בשיתוף אסם נסטלה

מִחְזוּר היא הדרך הטובה לשפר את איכות הסביבה, גם כאנשים פרטיים וגם כחברות מסחריות גדולות. במסגרת פרויקט "מתכון לחיים טובים", המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה, ראיינה יעל גולדמן, שנושא איכות הסביבה קרוב ללבה, את אייל ליברמן, סמנכ"ל שרשרת אספקה באסם נסטלה ואת שלי מלצר, מנהלת השיווק של תאגיד המִחְזוּר תמיר.
4 צפייה בגלריה
(צילום: shutterstock)
מלצר סיפרה כי באשר לנתונים של השנים האחרונות בכל הנוגע למִחְזוּר ביתי, רואים כי בהחלט יש שינוי לטובה. "יש כיום ב-118 ערים ומועצות בישראל פחים כתומים למִחְזוּר. לכ-5.25 מיליון תושבים ישראלים יש פח כתום ליד הבית. למהפכה הזו הצטרפנו לפני עשור אבל באירופה כבר ממחזרים 30 שנה", היא מפרטת.
למעשה, היא מוסיפה, מתחילת התהליך ועד היום העבירו בתמיר כ-120 אלף טון למִחְזוּר. "אם נתרגם את זה לנפח ויזואלי, זה שווה ערך ל-1,200 מטוסי בואינג. זה נפח האריזות שהועברו למִחְזוּר בשנים האחרונות. 50-60% מהאשפה שיש לנו בבית מורכבת מאריזות ולכן מאד חשוב המאמץ של כל אחד ואחת מאיתנו בבית, כדי שנפריד את האריזות בצורה נכונה", אומרת מלצר.
"מדי יום מיוצרות בישראל המוני אריזות - מפלסטיק, מתכת, קרטון וזכוכית. לאריזות האלה ייקח שנים להתכלות אבל אפשר למחזר אותן בפח הכתום. יש לנו 2 תחנות מיון גדולות – בראשון לציון ובעפולה - שממיינות את תכולת הפחים הכתומים ל-7 חומרים שונים ומעבירות אותם למפעלי מִחְזוּר בארץ. מעל 80% מהאריזות עוברות מִחְזוּר בארץ. כדי שהמפעל היפה הזה ימשיך, חשוב שכולנו נפריד", היא מסבירה.
איך זה עובד עם האריזות?
"חלק חשוב בכל התהליך הזה הוא תכנון מראש לעיצוב אריזה כך שזו תתאים לתהליכי המיון והמִחְזוּר", אומרת מלצר ומוסיפה: "העבודה נעשית בחשיבה מקדימה על חומרי הגלם, הצבע הנכון, שלא יהיו יותר מדי חומרים באריזה, כך שהמכונה תדע למיין אותה בצורה נכונה".

אחריות לסביבה אצל חברות גדולות

"לאחריות לסביבה יש ממדים רבים", אומר אייל ליברמן ומפרט מדוע החברות הגדולות בעולם משקיעות בכך מיליארדים לאורך השנים. רק בארץ יוקדשו לזה, ב-5 השנים הקרובות, כ-100 מיליון שקלים. "זה הכרחי בגלל כמה סיבות", הוא אומר ומפרט:
  • "פליטות – זה פחות נראה לעין אבל יש פליטות ממזון. למשל, לגדל קילו בשר לאכילה דורש השקעה של 7 קילו דגנים ו-12 אלף ליטר של מים. זה פי 40 מגידול צמחי כלשהו. ההשלכה של גידול המזון החי על פליטות היא דרמטית.
  • אנרגיה ירוקה – עד 2025 אנחנו רוצים להגיע ל-100% אנרגיה ירוקה מפעילות אסם-נסטלה. למשל, חשמל – עכשיו הוא מגיע מגז טבעי ואנחנו רוצים להגיע ל-100% שימוש סולארי, הרי ישראל בורכה בשמש כל השנה. יש מגבלות רגולטוריות שעליהן אנחנו עובדים מול רשות החשמל ואנחנו מאמינים שנשיג את זה.
  • כלי רכב – בכלי רכב פרטיים המעבר להיברידי או לחשמלי נגיש וזמין כבר היום. במשאיות אנחנו מקווים לעבור באופן מלא לרכב חשמלי ובעתיד גם רכב שפועל על מימן. זה נבדק, בימים אלה, בשוויץ.
"אנחנו, בחברות הגדולות, הבנו שיש לנו כדור ארץ אחד ולנו יש מדינה אחת ואנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי לשמור על זה", אומר ליברמן.
4 צפייה בגלריה
באלות עם אריזות למחזור
באלות עם אריזות למחזור
באלות עם אריזות למחזור
(צילום: באדיבות תאגיד המחזור תמיר)
באיזה דרכים אפשר לעודד צרכנים למִחְזוּר?
"המודעות גדולה והאתגר הגדול עכשיו הוא להסביר איזו אשפה הולכת לאיזה פח. ההפרדה בבית מאד חשובה", אומרת מלצר. "אנחנו יודעים שבבית זה מאמץ וכדי להקל על המאמץ אנחנו עושים כל מיני דברים.
"לפני הכל, אנחנו משקיעים במודעות גבוהה, בעיקר באמצעות הומור וכיף. יש לנו את דדי החתול שעוזר לנו לעשות את זה שמח", היא אומרת בחיוך גדול.
"לאחרונה, הפקנו קרון שקוף שמסתובב בכל מיני ערים בארץ. אנחנו מזמינים אליו משפחות, שיביאו את האריזות שלהם ולאט לאט הקרון מתמלא. זה עוזר לנו להראות, שזה לא עניין מורכב וזו גם הזדמנות להסביר מה מיועד למִחְזוּר בפח הכתום. אנחנו מחלקים קרטיבים, יש גם ג'אגלינג והכל נעים ובאווירה כיפית".
בנוסף, "יש לנו גם משחק באפליקציה בשם כתומולו, שבו דדי החתול עומד על הפח הכתום. אחרי 10 דקות בהן הילדים משחקים, הם יודעים בדיוק מה נכנס לפח הכתום ומה לא", אומרת מלצר ומוסיפה: "אנחנו עוסקים לא מעט בהסברה כי המאמץ בבית הוא קטן אבל חשוב מאד. בסופו של דבר, ככל שנשליך יותר אריזות לפחים, נתרום לסביבה טובה יותר".
דרך פשוטה וטובה נוספת למִחְזוּר עלתה גם היא בשנה האחרונה, כאשר החלו להתווסף סימולי אריזות בצבע, שיעזרו לדעת לאיזה פח להשליך. "על אריזות קרטון יהיה סימון של פח כחול ועל אריזות זכוכית סמל בצבע סגול. פשוט", אומרת מלצר.
4 צפייה בגלריה
(באדיבות תאגיד המיחזור תמיר)

איך משלבים בין אחריות תאגידית לאחריות אישית?
"תאגידים הם חברות של המדינה ובמסגרת זו אנחנו אחראים לקיימות של המדינה", אומר ליברמן. "המטרה שלנו היא להעביר את המודעות למִחְזוּר לתת מודע, כך שנושא הקיימות יהפוך למשהו אינסטינקטיבי. כמובן שזה כרוך בתהליכים טכניים ולכן יש לנו, באסם נסטלה, ממונה אחריות תאגידית ואחראי של פעילויות בקהילה אבל המאבק תמיד יהיה בבית. לנו יש את היכולת לגייס את כל הקהילה, שהיא מדינת ישראל. אנחנו השגרירים הטובים לכך וזה מה שנעשה בשנים הקרובות", הוא מסכם.
בשיתוף אסם נסטלה