מתחילת עונת הפעילות הנוכחית של קדחת מערב הנילוס אובחנו בישראל 13 חולים. אחד מהם, גבר כבן 70, נפטר לאחר שאושפז בעקבות סיבוכי המחלה. רוב החולים סבלו מחום, מפריחה ומשינויים במצב ההכרה. נכון להיום אין חולים מאושפזים, והחקירות האפידמיולוגיות נמשכות בניסיון לאתר את מקומות החשיפה האפשריים ליתושים. יתושות שאומתו במעבדות משרד הבריאות כנשאיות של הנגיף נלכדו במועצה האזורית מנשה, ברמת השרון ובאילת. אז איך נדבקים, אילו תסמינים עלולים להופיע, מי בסיכון ואיך נתגונן?
ראשית, כדאי לזכור: רוב הנדבקים בנגיף קדחת מערב הנילוס אינם מפתחים תסמינים, אך במקרים נדירים המחלה עלולה לגרום לדלקת מוח או קרום המוח, לשיתוק ואף למוות. הנגיף מועבר לבני אדם בעקיצת יתושות שניזונו מעופות נגועים, והסיכון למחלה קשה גבוה יותר בקרב בני 60 ומעלה ואנשים עם מחלות רקע.
גלריה
יתוש הקולקס (Culex), יתוש הביתיתוש הקולקס (Culex), יתוש הבית
קדחת מערב הנילוס מועברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושות שניזונו מעופות נגועים
(צילום: Shutterstock)

מהי קדחת מערב הנילוס?

קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית המועברת לבני אדם באמצעות עקיצת יתושות שניזונו מעופות נגועים. המחלה מופיעה בעיקר בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, בחודשים אוגוסט עד נובמבר. חשוב להבחין בין הנגיף למחלה: נגיף קדחת מערב הנילוס הוא מחולל המחלה, ואילו קדחת מערב הנילוס היא המחלה שעלולה להתפתח בעקבות ההדבקה.
האם כל מי שנדבק מפתח תסמינים? לא. רוב הנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלל. בכ-20% מהמקרים מופיעה מחלה קלה דמוית שפעת, המאופיינת בדרך כלל בהתחלה פתאומית וכוללת חום, כאבי ראש, חולשה, כאבים בשרירים ובמפרקים ולעיתים גם פריחה, כאבי עיניים, בחילה ושלשול.
אינפו קדחת מערב הנילוס
תקופת הדגירה מרגע העקיצה ועד להופעת סימני המחלה נמשכת בין יומיים ל-14 ימים, ובדרך כלל כשישה ימים. המחלה עצמה נמשכת לרוב בין שלושה לשישה ימים.
מתי המחלה עלולה להפוך למסוכנת? בכ-1% מהמקרים מתפתחת מחלה קשה, הכוללת פגיעה במערכת העצבים. בין הסיבוכים האפשריים: דלקת קרום המוח, דלקת המוח, ירידה במצב ההכרה ושיתוק רפה. תוארו גם תסמונות נדירות יותר, ובהן מיוקרדיטיס ופרקינסון, ואף מקרי מוות.
במקרים הקשים עלולים להופיע בלבול, ירידה קוגניטיבית, קושי לתקשר ולעיתים גם פרכוסים. ההידרדרות עלולה להיות מהירה, וגם חולים שמחלימים אינם תמיד חוזרים לרמת התפקוד שהייתה להם לפני המחלה.
מי נמצא בסיכון מוגבר? הסיכון למחלה קשה ולסיבוכים גבוה יותר בקרב בני 60 ומעלה ואנשים עם מחלות רקע. קבוצות הסיכון כוללות בין היתר חולי סוכרת, חולים אונקולוגיים, מושתלי איברים ומדוכאי חיסון.
בדיקת דם קדחת מערב הנילוסבדיקת דם קדחת מערב הנילוס
רוב הנדבקים בנגיף אינם מפתחים תסמינים, אך במקרים נדירים המחלה עלולה להסתבך
(צילום: shutterstock)
פרופ' סיגל סדצקי, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה: "קדחת מערב הנילוס היא מחלה המועברת לאדם באמצעות עקיצת יתושות הניזונות מעופות נגועים. לרוב מדובר במחלה קלה ללא תסמינים, אך במקרים חריגים עלולים להופיע גם תסמינים חמורים כמו דלקת מוח או קרום המוח. הסיכון למחלה קשה גבוה יותר בקרב בני 60 ומעלה ואנשים עם מחלות רקע, ולכן חשוב במיוחד להקפיד על אמצעי המניעה".

אבחון המחלה

האבחון מתבצע באמצעות בדיקות דם ולעיתים גם באמצעות בדיקה של נוזל חוט השדרה. מטרת הבדיקות היא לזהות נוגדנים לנגיף או את החומר הגנטי שלו.
האם יש טיפול לקדחת מערב הנילוס? כיום אין טיפול ייעודי למחלה, והטיפול בחולים הוא תומך. במרץ פורסם בכתב העת NEJM Evidence מחקר קליני ראשון מסוגו בעולם, שנערך בשיבא בשיתוף ה-NIH ובחן מתן פלזמה עשירה בנוגדנים מנטרלים ל-34 חולים. במחקר נצפו מגמות של שיפור בתפקוד הקוגניטיבי והיומיומי ושל ירידה בתמותה בקרב מקבלי הטיפול. עם זאת, מדובר במחקר ראשוני ונדרשים מחקרים רחבים יותר כדי לאשש את הממצאים.
בשיבא פועלים גם לפיתוח נוגדן ייעודי לנגיף, שיוכל בעתיד לשמש לטיפול ואף למניעה בקרב אוכלוסיות בסיכון. הפיתוח עדיין נמצא בשלב מוקדם ודורש גיוס משאבים.
איפה נמצאו השנה יתושות נגועות? במסגרת הניטור השוטף שמבצעים משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה נלכדו לאחרונה יתושות הנושאות את הנגיף במועצה האזורית מנשה, ברמת השרון ובאילת. בעדכון קודם נמסר כי יתושות נגועות אותרו גם בתל אביב-יפו, בטייבה, בטירה, בקלנסווה ובמועצה האזורית לב השרון.
ד"ר שי רייכר המשרד להגנת הסביבהד"ר שי רייכר צילום: ממשק
בעקבות הממצאים הנחה המשרד להגנת הסביבה את כלל הרשויות המקומיות, ובפרט את הרשויות שבהן נמצאו היתושות, להרחיב את פעולות המניעה, הניטור, ההסברה וההדברה.
מדוע הסיכון גובר בקיץ? מים עומדים ומזג אוויר חם ולח יוצרים תנאים להתפתחות יתושים. מתחילת יוני ועד סוף נובמבר צפויה מדי שנה עלייה בשכיחות היתושות הנושאות את הנגיף.
צוות המזיקים וההדברה במשרד להגנת הסביבה מבצע לאורך השנה אלפי ניטורים של זחלי יתושים ומאות לכידות של יתושים בוגרים. היתושים מועברים לזיהוי ולבדיקה במעבדות משרד הבריאות. מתחילת השנה דווח על כמה לכידות שבהן נמצאו יתושות הנושאות את הנגיף.
למדוד חום, חום, feverלמדוד חום, חום, fever
חום, כאבי ראש, כאבי שרירים ופריחה נמנים עם התסמינים האפשריים של המחלה
(צילום: Shutterstock)
איך אפשר להתגונן? משרדי הבריאות והגנת הסביבה קוראים לציבור לנקוט כמה פעולות:
  • לייבש ולנקז מקורות מים עומדים, ובהם דליים, תחתיות עציצים, צמיגים ישנים, מרזבים, בריכות נוי, חביות וכל כלי שעלול לאגור מים.
  • להשתמש בתכשיר דוחה יתושים המכיל חומר פעיל כמו DEET, או בתכשיר אחר המאושר לשימוש, בהתאם להוראות היצרן.
  • להתקין רשתות על חלונות ופתחים וללבוש בגדים ארוכים ובהירים, בעיקר בשעות פעילות היתושים.
  • להפעיל מאוורר בעת השהייה בבית, במרפסות, בגינות ובשטחים פתוחים.
  • לדווח למוקד 106 של הרשות המקומית על מפגעי יתושים ועל מקורות מים עומדים במרחב הציבורי.
האחריות לטיפול במפגעים ובמטרדים שמקורם במזיקים תברואיים בשטחים הציבוריים מוטלת על הרשויות המקומיות. במשרדים מדגישים כי גם דיווחי התושבים הם מרכיב חשוב בצמצום המפגעים, משום שהם מאפשרים לרשויות למקד במהירות את פעולות הניטור וההדברה.
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, אמר: "בימים האחרונים נלכדו יתושות הנושאות את נגיף קדחת מערב הנילוס במספר מוקדים בצפון, במרכז ובדרום הארץ. יתושה הנושאת את הנגיף עלולה להעביר אותו לאדם בעקיצה ובכך לגרום לתחלואה".
לדבריו, "במקביל לפעולות הניטור וההדברה שמבצע צוות מזיקים במשרד, אנו קוראים לציבור לייבש מים עומדים ולדווח לרשות המקומית על כל מפגע יתושים. דיווחי תושבים יאפשרו לרשות לפעול במהירות וביעילות למיגור המפגע".