ועידת "האנשים של המדינה" מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
המחסור העולמי ברופאים פוגש את משבר עזיבת הרופאים מישראל: מדינות עשירות שואבות אליהן כוח אדם רפואי, בעיקר את הטוב שבו, והרופאים הישראלים נחשבים לטובים מאוד. מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, שרטטה את תמונת המצב היום (יום ג') בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". לדבריה, היעד הראשון של הממשלה הבאה צריך להיות עצירת העזיבה והחזרת הרופאים שנמצאים בחו"ל. "אפשר לעשות את זה", אמרה. "צריך לפתוח תקנים, צריך להבטיח שיהיה מקום עבודה".
מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, מתריעה על המשבר שאינו מטופל
(צילום: ליאור שרון, ירון ברנר, טל אזולאי)
בשיחה עם שרון כידון פירטה ופנר מה מרחיק את הרופאים. לדבריה, לקשיים הכלליים במדינה - המלחמות, המאבקים הפנימיים וחוסר היציבות הפוליטית - מצטרפים תנאי העבודה הקשים במערכת הבריאות, ורופאים שיוצאים להתמחות-על בחו"ל (פלושיפ) מקבלים שם הצעות שלפעמים קשה מאוד לסרב להן. "זה שילוב של כל הדברים ביחד. ההבדל הוא שיש דברים שאני לא חושבת שנצליח לשנות, לפחות לא בתוך מערכת הבריאות, ויש דברים שאפשר לשנות", אמרה. "כשאתה צריך לעבוד כל כך הרבה שעות בכמה משרות כדי להרוויח טוב, ברור שעדיף לך להגר לגרמניה, לארה"ב או לאנגליה, לא משנה כרגע לאן, לעבוד מחצית מהשעות ולהרוויח אותו דבר או הרבה יותר".
אם אנחנו רואים במערכת הבריאות תשתית לאומית, דבר שיוצר חוסן, היינו צריכים לדון בזה ולראות איך אנחנו משמרים את הרופאים בארץ
היא הוסיפה: "אם אנחנו רואים במערכת הבריאות תשתית לאומית, דבר שיוצר חוסן, היינו צריכים לדון בזה ולראות איך אנחנו משמרים את הרופאים בארץ".
נשחקים ולא משקיעים
לדבריה, דווקא העמידות שהפגינה המערכת בשנות הקורונה והמלחמה הפכה לחלק מהבעיה. "בגלל שמערכת הבריאות ידעה כל כך טוב להתמודד עם האתגרים עד עכשיו, זה יצר לנו בעיה חזקה מאוד", הסבירה. "אנשים אומרים: הנה, לא צריך להשקיע, המערכת עמדה בציפיות, היא ידעה להתמודד. אבל לא לוקחים בחשבון את השחיקה, ולא לוקחים בחשבון שכל זה מבוסס על כך שהאנשים במערכת הבריאות הם אנשים מיוחדים מאוד".
גלריה
מנכ"לית ההסתדרות הרפואית, עו"ד לאה ופנר, קוראת להילחם על הרופאים שעוזבים או שכבר עזבו - ולפתוח עוד תקנים
(צילום: יריב כץ)
ופנר הזכירה את האתגרים שהמלחמה הציבה בפני הצוותים הרפואיים: "כמה פעמים אפשר לצפות שהרופאות והרופאים ישאירו את הילדים שלהם בבית בלי שום מנגנון ששומר עליהם, ויגיעו ויתייצבו עם המטופלים שלהם? כמה פעמים אפשר לצפות שהם לא יתחשבו בתגמול ולא בשום דבר אחר, ויהיו רק עם המטופלים? לדבר הזה יש שחיקה. אנשים לא רוצים לחזור לארץ וחושבים לעזוב אותה גם בגלל שלדבר הזה אין מענה".
הדבר המצער ביותר בעיניה הוא ששבועיים לפני הבחירות, מערכת הבריאות כמעט אינה מוזכרת. "אף אחד לא קם ואומר כלום", אמרה. "מה הכי חשוב לכל אזרח שילך להצביע בקלפי? שאם מחר בבוקר יהיה איום בריאותי עליו או על בני משפחתו, הוא ידע שיקבל את הטיפול הטוב ביותר מהמקצוען או מהמקצוענית הטובים ביותר. ואף אחד לא אומר על זה מילה".
ופנר הציעה לציבור מבחן פשוט ליום שאחרי: "הבחירות הן דבר חשוב מאוד, וכמובן כולם צריכים ללכת להצביע, אבל מה שיקרה אחריהן לא פחות חשוב. אם נראה בהסכמים הקואליציוניים כמה כסף ישימו על מערכת הבריאות, נדע שאנשים מתכוונים באמת לעזור למטופלים. ואם מערכת הבריאות לא תופיע בהסכמים הקואליציוניים, אני חושבת שכל אחד בישראל יוכל לדעת שבריאות הציבור פשוט לא מעניינת את הפוליטיקאים".
להכשיר מטפלים בחודשיים?
על מצבה של מערכת בריאות הנפש דיברה ופנר בחריפות. "בעיניי אין במדינת ישראל מישהו שאין לו משהו נפשי שהוא צריך להתמודד איתו. שלוש שנים של מלחמה - אין בן אדם שזה לא נגע בו", אמרה. "האם המערכת בנויה לזה? התשובה היא לא, לא, לא ולא. התשתית הציבורית הבעייתית ביותר היא דווקא בבריאות הנפש, והפתרונות שמנסים לתת הם בעיניי עצובים מאוד: לבוא ולהגיד, אוקיי, אין לנו פסיכיאטרים, אז ניקח חצי פסיכיאטר. אין לנו פסיכולוגים, ניקח רבע פסיכולוג, נכשיר מישהו חודשיים ונגיד שהוא יכול לטפל בבריאות הנפש. זה לא דבר שאפשר לעשות. צריך להשקיע במערכת הציבורית".
"צריך להבטיח שיהיה מקום עבודה". המלחמה בהגירת רופאים מישראל
(צילום: shutterstock)
לדבריה, הפער בין המערכת הציבורית לפרטית עצום, ובבריאות הנפש הוא בולט במיוחד: "פסיכולוגים ופסיכיאטרים הם בין המקצועות שבהם היחס בין מי שנמצא במערכת הציבורית למי שנמצא בפרטית הוא הגרוע ביותר. כל עוד לא תהיה אמירה ברורה של כל ממשלה, של כל מי שיבוא ויגיד 'אנחנו רוצים לשים כסף על זה', זה לא יקרה".
על הפער בין הפריפריה למרכז אמרה ופנר כי הנושא "מתחיל להיות קצת כמו מזג האוויר: כולם מדברים ואף אחד לא מוצא פתרון". היא ציינה שמדובר במערכת מורכבת, שקשורה גם לרווחה ולתחבורה, אבל לדבריה, "אם יש משהו שהיינו צריכים ללמוד אחרי 7 באוקטובר, זה שאנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו שלא תהיה שם מערכת בריאות מצוינת. שאנשים ילכו להתגורר שם וידעו שלפחות בזה יהיה להם טוב, שהרופאים והרופאות יגידו: אנחנו מוכנים לעבור לגור בפריפריה".
אם יש משהו שהיינו צריכים ללמוד אחרי 7 באוקטובר, זה שאנחנו כבר לא יכולים להרשות לעצמנו שלא תהיה שם מערכת בריאות מצוינת
ופנר קשרה את המצב לחוסר ההשקעה בתשתיות הציבוריות. "איזה היגיון יש בכך שלא פותחים את כל התקנים בפריפריה?", שאלה. "היו צריכים להגיד: אתה רוצה ללכת לעבוד בפריפריה? אנחנו לא סופרים כמה תקנים יש או אין בבתי החולים או במרפאות האלה. אנחנו משחררים מראש את כל התקנים, לא שמים מגבלות כלכליות. תבואו לפריפריה, אנחנו נדאג שתהיה מקצוענות, נביא את כל המכשירים המתקדמים".
היא הציעה גם לתת תמריצים לבתי חולים ולמרפאות חזקים במרכז שישתפו פעולה עם הפריפריה - שיתוף פעולה הדדי, ולא כזה שבו המוסד החזק בולע את זה שבפריפריה. "אני חושבת שמערכת הבריאות יודעת להתמודד ולווסת את עצמה נכון. אבל כרגע נראה לי שזה פשוט לא מעניין אף אחד".
אם אין קמח, אין בריאות
ביום שבו פורסמו נתוני הגירעונות של קופות החולים, שאלה כידון עד כמה שיקולים תקציביים משפיעים על הטיפול שמקבל המטופל. "אין ספק שהוא מושפע, אין מה לעשות", השיבה ופנר. "אם אין כסף לקנות תרופות, אם צריך לחשוב פעמיים, אם את הציוד החד-פעמי צריך להשתמש בו פעמיים, ברור שזה משפיע. מי שיגיד אחרת - זה פשוט לא נכון".
היא הדגישה שקופות החולים ובתי החולים עושים כמיטב יכולתם, אבל גם המאבק על כל טיפול שוחק: "אם הרופאה שלך צריכה להילחם במערכת כדי לתת את הטיפול שהיא רוצה, את הבדיקה שהיא מאמינה שהיא הכי טובה, ולכתוב עוד מייל ועוד מייל ועוד מייל, בסוף יש גם בזה שחיקה. אם אין קמח אין תורה, ואם אין קמח אין בריאות. מדינת ישראל צריכה לתעדף את נושא הבריאות, כי זה גם עניין של חוסן וגם עניין של ביטחון".
"זה עניין של ביטחון". ישראל נדרשת לתעדף את נושא הבריאות
(צילום: Artmim / shutterstock)
מלבד החזרת הרופאים, ופנר הציבה לממשלה הבאה ולשר הבריאות הבא שני יעדים נוספים. השני, ולדבריה קריטי, הוא שהפוליטיקאים יימנעו מלהשתמש במערכת הבריאות לצורכיהם. לדבריה, בתקופה האחרונה נשמע ניסיון לפלג בין העובדים במערכת, בין רופאות ורופאים ממגזרים שונים. היא התייחסה בהקשר זה לההתבטאויות נגד רופאים ואנשי צוות ערבים במערכת הבריאות: "מערכת הבריאות מתפקדת הכי טוב כשהיא ביחד, כשזו עבודת צוות. המטופל הוא אותו מטופל, והרופא והרופאה הם אותו דבר. לא רואים צבע, לא גזע, לא מין, לא שום דבר, וככה זה צריך להישאר. זה צריך להיות יעד קריטי של כל ממשלה שתבוא - פשוט להגן על המקום הזה".
יעד נוסף לממשלה הבאה הוא, לדברי עו"ד ופנר, להוסיף מקומות אשפוז ותקנים ולהקים שני בתי חולים נוספים שעל הקמתם מדברים מזה זמן רב. לצד זה, הוסיפה, יש לפתור את בעיית הגירעונות.
"על מחסור ברופאים הרבה אנשים מדברים על מספרים. זה לא הסיפור. הסיפור הוא האיכות", אמרה, "אנחנו רוצים להבטיח רופאות ורופאים איכותיים בכל מקום בארץ. זה לא שעכשיו נספור אם יש חמישה רופאים יותר או חמישה רופאים פחות. אם במחלקה מסוימת פתאום חמישה רופאים לא נמצאים, והמחלקה כבר לא יכולה לתפקד - זה הסיפור. אסור לאבד רפואה איכותית. אני חושבת שאנחנו יכולים לתת רפואה איכותית, ואנחנו פשוט צריכים ללמוד לדרוש את זה".
