אנחנו ניגשים אליה בעיניים עצומות, בלי לחשוב פעמיים: המגבת שתלויה באמבטיה, הרכה והנוחה, זו שמנגבת כל יום את עור הפנים והגוף. אבל מאחורי תחושת הניקיון וההרגל האוטומטי מסתתר עולם שקט ומלא חיים, פחות מהסוג שהיינו רוצים לפגוש. חום, לחות ושאריות מהעור יוצרים מצע אידיאלי למיליוני חיידקים, פטריות, וירוסים ואפילו טפילים, שיכולים לשרוד עליה שעות ואף ימים. כך, מבלי שנרגיש, הופכת המגבת לאחד המקורות המזוהמים ביותר בבית, במיוחד כשלא מאפשרים לה להתייבש כראוי או כשמשתמשים בה שוב ושוב.
"המגבת בחדר האמבטיה מהווה מצע של מיליוני חיידקים ביום שימוש אחד", אומרת ד"ר אפרת סולומון כהן, מומחית ברפואת עור ומנהלת מינהלת דן של כללית, מחוז דן-פ"ת. לדבריה, שימוש במגבות יכול להעביר מגוון סוגים של מזהמים, בעיקר זיהומים חיידקיים, אך גם זיהומים נוספים דוגמת זיהומים ויראליים, פטרייתיים וכל מיני סוגים של טפילים.
עד כמה המגבת שלכם באמבטיה מזוהמת
"מבחינת קבוצת החיידקים, אלה בדרך כלל חיידקים שנמצאים על העור של כולנו, למשל חיידק בשם סטאפ אאורוס", היא מפרטת, "זה חיידק שנמצא על העור אצל כולם, ולפעמים הוא יכול לגרום לזיהומי עור במגע או בהדבקה ישירה מאדם לאדם, או בהדבקה ממשטחים - ומגבת לצורך העניין, היא סוג של משטח. גורם הזיהום הכי נפוץ שהוא גורם הוא פוליקוליטיס, דלקת של זקיקי השיער. זה קורה בעכוזים, ברגליים, בגב - המקומות השכיחים שבהם יש חיכוך של המגבת. זיהום נוסף שהוא מאוד שכיח ומדבק, במיוחד בילדים, ויכול לעבור גם במגבות – זה אימפטיגו. הוא נגרם על ידי אותו חיידק, ודורש טיפול אנטיביוטי".
ד"ר מוחמד סח, מומחה לרפואת עור במכבי שירותי בריאות, מציין כי במגבת יכולים להתגורר גם חיידקים עמידים. "החיידקים האלה נפוצים בעיקר בקרב מטופלים כרוניים שמטופלים בבתי חולים או במרפאות בקהילה ומקבלים כל מיני טיפולים אנטיביוטיים", הוא אומר. "אלה אנשים שנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה לפתח נשאות. החיידקים האלה יכולים לגרום למגוון בעיות כמו אבצסים חוזרים". חיידקים נוספים יכולים להיות בפצעים קשיי ריפוי, "כמו למשל באדם עם פצע סוכרתי", הוא מציין. "יש שם פלורה (מצע) חיידקית שצומחת מהר שיכולה לעבור במגבת לבנאדם אחר".
אך זהו, כאמור, רק סוג אחד של זיהומים. "יכולים להיות זיהומים פטרייתיים", ממשיכה ד"ר סולומון-כהן, "יש זנים של פטריות שאוהבות חום ולחות ולכן הן מצטברות במגבות שלא התייבשו עד הסוף – מגבות לחות. זה יכול לגרום לפטרת הגוף, פטרת הרגליים, כפות הרגליים, במפשעות. קנדידה היא למשל פטרייה שיכולה לערב את המפשעות. היא נמצאת על העור של כולם, אבל יכולים להידבק בה גם ממגבות לחות. זה שכיח, למשל, אצל בני משפחה שחולקים מגבות".
ד"ר אפרת סולומון-כהןצילום: עומר הכהןגם זיהומים ויראליים שוכנים סיבי בד המגבת. "שלבקת חוגרת היא זיהום ויראלי שיכול לעבור באוויר דרך שיעול, אך גם דרך מגבת", אומר ד"ר סח. ד"ר סולומון כהן מוסיפה כי "עוד משהו ששכיח אצל ילדים שחולקים מגבות זה מחלת עור שנקראת מולוסקום, שנגרמת מזן של וירוס שגורם ליבלות ויראליות בעור שהן מאוד מאוד מדבקות ומאוד נפוצות אצל ילדים, לכן אנחנו תמיד אומרים: אם יש ילד אחד בבית עם נגעי מולוסקום – לא לעשות אמבטיות משותפות עם האחים ולא להשתמש במגבות משותפות".
ד"ר מוחמד סחצילום: מכבי שירותי בריאותויש גם זיהומים טפיליים שונים שיכולים להסתתר בבד המגבת. "סקביאס למשל הוא אחד מהם", מציין ד"ר סח. "הכינים האלה מידבקות במגע עם המגבת ומתאפיינות במחלה מאוד מגרדת, כך שאם יש לאחד מבני המשפחה סקביאס הוא יכול להדביק את כולם. גם כיני ראש יכולות לעבור דרך מגבת. כיני ערווה לרוב מועברות ממגע של עור לעור כך שהדבקה שלהן דרך מגבת היא נדירה יחסית".
מתי להחליף ולכבס?
אחרי שמבינים עד כמה מגבת האמבטיה הביתית יכולה להפוך למוקד של חיידקים, פטריות ומזהמים, השלב הבא הוא להבין איך להשתמש בה בצורה נכונה ובטוחה יותר. תדירות ההחלפה, המקום שבו היא תלויה להתייבש, ובעיקר השאלה האם היא נשארת לחה לאורך זמן - כל אלה משפיעים באופן ישיר על רמת הזיהום המצטבר. לדבריה של ד"ר סולומון כהן, גם הרגלים בסיסיים ופשוטים יחסית יכולים להפחית משמעותית את מספר המיקרואורגניזמים שעל המגבת ואת הסיכון לבעיות עור.
"לא צריך להחליף כל יום, אבל רצוי להחליף אחת ליומיים-שלושה את המגבת. ומה שחשוב בעיקר - זה לא להעביר מאדם לאדם ולוודא שהמגבת התייבשה. כלומר, להניח אותה בצורה שמאפשרת לה להתייבש בין שימוש לשימוש", היא מציינת. "זה מאוד חשוב, כי זה יצמצם בצורה משמעותית את היכולת של אותם אורגניזמים להתרבות על המגבת".
ד"ר אפרת סולומון-כהן: "מגבת הפנים לא פחות מזהמת, לא בחומרים מזהמים, אלא בחומרים מהסביבה, למשל שאריות של לכלוך ואיפור שיכולות לגורם לתגובות עוריות מסוג אחר כמו גירוי או אלרגיה. אני ממליצה להסיר קודם את השכבה הזאת מהעור על ידי שטיפה לפני שמשתמשים בה"
מעבר למגבת האמבטיה, גם מגבות אחרות שאנחנו משתמשים בהן מדי יום עשויות להציב סיכונים דומים. גם מגבת הפנים שתלויה בחדר אמבטיה אינה תמימה כמו שאנחנו עלולים לחשוב. "היא לא פחות מזהמת", מסכימה ד"ר סולומון כהן, "לא בחומרים מזהמים, אלא בחומרים מהסביבה, למשל שאריות של לכלוך ואיפור שיכולות לגרום לתגובות עוריות מסוג אחר כמו גירוי או אלרגיה. אני ממליצה להסיר קודם את השכבה הזאת מהעור על ידי שטיפה לפני שמשתמשים – לא להשתמש במגבת כמי שמסירה את האיפור או השאריות של הקרם מהפנים".
גם המגבת של חדר הכושר, אותה מגבת שאנו לוקחים מדי יום לאימון לא חפה מבעיות. "עצם החשיפה לזיעה היא יותר משמעותית בחדר כושר, כך שמטבע הדברים היא מהווה כר פורה יותר לזיהומים, לפטריות, עובשים, שמרים וחיידקים. בוא נגיד שאם משתמשים בה באימון כושר - רצוי להשתמש בה באופן חד-פעמי ולהעביר אותה לכביסה. לא להשתמש בה כמה פעמים.
"באופן כללי, אני ממליצה להביא מגבת אישית מהבית, ולא להשתמש במגבת שהמקום עצמו מספק ובטח שלא להעביר מאדם לאדם. וכמובן, לדאוג לכבס אותה לאחר כל אימון ולא לחכות". ומה לגבי מגבת חוף, למשל? העיקרון דומה. "בחול יכולים להיות סוגי טפילים, אך זה פחות נפוץ בארץ אלא יותר במדינות אקזוטיות כמו תאילנד, למשל", מסכמת ד"ר כהן סולומון.
