גילוי גנטי חדש עשוי לאפשר בעתיד ריפוי גני של חירשות תורשתית: חוקרות מאוניברסיטת תל אביב זיהו שינוי ייחודי השכיח בקרב יהודים ממוצא מרוקאי, בגן OTOF שבו מתבצעים כיום ניסויים קליניים מתקדמים בעולם. "הממצא שהתגלה והוכח כגורם לליקוי שמיעה נמצא בגן הנמצא כבר בשלב מתקדם של ריפוי גני, ולכן הילדים שנושאים אותו הם מועמדים פוטנציאליים לטיפול", נמסר מצוות החוקרות. המאמר פורסם בכתב העת Human Genomics.
מובילות המחקר הן דיקנית הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות על שם גריי באוניברסיטת תל אביב, פרופ' קרן אברהם, עמיתת המחקר ד"ר צפורה בראונשטיין, ולארה קאמל, דוקטורנטית מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה. פרופ' אברהם מסבירה כי חירשות היא אחת ההפרעות החושיות השכיחות בעולם, וכי יותר ממחצית מהמקרים של חירשות מולדת נגרמים ממוטציות גנטיות.
"בערך אחד מכל אלף ילדים נולד עם ליקוי שמיעה חמור, ובגיל 70 יותר ממחצית מהאוכלוסייה סובלת מירידה בשמיעה", היא אומרת. "ליקוי שמיעה משפיע על התפתחות הילד, על יכולת הלמידה, על מצב הרוח, ועלול להוביל לבדידות ולדיכאון. ידוע גם שירידה בשמיעה לאורך זמן עלולה להאיץ תהליכים של דמנציה. לכן חשוב להבין אילו גנים מעורבים בתהליך, כדי שנוכל למנוע או לרפא את הליקוי".
פרופ' קרן אברהםצילום: אוניברסיטת תל אביבלאחר עשרות שנים של מחקר, מדענים כבר מבינים לעומק כיצד פגיעה עדינה במנגנון השמיעה עלולה לגרום לאובדן שמיעה משמעותי. "באוזן הפנימית פועלות שתי מערכות מתואמות: מערכת השמיעה, האחראית לקליטת גלי קול, עיבודם והעברתם למוח, ומערכת שיווי המשקל, המאפשרת התמצאות במרחב ושמירה על יציבות", מסבירה פרופ' אברהם. "מגוון מוטציות גנטיות (שינויים ברצפי ה-DNA) עלולות לפגוע במערכות הללו, ולגרום לחירשות ו/או להפרעות בשיווי המשקל".
היא מוסיפה: "אנחנו יודעים היום שיש מאות גנים שמעורבים בחירשות. יש ילדים שנולדים עם מוטציה בגן מסוים, ולעיתים מדובר במוטציה קלה שלא גורמת מיד לנזק, אך עם השנים מצטברים בתאים חומרים רעילים שפוגעים בשמיעה בגיל מבוגר. אחת המטרות שלנו במעבדה היא ללמוד אילו גנים גורמים לליקוי שמיעה באוכלוסייה הישראלית. ככל שנמפה יותר גנים ונבין את המנגנון, נוכל להציע ריפוי גנטי מותאם אישית לכל אדם שבו זוהתה המוטציה".
אחד ההיבטים המרתקים בגילוי הוא העובדה שהמוטציה החדשה נמצאה כמעט בלעדית בקרב יהודים ממוצא מרוקאי. "חלק מהמוטציות שכיחות רק באוכלוסיות מסוימות ולא באחרות בגלל נישואים תוך-עדתיים השכיחים מאוד בקרב יהודים", אומרת ד"ר בראונשטיין מצוות החוקרות. "מוטציות אלה נקראות 'מוטציות מייסדים'. שיתופי פעולה בין המעבדה של פרופ' קרן אברהם ומכונים גנטיים ברוב המרכזים הרפואיים בארץ הניבו פירות רבים לאורך השנים, המבוססים בעיקר על איסוף ממצאים מכל הארץ, מה שאפשר גם במקרה זה להוכיח שהמוטציה שהתגלתה היא מוטצית מייסד בקרב יהודים מרוקאים".
"זה קורה כי בדורות קודמים יהודים בגלות נשאו בתוך העדה כדי לשמור על הזהות היהודית. מסיבה זאת, אדם אחד שהייתה לו מוטציה גרם להתפשטותה בתוך העדה שלו בה יהודים התחתנו אחד עם השני, וכך קרה עם המוטציה שגילינו", מוסיפה פרופ' אברהם. "בינתיים לא מצאנו את המוטציה הזו באף מקום חוץ מאצל מרוקאים יהודים".
פרופ' קרן אברהם: "מוטציות בגן OTOF, גורמות לליקוי שמיעה ולקושי בהבנת דיבור, גם במקרים בהם ליקוי השמיעה הוא קל, כי הפגיעה כוללת הפרעה בעיבוד גלי הקול שהאוזן קולטת. הניסויים בריפוי גני שבוצעו בארצות השונות למוטציות בגן זה נחלו הצלחה רבה"
לדבריה כיום כאמור כבר קיים ריפוי גני לחירשות לגן בשם OTOF, שכבר יושם בארצות הברית, סין, אנגליה, שוודיה וצרפת. המוטציה שהתגלתה נמצאת בגן זה ולכן ילדים אלה מועמדים טובים לריפוי גני. "מוטציות בגן OTOF, גורמות לליקוי שמיעה ולקושי בהבנת דיבור, גם במקרים בהם ליקוי השמיעה הוא קל, כי הפגיעה כוללת הפרעה בעיבוד גלי הקול שהאוזן קולטת. הניסויים בריפוי גני שבוצעו בארצות השונות למוטציות בגן זה נחלו הצלחה רבה שכללה ברוב המקרים תיקון של השמיעה ושל הבנת הדיבור".
שלושה עשורים של עבודה מדעית
כעת פועלים במעבדתה של פרופ’ אברהם למפות באופן שיטתי את כלל הגנים הקשורים לחירשות באוכלוסייה הישראלית, וזאת כדי לאפשר בעתיד רפואה מותאמת אישית לכל אדם עם ליקוי גנטי בשמיעה. "מכל מאות הגנים שאנחנו מכירים היום, זה בינתיים הגן היחיד שיש עליו מחקרים קליניים מוצלחים בעולם לרפא חירשות כתוצאה מפגיעה בו", היא אומרת. "בגלל זה אנחנו רוצים ללמוד כמה שיותר על חירשות באוכלוסייה הישראלית, מתוך כוונה להציע ריפוי גנטי פה בארץ".
איך מתבצע ריפוי גני?
"כאשר יש פגם ב-DNA, התא לא מצליח לייצר את החלבון התקין ולכן אינו מתפקד כראוי", מסבירה פרופ' אברהם. "בריפוי גני, אנחנו לוקחים עותק תקין של הגן, מהנדסים אותו ומחדירים אותו לגוף באמצעות מה שנקרא 'וירוס קשור' - גרסה מהונדסת ובטוחה של וירוס, שאין בה את הגנים של הווירוס עצמו. הווירוס הזה מתפקד למעשה כמו מכונית שמובילה את הגן התקין אל תוך התא, משום שאי אפשר להכניס גן 'עירום' ישירות לתוכו. המערכת הזו, שנקראת AAV (AdenoAssociated Virus), משמשת כיום בעולם לריפוי גני של מגוון מחלות גנטיות. רק לאחרונה, בשנה האחרונה, הצליחו לראשונה לבצע ריפוי גני לחירשות - ודווקא לגן הזה: OTOF".
איך ניתן לאתר את מי שנושא את המוטציה?
"באופן מעשי, כל ילד או מבוגר שיש לו ליקוי שמיעה ורוצה לדעת אם מדובר בגורם גנטי, יכול לפנות למכון גנטי ולעבור בדיקה", מסבירה פרופ' אברהם. "יש כיום בארץ רשת רחבה של מכונים גנטיים, והתחום מאוד מפותח. אחד הדברים היפים במחקר שלנו היה שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב ובין מרכזים רפואיים רבים ברחבי הארץ כולל תל אביב - איכילוב, ברזלי, קפלן, הדסה , ורבין, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית ודור ישרים, שעבדו יחד כדי לאסוף נתונים מכל רחבי הארץ. בזכות העבודה הרב-מרכזית הזו הצלחנו להגיע למסקנות המדעיות, לזהות את המוטציה, ולהבין את התפוצה שלה באוכלוסייה. זהו מודל לשיתוף פעולה רפואי ומחקרי שמוביל לתוצאות אמיתיות".
המחקר הנוכחי מסכם שלושה עשורים של עבודה מדעית חלוצית בתחום הגנטיקה של החירשות - ומסמן את הדרך לשלב הבא: טיפולים גנטיים מותאמים אישית בישראל. "העבודה הזו ממחישה עד כמה העתיד כבר כאן", אומרת פרופ' אברהם. "יש דברים שבעבר לא יכולנו לחלום עליהם, וכיום הם הופכים למציאות. לפני 30 שנה, כשהתחלתי את המחקר, עוד לא ידענו כמעט דבר על הגנים הקשורים לחירשות באוכלוסייה הישראלית. הייתי בין הראשונים שזיהו גן כזה בארץ, ומאז ההתקדמות עצומה. כיום אנחנו מכירים כבר עשרות גנים, לפחות 57 מהם זוהו עד כה.
"ברגע שאתה מבין את הגורם הגנטי, אתה כבר יכול להתחיל לחשוב על ריפוי. והנה, היום אנחנו נמצאים בדיוק שם, במקום שבו המדע מאפשר לתקן פגמים גנטיים שבעבר נראו בלתי ניתנים לטיפול. כדי שזה יקרה, חשוב לשמור על השילוב ההדוק בין הרופאים, הקלינאים והחוקרים. רק כך נוכל להביא את הידע הזה חזרה למטופלים ולשנות חיים"
המחקר נעשה בשיתוף עם גנטיקאים ממרכזים רפואיים ברחבי הארץ: שיר משען-מונטפיורי מברזילי, פרופ' יובל ירון וד"ר יעל הופמן - המרכז הרפואי תל אביב-איכילוב, דינה פיין - קפלן, ד"ר הגר מור-שקד וד"ר רבקה בירנבוים - הדסה, ד"ר בלה דוידוב - רבין, צבי ווידן ויואל הירש - דור ישרים ישראל וארה"ב. המחקר מומן בתמיכת מענקים מפ"צ ושיתוף הפעולה הישראלי לרפואה מותאמת אישית מהקרן הלאומית למדע.
