בשיתוף אסטרהזניקה
המומחיות משיבות - פאנל סוכרת ואי ספיקת כליות
השאלה: מטופלת בת שישים שאובחנה לאחרונה עם סוכרת פונה אלינו: "רופא המשפחה אמר לי שאני בסיכון מוגבר לפתח מחלת כליות. מה הקשר בין סוכרת למחלת כליות?"
"ישנו קשר ישיר בין סוכרת למחלת כליות. אנחנו יודעים שסוכרת היא גורם הסיכון המוביל להתפתחות של מחלת כליות. ההערכה היא שבין 20 ל-40 אחוז מחולי סוכרת יפתחו מחלת כליות במהלך חייהם", מסבירה ד"ר מיכל לאופר-פרל, קרדיולוגית בכירה ומנהלת מרפאות הלב באיכילוב. "אנחנו יודעים שהקשר הישיר הזה נובע ממספר מנגנונים. אחד מהם הוא ממש קשר טוקסי של פקטורים של סוכרת על הכליות עצמם. מנגנון נוסף הוא פגיעה בעורקים בכל הגוף, שיש לחולי סוכרת והתפתחות של טרשת עורקים, שזה בעצם שקיעה של כולסטרול ותאי דלקת בעורקים השונים בגוף, שביניהם גם בעורקים שמובילים דם לכליות", מוסיף ד"ר לאופר-פרל. "בנוסף, לשתי המחלות האלה יש את אותם גורמי סיכון שגורמים להתפתחותם – בין אם זה תזונה לא נכונה, בין אם זה היעדר פעילות גופנית, עישון וגם נוכחות של לחץ דם מוגבר וכולסטרול מוגבר".
1 צפייה בגלריה
אי ספיקת כליות
אי ספיקת כליות
איך יודעים שיש בעיה בכליות?
(צילום: shuttetstock)
השאלה: איך ניתן לדעת שיש בעיה בכליות? אלו בדיקות ניתן לעשות ומה יהיו הסימפטומים?
"אתחיל דווקא מהסוף. בשלבים הראשונים של מחלת כליות, החולה יכול להיות אסימפטומטי לחלוטין. זאת אומרת שהוא לא מרגיש שום דבר. ואם אנחנו לא נפנה אותו לבדיקות אז אנחנו בעצם לא נדע שיש לו מחלת כליות", מסבירה ד"ר איריס יעיש, מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה באיכילוב. "הסימפטומים מופיעים יחסית בשלבים מתקדמים של מחלת הכליות והסימפטומים יכולים להיות מאוד לא ספציפיים. הם יכולים להתבטא בעייפות, קושי בריכוז, סימפטומים שקשורים למערכת העיכול, כמו חוסר תיאבון, בחילה, הקאה. בשלבים מסוימים כשיש גם הפרעה שקשורה למלחים בדם עלולים להופיע גרד, שינוי של צבע העור, בצקות בכפיים, נפיחות של הבטן וכדומה. אנחנו לא נוכל לדעת אם למטופל יש אי ספיקת כליות, אם אנחנו לא נעשה בדיקות", מוסיפה ד"ר יעיש. "הבדיקות הן בדיקות מאוד פשוטות ושגרתיות שמבוצעות באופן שגרתי כמעט כל פעם שאנחנו נשלחים לעשות בדיקות מעבדה בקופת חולים"
הבדיקות לגילוי אי ספיקת כליות כוללות גם בדיקות דם וגם בדיקות שתן. "למעשה בבדיקות דם אנחנו בודקים את תפקודי הכליות. הערכים שמציינים תפקודי הכליות הם הקריאטינין והאוריאה", מסבירה ד"ר יעיש. "הקריאטינין הוא תוצר הפסולת של פירוק תא שריר בפעילות רגילה והוא מופרש באופן תקין ממערכת הדם, דרך הכליות לשתן וברגע שהכליות לא פועלות כראוי, יש הצטברות של הקריאטינין בדם ואז הערכים שלו הולכים ועולים. האוריאה זה תוצר של פירוק של חלבון שנקרא גם 'שתנן' וגם במקרה הזה, ברגע שאין פעילות תקינה של הכליות אז האוריאה מצטברת בדם, והיא לא מפונה כמו שצריך על ידי הכליות והערך שלה הוא גבוה יותר", מוסיפה ד"ר יעיש.
"היום אנחנו משתמשים יותר ויותר במדד שנקרא GFR -Glomerular Filtration Rate שזה מדד לפעילות הסינון של הכליות. המדד הזה מבוסס על קריאטינין ועל נתונים של המטופל כמו מין, גיל, משקל וכדומה", מסבירה ד"ר יעיש. "על ידי הנתונים האלה מחשבים את הערך של ה- GFR והערכים של המדד הזה נותנים אינדיקציה לתפקוד הכלייתי של המטופל", היא מסבירה.
השאלה: "האם מטופל שאובחן עם מחלת כליות כרונית וסוכרת נמצא בסיכון לפתח מחלת לב ואי ספיקת לב?
"בהחלט. אנחנו יודעים שגם סוכרת בפני עצמה וגם מחלת כליות בפני עצמה, מהוות גורם סיכון להתפתחות של מחלות לב ואי ספיקת לב בפרט", אומרת ד"ר לאופר-פרל. "בטח ובטח כששתי המחלות האלה באות ביחד, אז כמובן שהסיכון הוא מוגבר יותר". עוד היא מוסיפה: "בעצם כשאנחנו מסתכלים על חולי סוכרת ועל חולי אי ספיקת כליות, אז אחת המטרות העיקריות שלנו כשאנחנו באים לטפל בהם, זה בעיקר למנוע סיבוכים – שהסיבוך המשמעותי והשכיח ביותר הוא מחלות לב ומחלות קרדיו-וסקולריות. זה כולל בעיקר התקפי לב ושבץ מוחי, שהם השכיחים ביותר והמשמעותיים ביותר, אבל גם מחלות של כלי הדם הפריפריים, או מחלות של אבי עורקים", מסבירה ד"ר לאופר-פרל. "בעצם המטרה העיקרית כשאנחנו רוצים לטפל בחולה סוכרת ואי ספיקת כליות, היא למנוע ממנו את אותם מחלות לב, התקפי לב ושבצים מוחיים, שמהווים גם בעצם פוטנציאל תחלואה מאוד מאוד קשה, פגיעה מאוד משמעותית באורח החיים, עלייה באשפוזים וגם תמותה".
החדשות הטובות הן שיש מה לעשות נגד הבעיה הזו. "הדגש הוא כמובן על מניעה. זה הטיפול הטוב ביותר", מסבירה ד"ר לאופר פרל. "אבחון מוקדם של המחלות כמובן יכול לתת לנו להעניק לחולים גם טיפול תרופתי וגם איזון של אורח חיים וגורמי סיכון, כדי למנוע את אותם סיבוכים קשים של מחלות לב".
השאלה: האם היום יש טיפול תרופתי שיכול למנוע את הפגיעה בכליות בקרב חולי סכרת?
"בשנים האחרונות קיימת מהפכה בכל מה שקשור לטיפול תרופתי בחולי סכרת", מסבירה ד"ר יעיש, "והיום אנחנו כרופאים שמטפלים בסוכרת עושים הערכה של כל גורמי הסיכון של המטופל – גורמי סיכון לתחלואה לבבית, גורמי סיכון להתפתחות אי ספיקת לב, גורמי סיכון לאי ספיקת כליות וכדומה. אנחנו גם עושים הערכה כוללנית של כל הנתונים של אותו מטופל כולל המשקל שלו, ההיענות שלו לטיפול התרופתי, הסיכויים שלו להיפוגליקמיה וכדומה ועל סמך כל הנתונים האלה אנחנו מתאימים את הטיפול האופטימלי ביותר לחולה. המטרה שלנו בעיקר היא למנוע תחלואה עתידית ובעיקר למנוע תחלואה לבבית, למנוע אי ספיקת לב, או אשפוזים בגין אי ספיקת לב, ולמנוע הידרדרות של המחלה הכלייתית", מסבירה ד"ר יעיש.
לקבוצות הטיפול המוכרות כמו ביגואנידים, מעכבי DPP4 ועוד, מעכבי SGLT2. "הקבוצה הזו נחשבת לאחת מהתרופות שניתנות כמעט לכל מטופל סוכרתי, כבר בשלבים מאוד מוקדמים של המחלה", אומרת ד"ר יעיש. "התרופות האלו פועלות במנגנון ישיר על הכליות, מונעת ספיגה של סוכר, של גלוקוז למערכת הדם וגורמת להפרשתו בשתן במנגנון מיוחד".
"הבשורה הגדולה היא שקבוצת הטיפול הזו הוכחה כמפחיתה גם את התחלואה, גם את התמותה וגם את ההתדרדרות הכלייתית אפילו בחולים שלא היתה להם סוכרת. למעשה קבוצת הטיפול הזו מסוגלת למנוע את ההידרדרות ואת ההגעה לשלבים יותר מתקדמים של מחלת כליות וכמובן את הצורך בטיפול בדיאליזה, שזה השלב הסופי בהידרדרות הכלייתית", מסכמת ד"ר יעיש.

טיפים למטופל הסוכרת להגן על הכליות:

"חשובה השמירה על אורח חיים בריא. יש לשלב פעילות גופנית ומומלץ להתאמן כ- 30 דקות ליום. כמו כן מומלץ לשמור על תזונה מאוזנת ומעקב על ידי דיאטנית", מסבירה ד"ר יעיש. "מטופל עם אי ספיקת כליות ברקע, צריך לשים דגש על הימנעות של חלבון מן החי. מטופלים עם כולסטרול גבוה או סוכרת צריכים התאמה של התפריט למחלתם. כמובן שיש להימנע מעישון, מאלכוהול ולהתייחס לכל גורמי הסיכון שיש לאותו מטופל".
עוד מוסיפה ד"ר יעיש: "חשוב לבצע בדיקות דם בדיקות שתן, בדיקות מכוונות שנועדו להעריך את התפקוד הכלייתי ובדיקה של חלבון בשתן". ולסיכום היא מוסיפה: "כדאי לזכור שיש היום טיפולים חדשים. יש לנו את קבוצת הטיפול של מעכבי -SGLT2 שהיא יכולה להינתן לחולים סוכרתיים וגם לחולים שיש להם אי ספיקת כליות ללא סוכרת ועל ידי כך למנוע הידרדרות נוספת בתפקוד הכלייתי שלהם".

מוגש כשירות לציבור בשיתוף אסטרהזניקה