אדריאן פורד הייתה בת 31 בלבד כשהרגישה אי-נוחות קלה בבטן. לא כאב חריג, לא דם בצואה, לא בחילות, לא ירידה במשקל. היא הייתה פעילה גופנית, התאמנה כמעט כל יום, הקפידה על תזונה ועברה בדיקות שגרתיות חצי שנה קודם לכן - שהיו תקינות לחלוטין. אבל כשהתחושה לא חלפה, והיא הרגישה גוש קטן בבטן, היא החליטה להגיע למיון.
"חשבתי שעשו טעות ושזאת בכלל לא הסריקה שלי", סיפרה ל-Newsweek. זמן קצר לאחר מכן התברר כי היא חולה בסרטן המעי הגס בשלב 4 עם גרורות בכבד. "מתוך שלושת סוגי הסרטן שחשדו בהם - לבלב, קיבה או מעי גס - דווקא הוקל לי כשאמרו שזה סרטן המעי הגס, כי הבנתי שאלו הסיכויים הכי טובים", אמרה.
הסיפור של פורד כבר אינו נדיר כפי שהיה בעבר. בשנים האחרונות נרשמת עלייה מתמשכת במקרי סרטן המעי הגס והרקטום בקרב צעירים, גם אצל אנשים ללא גורמי סיכון ברורים או תסמינים אופייניים.
למי מיועדות בדיקות הדם?
ברקע העלייה המדאיגה הזו, האגודה האמריקנית לסרטן (ACS) עדכנה את ההנחיות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והרקטום, ולראשונה הוסיפה גם בדיקות דם כאפשרות סקר. ההנחיות החדשות, שפורסמו בכתב העת CA: A Cancer Journal for Clinicians, מתבססות על סקירת מחקרים חדשה ועל מודלים שבחנו כיצד בדיקות הסקר החדשות עשויות להשפיע על שיעורי התחלואה והתמותה מהמחלה.
עם זאת, באגודה מדגישים כי בדיקות הדם אינן נחשבות בשלב זה לבדיקה מועדפת. קולונוסקופיה ובדיקות צואה רגישות עדיין מוגדרות כאפשרויות היעילות והמומלצות ביותר לגילוי מוקדם, בעיקר משום שבדיקות הדם פחות טובות בזיהוי פוליפים טרום-סרטניים וסרטן בשלב מוקדם. לפי ההנחיות, בדיקות הדם מיועדות בעיקר לאנשים שלא מוכנים או לא מצליחים להשלים קולונוסקופיה או בדיקות צואה.
"בדיקות הדם אינן הבחירה הראשונה", אמר ד"ר ויליאם דהוט, המנהל המדעי הראשי של האגודה האמריקנית לסרטן, בריאיון ל-CNN. "יש הרבה אנשים שלא יכולים או לא מוכנים לעבור קולונוסקופיה, או שלא מוכנים לאסוף דגימת צואה בעצמם. יותר אפשרויות עשויות לעזור ליותר אנשים לעבור בדיקות סקר, לזהות סרטן מוקדם יותר, ולאפשר לנו לרפא יותר מטופלים".
6 צפייה בגלריה
זמן קצר לפני האבחנה, פורד התאמנה באופן קבוע, תכננה טיולים והקימה עסק חדש לאימון אישי
(צילום: gofundme.com)
לפי ההנחיות המעודכנות, מבוגרים בני 45 ומעלה שנמצאים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס והרקטום צריכים לעבור בדיקות סקר סדירות. האפשרויות המומלצות כוללות בדיקות צואה רגישות או בדיקות ויזואליות, בהתאם להעדפת המטופל ולזמינות הבדיקה. בין האפשרויות: קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים, קולונוסקופיה וירטואלית אחת לחמש שנים, סיגמואידוסקופיה גמישה אחת לחמש שנים, בדיקת FIT או בדיקת דם סמוי בצואה ברגישות גבוהה אחת לשנה, ובדיקות צואה מולקולריות אחת לשלוש שנים.
בדיקות דם, ובהן בדיקת Shield של חברת Guardant Health, מומלצות רק עבור אנשים שמסרבים או לא משלימים את אחת מהבדיקות המועדפות. לפי ההנחיות, לפני הפניה לבדיקת דם יש להסביר למטופל כי רגישות הבדיקה נמוכה יותר בזיהוי נגעים טרום־סרטניים מתקדמים וסרטן בשלב מוקדם, וכי תוצאה חיובית מחייבת קולונוסקופיה להשלמת תהליך הסקר.
ההמלצות אינן מיועדות לאנשים עם סיכון מוגבר, בהם מי שיש להם היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן המעי הגס והרקטום, פוליפים מתקדמים, מחלות מעי דלקתיות, תסמונות גנטיות תורשתיות או היסטוריה של הקרנות לאזור הבטן או האגן. בנוסף, הן מיועדות לאנשים ללא תסמינים. ד"ר דהוט הדגיש כי במקרה של דימום, כאבי בטן, שינוי ביציאות או תסמינים אחרים - בדיקות דם וצואה אינן מתאימות, ויש לבצע בדיקה ויזואלית כמו קולונוסקופיה.
עלייה מדאיגה בקרב צעירים
לפי הנתונים שפורסמו בהנחיות החדשות של האגודה האמריקנית לסרטן, שיעור מקרי סרטן המעי הגס והרקטום בקרב בני פחות מ-50 עלה בין השנים 2013 ל-2022 בכ-3% בשנה. גם בקרב בני 50 עד 64 נרשמה עלייה, אם כי מתונה יותר, של 0.4% בשנה. בנוסף, שיעור מקרי סרטן הרקטום (חלחולת) עלה בכ-1% בשנה מאז 2018, וכיום הוא מהווה כמעט שליש מכלל מקרי סרטן המעי הגס והרקטום.
מחברי ההנחיות מציינים כי כיום סרטן המעי הגס והרקטום הוא גורם המוות המוביל מסרטן בקרב גברים מתחת לגיל 50 בארצות הברית, והשני בשכיחותו בקרב נשים צעירות. לפי ההערכות, בשנת 2026 יאובחנו בארצות הברית כ-158,850 מקרים חדשים של המחלה, וכ-55 אלף בני אדם ימותו ממנה.
למרות שהאגודה האמריקנית לסרטן הורידה כבר בשנת 2018 את גיל תחילת בדיקות הסקר המומלץ מ-50 ל-45, שיעורי ההיענות עדיין נמוכים יחסית בקרב צעירים. לפי נתוני 2023 שצוטטו בהנחיות, רק 37% מבני 45 עד 49 דיווחו כי הם מעודכנים בבדיקות הסקר המומלצות, לעומת 55% בלבד בקרב בני 50 עד 54.
לדברי החוקרים, אחת הסיבות המרכזיות להוספת אפשרויות סקר חדשות היא הניסיון להגדיל את שיעור הנבדקים. בהנחיות נכתב כי הצעת כמה אפשרויות בדיקה עשויה לשפר את ההיענות, משום ש"בדיקת הסקר היעילה ביותר היא זו שהמטופל משלים בפועל".
בדיקת הדם מזהה DNA של הגידול
בדיקת הדם המרכזית שנוספה להנחיות היא Shield של חברת Guardant Health, שאושרה על ידי ה-FDA בשנת 2024 וקיבלה גם כיסוי של Medicare בארצות הברית. הבדיקה מזהה בדם מקטעי DNA שמקורם בגידולים הקשורים לסרטן המעי הגס והרקטום, וכיום היא נכללת במסגרת Medicare אחת לשלוש שנים.
המחקר המרכזי שבחן את הבדיקה, ECLIPSE, כלל כמעט 8,000 משתתפים ביותר מ-200 מרכזים רפואיים בארצות הברית. כל המשתתפים עברו גם קולונוסקופיה, ששימשה כבדיקת ההשוואה המרכזית.
6 צפייה בגלריה
מומחים מזהירים כי סרטן המעי הגס מופיע יותר ויותר גם אצל צעירים ללא תסמינים אופייניים
(צילום: Shutterstock)
לפי תוצאות המחקר, בדיקת הדם הצליחה לזהות 83.1% ממקרי סרטן המעי הגס והרקטום. עם זאת, היכולת שלה לזהות סרטן בשלב מוקדם הייתה נמוכה יותר: הרגישות לזיהוי סרטן בשלב 1 עמדה על 64.7% בלבד. לעומת זאת, בשלבים מתקדמים יותר של המחלה - שלבים 2 עד 4 - הרגישות הגיעה ל-100%.
אחת הבעיות המרכזיות שעליהן מצביעים החוקרים היא היכולת המוגבלת של בדיקות הדם לזהות פוליפים ונגעים טרום-סרטניים, כלומר שינויים שעלולים להפוך בהמשך לסרטן. במחקר ECLIPSE נמצא כי הבדיקה זיהתה רק 13.2% מהנגעים הטרום-סרטניים המתקדמים. במחקר נוסף, PREEMPT CRC, שבחן בדיקת דם אחרת של חברת Freenome, הרגישות לזיהוי נגעים כאלה עמדה על 12.5%. נכון למועד פרסום ההנחיות, בדיקת Freenome SimpleScreen עדיין הייתה בבחינת ה-FDA ולא אושרה לשיווק.
לדברי מחברי ההנחיות, זו מגבלה משמעותית, משום שחלק גדול מהיכולת של בדיקות סקר להציל חיים נובע דווקא מאיתור והסרה של פוליפים טרום־סרטניים לפני שהם הופכים לסרטן. לפי מחקרי מודל שצוטטו בהנחיות, כ-80% מהתועלת ארוכת הטווח של בדיקות הסקר קשורה בזיהוי ובהסרה של נגעים כאלה.
לכן, לפי ההנחיות החדשות, בדיקות הדם אינן מוגדרות כיום כבדיקות המועדפות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והרקטום. באגודה האמריקנית לסרטן מסבירים כי הן עשויות להתאים בעיקר לאנשים שלא יבצעו קולונוסקופיה או בדיקות צואה, משום שבמקרים כאלה בדיקת דם עדיפה על היעדר בדיקות סקר בכלל.
"סרטן שבמקרים רבים אפשר למנוע"
ד"ר שירה שור, רופאת גסטרו במכבי שירותי בריאות, מסבירה כי בשנים האחרונות מתפתחות בדיקות שמטרתן לאתר מקטעי DNA חופשיים בדם. "הטכנולוגיות האלה הולכות ונכנסות לתחומים שונים, בין השאר באונקולוגיה", היא אומרת. "אנחנו מתחילים לראות כניסה שלהן גם לתחום הגילוי המוקדם, ומקווים שבעתיד הן יסייעו גם במניעה".
עם זאת, לדבריה, חשוב להבין את ההבדל המרכזי בין בדיקות הדם החדשות לבין בדיקות הסקר הקיימות. "האגודה האמריקנית לסרטן המליצה על הבדיקות האלה בעיקר עבור אנשים שמסיבות שונות אינם מבצעים את בדיקות הסקר המקובלות", היא מדגישה. "צריך להבין שהן מיועדות בעיקר לגילוי מוקדם של סרטן שכבר קיים, ולא למניעה. לגילוי מוקדם יש כמובן חשיבות עצומה, אבל במקרים רבים אפשר ממש למנוע את המחלה".
ד"ר שירה שורצילום: פרטילדבריה, סרטן המעי הגס מתחיל ברוב המכריע של המקרים כפוליפ - נגע טרום-ממאיר שניתן להסרה. "אם מזהים ומסירים אותו בזמן, אפשר למנוע את התפתחות הסרטן", היא אומרת.
ד"ר שור מדגישה כי קולונוסקופיה עדיין נחשבת לבדיקה החשובה והיעילה ביותר למניעת סרטן המעי הגס. "זה אחד מסוגי הסרטן הבודדים שבאמת אפשר למנוע", היא אומרת. "הבעיה היא שבמקרים רבים מפספסים את חלון ההזדמנויות לגילוי מוקדם. אין סיבה שבישראל יאובחנו מדי שנה כמעט 3,000 מקרים חדשים, כשמדובר במחלה שבחלק גדול מהמקרים ניתן למנוע".
היא מציינת כי בדיקות הסקר העיקריות המומלצות כיום לאנשים שאינם נמצאים בסיכון מוגבר כוללות קולונוסקופיה ובדיקת דם סמוי בצואה.
6 צפייה בגלריה
בדיקות הדם החדשות נועדו בעיקר לאנשים שנמנעים מקולונוסקופיה או מבדיקות צואה
(צילום: Shutterstock)
עוד היא מדגישה כי חשוב שכל אדם יהיה מודע לרמת הסיכון האישית שלו. "היסטוריה משפחתית היא גורם סיכון משמעותי", היא אומרת. "אם יש במשפחה סרטן מעי גס, או אפילו גידולים אחרים בגיל צעיר או ריבוי מקרי סרטן במשפחה, זה עלול להעיד על סיכון מוגבר. במקרים כאלה בהחלט יש מה לעשות, ואפשר להתאים תוכנית מניעה ומעקב אישית".
לדבריה, חשוב מאוד לשים לב גם לתסמינים, כולל בגיל צעיר. "אנשים רבים חוששים מקולונוסקופיה, אבל חשוב לדעת שמדובר בבדיקה פשוטה יחסית, שמתבצעת תחת טשטוש או הרדמה ואינה אמורה לכאוב".
בדיקות צואה עם רגישות גבוהה יותר
לצד בדיקות הדם, ההנחיות החדשות כוללות גם בדיקות צואה מולקולריות חדשות, ובהן ColoSense ו-Cologuard Plus. מדובר בבדיקות ביתיות, שבהן אוספים דגימת צואה ושולחים אותה למעבדה, שם מחפשים סמנים ביולוגיים הקשורים לסרטן המעי הגס והרקטום.
אחד המחקרים המרכזיים שעליהם מתבססות ההנחיות, CRC-PREVENT, כלל יותר מ-14 אלף משתתפים ובחן את בדיקת ColoSense מול בדיקת FIT רגילה. לפי תוצאות המחקר, בדיקת ColoSense זיהתה 94.4% ממקרי סרטן המעי הגס והרקטום, לעומת 77.8% בלבד בבדיקת FIT.
בנוסף, במדגם המחקר הבדיקה זיהתה את כל מקרי הסרטן בשלב 1, בעוד שבדיקת FIT זיהתה כ-71% מהמקרים בלבד. גם בזיהוי נגעים טרום-סרטניים מתקדמים נרשמה עדיפות ל-ColoSense: רגישות של 45.9%, לעומת 28.9% בבדיקת FIT.
עם זאת, החוקרים מציינים כי לבדיקות החדשות יש גם חסרונות. אחת הבעיות המרכזיות היא ירידה בספציפיות - כלומר יותר תוצאות חיוביות שגויות, שעלולות להוביל לביצוע קולונוסקופיות נוספות אצל אנשים שלא באמת סובלים מנגעים משמעותיים.
6 צפייה בגלריה
למרות ההתקדמות, קולונוסקופיה עדיין נחשבת לבדיקה היעילה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
(צילום: Shutterstock)
בדיקה נוספת שנכללה בהנחיות היא Cologuard Plus, גרסה חדשה של בדיקת Cologuard הקיימת. במחקר BLUE-C, שכלל יותר מ-26 אלף משתתפים, הבדיקה הראתה רגישות של 93.9% בזיהוי סרטן המעי הגס והרקטום ורגישות של 43.4% בזיהוי נגעים טרום-סרטניים מתקדמים.
בהנחיות המעודכנות נקבע כי בדיקות צואה מולקולריות, ובהן ColoSense ו-Cologuard Plus, נחשבות כיום לאפשרויות מועדפות לבדיקות סקר אחת לשלוש שנים.
הבדיקות עשויות להגדיל את ההיענות
לצד המגבלות של בדיקות הדם, החוקרים סבורים שהן עשויות לגרום ליותר אנשים לבצע בדיקות סקר - בעיקר כאלה שנמנעים כיום מקולונוסקופיה או מבדיקות צואה.
חברת Guardant Health, שמייצרת את בדיקת Shield מסרה ל-CNN, כי יותר מ-90% מהאנשים משלימים בדיקות סקר כאשר מדובר בבדיקת דם, לעומת 28% עד 71% בלבד שמבצעים קולונוסקופיה או בדיקות צואה. עם זאת, מחברי ההנחיות מדגישים כי עדיין חסרים נתוני "עולם אמיתי" שיבדקו עד כמה אנשים באמת ממשיכים לבצע את בדיקות הדם לאורך זמן, כמה מהם משלימים קולונוסקופיה לאחר תוצאה חיובית, ומה ההשפעה בפועל על תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס והרקטום.
בנוסף, סקרים שצוטטו בהנחיות לאחר אישור בדיקות הדם הראו כי 53% מהנשאלים העדיפו בדיקת דם אחת לשלוש שנים, לעומת 32% שהעדיפו בדיקות צואה שנתיות ו-16% בלבד שהעדיפו קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים.
בסיכום ההנחיות קובעת האגודה האמריקנית לסרטן כי בדיקות צואה מולקולריות חדשות, ובהן בדיקות המבוססות על DNA או RNA, מצטרפות לאפשרויות המועדפות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והרקטום. בדיקות הדם, לעומת זאת, אינן מומלצות בשלב זה כחלופה שוות ערך לקולונוסקופיה או לבדיקות צואה, אלא כאפשרות עבור אנשים שלא היו נבדקים אחרת.
המסר המרכזי של ההנחיות נותר ברור: כל תוצאה חיובית בבדיקה שאינה קולונוסקופיה - בין אם מדובר בבדיקת דם ובין אם בבדיקת צואה - מחייבת השלמה של קולונוסקופיה, רצוי בתוך שישה חודשים.
