מחקר רחב היקף, שבוצע במערך הרפואה של מכבי שירותי בריאות, חושף תמונת מצב מטרידה בנוגע להשלמת חיסונים בקרב משתמשים בישראל בתרופת ה-PrEP, תרופת מנע לנגיף ה-HIV. על אף שהאוכלוסייה הנכללת במחקר מוגדרת בסיכון גבוה למחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסון ולמחלות המועברות במגע מיני, שיעורי ההתחסנות המלאים נותרו רחוקים מהיעדים הציבוריים ונמוכים משמעותית מהמצופה עבור קבוצה הנמצאת במעקב רפואי סדיר.
המחקר, שהתפרסם החודש בכתב העת BMC Public Health בהובלת מנהלת תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות, ד"ר שירלי שפירא בן דוד, ניתח נתונים משנת 2023 ובחן 2,668 גברים שרכשו לפחות מרשם אחד ל-PrEP במהלך השנה. הגיל החציוני עמד על 36, והנתונים העלו כי רק 45.9% מהמטופלים מוגדרים כבעלי היענות גבוהה לטיפול. אף שהקבוצה נמצאת במעקב רפואי הדוק, הכולל ביקורים תקופתיים אחת לשלושה חודשים, נמצא כי שיעורי ההתחסנות נותרים חלקיים בלבד.
מרוויחים יותר, מתחסנים יותר
החיסונים בעלי שיעור הכיסוי הגבוה ביותר היו הפטיטיס A והפטיטיס B, אך גם הם הציגו פערים משמעותיים: 60.9% היו מחוסנים באופן מלא נגד הפטיטיס ,A ו-58.2% נגד הפטיטיס B. שיעורי ההתחסנות למניעת מחלת אבעבועות הקוף הגיעו ל-22.4% בלבד, ולנגיף ה-HPV רק 27.7% בקרב זכאים עד גיל 45. החיסון השנתי לשפעת זכה לכיסוי של 27.6% בלבד.
החוקרים מצאו כי היענות גבוהה לטיפול ב-PrEP היא הגורם המשמעותי ביותר המשפיע על קבלת חיסונים. בקרב מטופלים עם היענות גבוהה, הסיכוי להתחסן היה כמעט כפול בהשוואה למטופלים עם היענות נמוכה. בנוסף, נמצא כי מטופלים שקיבלו את מרשם ה-PrEP מרופא משפחה היו מחוסנים בשיעור גבוה יותר לעומת מטופלים שטופלו על ידי רופאים מתחומי מומחיות אחרים.
ד"ר שירלי שפירא בן דודצילום: יח"צ מכבי שירותי בריאותלדברי ד"ר שפירא בן דוד, אין מדובר בפערי ידע או הכשרה: "מבחינת ההכשרה – אין פער. כולם עוברים אותה הכשרה". עם זאת, היא מציינת יתרון ברור לרפואת המשפחה: "יש בהחלט יתרון בולט בגישה ובתפיסת התפקיד של רופאי המשפחה – בכל מה שקשור לחשיבות של חיסונים ומניעה. זה משהו שרואים גם בעבודות אחרות".
עוד נמצא כי רק 11.3% מהמטופלים השלימו את שלושת החיסונים המרכזיים המומלצים עבורם: הפטיטיס A, הפטיטיס B ואבעבועות הקוף. בקבוצה מצומצמת זו נצפו שיעורי היענות גבוהים יותר לטיפול וביקורים תכופים יותר אצל רופאי המשפחה, מה שמרמז על קשר ישיר בין קשר טיפולי רציף לבין עמידה בהנחיות החיסון.
ד"ר שפירא בן דוד נזהרת מהסקת מסקנות דרמטיות לגבי השלכות אפידמיולוגיות. "לא ניתן לדעת אם יש לכך השלכות ישירות על התפרצויות עתידיות, ולא בהכרח", היא אומרת. "זה בעיקר מעיד על פחות הגנה ברמת הפרט מפני מחלות מדבקות". היא מוסיפה כי חשוב לדייק בפרשנות הנתון: "ה-11.3% מתייחסים רק למי שהשלים את כל מנות החיסון הנדרשות. גם חסינות חלקית מספקת הגנה, אם כי לא מקסימלית".
החוקרים מדגישים כי על אף זמינות החיסונים במדינת ישראל, חלקם אף ללא עלות, עדיין קיימים חסמים המשפיעים על שיעורי ההתחסנות. אלה כוללים מודעות נמוכה, חוסר ידע, תפיסות מוטעות לגבי המחלות השונות ולגבי החיסונים המונעים אותן, וכן פערים הנובעים ממעמד סוציו-אקונומי. ממצאי המחקר מעלים כי מטופלים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה נטו להתחסן בשיעורים גבוהים יותר.
הצורך בהעלאת שיעורי ההתחסנות
הנתונים מחדדים את הצורך באינטגרציה עמוקה יותר של מערך החיסונים בתוך מרפאות ה-PrEP. החוקרים מציינים כי מאחר שהמסגרת הטיפולית כבר קיימת וישנה התייצבות סדירה למעקב רפואי, ניתן לשלב את החיסונים כחלק בלתי נפרד מביקורות השגרה. זאת, במטרה להעלות משמעותית את שיעורי ההתחסנות ולמנוע התפרצויות של מחלות העלולות להיות מסוכנות לאוכלוסייה זו.
המחקר קורא למקבלי ההחלטות ולגורמי בריאות הציבור לפתח התערבויות ייעודיות שיסירו חסמים ויובילו להעלאת שיעורי ההתחסנות בקרב משתמשים אלו. שילוב שירותי חיסון בתוך המסלול הטיפולי, קידום מידע ומודעות, ויצירת רצף טיפולי באמצעות רופאי משפחה יכולים לסייע בצמצום הפערים ולחזק את בריאות המטופלים.
3 צפייה בגלריה
ד"ר שפירא בן דוד: "קמפיין התחסנות ייעודי לאוכלוסיות בסיכון יכול לעשות הבדל משמעותי"
(צילום: shutterstock)
שיעורי ההתחסנות בקרב משתמשי PrEP בישראל אינם חריגים בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אך גם אינם מעודדים במיוחד. לדבריה של ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מעורכות המחקר, התמונה הכללית דומה לזו שנצפתה במדינות אחרות, אם כי קיימים הבדלים בין החיסונים השונים.
"באופן כללי, שיעורי ההתחסנות דומים יחסית לאוכלוסיות בסיכון דומות במדינות מערביות אחרות - זה מאוד תלוי באיזה חיסון מדובר", היא מסבירה.
באשר לפתרונות, ד"ר שפירא בן דוד מצביעה על צעדים יישומיים וברורים שמערכת הבריאות יכולה לקדם כבר בטווח המיידי. "קמפיין התחסנות ייעודי לאוכלוסיות בסיכון יכול לעשות הבדל משמעותי", היא אומרת. בנוסף, היא מדגישה את חשיבות ההיבט הכלכלי: "הכנסה לסל הבריאות של חיסונים שניתנים כיום בתשלום - למשל חיסון הפפילומה, שכאשר נכנס לסל בחינם לגילי 26-18 תרם משמעותית לעלייה בהתחסנות - בהחלט יכולה לשפר את המצב".
לבסוף, היא מזכירה גם את נושא הזמינות: "חשוב גם שחיסון לאבעבועות הקוף יהיה זמין בישראל, כי נכון לעכשיו הוא פשוט לא זמין".
