לובה קנטר (21) נולדה עם יד אחת, אבל זה לא מגביל אותה. להפך: מאז ילדותה היא מתעקשת לעשות כל מה שהיא לא אמורה לעשות, כל מה שהחברה מצפה ממנה לא להצליח בו.
קראו עוד:
"לפני שנולדתי, ההורים שלי החליטו לא לעשות בדיקות, והם חשבו שייוולד להם בן", היא מספרת, "ופתאום הייתה להם הפתעה. הגיעה אני: בת בלי יד. אני חושבת שהעובדה שאין לי יד נותנת לי יותר מוטיבציה מאחרים".
היא נולדה במוסקבה ועלתה לארץ בגיל 11. מאז היא ירושלמית. "כשהייתי קטנה, כל הזמן חשבתי, למה דווקא אני? המחשבה הזאת עברה לי בראש מיליארד פעמים. הרבה פעמים גם התביישתי בכך שאין לי יד. אפילו בים הייתי הולכת עם עליונית. בשמש, ב-40 מעלות, הייתי עם עליונית".
1 צפייה בגלריה
גידמת על עמודגידמת על עמוד
ככבר לא מתביישת שאין לי יד. לובה קנטור
(צילום: ירון שרון, מתן טורקיה)
כל חייה חלמה לרקוד, ולפני כשנה החליטה ללכת בעקבות החלום ובחרה בריקוד קשה, על גבול האקרובטיקה - ריקוד על עמוד, שמאתגר גם אנשים עם שתי ידיים. היא פנתה לגילי כהן, מורה לריקוד על עמוד והבעלים של הסטודיו Gili Cohen pole dance & Fitness ברמת גן, וזו הסכימה לקבל את התלמידה החדשה והמיוחדת. "בריקוד על עמוד נדרשות הרבה אחיזות, וצריך להשתמש בשתי הידיים כמעט בכל פוזיציה", אומרת כהן. "היינו צריכות להתגבר על העובדה שללובה יש רק יד אחת".
מאז שהחלה לרקוד, היא הרבה יותר שלמה עם עצמה. "בעבר אף פעם לא העליתי לרשתות החברתיות תמונה שמראה שיש לי רק יד אחת", היא אומרת. "הריקוד עזר לי לצאת מהארון מהבחינה הזו: התחלתי להעלות לאינסטגרם תמונות וסרטונים שלי רוקדת עם יד אחת, ואני רואה בזה יופי שלא ראיתי קודם. פעם ראיתי בזה משהו מכוער. היום אני אומרת, איזו יפה היד שלי!״
אם היה ג'יני שיכול לתת לך יד פתאום, היית לוקחת אותה? "אני חושבת שלא, כי היד האחת היא כבר ממש חלק ממני. אם עכשיו הייתה לי עוד יד פתאום, זה היה לי מוזר".