זו הייתה עוד משמרת בוקר עמוסה במיון של המרכז הרפואי שיבא תל השומר - כזו שבה הלחץ מצטבר, הדופק עולה והסבלנות מתקצרת. אך בתוך הכאוס הזה, בין מטופלים ובדיקות, נזרקה כוסית דגימה אחת שהפכה לרגע מכונן. המפגש הטעון בין האחות גבריאלה אוזר למתמחה הצעיר בנוירולוגיה, ד"ר יונתן שוסטרמן, התחיל בעימות קטן – והמשיך לסיפור אהבה. שנתיים אחרי אותה משמרת סוערת, הם כבר מתכננים חתונה, ובספטמבר הקרוב יעמדו יחד תחת החופה, עם לא מעט קולגות מהמסדרונות שראו הכול מתחיל.
"בגדול הייתי אחות צעירה, עבדתי משמרת בוקר במיון, משמרת מאוד מאוד עמוסה", מספרת היום אוזר (28). הייתי מאוד לחוצה. ואז יונתן (40), שהיה מתמחה די צעיר שלא הכרנו כל כך, בא לאגף עם עוד סטודנט לרפואה וביקש בדיקת שתן למטופל. זה התפקיד שלי ללכת ולהביא את בדיקת השתן, פשוט באותו רגע ציפיתי שהוא יקרא את החדר ויראה שאני עסוקה במשהו אחר. כולי הזעתי. הייתי ממש בלחץ ולא הייתי שם.
3 צפייה בגלריה
הכל התחיל במשמרת אחת במיון. ד"ר יונתן שוסטרמן והאחות גביראלה אוזר
(צילום: המרכז הרפואי שיבא)
"ביקשתי שימתין רגע. הוא ביקש שוב בעדינות, הוא איש נורא עדין ומקסים, אין לו טמפרמנט גבוה כמו שלי. בפעם השנייה משום מה התעצבנתי, לקחתי את כוסית השתן, העפתי לכיוונו ואמרתי לו: 'לך תיקח לבד אם זה דחוף לך'. הסטודנט לרפואה שהיה איתו נלחץ ממני ומשך אותו מהכתף. יונתן עדיין לא הבין את הרמז. הרגיז אותו שזה התפקיד שלי ואני לא עוזרת לו. הוא אמר שהוא ממש צריך את בדיקת השתן הזאת. ביקשתי שיניח לי".
כל זה היה יכול להסתיים בנקודה הזו, אלא שאוזר הגיעה לביתה בשעות הערב והרהרה על היום שעבר עליה - הפעם בטון קצת יותר מפויס. "הבנתי שהתגובה שלי הייתה מוגזמת. יש לנו פורטל בשיבא שאפשר לראות בו את כל מספרי הטלפון. סימסתי לו והתנצלתי ואמרתי שההתנהגות שלי הייתה קצת מוגזמת, הייתי במצב של דחק והייתי ממש עסוקה במשהו מאוד דחוף וחשוב. הזמנתי אותו לבירה".
ד"ר יונתן שוסטרמן: "מבחינתי זה ניצחון גדול, מישהי שמבינה. להיות רופא זה תחום מאוד תובעני גם כמקצוע עצמו וגם לבני המשפחה. אנחנו מאוד מושקעים ומחויבים הן מבחינת זמן והן מבחינת מה שאנחנו עושים. כשמישהי מבינה מה אתה עובר ומאיפה אתה מגיע יותר קל לעבד את זה"
איך היה?
אוזר: "ישבנו בים, שתינו בירה, דיברנו על העבודה, עלינו, הייתה שקיעה יפה. אני חייבת להגיד שגם בדייט הראשון יונתן לא הבין שזה דייט".
שוסטרמן: "היא הסבירה מאיפה היא באה ומה קרה באותו יום. לא חשבתי שזה דייט, חשבתי שנפגשנו ללבן את האווירה. היא הסבירה את מה שקרה שם ואני הייתי בשלי. אני לא אגיד שאני מעופף, אבל אני כן קצת הולך לי בעולם כמו 'דובון אכפת לי'".
גבריאלה: "עברו כמה ימים והוא לא דיבר איתי ולא שלח לי הודעה, לא הבין את הסיטואציה. ראיתי אותו בעבודה, הוא התנהג כאילו אנחנו חברים. אחר כך היה עוד דייט אמיתי ושם הוא הבין שזה דייט ואנחנו יוצאים"
הקשר שנולד מתוך עימות קטן במיון הספיק לעבור מאז לא מעט מבחני מציאות. הם הכירו רגע לפני אחת התקופות המטלטלות ביותר שעברו על מערכת הבריאות והמדינה, והעבודה המשותפת בתוך מציאות לחוצה הפכה לחלק בלתי נפרד מהזוגיות שלהם. "הכרנו באוגוסט 2023, ממש חודש וחצי לפני 7 באוקטובר. את השביעי כבר העברנו ביחד בריצה בין הטילים ובין המשמרות", אומר ד"ר שוסטרמן.
ולמרות כל זאת, העבודה המשותפת במסדרונות המיון לא רק שלא העיבה על הקשר - היא העמיקה אותו. אוזר מודה שהשילוב בין אהבה למקצוע מרגש אותה עד היום: "מעבר לזה שיונתן הוא בן זוג מהמם הוא קולגה ממש טובה והוא רופא בין האהובים לדעתי ואני לא משוחדת. כשאני במשמרת איתו ויוצא לי לעבוד איתו על מטופל אחד זה סיפוק גדול, באמת. ממש גאה להיות בת הזוג שלו".
מבחינתו של שוסטרמן, ההבנה ההדדית היא העוגן. "מבחינתי זה ניצחון גדול, מישהי שמבינה. להיות רופא זה תחום מאוד תובעני גם כמקצוע עצמו וגם לבני המשפחה כי אנחנו מאוד מושקעים ומחויבים הן מבחינת זמן והן מבחינת מה שאנחנו עושים. כשמישהי מבינה מה אתה עובר ומאיפה אתה מגיע יותר קל לעבד את זה. היא מבינה את הטרמינולוגיה ואני יכול לפרוק לפעמים מה עבר עליי וזה נורא מקל".
ולצד המחויבות המקצועית, שוסטרמן מבקש גם לחדד נקודה עקרונית על עבודת הצוות: "לפעמים נשמע שאחיות באות ולוקחות לחץ דם ודופק אבל הם המטפלים האמיתיים. הצוות הסיעודי הוא זה שמטפל באנשים, החשיפה והחמלה והאמפתיה היא לאין ערוך יותר גדולה מאלו של הרופאים".
ומה מכאן? הכנות לחתונה שתתקיים בעוד מספר חודשים. "החתונה תהיה בספטמבר הקרוב השנה. זה יהיה ממש איחוד צוותים", אומר ד"ר שוסטרמן, ואוזר מוסיפה: "הקטע הוא שההורים של יונתן הם רופאים וההורים שלי הם אחים".
שוסטרמן: "זו ממש המשכיות דורות. מעניין מה יצא הילד שלנו - רופא או אחות".
גבריאלה: "נקווה שאף אחד מהם".
יונתן: "היי-טק, נשלח אותם להיי-טק".
