מחקר קנדי רחב היקף מציף קשר מטריד בין מה שילדים אוכלים בגיל הרך לבין האופן שבו הם מרגישים ומתנהגים כמה שנים אחר כך: ילדים בני שלוש שצרכו יותר מזון אולטרה-מעובד נטו להציג יותר בעיות רגשיות והתנהגותיות בגיל חמש. הממצאים מוסיפים זווית חדשה לדיון המוכר על מזון מעובד, שלא עוסק הפעם רק בהשמנה או בסוכרת, אלא גם בהתפתחות הנפשית של ילדים ובאופן שבו התזונה היומיומית עשויה להשפיע על חרדות, תוקפנות ודפוסי התנהגות כבר בגיל צעיר.
4 צפייה בגלריה
מתברר שההשפעות של מזון אולטרה מעובד על ילדים הרסניות בהרבה מכפי שחשבו. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, אומר כי "מדובר במחקר הראשון שבוחן באופן פרוספקטיבי ובאמצעות כלי מדידה סטנדרטיים את הקשר בין מזון אולטרה-מעובד לבין התפתחות רגשית בילדים קטנים. מדובר בשינוי תפיסתי, שכן עד כה רוב המחקרים התמקדו במבוגרים או בהשמנה ולא בבריאות הנפש. גם התקשורת עוסקת בנושא מזון מעובד בעיקר בהקשר של סוכרת והשמנה, שהם כמובן נושאים חשובים, אבל כאן יש זווית חדשה ומדאיגה - כיצד תזונה משפיעה על האופי, החרדות והתוקפנות של ילדים. זהו מסר שנוגע לכל הורה באופן רגשי עמוק".
לא רק השמנה
המחקר, שפורסם בכתב העת החשוב JAMA Network Open, התבסס על נתונים של 2,077 ילדים מתוך מחקר עוקבה פרוספקטיבי גדול בקנדה, שבו עקבו אחרי ילדים מלידה ועד גיל בית ספר. מדובר באחד המחקרים הראשונים שבוחנים את הקשר הזה בגיל הרך תוך שימוש במדידה סטנדרטית של התנהגות ולא רק בדיווחים כלליים. הנתונים נאספו בין השנים 2011 ל-2018 במסגרת מחקר רחב יותר שכלל נשים בהיריון וילדיהן.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבהתזונה של הילדים בגיל שלוש הוערכה באמצעות שאלון תזונה מפורט שכלל 112 סוגי מזון שונים, שמולא על ידי ההורים. לאחר מכן סווגו כל המזונות לפי שיטת NOVA - שיטה מקובלת שמחלקת מזון לפי רמת העיבוד התעשייתי שלו, ממזון טבעי ועד מזון אולטרה-מעובד.
4 צפייה בגלריה
ילדים שצרכו יותר מזון מעובד נטו להציג יותר חרדה, הסתגרות והתנהגות תוקפנית
(צילום: Shutterstock)
מהנתונים עלה כי כמעט מחצית מהקלוריות היומיות של הילדים - כ-45.5% בממוצע - הגיעו ממזון אולטרה-מעובד, בעוד שמזון מינימלי מעובד, כמו פירות, ירקות ומזון ביתי, היווה כ-37.9% בלבד. המקורות המרכזיים למזון האולטרה-מעובד היו ממתקים וקינוחים, מוצרי דגנים ולחמים מעובדים, מוצרים מהחי שעברו עיבוד תעשייתי, וכן מנות מוכנות לאכילה או לחימום.
יותר תוקפנות
בגיל חמש הוערכה ההתנהגות של הילדים באמצעות שאלון סטנדרטי ומקובל, הכולל 99 סעיפים, שמולא על ידי ההורים. השאלון בוחן מגוון רחב של תסמינים - החל מתסמינים פנימיים כמו חרדה, פחד והסתגרות, ועד תסמינים חיצוניים כמו תוקפנות והיפראקטיביות. כל סעיף דורג על סקאלה של 0 עד 2, ובהמשך הומר לציון כולל בין 0 ל-100, כאשר ציון גבוה יותר מעיד על יותר קשיים התנהגותיים.
מהניתוח עלה כי כל עלייה של 10% בצריכת הקלוריות ממזון אולטרה-מעובד בגיל שלוש נקשרה לעלייה במדדי בעיות ההתנהגות בגיל חמש. כלומר, ילדים שצרכו יותר מזון מעובד נטו להציג יותר תסמינים רגשיים כמו חרדה והסתגרות, יותר התנהגויות חיצוניות כמו תוקפנות והיפראקטיביות, וכן ציון כללי גבוה יותר של קשיים התנהגותיים.
החוקרים מדגישים כי הקשר הזה נותר יציב גם לאחר שהתחשבו ברכיבים תזונתיים כמו סוכר, שומן רווי ומלח. המשמעות היא שלא מדובר רק בהרכב התזונתי של המזון, אלא ייתכן שיש גורמים נוספים הקשורים למזון אולטרה-מעובד שמשפיעים על ההתפתחות. בנוסף, לא נמצא הבדל בהשפעה בין בנים לבנות.
בנוסף, החוקרים בחנו תרחיש שבו מחליפים חלק מהמזון האולטרה-מעובד במזון מינימלי מעובד, תוך שמירה על אותה כמות קלוריות יומית. מהניתוח עלה כי החלפה של כ-10% מהקלוריות ממזון אולטרה-מעובד במזון פחות מעובד הייתה קשורה לשיפור במדדי ההתנהגות: פחות תסמינים רגשיים כמו חרדה והסתגרות, פחות התנהגויות חיצוניות כמו תוקפנות והיפראקטיביות, וגם ירידה בציון הכולל של בעיות ההתנהגות.
4 צפייה בגלריה
כמעט מחצית מהקלוריות של ילדים בגיל הרך מגיעות ממזון אולטרה-מעובד, כך לפי המחקר
(צילום: Shutterstock)
כאשר החוקרים בחנו קבוצות שונות של מזון אולטרה-מעובד, התמונה התחדדה עוד יותר: צריכה גבוהה יותר של משקאות ממותקים - כולל כאלה עם ממתיקים מלאכותיים - נקשרה ליותר תסמינים רגשיים ולעלייה בציון ההתנהגות הכולל. גם צריכה גבוהה יותר של דגנים ולחמים מעובדים ושל מנות מוכנות לאכילה או לחימום נקשרה לעלייה בתסמינים פנימיים כמו חרדה והסתגרות.
לדברי פרופ' דוידוביץ', "יש גם מסר אופטימי. המאמר מציע פתרון יישומי. הממצא שלפיו שינוי יחסית קטן בתפריט - למשל החלפה של חטיף או משקה ממותק בפרי או ביוגורט טבעי - יכול להוביל לשיפור בהתנהגות, הוא משמעותי מאוד. בנוסף, המחקר מחזק את החשיבות של צעדים כמו סימון מזון והגבלת פרסום. לאור הממצאים המצטברים על נזקי מזון אולטרה-מעובד בעולם ובישראל, יש צורך בהתעוררות ובפעולה כדי למנוע נזקים עתידיים רחבי היקף".
החוקרים מדגישים כי השנים הראשונות לחיים הן תקופה קריטית להתפתחות רגשית והתנהגותית, וכי קשיים שמופיעים כבר בגיל הזה עשויים להיות סימן מוקדם לבעיות נפשיות בהמשך החיים. מאחר שתזונה היא גורם שניתן לשנות, הם מציינים כי יש חשיבות מיוחדת להבנת ההשפעה שלה כבר בגיל צעיר - במיוחד כאשר כמעט מחצית מהקלוריות שילדים צורכים מגיעות ממזון אולטרה-מעובד.
הקשר שבין מזון להתנהגות
לגבי הסיבות האפשריות לקשר שנמצא, החוקרים מסבירים כי מזון אולטרה-מעובד מאופיין לרוב בכמויות גבוהות של סוכר, שומן רווי ומלח, לצד מחסור בסיבים וברכיבים תזונתיים חיוניים. רכיבים אלה נקשרו במחקרים קודמים להשפעות על תהליכים במוח, כולל דלקת, ויסות רגשי ותגובה למצבי לחץ. בנוסף, ייתכן שמזון כזה "דוחק החוצה" מזונות בריאים יותר מהתפריט, וכך עלול להוביל לחוסרים בוויטמינים, מינרלים וחומצות שומן החשובים להתפתחות תקינה של המוח.
4 צפייה בגלריה
תזונה היא גורם שניתן לשנות - וההשפעה שלה עשויה להתחיל כבר בגיל צעיר מאוד
(צילום: Shutterstock)
החוקרים מעלים גם אפשרות למנגנונים נוספים, בהם השפעה על הרכב חיידקי המעי ועל מערכת החיסון, וכן חשיפה לחומרים כימיים שמקורם באריזות מזון. עם זאת, הם מדגישים כי מנגנונים אלה לא נבדקו ישירות במסגרת המחקר.
לצד הממצאים, החוקרים מזכירים כי מדובר במחקר תצפיתי, ולכן לא ניתן לקבוע קשר של סיבה ותוצאה. בנוסף, הנתונים על התזונה מבוססים על דיווחי הורים, שעלולים להיות לא מדויקים. עם זאת, הקשר שנמצא בין צריכת מזון אולטרה-מעובד לבין בעיות התנהגות נותר עקבי גם לאחר בדיקות נוספות והתאמות סטטיסטיות שונות, כולל התחשבות בצריכת סוכר, מלח ושומן רווי, וכן בשינויים בתזונה לאורך זמן.
לסיכום, החוקרים קובעים כי הממצאים מחזקים את ההבנה שתזונה בגיל הרך עשויה להשפיע לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על ההתפתחות הרגשית וההתנהגותית. לדבריהם, עידוד מעבר לתזונה עם פחות מזון מעובד ויותר מזון טבעי כבר בשנות החיים הראשונות עשוי לתרום להתפתחות בריאה יותר ואף להשפיע לטובה על הבריאות הנפשית בהמשך החיים.
