמן קטוזיס. לאחר מכן נבדקו הצאצאים בלידה וגם בהמשך החיים. החוקרים בדקו את מבנה הכליות, מספר הנפרונים וסימנים לפגיעה בתפקוד הכלייתי.
4 צפייה בגלריה
דיאטה קטוגנית מבוססת על צריכה גבוהה של שומנים והפחתה משמעותית בפחמימות.
(צילום: Shutterstock)
לדברי החוקרים, אחת הנקודות החשובות במחקר הייתה העובדה שגם עכברות שקיבלו תזונה רגילה לחלוטין, אך נחשפו ישירות לגופי קטו דרך מי השתייה, הראו פגיעה דומה בהתפתחות הכליות של הצאצאים. "זה אפשר לנו להראות שגופי הקטו עצמם הם הגורם המזיק, ולא רק עודף השומן או חסרים תזונתיים שנלווים לדיאטה הקטוגנית".
נפרונים הם יחידות הסינון הזעירות של הכליה - מעין "פילטרים" קטנים שתפקידם לסנן את הדם, להפריש פסולת ולשמור על איזון הנוזלים והמלחים בגוף. הבעיה היא שבני אדם אינם מייצרים נפרונים חדשים לאחר הלידה. לכן, תינוק שנולד עם מספר נמוך יותר של נפרונים מתחיל את החיים עם "רזרבה" כלייתית קטנה יותר, שעלולה להשפיע עליו גם בהמשך החיים.
ד"ר מוריס נחמהצילום: דוברות הדסהד"ר וולובלסקי מסביר כי בניגוד לאיברים אחרים בגוף, הכליה אינה יודעת לייצר נפרונים חדשים לאחר הלידה. "מספר הנפרונים שאיתו נולדים הוא המאגר שיישאר לכל החיים. זה כמו חשבון בנק שאי אפשר להפקיד אליו עוד כסף - זה מה שיש, ועם זה הגוף צריך להסתדר".
לדברי ד"ר נחמה, חלק גדול מהנפרונים מתפתח בעיקר בשליש השלישי של ההיריון, אף שתהליך יצירתם מתחיל מוקדם יותר. "זו גם אחת הסיבות שפגים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת כליה כרונית בהמשך החיים".
הפגיעה מתחילה כבר ברחם
הממצא המרכזי במחקר היה שגם הדיאטה הקטוגנית וגם חשיפה מוגברת לגופי קטו הובילו לירידה במספר הנפרונים אצל הצאצאים. לפי החוקרים, מדובר באובדן של כ-25% ממספר הנפרונים. בנוסף, החוקרים מצאו סימנים לפגיעה בתפקוד הכלייתי, שהייתה משמעותית יותר בקבוצת הדיאטה הקטוגנית.
כדי להבין מה עומד מאחורי הפגיעה, בדקו החוקרים את תאי האב שמהם מתפתחים הנפרונים - תאי מוצא מוקדמים שאחראים על בניית רקמת הכליה במהלך ההיריון. לפי הממצאים, מצב של קטוזיס פגע בפעילות התקינה שלהם: הוא האט את קצב חלוקת התאים, ובמקביל הגביר תהליכים דלקתיים בכליה העוברית.
4 צפייה בגלריה
במחקר נמצא כי גם לאחר חזרה לתזונה רגילה, הפגיעה בכליות לא נעלמה לחלוטין
(צילום: Shutterstock)
"קטוזיס משפיע על תאי הגזע שמייצרים את הנפרונים", מסבירים החוקרים. "הוא משנה את פעילותם התקינה ומפעיל תהליכים דלקתיים בכליה העוברית. כתוצאה מכך נפגעת היכולת של תאי האב להתחלק וליצור נפרונים חדשים, ולכן נוצרים פחות 'פילטרים' בכליה של העובר".
החוקרים מצאו כי הקטוזיס פגע במנגנונים שאחראים על חלוקת התאים והגביר תהליכים דלקתיים בכליה העוברית. בשורה התחתונה, התאים שאמורים לבנות את יחידות הסינון של הכליה התחלקו פחות.
עוד נמצא כי גם לאחר שהצאצאים חזרו לתזונה רגילה אחרי הלידה, ההתאוששות הייתה חלקית בלבד ולא הצליחה להשלים את המחסור בנפרונים. לדברי החוקרים, זו אחת הנקודות המדאיגות ביותר במחקר: הגוף מסוגל לייצר נפרונים רק במהלך ההיריון, ובשלב מסוים היכולת הזאת פשוט נפסקת.
"מה שנפגע לפני הלידה לא מתחדש אחר כך", מדגיש ד"ר נחמה. "אחרי הלידה כבר אין יכולת לייצר נפרונים חדשים. חלון ההזדמנויות הזה נסגר בערך סביב שבוע 36 להיריון".
"המחיר עלול להופיע רק אחרי עשרות שנים"
מחסור בנפרונים לא בהכרח יגרום לבעיה מיד אחרי הלידה, ולכן הפגיעה עלולה להישאר "שקטה" במשך שנים. אבל במחקר נמצא כי גם לאחר שהצאצאים חזרו לתזונה רגילה, בבגרותם עדיין הופיעו סימנים לעומס על הכליות ולפגיעה בתפקוד הכלייתי.
לדברי החוקרים, כאשר יש פחות נפרונים, כל יחידת סינון בכליה צריכה לעבוד קשה יותר כדי לפצות על החסר. לאורך זמן, העומס הזה עלול לפגוע בתפקוד הכלייתי.
"עם השנים, מספר הנפרונים יורד באופן טבעי, אבל מי שנולד עם מאגר קטן יותר עלול לפתח מחלת כליה כרונית מוקדם יותר", אומרים ד"ר וולובלסקי וד"ר נחמה. "זו בדיוק הסיבה שהפגיעה הזאת מדאיגה כל כך - הנזק נוצר כבר בזמן ההיריון, אבל המחיר עלול להתגלות רק שנים רבות אחר כך, כשאי אפשר לזהות זאת בלידה עצמה".
לדברי החוקרים, "הילד יכול להיוולד ולהיראות בריא לחלוטין. הפגיעה הזאת לא תתגלה באולטרסאונד שגרתי או מיד אחרי הלידה, והיא עלולה להתגלות רק שנים רבות אחר כך".
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר שבוצע במודל של עכברים, ולכן הוא אינו מוכיח באופן ישיר שכך יקרה גם אצל נשים בהיריון. לדבריהם, הממצאים נועדו בעיקר להדליק נורת אזהרה ולשמש בסיס למחקרים עתידיים בבני אדם. עוד מציינים החוקרים כי מחקרים קודמים הראו שתת תזונה במהלך ההיריון עלולה לגרום לשינויים באופן שבו גנים פועלים - תהליך המכונה אפיגנטיקה - וכי ההשפעות הללו עלולות ללוות את הילד במשך שנים רבות.
ההמלצה: תזונה מאוזנת וליווי מקצועי
לדברי החוקרים, הממצאים עשויים להיות רלוונטיים לא רק לנשים שבוחרות בדיאטה קטוגנית, אלא גם לנשים שמגיעות למצבי קטוזיס מסיבות רפואיות, למשל בעקבות סוכרת היריון. לכן, הם מדגישים, חשוב במיוחד לבצע מעקב רפואי ולנטר מדדים מטבוליים במהלך ההיריון.
המחקר נערך בהובלת ד"ר עודד וולובלסקי וד"ר מוריס נחמה, יחד עם ד"ר יניב מקייס והדוקטורנטית אתאר עמלה. הוא בוצע במעבדה לנפרולוגיית ילדים, הפועלת במסגרת מכון וואהל לרפואה יישומית מותאמת אישית בהדסה עין כרם ובאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר מומן על ידי רשות המחקר של המרכז הרפואי הדסה ותוכנית "מבריא" לרופאים-חוקרים של הקרן הלאומית למדע.
ומה ההמלצה המרכזית שלהם לנשים שמתכננות היריון או כבר נמצאות בהיריון? "להקפיד על תזונה מאוזנת", מסכמים החוקרים. "לא צום לסירוגין, לא דיאטה קטוגנית ולא שיטות שעלולות לפגוע בהתפתחות התקינה של הכליות אצל העובר".
