סל הבריאות לשנת 2025 הוכרע - והוא כולל בשורות חשובות בעיקר בתחום הרפואה המונעת - עם חיסון לכל התינוקות נגד נגיף ה-RSV, הרחבת החיסון נגד HPV (נגיף הפפילומה האנושי), בדיקת סקר למעשנים לאבחון מוקדם של סרטן הריאה באמצעות בדיקות CT במינון נמוך (קרינה נמוכה) וכן מיפוי מוח (PET-CT) לאבחון מדויק של פרקינסון.
בשורה גם לילדים חולי מחלת ניוון השרירים הנדירה דושן, עם אישורה של התרופה הראשונה במימון ציבורי לאחר שנים של מאבק ציבורי. מנגד, נרשמה ירידה חדה בחלק היחסי של טיפולים לסרטן: תרופות אונקולוגיה והמטואונקולגיה צנחו מ-34% בשנה שעברה ל-28% מהסל בלבד. אכזבה גם מאי-הכנסת זריקות ההרזיה הפופולריות והיקרות לסל. לעיון ברשימת כל התרופות והטיפולים - בקובץ הבא.
הבשורות והאכזבות עם הכרזת סל הבריאות לשנת 2025
(צילום: לע"מ)
כשהיא מצוידת ב-650 מיליון שקל לשנה הקרובה (בדומה לתקציב מ-2024), דנה בשבועות האחרונים ועדת סל הבריאות בתרופות החדשות. הוועדה התמודדה בשנה החולפת עם אתגרים רבים, שמקורם גם בצרכים הרפואיים הגוברים וגם בתקציב המוגבל. הוועדה ממליצה על הכנסתן של 117 תרופות וטכנולוגיות, בהן טיפולים עבור כ-318 אלף איש.
הירידה החדה בתקציב לחולי הסרטן מוסברת בין היתר בתקציב העתק שגרפו חיסונים נגד RSV לתינוקות (בעלות של 109 מיליון שקל שהם 17% מהסל). בסך הכול זינק סעיף המחלות הזיהומיות, שתקציבו עמד בשנה שעברה על 1.2%, ל-24% מהסל (160 מיליון שקל) - והוא כולל גם תרופות לקורונה. מנגד, התקציב לתרופות אונקולוגיות ירד דרמטית מ-24.2% ל-19% בלבד.
10 צפייה בגלריה
סל הבריאות לשנת 2025 כולל יותר חיסונים ובדיקות רפואה מונעת. החלק היחסי של תרופות לסרטן - קטן
(צילום: shutterstock)
יו"ר ועדת הסל, פרופ' דינה בן יהודה, אמרה כי "השנה הצלחנו לכלול בסל התרופות מגוון רחב של תרופות וטכנולוגיות חדשניות לטיפול במחלות קשות, במטרה להקל על סבלם של החולים, לשפר את איכות חייהם ואף להאריך חיים. דגש מיוחד נתנו השנה לאבחון מוקדם ורפואה מונעת לדוגמה בדיקות סקר ומעקב רציף וחיסונים.
"עם זאת לצד ההישגים עבורי זהו יום מורכב. יש חולים שטכנולוגיות חיוניות עבורם לא הצליחו להיכלל בסל והלב שלי כואב על כך שלא ניתן היה לתת מענה לכל אחת ואחד מהם. אני כולי תקווה שבשנה הבאה נוכל להוסיף פתרונות רפואיים נוספים ולהבטיח שסל הבריאות בישראל ימשיך לתת מענה משמעותי ואיכותי לציבור בישראל".
שר הבריאות, אוריאל בוסו, אמר כי "המלצות ועדת הסל שהוצגו בפניי היום הן רגע של תקווה – תקווה לחיים טובים ובריאים יותר בהווה ובעתיד עבור מאות אלפי בני אדם - שיזכו לקבל תרופות וטכנולוגיות חדשות שיכולות להציל חיים, לשנות חיים, להאריך חיים, ולשפר את איכות החיים".
10 צפייה בגלריה
"סל שירותי הבריאות במדינת ישראל הוא מהמתקדמים ומהרחבים בעולם". שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות
(צילום: יריב כץ )
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "סל שירותי הבריאות במדינת ישראל הוא מהמתקדמים ומהרחבים בעולם. המלצות ועדת הסל מביאות בשורה משמעותית לתחומי בריאות שנוגעים לכלל האוכלוסייה, מהרחבת הטיפולים במחלות כרוניות, דרך שימת דגש על רפואה מונעת ועד לשיפור איכות החיים.
"על אף הקושי בהכרעה בסוגיות מורכבות ורגישות והצורך באיזון בין כלל הצרכים של המטופלים, המלצות הוועדה ממחישות הלכה למעשה את הערכים עליהם מושתתת מערכת הבריאות – שוויון, חמלה וערבות הדדית כאשר המטרה העיקרית שלנו היא להבטיח כי שירותי הבריאות השונים יהיו נגישים וזמינים לכל אדם שזקוק להם".
ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה, ד"ר אסנת לוקסנבורג, אמרה, כי "לצערנו, לא ניתן היה לתת מענה לכל הצרכים, אך אנו מחויבים להמשיך ולפעול לקידום הכללת תרופות וטכנולוגיות נוספות. זו שליחותינו הציבורית. ולכן כבר בימים אלו, אנו מתחילים את העבודה לקראת הרחבת הסל לשנה הבאה".
אלו הבשורות המרכזיות בסל השנה:
רפואה מונעת
בתחום הרפואה המונעת עמדו על הפרק חיסונים חדשים והרחבת התוויות לחיסונים קיימים. בשנה שעברה, הוועדה לא כללה אף חיסון חדש בסל הבריאות, מה שגרם לתסכול בקרב רופאים רבים. בשנה זו, ציפו במערכת הבריאות לראות טכנולוגיות חדשות בתחום זה.
חיסון ל-RSV: החיסון הבולט ביותר שהוגש השנה - ואושר - הוא החיסון ל-RSV לפעוטות עד גיל שנה. החיסון "בייפורטוס" (Beyfortus) משמעותי להפחתת הסיכון לתחלואה קשה ואשפוזים מ-RSV, שנחשבת לאחת המחלות הנפוצות ביותר בקרב תינוקות עד גיל שנתיים. עד כה ניתן החיסון רק לתינוקת בסיכון בשנה-שנתיים הראשונות לחייהם, וכעת יינתן לכל התינוקות עד גיל שנה במימון ציבורי.
החיסון הוא האופציה הראשונה והיחידה שניתנת במנה אחת לתינוקות מתוך מטרה להגן מפני נגיף ה-RSV שנחשב למידבק במיוחד, ואחראי לרבע מהאשפוזים של תינוקות. החיסון דורג ראשון על ידי האיגוד למחלות זיהומיות.
חיסון לנגיף הפפילומה האנושי (HPV): החיסון Gardasil 9, שניתן עד כה לנערות בגיל חטיבת הביניים, יינתן מעתה גם לנערים בגיל זה. בנוסף, החיסון יינתן לכלל הגברים והנשים בני 18–26 שלא חוסנו בעבר. נגיף הפפילומה האנושי (HPV) מהווה גורם לסרטן צוואר הרחם, סרטן הפה והלוע וסוגי סרטן נוספים, כאשר בישראל מאובחנות מדי שנה אלפי נשים במצבים טרום-סרטניים וכ-150 נשים בשנה נפטרות מסרטן צוואר הרחם.
בדיקת סקר לסרטן השד והשחלה: הרחבת בדיקת סקר למוטציית BRCA גם לנשים יהודיות ממוצא אתיופי. מוטציה זו עלולה לגרום לסיכון לתחלואה בסרטן השד והשחלה.
בדיקת סקר למעשנים מבוגרים
גילוי מוקדם של סרטן הוא אחד הכלים החשובים ברפואה, ובישראל נערך בשנים האחרונות פיילוט מוצלח לבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה. הבדיקה, שאושרה לבסוף בדיוני ועדת הסל, התמקדה בקבוצות סיכון גבוהות (מעשנים ומעשנים לשעבר), הראתה תוצאות חיוביות מאוד והוכיחה יעילות רבה באבחון מוקדם. לאחר הצלחת הפיילוט, ועדת סל התרופות עמדה בפני החלטה קריטית: האם להכניס אותה כתוכנית סקר לאומית. מדובר במהלך חשוב שעשוי להקטין באופן משמעותי את שיעור התמותה מסרטן הריאה.
10 צפייה בגלריה
מעשנים מבוגרים יוכלו להיבדק מדי שנתיים. הצעירים ייאלצו להמשיך לשלם על הבדיקה החשובה מכיסם
(צילום: shutterstock)
בדיקת סקר לסרטן ריאה מתבצעת בעזרת מכשיר CT בקרינה נמוכה, המציג את מצב בית החזה והריאות ומאפשר גילוי קשריות חשודות. הבדיקה מומלצת מדי שנה לגברים ולנשים בגילי 50–80 שנמצאים בסיכון מוגבר, כולל מי שעישן במשך 20 שנים לפחות (קופסה ביום ומעלה), בין שהוא ממשיך לעשן ובין שהפסיק ב-15 השנים האחרונות. עם זאת, ועדת הסל החליטה להכניס את הבדיקה במימון ציבורי רק עבור בני 65–75, שייבדקו אחת לשנתיים, ובמקרה של תוצאה חריגה – תדירות הבדיקה תוגבר לפעם בשנה.
תרופות לסרטן
בשנים האחרונות עובר תחום האונקולוגיה מהפכה של ממש. התרופות הביולוגיות והאימונותרפיות, שבעבר היו משויכות בעיקר לטיפולים בשלבים גרורתיים, נכנסו גם לטיפול בחולים בשלבים מוקדמים. מגמה זו מקבלת משנה תוקף השנה, כאשר מתוך עשר התרופות המובילות בדירוג האיגוד האונקולוגי, שבע מהן מיועדות לטיפול בשלבים מוקדמים של מחלת הסרטן.
סרטן ריאה: "אימפינזי" (Imfinzi), תרופת אימונותרפיה המיועדת לחולים בסרטן ריאה אלים מסוג תאים קטנים, בשלב מוקדם. תרופה זו אושרה בדיוני ועדת סל הבריאות. מדובר על טיפול אימונותרפי המיועד עבור חולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים בשלב מוקדם שדורג במקום הראשון על ידי איגוד האונקולוגיה.
סרטן שלפוחית השתן גרורתי: אושר שילוב של התרופות "קיטרודה" (Keytruda) ו"פאדסב" (Padcev) כקו טיפול ראשון לחולים בסרטן מתקדם מקומי או גרורתי של דרכי השתן. מדובר בפריצת דרך אחרי 40 שנה בטיפול בסרטן שלפוחית שתן גרורתי – טיפול מהפכני שמביא לשיעורי תגובה ויעילות שלא נראו עד כה בחולים בשלבים מתקדמים של המחלה. השילוב של שתי התרופות מפחית את הסיכון למוות מהמחלה ב-54%. חברי הוועדה הדגישו כי מדובר בבשורה משמעותית, שכן הטיפול החדשני מסייע בהארכת חיי המטופלים ומשפר את סיכויי ההישרדות.
סרטן הדם: התרופה ג'ייפירקה (Jaypirca) הוגשה לשני סוגי סרטן הדם, ואושרה לסל לטיפול בלימפומה מסוג MCL, אך לא בלוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) הנפוצה יותר. התרופה פועלת במנגנון עיכוב חדש של חלבון המעורב בהתפתחות המחלה. בשתי המחלות התכשיר הוגש כטיפול לאחר כישלון הטיפולים הקיימים כיום בסל. בנוסף, הוועדה אישרה טיפול בזריקה תת-עורית של אפקוריטמאב (EPCOR) לחולי לימפומה פוליקולרית (FL). מדובר בטיפול מאריך חיים בקו שלישי הניתן בזריקה תת-עורית.
מיאלומה נפוצה: אושרו התרופות טאלווי (Talvey), טקוואילי (Tecvayli), ואלרקספיו (Elrexfio), נוגדנים דו-ראשיים ראשונים מסוגם, לטיפול במיאלומה נפוצה. שיעור התגובה לטיפול בטקוויאילי בקרב חולים בשלבים המתקדמים עומד על 74%. התרופה הצליחה להאריך ל-22 חודשי הפוגה ללא התקדמות מחלה, וכתוצאה מכך האריכה את שרידות החיים באופן משמעותי. טאלווי הראה כ-70% תגובה אצל החולים, יותר מפי שניים משיעור התגובה בטיפולים המקובלים היום. שתי התרופות נכנסו לטיפול במיאלומה נפוצה חוזרת או רפרקטורית, לאחר לפחות שלושה קווי טיפול קודמים.
סרטן המעי הגס: אושרה התרופה לונסורף (Lonsurf) המשמשת כטיפול קו שלישי או רביעי של סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת.
כמו כן, אושרה התרופה ברפטובי (Braftovi) לטיפול בסרטן גרורתי של המעי הגס, קו טיפול מתקדם בחולים עם מוטציה מסוג BRAF V600E. מדובר בתרופה מכווננת (ממוקדת מטרה) שמעכבת את פעילותו של חלבון סרין-תראונין קינאז מסוג BRAF, פוגעת ביכולת התאים הסרטניים להתחלק, ובכך מאיטה או עוצרת את התפתחות הגידול הסרטני.
סרטן רירית הרחם: התרופות ג'מפרלי (Jemperli) וקיטרודה (Keytruda) אושרו כקו טיפולי ראשון לנשים עם סרטן רירית הרחם בשלבים מתקדמים או חוזרים. הטיפול יינתן בשילוב עם כימותרפיה, ולאחר מכן כתרופה בודדת. בנוסף, הסל יכלול גם בדיקת MMR לכל המועמדות לטיפול, לצורך התאמה אישית ומיטבית של הגישה הטיפולית.
בספטמבר 2023 הודיע ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני), על אישור ג'מפרלי (Jemperli) כטיפול "קו ראשון" עבור חולות בסרטן רירית הרחם, אחד מסוגי הסרטן הגינקולוגיים הנפוצים בעולם ובישראל. האישור בישראל ניתן לתת-קבוצה של חולות עם סרטן רירית רחם מסוג dMMR/MSH-I.
ג'מפרלי (או בשם הגנרי דוסטרלימאב, Dostarlimab) היא תרופה אימונותרפית הפועלת באמצעות "נוגדן חוסם מוות" המתוכנת להיקשר לקולטן (רצפטור) מעכב PD-1, וחוסם את האינטראקציה עם הליגנדים (קשירים) PD-1 PD-L1 ו-PD-L2. תרופה זו רותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני על-ידי חסימת החלבון הקרוי PD-1 שמצוי על פני תאי מערכת החיסון מסוג T. בכך התרופה משיבה לתאי מערכת החיסון מסוג T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמיד אותם.
סוכרת
מערכת היברידית לניטור סוכר והזלפת אינסולין – הרחבת הזכאות למבוגרים: הזכאות למערכת היברידית אוטומטית לניטור סוכר רציף ולהזלפת אינסולין מותאמת אישית במעגל סגור (שמכונה גם "לבלב מלאכותי") תורחב למבוגרים בני 41 ומעלה, המשתמשים באינסולין קצר טווח במשך לפחות שישה חודשים וזכאים למשאבת אינסולין וניטור סוכר רציף. תחול השתתפות עצמית עבור כל אריזה חודשית.
הרחבת הזכאות לתרופות מתקדמות לטיפול בסוכרת סוג 2: התרופות אוזמפיק (Ozempic) וכן
Trulicity, Victoza, Rybelsus - ייכללו מעתה בסל הבריאות לטיפול בחולי סוכרת סוג 2 במקרים הבאים:
- כקו טיפול שני – לחולים עם המוגלובין מסוכרר (HbA1c) של 7.5% ומעלה ו-BMI 25 ומעלה, הסובלים מאחד המצבים הבאים: מחלה קרדיוסווסקולרית, מחלה צרברווסקולרית, פגיעה כלייתית או מחלת כלי דם פריפריים.
- כקו טיפול שלישי – לחולים עם המוגלובין מסוכרר של 7% ומעלה ו-BMI 25 ומעלה, שסובלים מאחת מהמצבים הבאים: מחלת כלי דם פריפריים, מחלת לב כלילית, מחלה צרברווסקולרית או מחלת כליה כרונית.
כמו כן, הורחב הטיפול בתרופה קרנדיאה (Kerendia) למניעת הידרדרות כלייתית בקרב חולי סוכרת. הטיפול בתרופה מיועד לחולי מחלת כליה כרונית הקשורה לסוכרת סוג 2 והוא מפחית אשפוזים ותחלואה לבבית וכלייתית. ההרחבה מתייחסת לחולים עם ערכי eGFR בין 60 ל-90 מ"ל/דקה ויחס אלבומין/קראטינין בשתן מעל 300 מ"ג/גרם, לאחר מיצוי הטיפול הקיים.
ריאות ומערכת הנשימה
דופיקסנט (Dupixent) היא התרופה הביולוגית הראשונה שאושרה לטיפול במחלת הריאות החסימתית הכרונית (COPD) במצבים מתקדמים וחמורים, אך בסל הבריאות לשנת 2025 היא לא נכללה לטיפול במחלה זו. בישראל ישנם כ-300 אלף חולי COPD בדרגות חומרה שונות, כאשר בשלבי המחלה המתקדמים ההידרדרות היא בלתי הפיכה, והתלקחויות חוזרות עלולות לסכן חיים.
עם זאת, התרופה נכללה בסל לטיפולים הבאים:
- דלקת אאוזינופילית של הוושט (EoE) – מצב דלקתי כרוני הפוגע בתפקוד הוושט.
- אסתמה אאוזינופילית קשה – צורה חמורה של אסתמה עם רכיב דלקתי אאוזינופילי.
יתר לחץ דם ריאתי עורקי
התרופה הביולוגית החדשה "סוטטרספט" (Sotatercept) - אושרה גם כן. מדובר על טיפול פורץ דרך למחלה נדירה וקטלנית שמאפיינת נשים צעירות, יתר לחץ דם ריאתי עורקי. זו התרופה היחידה שמטפלת בגורם המחלה ולא רק מונעת, ומפחיתה דרמטית את הצורך בהשתלה.
הטיפול ביתר לחץ דם ריאתי עורקי באמצעות התרופה הזו ניתן לחולים בדרגה תפקודית 3-2 שהם:
- בסיכון גבוה
- בסיכון בינוני-גבוה, אשר למרות טיפול בשילוב של שתי קבוצות טיפוליות, חווים החמרה במצבם.
נוירולוגיה
כאמור, סל הבריאות נושא השנה בשורה של ממש לחולי דושן. התרופה Agamree שמיועדת לטיפול בילדים מגיל 4 ומעלה שסובלים מניוון שרירים (דיסטרופיה שרירית) מסוג דושן, אושרה לסל הבריאות עבור 161 חולים, בעלות כוללת של כ-20 מיליון שקלים, לאחר הסכם מול חברת התרופות. מדובר בתרופה הראשונה למחלה הנדירה דושן שנכללת בסל, והיא מאושרת לשימוש באיחוד האירופי, ארה"ב ובריטניה.
התרופה Agamree מכילה סוג חדש של קורטיקוסטרואידים, שפותחו במיוחד עבור חולי דושן, במטרה לשמר את פעילותם האנטי-דלקתית תוך צמצום תופעות הלוואי הנלוות, כגון השפעות התנהגותיות, היחלשות העצם והאטת גדילה – נושאים מהותיים המשפיעים על איכות חייהם של המטופלים הנוטלים סטרואידים לאורך חייהם. במחקר הקליני, שבו השתתפו גם ילדים מישראל, נמצא כי התרופה משפרת משמעותית את זמן המעבר משכיבה לעמידה בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה), כבר לאחר 24 שבועות טיפול.
עם זאת, עוד שלוש תרופות לדושן שהוגשו השנה לא צלחו את הוועדה, בהן התרופה החדשנית אלווידיס (Elevidys). מדובר בטיפול גנטי שניתן באופן חד-פעמי באמצעות עירוי, ומטרתו לעצור את הידרדרות המחלה. עלות התרופה עומדת על כ-12 מיליון שקלים לכל ילד, וזו התרופה היקרה ביותר שהוגשה אי-פעם לסל. בוועדה עלו מחלוקות על יעילותה הקלינית.
בשורה גם לחולי פרקינסון: אושר מיפוי מוח PET-CT עם 18F DOPA לאבחון מחלת פרקינסון. הבדיקה שעלותה אלפי שקלים הוגשה כמה שנים לוועדת הסל ונדחתה. אחוז לא מבוטל של חולים מאובחן באופן שגוי כי לא כולם נשלחים לבדיקה ויש לא מעט מחלות עם תסמינים דומים. הבדיקה הזו מספקת תשובה חד-משמעית ולכן היא קריטית. כ-2,700 חולים יושפעו מהחלטה זו.
עוד אושרה טכנולוגית LITT של צריבה בלייזר של גרורות מוחיות, שמוגדרת גם "ה-Waze של המוח". הטכנולוגיה מאפשרת צריבה של רקמות במוח בשיטה זעיר-פולשנית תוך בקרה בזמן אמת תחת MRI על מיקום וטמפרטורת הצריבה. יתרונה המרכזי הוא ביכולת להגיע לגרורות או גידולים ראשוניים במוח ללא פגיעה ברקמות מוח חיוניות שנמצאות בתוואי הגישה אל הגידול, כפי שקורה בשיטה המסורתית של ניתוח מוח פתוח.
מיגרנה
התרופה אוברלוי (Ubrelvy) לטיפול אקוטי במיגרנה עם או בלי אאורה במבוגרים – בחולי מיגרנה עם מחלה קרדיווסקולרית שמהווה התוויית נגד לשימוש בטריפטנים. תרופה זו היא מקבוצת חוסמי CGRP, כלומר מכילות נוגדנים שמיועדים לחסום את החלבון CGRP שלוקח חלק בתהליך העברת הכאב.
ד"ר נירית לב, מנהלת המחלקה הנוירולוגית במאיר, אומרת כי "זו תרופה מצוינת שעוזרת להתקף חריף של מיגרנה. זה משמח מאוד כי אפשר לטפל בחולים הסובלים ממיגרנות וגם במחלות לב וכלי דם ולהציע להם פתרון בטוח יותר".
עיניים
טפזה (Tepezza): טיפול ביולוגי פורץ דרך למחלת העיניים TED, שממנה סובלים כ-40 אחוזים מהחולים הלוקים בפעילות-יתר של בלוטת התריס (מחלת גרייבס). הטיפול מפחית באופן משמעותי את הסימפטומים ומטפל בגורמים הישירים למחלה.
טפזה היא תרופה ביולוגית פורצת דרך עבור חולי TED - קיצור של Thyroid Eye Disease. זו התרופה היחידה בעולם המאושרת למחלה זו. מחקרים קליניים הראו שטפזה מפחיתה באופן משמעותי את בלט של העין וכן את כפל הראייה הגורמים לסבל רב אצל המטופלים, וזאת על ידי השבתה של אחד מהקולטנים הגורמים למחלה. זהו הטיפול היחיד שאפקטיבי בכל שלבי המחלה. הטיפול מפחית באופן דרמתי ולאורך זמן את הסימפטומים, ובכך חוסך למטופלים צורך בניתוחים פולשניים, ופגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.
אורתופדיה ושיקום
תותבות מותאמות לסביבה רטובה עבור קטועי גפיים תחתונות בדרגות ניידות גבוהה (K2–K4) יסופקו ל-319 מטופלים בעלות כוללת של 2.8 מיליון שקלים. העלות למטופל נאמדת בכ-9,000 שקלים. התומכים בדיון הדגישו כי המהלך מתמקד באוכלוסייה הזקוקה לכך ביותר – אנשים המסוגלים לעסוק בפעילות ספורטיבית ולשפר את איכות חייהם באופן משמעותי. בנוסף, הם ציינו כי מדובר בצעד משמעותי בשינוי החברתי ביחס לקטועי גפיים, מתוך תפיסה הרואה בהם חלק בלתי נפרד מהחברה ושואפת לאפשר להם חיים מלאים ועצמאיים. יש לציין כי תהיה השתתפות עצמית על סך 1,000 שקלים.
בריאות השן
הזכאות להרדמה כללית בטיפולי שיניים כירורגיים תורחב לילדים מתחת לגיל 18, ותכלול בין היתר עקירה כירורגית של שיניים עודפות כלואות, וכן שיניים כלואות שעקירתן כרוכה בסיכון גבוה לשבר בלסת התחתונה. אישור להרדמה כללית יינתן רק לאחר קבלת המלצה ממומחה פה ולסת. בשורה פחות טובה למי שנזקק להרדמה כללית בגלל חרדות: הרדמה כללית לצורך עקירה עקב חוסר שיתוף פעולה בלבד אינה כלולה בסל.
מחלות זיהומיות
קורונה: התרופה Paxlovid, המשמשת לטיפול במבוגרים חולי קורונה שאינם נזקקים לחמצן אך נמצאים בסיכון להחמרה, תיכלל בסל הבריאות. מחקרים הוכיחו כי מתן התרופה בשלב מוקדם מסייע בקיצור משך האשפוז, הפחתת תסמינים ומניעת הידרדרות המחלה.
התרופה רמדסיביר (Remdesivir או Veklury), המשמשת אף היא לטיפול בחולי קורונה, לא נכללה בסל הבריאות, אך תמומן מתקציב חד-פעמי – כספים שלא נוצלו בחודש ינואר, עקב העיכוב בכניסת הסל לתוקף.
גינקולוגיה
שימור פוריות לנשים בסיכון גבוה לאל-וסת מוקדם: הזכאות לשימור פוטנציאל הפוריות תורחב לנשים עם אנדומטריוזיס שחלתי הנמצאות בסיכון מוגבר לאל-וסת מוקדם. ההרחבה תאפשר שימור פוריות גם לנשים עם אנדומטריומה חד-צדדית בגודל של לפחות 4 ס"מ, ללא תלות ברזרבה השחלתית, בתנאי שהן עומדות בפני ניתוח.
טיפול תרופתי מתקדם לאנדומטריוזיס: התרופה Ryeqo אושרה לטיפול סימפטומטי בנשים הסובלות מאנדומטריוזיס, אשר קיבלו בעבר טיפול רפואי או כירורגי למחלתן. התרופה מספקת מענה חשוב להפחתת התסמינים ומשפרת את איכות חייהן של המטופלות.
אנדוקרינולוגיה
אושר טיפול מתקדם לאוסטאופורוזיס: Teriparatide הוא טיפול אנבולי חדשני לאוסטאופורוזיס, המסייע בהעלאת צפיפות העצם ובמניעת שברים על ידי בניית עצם חדשה.
בעבר, טיפולים אנבוליים היו זמינים רק לאחר התרחשות שבר, אך עם הרחבת ההתוויות בסל הבריאות, מטופלים בשלבים מוקדמים יותר של המחלה יכולים כעת לקבל את הטיפול ולצמצם את הסיכון לשברים עתידיים.
רפואת עור
אושרו טיפולים מתקדמים לאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור) ולאלופציה אראטה.
Olumiant – מאושר לטיפול באטופיק דרמטיטיס בדרגת חומרה בינונית עד קשה:
- בילדים בגילי 12-2 בהתאם למסגרת ההכללה בסל של התרופה הביולוגית דופיקסנט (Dupilumab).
- בבני נוער בגילי 18-12, בהתאם למסגרת ההכללה בסל של Dupilumab.
Litfulo ו-Olumiant – מאושרים לטיפול באלופציה אראטה חמורה, עם הרחבת מסגרת ההכללה בסל עבור מטופלים הסובלים מאובדן משמעותי של הריסים או הגבות, כאשר היקף המחלה עומד על 21%-49%.
בריאות הנפש
- התרופה Reagila: משמשת כטיפול אוגמנטציה בדיכאון מג'ורי (MDD) במבוגרים, בהתאם למסגרת ההכללה בסל של Brexpiprazole.
- התרופה Rexulti: מאושרת כקו טיפול ראשון לטיפול אוגמנטציה בדיכאון מג'ורי במבוגרים, ובנוסף, אושרה בהתוויה נוספת לטיפול באגיטציה (אי-שקט) הקשורה לדמנציה על רקע מחלת אלצהיימר.
תרופות בולטות שנותרו בחוץ
התרופות לטיפול בהשמנה - וויגובי ומונג'רו - לא נכנסו השנה לסל. ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות ומרכזת הוועדה התייחסה לכך במסיבת העיתונאים: "התמודדות עם השמנה לא יכולה לקבל מענה רק על ידי הכנסה של תרופה מסוימת שמתאימה לקבוצה קטנה של מטופלים, שהתחלנו להתנסות איתה רק בשנים האחרונות, אלא בעשייה משולבת עם עוד גורמים בממשלה".
10 צפייה בגלריה
זריקת הרזיה וויגובי ומונג'רו הפופולריות והיקרות יוסיפו להיות מחוץ להישג ידן של אוכלוסיות שנזקקות להן
(צילום: Uwe Aranas ,oleschwander/Shutterstock)
שר הבריאות, אוריאל בוסו, הוסיף כי אחת מתוכניות העבודה של משרד הבריאות לשנה הקרובה היא מלחמה במגפת ההשמנה: "אנחנו הולכים לעשות עבודה מקיפה עם החינוך, התרבות והסברה".
גם החיסון בקסרו (Bexsero) נגד החיידק האלים מנינגוקוק B לא נכנס השנה. לחברי ועדת הסל הייתה התלבטות רבה על הכנסתו גם של החיסון הזה, ולבסוף החליטו שלא להכניסו. המתנגדים טענו כי על אף שמדובר בחיסון חשוב, בסל קיים ייצוג מספק לרפואה מונעת השנה, ותקציב רב שהוקדש לכך. כמו כן הם טענו כי החיסון לא מגן מפני כל הזנים הגורמים לתחלואה. התומכים בהכנסתו טענו כי מדובר בחיסון מציל חיים, שישפיע במיוחד על משפחות במעמד נמוך שהחיסון כיום לא נגיש עבורן.
עוד תרופות שלא זכו להיכנס לסל:
- אדזימנה (Adzynma) – טיפול במחלת דם נדירה וקשה מסוג cTTP, הנפוצה בעיקר באוכלוסייה הבדואית. הטיפול דורג ראשון על ידי האיגוד ההמטולוגי והוא הראשון שאושר להתמודדות עם הגורם הבסיסי למחלת דם נדירה (cTTP). פעמים רבות המחלה מתפרצת בקרב נשים בהיריון כתוצאה מהשינויים ההורמונליים, ועד לאחרונה לא היו אפשרויות טיפול מניעתי לקבוצת חולים זו.
- אנהרטו (Enhertu) - הנחשבת לטיפול חדשני בסרטן, לא נכנסה השנה לסל התרופות לטיפול בנשים עם סרטן שד עם ביטוי נמוך לחלבון HER2. עם זאת, התרופה כן נכללה בסל בהתוויה אחרת: לטיפול בגידולים סולידיים חיוביים ל-HER2 שאינם נתיחים או גרורתיים, במטופלים שקיבלו טיפול סיסטמי קודם ושאין להם אפשרויות טיפול חלופיות משביעות רצון. בנוסף, אושרה הכללת בדיקת HER2 לכלל המועמדים לטיפול בתרופה, כדי לאפשר התאמה מדויקת של הטיפול לחולים הזקוקים לו.
- היקיוביה (HyQvia) - טיפול בפלזמה לחולי מיאלומה נפוצה שנמצאים בסכנת זיהומים: עקב המחלה והטיפולים נפגעת מערכת החיסון וחולי מיאלומה נפוצה מצויים בסיכון. כ-50% ממקרי התמותה במיאלומה נפוצה נגרמים בעקבות הידבקות בזיהומים. היקיוביה היא טיפול בנוגדנים שניתן בזריקה תת-עורית.
- פרוזקלה (Fruzaqla) - לחולי סרטן המעי הגס בשלב גרורתי: תרופה ביולוגית ממוקדמת מטרה שמפחיתה ב-35% את הסיכוי למוות מהמחלה, אחרי יותר מעשור שלא נרשמו פריצות דרך בטיפולים.
- חיסון "שינגריקס" (Shingrix) נגד שלבקת חוגרת - שמונע בכ-90% גם את הכאב החזק המאפיין את המחלה. הוועדה דנה אם להרחיב את החיסון לאוכלוסיות נוספות - אך הוא נותר בחוץ. חיסון זה החליף בישראל את החיסון הישן שהכיל נגיף חי מוחלש שלא נתן מענה לאוכלוסיות בסיכון. שינגריקס הוא חיסון רקומביננטי, כלומר אינו מכיל את הנגיף עצמו, אלא מורכב מחלבוני המעטפת של הנגיף.
החיסון ניתן בסדרת שתי מנות. הוא נמצא בסל הבריאות לבני 65 ומעלה בהשתתפות עצמית, שנכון להיום עומדת על סכום של כ-130 שקלים לכל מנת חיסון. כמו כן, החיסון נכלל בסל הבריאות גם לבני 18 ומעלה הנמנים בקבוצות סיכון גבוה במיוחד, בין היתר מושתלי מח עצם, חולים אונקולוגיים וחולי HIV. בני 65-18 שלא נכללים בהתוויות בסל הבריאות, הנמנים בקבוצות הסיכון, בין היתר אנשים עם מחלות כרוניות (לדוגמה מחלות ריאה וכליות כרוניות) ומטופלים עם דיכוי חיסוני, יכולים לרכוש את החיסון בסבסוד דרך הביטוחים המשלימים בקופות החולים.
- קיסקלי (ריבוציקליב) - המיועדת לחולות בסרטן שד בשלבים מוקדמים. המגמה הזו מצביעה על שינוי גישה בטיפול בסרטן, שבו הדגש עבר מהתמודדות עם מחלה גרורתית לשאיפה למנוע את התפשטות המחלה כבר בשלבים הראשונים שלה.
- קלסודי (Qalsody) - התרופה הראשונה היעילה לטיפול ב-ALS על רקע גנטי, כלומר כאשר יש יותר מחולה אחד במשפחה. התרופה מעכבת את הידרדרות המחלה ומשיבה לחולים תפקודים שאבדו. מדובר ב-12 חולים בישראל.
- אימסיברי (Imcivree) - הטיפול היחיד מסוגו המיועד לחולי ברדט בידל סינדרום (BBS) ומיועד לטיפול בהשמנה גנטית כתוצאה מפגיעת המחלה בתלמוס המוח. נסרין אבו גאנם, אמה של דרין בת ה-13 מבאר יעקב הסובלת מברט בידל: "ההחלטה לא להכניס את הטיפול באימסיברי לסל התרופות היא מכה קשה לילדים עם תסמונת ברדט-בידל ולמשפחותיהם. כמה עוד ילדים יצטרכו להיאבק עם הסכנות הבריאותיות של המחלה לפני שתתקבל ההחלטה הנכונה?"
- ורניגו (Voranigo) - טיפול ראשון ופורץ דרך המיועד לחולים שאובחנו עם גליומה בדרגה נמוכה, גידול סרטני של רקמת המוח. הטיפול מפחית משמעותית את קצב התקדמות המחלה ומעניק פרק זמן ארוך יותר בו ניתן להימנע מטיפול כימותרפי והקרנות הפוגעים באיכות חיי המטופל. גליומה היא מחלה ממאירה, שבה מתפתח גידול סרטני ברקמת הגליה במוח או בעמוד השדרה. היא מהווה כ-20% מכלל גידולי המוח ומופיעה לרוב באנשים צעירים (סביב גיל 30). הטיפול בוורניגו משפר את מצבם באופן משמעותי ומעכב את התפתחות המחלה.
גם התרופות לאלצהיימר – בחוץ
למרות ההייפ העולמי סביב התרופות החדשות לאלצהיימר, ועדת סל התרופות בישראל החליטה להמתין שנה נוספת לפני הכללת התרופות הללו בסל הבריאות. הוועדה החליטה בשלב מוקדם של הדיונים שאין מקום להכללתן השנה על בסיס הנתונים הקיימים - והחולים ייאלצו להמתין. התרופות החדשות עשויות לשפר את איכות החיים של חולי אלצהיימר, אך הוועדה החליטה להמתין עם ההכללה עד שהמומחים יוכלו להעריך את התרופות בצורה מלאה ומבוססת על מחקרים ארוכי טווח.
בחודש דצמבר האחרון נחשף ב-ynet כי מאחורי הקלעים התנהל מאבק להכניס את אחת התרופות לסל הישראלי, לאחר שעלה חשש שוועדת הסל מתכוונת לוותר על הטיפול החשוב לטובת תרופות אחרות. המשמעות של אי-אישורה של התרופה לקנומב (לקמבי) (Lecanemab-leqembi) קריטית עבור חולים בשלב התחלתי של המחלה. היכולת לטפל בהם נפגעת, ומי שירצה לקבל את הטיפול באופן פרטי יאלץ לשלם אלפי שקלים בחודש או להפעיל את הביטוח הפרטי.
פורסם לראשונה: 16:58, 06.02.25
