מדי שנה מתגלות בישראל כ-1,200 נשים עם מצב טרום סרטני של צוואר הרחם. ב-2022 אובחנו כ-300 נשים עם סרטן צוואר הרחם וכ-100 נשים נפטרו מהמחלה. לעומת זאת, במדינות אחרות בעולם, שבהן יש אחוזי התחסנות גבוהים, רואים ירידה בתחלואה בסרטני צוואר רחם ונגעים טרום סרטניים.
מדובר בסרטן שמקורו בצוואר הרחם (החלק התחתון של הרחם). הגורם העיקרי לסרטן זה הוא נגיף הפפילומה, וההידבקות בנגיף היא בעיקר במגע מיני.
חשוב להדגיש כי סרטן צוואר הרחם מתפתח בשלבים. תחילה, מדובר על שינויים טרום סרטניים בדרגה קלה שמתרחשים בתאים של צוואר הרחם – עד להיווצרות שינויים טרום סרטניים בדרגה גבוהה, ובסוף, אם אין גילוי בשלבים מוקדמים יותר - נראה נוכחות של סרטן. המטרה היא לאבחן את המצב בשלב ההתחלתי כדי למנוע את ההתקדמות של המחלה.
2 צפייה בגלריה
סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם
סרטן צוואר הרחם. עלייה בתחלואה
(צילום: shutterstock)
האם ניתן לשפר את רמת המודעות לסכנות הווירוס? יש חשיבות מאוד גדולה ליידע הורים לנערים ונערות על החיסון ועל החשיבות שלו, שכן זו הדרך למניעה. עם זאת, נתוני ההתחסנות במדינת ישראל אינם גבוהים כפי שהיינו רוצים לראות אותם. בנוסף, חשוב מאוד להעלות את המודעות לחיסון גם אצל בנים, לחסן גם בנים וגם בנות מאחר שגם בנים נדבקים בנגיף הפפילומה והוא יכול לגרום לסרטן פין, לוע ופי הטבעת, וזאת בנוסף לאפשרות של העברת הנגיף לבנות. מבחינת נתוני ההתחסנות, הם כרגע עומדים על פחות מ-63 אחוזים בחיסון הראשון וסביב 55 אחוזים בחיסון השני.
ד"ר רויטל לינדר: "אפשר וצריך למגר את סרטן צוואר הרחם, ולכן חשוב לחסן נגד וירוס הפפילומה יחד עם המשך מעקב באמצעות ביצוע משטחי HPV בהתאם להמלצות. אם שני הדברים הללו יתקיימו אנו צפויים לראות ירידה בסרטן צוואר הרחם"
האם החיסון נגיש כיום לכולן וכולם? החיסון ניתן היום בכיתה ח' לבנים ולבנות בשתי מנות. אפשר ומומלץ לחסן את כל מי שלא התחסן בזמן הלימודים וניתן להתחסן עד גיל 45. החיסון המוצע היום, מגן נגד תשעה זנים מתוכם זני 16/18 שאלו הזנים המסוכנים ביותר שגורמים ל-70 אחוזים מסרטני צוואר הרחם ולזנים 6/11 שגורמים לעיקר היבלות על איברי המין (קונדילומות). בנוסף, החיסון מספק הגנה נגד חמישה זנים נוספים שעשויים לגרום לסרטן צוואר הרחם.
ועדת סל הבריאות הודיעה על אישור מימון ציבורי לחיסון עבור בני 18 עד 26 שיתחסנו בקופות החולים. עד היום, צעירים בקבוצת הגילים הזו יכלו להתחסן בקופות החולים בתשלום וכעת יינתן החיסון בתשלום מופחת משמעותית.
2 צפייה בגלריה
חיסון HPV
חיסון HPV
חיסון נגד פפילומה. ימגר את הווירוס
(צילום: shutterstock)
אילו בדיקות קיימות כיום לגילוי וירוס הפפילומה וסרטן צוואר הרחם? בשנים האחרונות, במסגרת בדיקת סקר אנו מבצעים בדיקה שנקראת "משטח HPV" שמטרתה לבדוק את נוכחות הווירוס עצמו באמצעות משטח מצוואר הרחם. אם התוצאה חיובית מתבצעת בדיקת ציטולוגיה (בדיקת פאפ) שמטרתה לבדוק האם ישנם שינויים בתאי צוואר הרחם. בהתאם לשתי התשובות הללו נשלחת האישה לבדיקה מעמיקה יותר של צוואר הרחם במרפאה ייעודית (קולפוסקופיה). הבדיקות הללו ממומנות על ידי סל הבריאות בין שלוש לחמש שנים לכלל הנשים בגילאי 25 עד 65.
סימנים לסרטן צוואר הרחם
מהם הטיפולים הקיימים עבור נשים שמאובחנות בסרטן צוואר הרחם? הטיפול לסרטן צוואר הרחם נקבע בהתאם לפיזור התאים, ולכן לפני ההחלטה על טיפול, האישה תעבור בדיקה גינקולוגית מקיפה וגם הדמיות כמו PET CT ו-MRI. בהתאם לשלב המחלה ייקבע אופי הטיפול.
הטיפול הראשוני בסרטן צוואר הרחם יכול להיות ניתוחי או שילוב של טיפול כימי, קרינתי ואימונותרפי. הבחירה בטיפול אחד על פני האחר תלויה בגורמים שונים כמו גודל הגידול, הקף המחלה שנקבע על פי בדיקת האגן ובדיקות ההדמיה, ומצבה הרפואי והתפקודי של המטופלת.
ד"ר רויטל לינדרד"ר רויטל לינדר
בגידולים מתקדמים, ההעדפה היא להימנע מניתוח ולטפל בטיפול קרינתי, כימותרפי עם אפשרות לטיפול אימונותרפי בהתאם לפיזור. החלטה זה תיקבע בהתאם לממצאים על ידי גניקולוג- אונקולוג/ית.
אילו צעדים נוספים ניתן לנקוט כדי לצמצם את התחלואה בסרטן צוואר הרחם? מודעות היא הדבר החשוב ביותר. ישנו צורך להתמקד בפרסום וליידע את הציבור לגבי החשיבות בהתחסנות למניעת הדבקות יחד עם החשיבות במעקב וביצוע בדיקות לאיתור הנגיף לגילוי מוקדם.
קיים צורך באקטיביות גדולה יותר באשר לחיסונים ומשטחי HPV, ולזמן באופן יזום נשים להיבדק אם לא נבדקו. בנוסף, מאחר שמדובר על חיסון מאוד בטוח, יש לשקף להורים את העובדה הזו ולספק להם כמה שיותר מידע עדכני ומדויק על אודות החיסון כדי שירגישו בטוחים לחסן את ילדיהם.
אפשר וצריך למגר את סרטן צוואר הרחם, ולכן חשוב לחסן נגד וירוס הפפילומה יחד עם המשך מעקב באמצעות ביצוע משטחי HPV בהתאם להמלצות. אם שני הדברים הללו יתקיימו אנו צפויים לראות ירידה בסרטן צוואר הרחם.
הכותבת היא סגנית מנהל מחלקת הנשים ורופאה בכירה ביחידה הגינקולוגית אונקולוגית בקריה הרפואית רמב"ם