בצעד יוצא דופן, ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) פרסמה בימים האחרונים מדריך לרופאות ולרופאים היוצאים לכנסים, להשתלמויות ולמפגשים מקצועיים בחו"ל. המדריך, שחיברה היחידה לקשרי חוץ של הר"י, נועד להכין אותם לשאלות נוקבות על ישראל, על המלחמה ועל מערכת הבריאות, וגם למחאות, לגילויי עוינות, לקריאות לחרם ולניסיונות להדיר אותם מפעילות מקצועית בשל היותם ישראלים. להורדת המדריך - לחצו כאן
"בעולם נורמלי, רופאים צריכים לעסוק ברפואה ובמחקר - לא בהסברה. אבל מכיוון שאנחנו חיים בעולם מורכב יותר, בטח בשלוש השנים האחרונות, אנחנו נאלצים להתמודד גם עם מציאות מאתגרת מאוד שזולגת הרבה מעבר לסוגיות המקצועיות", מסר יו"ר הר"י, פרופ' ציון חגי.
אחת ההמלצות המרכזיות במדריך היא לשמור על המסגרת המקצועית של המפגשים ולהימנע ככל האפשר מעימותים פוליטיים. "אם עולות שאלות פוליטיות, השתדלו לא להיגרר לוויכוחים ולהחזיר את השיחה בנימוס לנושא המקצועי", נכתב. עוד הודגש כי הרופאים אינם נדרשים לייצג את ממשלת ישראל "ואינם נדרשים להסביר או להצדיק את מדיניותה. אתם יכולים לדבר מתוך נקודת המבט האישית שלכם ולשתף בדעותיכם, בחוויותיכם ובניסיונכם האישי והמקצועי".
לקראת הנסיעה מומלץ לרופאים להכיר את עמדותיה העדכניות של הר"י בנושאי המלחמה, הסוגיות ההומניטריות, האתיקה הרפואית וההגנה על שירותי הרפואה, להצטייד במקורות מידע אמינים ונגישים ולהימנע מהצגת נתונים שאינם יכולים לאמת.
מה משיבים לשאלות על עזה?
חלק מרכזי במדריך מוקדש לשאלות נפוצות שרופאים ישראלים עשויים להישאל בחו"ל, לצד נוסחי תשובה מוצעים. לשאלה "האם ישראל מבצעת רצח עם בעזה?" מוצע להשיב: "הדבר לא הוכרע מבחינה משפטית. רצח עם הוא קביעה משפטית מוגדרת, וההליך בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) עדיין נמשך. נכון לספטמבר 2026, לא ניתן פסק דין סופי. אני מתייחס ברצינות לטענות בדבר הפרות של המשפט הבינלאומי, אך כרופא/ה, האחריות שלי היא לשמור על חיי אדם ועל עקרונות האתיקה הרפואית".
שאלה נוספת נוגעת לתקיפות של בתי חולים ברצועה. בתשובה המוצעת נכתב כי בתי חולים אכן זוכים להגנה מיוחדת לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, "עם זאת, שימוש במתקן רפואי לצרכים צבאיים עשוי להשפיע על ההגנה המוקנית לו - כל עוד ננקטו אמצעי הזהירות והמידתיות".
יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי
(צילום: יריב כץ)
לשאלה על הגבלת המזון והסיוע ההומניטרי לעזה מוצע לרופאים להבהיר כי אינם מצדיקים מניעת מזון, תרופות או טיפול רפואי חיוני מאזרחים, וכי גם עמדתה הרשמית של הר"י היא שיש לאפשר מעבר בטוח של סיוע הומניטרי לאוכלוסייה האזרחית ולוודא שיגיע למי שהוא מיועד לו. לצד זאת, המדריך מציע להציג את היקף הסיוע שנכנס לרצועה, 600 משאיות ביום נכון ליולי 2026, ונתון מדוח התמותה השנתי של משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, שלפיו כ-0.7% ממקרי המוות שתועדו ברצועה ב-2025 סווגו כתוצאה מתת-תזונה וממחלות מטבוליות, "שיעור נמוך בהשוואה לשורה ארוכה של מחלות וגורמי תמותה אחרים".
המדריך מתייחס גם לשאלות על רופאות ורופאים פלסטינים שנעצרו, נפגעו במהלך מעצרם או נהרגו. התשובה המוצעת: "רופאות ורופאים, כמו כל אדם המוחזק במעצר, זכאים לטיפול רפואי הולם וליחס אנושי, ללא קשר ללאומיותם או לסיבת מעצרם. טענות מהימנות בדבר התעללות או טיפול רפואי בלתי מספק צריכות להיבדק". בהר"י ציינו כי העלו סוגיות אלה מול הרשויות בישראל, ובעניינו של ד"ר חוסאם אבו ספייה, מנהל בית החולים כמאל עדואן בצפון הרצועה, שמוחזק במעצר בישראל, ביקשו לקבל מידע על מצבו הרפואי ועל תנאי מעצרו ולאפשר לו בדיקה רפואית עצמאית.
מתי לקום וללכת?
מעבר לתשובות, המדריך עוסק גם בהיערכות מעשית. לפני היציאה לחו"ל מומלץ לרופאים לעבור על הפרופילים והפרסומים שלהם ברשתות החברתיות, כדי שתכנים מסוימים לא יוצאו מהקשרם או יעוררו תגובות לא רצויות, לבדוק את הגדרות הפרטיות ולברר מראש אם מתוכננות מחאות בכנסים שבהם ישתתפו.
במפגש עם עמיתים מחו"ל מומלץ להקשיב לפני שמגיבים, לחפש את המכנה המשותף ולהכיר במורכבות. "אפשר לגנות את מעשי הזוועה שבוצעו ב-7 באוקטובר ולהכיר בסבלם של הישראלים, ובמקביל להכיר בסבלם של פלסטינים חפים מפשע. עמדות אלה אינן סותרות זו את זו", נכתב.
הקריאות לחרם על רופאים מישראל מתגברות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
המדריך ממליץ גם לדעת מתי לסיים את השיחה: "אם המצב הופך למאיים, הפסיקו את השיחה או עזבו את המקום, ופנו בהתאם לאבטחת האירוע, למארגנים או לרשויות המקומיות".
במקרים של הדרה מקצועית בשל היותם ישראלים, הרופאים מתבקשים לתעד את האירועים ולדווח עליהם: "שמרו הודעות דוא"ל, צילומי מסך, תכתובות, שמות, תאריכים וכל מידע רלוונטי אחר".
כלים להתמודדות
המדריך פורסם על רקע התגברות גילויי השנאה כלפי ישראל והלחצים על הר"י בזירה הבינלאומית, ובהם קריאות להשעות אותה מארגונים רפואיים בינלאומיים ולהחרים מוסדות רפואיים ואקדמיים בישראל. ביוני אשתקד הצביעה האגודה הרפואית הבריטית (BMA) ברוב של יותר מ-80% בעד השעיית קשריה עם ההסתדרות הרפואית, עד שזו "תגנה התקפות על מערכת הבריאות בעזה ותאשר את עקרון הניטרליות הרפואית". באוקטובר אותה שנה השעתה גם האגודה הרפואית של דרום אפריקה את קשריה עם הר"י, וקראה להשעות אותה מההסתדרות הרפואית העולמית (WMA).
פרופ' ציון חגי: רופאים שיוצאים לכנס שנחשב מקצועי לחלוטין על הנייר מגלים לעתים שהוא כולל הפגנות מחוץ לאולם, חלוקת עלונים נגד המשלחת הישראלית וקריאות לחרם
ביוני האחרון פורסמה בכתב העת Lancet, אחד משני כתבי העת הרפואיים החשובים בעולם, כתבה על עצומה הקוראת להשעות את ההסתדרות הרפואית מה-WMA, משום שלטענת יוזמיה היא "נכשלה בגינוי רצח העם של הפלסטינים, הרס מערכת הבריאות בעזה ועינוי עצורים". לפי הדיווח, באותה עת חתמו על העצומה 1,150 אנשי בריאות.
בוועידה השנתית של ה-WMA, שהתקיימה ברוטרדם שבהולנד לפני כחודש, נרשמו הפגנות נגד הר"י, אך ההצעה להוציא את הנציגות הישראלית מהארגון לא התקבלה. בשלוש השנים האחרונות מנהלת הר"י קרב בלימה בזירה הבינלאומית מול קריאות להחרים אותה, לרבות חרם אקדמי ומקצועי על רופאים.
"רופאים שיוצאים לכנס שנחשב מקצועי לחלוטין על הנייר מגלים לעתים שהוא כולל הפגנות מחוץ לאולם, חלוקת עלונים נגד המשלחת הישראלית וקריאות לחרם", אמר פרופ' חגי. "אנחנו עושים בהר"י מאמץ אדיר ברמה הבינלאומית, ורק מעט מהדברים מתפרסמים. אני מקווה מאוד שהמדריך הזה יעניק לכל אחד מהרופאים והרופאות שמגיעים לחו"ל כלים טובים יותר להתמודדות".
