לרובנו קשה מאוד לצאת מאזור הנוחות. לפעמים אנחנו מעדיפים להסתפק בקיים, בבינוני, ורק לא לצאת לעולם הגדול והמאיים. אלא שלא פעם ההישגים הכי גדולים שלנו מגיעים כשאנחנו מצליחים לצאת אל הלא-נודע ולפגוש באומץ את הפחדים הכי גדולים שלנו.
מחקר חדש בדק איך יציאה מאזור הנוחות משפיעה על המצב המנטלי שלנו. במחקר שערך ג'פרי כהן מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, נמצא כי אנשים ש"מותחים" את אזור הנוחות שלהם, יגבירו את רמת הרווחה והסיפוק בחייהם. המשתתפים במחקר חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות, כשקבוצה אחת התבקשה לבחור ולבצע פעילויות מחוץ לאזור הנוחות, בעוד הקבוצה השנייה התבקשה לתעד את הפעילויות הרגילות שערכו חבריה, ללא שינוי. כאשר נבדקו האנשים, נמצא כי לפעילויות שהיו מחוץ לאזור הנוחות הייתה תרומה משמעותית ביותר לתחושת הסיפוק, המסוגלות והאישור העצמי.
1 צפייה בגלריה
פריידי מרגלית ואלימור הניג
פריידי מרגלית ואלימור הניג
הסיפור עם אזורי נוחות הוא, שאם אנחנו לא יוצאים מהם מתוך בחירה, אנחנו לא אחת נאלצים לצאת בכפי. פריידי מרגלית ואלימור הניג
(צילום: עוז מועלם)

מהי הפרה שמשאירה אתכם באזור הנוחות?

זה מזכיר לי סיפור זן-חסידי על איש עני שבא לרב כדי להודות על מזלו ששפר עליו. הוא סיפר לרב בעיניים נוצצות שאלוהים פינק אותו בפרה שמייצרת למשפחתו שפע של חלב, גבינה לסחור ולהתפרנס ממנה, מה עוד בן אדם צריך ?!כשהלך האיש הורה הרב לעוזרו ללכת לביתו ולהרוג את הפרה המדוברת, ובלב כבד עשה העוזר כמצוות הרב. לאחר מספר שנים שוב הגיע אותו אדם אל הרב, הפעם בבגדים מחויטים ומלווה בכרכרה מפוארת. הוא סיפר לרב שיום אחד הוא חזר לביתו וגילה שהפרה האהובה שלו מתה, הוא לא ידע מה לעשות כדי לפרנס את משפחתו ובלית ברירה החל לגדל תפוחי אדמה ולמכור אותם. עסקיו התרחבו במהרה, הוא התחיל לייצא לחו"ל והפך עשיר ומצליח מאוד.
הסיפור עם אזורי נוחות הוא, שאם אנחנו לא יוצאים מהם מתוך בחירה, אנחנו לא אחת נאלצים לצאת בכפיה. אם זה פיטורים שנפלו עלינו, שנים רבות לאחר שאיבדנו עניין במקום העבודה שלנו, מחלה שקוראת אותנו לשינוי, גירושים מכוערים ואפילו בגידה. כולם אינם אלא תוצר של ההימנעות שלנו וחוסר המוכנות לצאת אל הלא-נודע.

מתוך התנועה תגיע עוד תנועה

בפרשת השבוע האחרון, "לך לך", נראה כי ישנה ממש הכוונה מסודרת איך לצאת מאזור הנוחות ולבחור בלא-נודע. ידוע שעל פי רוב התורה מקצרת ומצמצמת במילים, ממש בדומה לשירה. אך כאן בפסוק אנחנו מוצאים המון כפילויות. "לך לך. מארצך. מולדתך. מבית אביך..." כפל המילים והחזרה עליהן גורמת לנו להבין שיש משמעות שונה לכל אחת ממילות התיאור.
  • "לך לך" - כל כולך! תפסיק להיות מרצה וצייתן. החיים קצרים והגיע הזמן להתחיל לחיות את האמת שלך.
  • "מארצך" – ארץ מייצגת קרקע יציבה. אך כאשר היציבות שלך חונקת אותך, כשהקרקע, במקום להעניק לך בסיס טוב לחיים, סוגרת עליך, לך לך! זוז מאזור הנוחות. הוא כבר מזמן לא נוח....
  • "ממולדתך" – מולדת מייצגת את האידיאולוגיות והאג'נדות של האדם. אידיאולוגיות זה חשוב, אך לעיתים גם בתוכן אנחנו כבולים וגם אותן צריך לדעת לשחרר ולזוז בבוא הרגע.
  • "ומבית אביך" - התפישות האישיות שלנו של מהו טוב ומהו רע. דברים שגדלנו וחונכנו עליהם, האמנו שהם טובים או שחשבנו שהם לא בסדר. להעז לזוז מאזור הנוחות ומההרגלים שלנו וללמוד להגיד לא לכל מה שלא עושה לנו טוב. להשאיר מאחור את היקר לנו ולצעוד אל הלא-נודע.
  • "אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" - ההסכמה להתחיל לצעוד וללכת אל הלא-נודע. אמנם אין לנו תמונה מלאה, אך יש בנו הידיעה שבכל פעם הצעד הבא נגלה בפנינו. דבר יוביל לדבר, ואנחנו נעזוב את ההיצמדות והשליטה, נעבור למרחב של אמון (TRUST) ואמונה. החוכמה היא לקפוץ למים. לצאת לדרך בלי להמתין לרגע שבו הכול יהיה מושלם. להיות בתנועה. כי מתוך התנועה תגיע עוד תנועה.
היום, כשאני מסתכלת על "מרחב מודעות" – המרכז הגדול בישראל לפיתוח התודעה, ורואה את כמות החומרים והתוכניות שיש בו, אני משתאה. אבל צריך להבין שזה לא קרה ביום. מתחילים עם אחד שהופך לשניים, שהופכים לעשרים. ופתאום קהילה של 42 אלף חברים. מאיפה כל השפע הזה הגיע?! עקב בצד אגודל, התנועה גדלה והצעד הראשון הופך לשביל צדדי שאט-אט הופך לדרך רחבה ומהירה.
לסיכום: הבחירה בידנו: לצאת מאזור הנוחות ביוזמתנו, או לחכות שהחיים יתנו לנו כאפה ונאלץ לזוז בלית ברירה. במה אתם בוחרים?! שתפו אותנו בתגובות - מה אתם מתחילים היום? מהי הפרה שהגיע הזמן להרוג (מטאפורית כמובן. הכותבת הינה טבעונית ואוהבת חיות) מהו ה"לך לך" שאתם מקבלים על עצמכם כבר השבוע?
פריידי מרגלית – מייסדת שיטת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות. להיכרות עם השיטה וארגז הכלים לעבודת תודעה עצמית לחצו כאן