המרכז הרפואי רמב"ם הצטרף לחברה מצומצמת: רק שני בתי חולים בעולם מפעילים כיום את הסורק הגרעיני המתקדם StarGuideGX - אחד הוא מאיו קליניק בארה"ב, והשני הוא רמב"ם בחיפה. המכשיר, המצויד במצלמה טבעתית הסורקת את הגוף מכל הזוויות בו-זמנית, מספק תמונות תלת-ממד מדויקות פי שניים מהדור הקודם. התוצאה המעשית: מיפוי לב שנמשך עד כה 20 דקות - יתבצע בשש, ובדיקת מעקב אחר טיפול בסרטן הערמונית תתקצר מ-45 דקות לשמונה בלבד.
"תחום הרפואה הגרעינית הוא תחום דימותי וטיפולי", מסביר פרופ' זוהר קידר, מנהל המכון לרפואה גרעינית ברמב"ם. "אנחנו משתמשים בחומרים בעלי תכונות שונות על מנת לראות ולטפל בתהליכים ומחלות שקורים בתוך הגוף". הרפואה הגרעינית, לדבריו, מאפשרת לרופאים לא רק לאבחן, אלא גם לראות את הטיפול עצמו בפעולה. "למשל, אם אתה לוקח אנטיביוטיקה, אתה לא יודע לאן האנטיביוטיקה הגיעה בתוך הגוף, אתה מקווה שהיא מגיעה לאזור הזיהום. אבל עם חומרים רדיואקטיביים, החומר הטיפולי גם ניתן לראייה מבחוץ. עם המכשירים שלנו אנחנו יכולים לראות את החומר הטיפולי ומטפלים במה שאנחנו רואים".
לצד הפוטנציאל הרפואי, פרופ' קידר מדגיש כי האתגר אינו מסתכם בדיוק האבחנה. "האתגרים היום בעולם שלנו הם לעבוד עם חומרים כמה שיותר מדויקים, שיראו תהליכים בתחילת המחלה, לפני שיתפתחו, כדי שנטפל כמה שיותר מוקדם. אתגר חשוב נוסף הוא שהבדיקה תהיה כמה שיותר נוחה לחולה. בדיקות יכולות להיות מאוד ארוכות. לשכב שעה על מכשיר זה לא דבר מהנה, עבור הנבדק זה זה יכול להראות כמו נצח", הוא אומר. "נושא הנוחות מאוד חשוב: כמה שפחות זמן המטופל על המכשיר, כמה שפחות קרינה הוא יקבל שלא לצורך. יש פה הסתכלות על כמה אזורים: גם על ההיבט הקליני של אבחון, וגם על ההיבט של טובת המטופל ואיך הוא חווה את המכשיר".
"יכולות האבחון הן לטווח גדול של מחלות, החל ממחלות לב, למשל מיפוי לב כדי לראות אם יש הפרעה באספקת הדם בלב, וכלה בתהליכים אורתופדיים: שברים, שינויים ניווניים בשלד וכו'. למעשה, אין כמעט איבר או תהליך שמצלמות מסוג זה לא יודעות, בתחום הספציפי הזה, לראות"
המכשיר החדש, StarGuideGX שמו, הגיע לרמב"ם לפני כשבועיים, וכעת נמצא בשלבי ההפעלה הראשונים שלו. מדובר בטכנולוגיית חדשה הכוללת מצלמה במבנה טבעתי הסורקת בבת אחת את הגוף מכל הזוויות בו זמנית. המכשיר הוא אחד משני מכשירים בלבד מהדגם החדש הפועלים כיום בעולם: אחד ברמב"ם והשני במאיו קליניק בארה"ב. "אנחנו עובדים עם החולים הראשונים כרגע", אומר פרופ' קידר. "המכשיר ממש עושה את צעדיו הראשונים, ואנחנו בוחנים את יכולותיו. זה חלק מפרויקט מחקר שבו אנו בודקים את היכולות שלו ומנסים להראות את היתרונות שלו בהשוואה לדור הקודם ובהשוואה למכשירים אחרים שקיימים בתחום הזה בשוק".
הטכנולוגיה הזו, לדבריו, מאפשרת למכשיר לראות טווח רחב של חומרים רדיואקטיביים, בסוגים שונים של מיפויים וצילומים. המכשיר פועל על בסיס גלאי דיגיטלי המספק רגישות גבוהה פי שניים מהדור הקודם, והתוצאה היא תמונות תלת-ממד ברורות, מקיפות ומדויקות יותר. "יכולות האבחון של הטכנולוגיה הן לטווח גדול של מחלות", הוא אומר, "החל ממחלות לב, כמו למשל מיפוי לב, כדי לראות אם יש הפרעה באספקת הדם בלב, וכלה בתהליכים אורתופדיים: שברים, שינויים ניווניים בשלד וכו'. למעשה, אין כמעט איבר או תהליך שמצלמות מסוג זה לא יודעות, בתחום הספציפי הזה, לראות. הטכנולוגיה מסוגלת לקצר את משך זמן הסריקה בצורה משמעותית: מיפוי עצם מלא מתבצע ב-20 דקות במקום 30, ומיפוי לב ב-6 דקות במקום 20".
קיצור הזמן הדרמטי ביותר, לדבריו, מתרחש בסריקת חולים שקיבלו חומר רדיואקטיבי טיפולי במחלות סרטן שונות, ובהן סרטן הערמונית: במקרים אלה זמן הבדיקה מתקצר מ-45 דקות לשמונה דקות בלבד. המשמעות גדולה במיוחד עבור מטופלים שמתקשים לשכב זמן ממושך ללא תנועה, ובהם חולים לאחר ניתוחים אורתופדיים, חולים אונקולוגיים, חולי פרקינסון וילדים צעירים שלעיתים נזקקים לבדיקת מיפוי תחת טשטוש.
לאבחן וגם לטפל
לדברי פרופ' קידר, הפענוח המדויק יותר עשוי לאפשר גם הפחתה במינון הקרינה שאליה נחשף המטופל. לצד זאת, המכשיר צפוי לשפר את יכולת הגילוי של מוקדי חומר רדיואקטיבי בטיפולי סרטן, בהם סרטן הערמונית, גידולים נוירואנדוקריניים וסרטן בלוטת התריס. "הטכנולוגיה מסוגלת לראות את פיזור הטיפול שאנחנו נותנים לחולה, ומאפשרת לראות לאן בדיוק הטיפול הגיע. זו אחת האיכויות החשובות של המצלמה הזאת: צילום של החומר הטיפולי בתוך הגוף של הנבדק". כך, למשל, בסרטן הערמונית ניתן לראות את הריכוז ואת הפיזור של הלוטציום הרדיואקטיבי בזמן הטיפול עצמו, וללמוד לאילו אתרי מחלה הגיע הטיפול וכיצד הם מגיבים לו.
"מזריקים לגוף חומר רדיואקטיבי שיודע לחבור ישר לתא הסרטני, ושם הוא עושה שתי פעולות בו-זמנית: מאיר את הגידול ומאפשר את סריקתו על ידי המצלמה, ותוקף את אתר הגידול הממאיר מבפנים בעזרת הקרינה שהוא פולט"
"מזריקים לגוף חומר רדיואקטיבי שיודע לחבור ישר לתא הסרטני, ושם הוא עושה שתי פעולות בו-זמנית: מאיר את הגידול ומאפשר את סריקתו על ידי המצלמה, ותוקף את אתר הגידול הממאיר מבפנים בעזרת הקרינה שהוא פולט", מסביר פרופ' קידר. "המכשיר החדש מסוגל לאתר ולמפות במהירות ובאמינות את החלקיקים הרדיואקטיביים הנפלטים מהחומר הטיפולי, ולספק לרופא תמונה ברורה של אתרי המחלה שאליהם הגיע החומר הטיפולי כבר לאחר הטיפול הראשון". לדבריו, המשמעות הקלינית עשויה להיות משמעותית במיוחד במחלות אונקולוגיות. "כבר אחרי טיפול אחד אפשר לדעת אם הטיפול עובד או לא", הוא אומר. "אם הוא לא עובד, אפשר לעבור לאפשרות אחרת כבר בשלב מוקדם. בסרטן, הזמן הזה יכול להיות קריטי".
מעבר לשימושים הקליניים שכבר קיימים כיום, ברמב"ם רואים בסורק החדש גם תשתית למחקר עתידי בתחום הרפואה הגרעינית והטיפול הממוקד בסרטן. לדברי פרופ' קידר, הטכנולוגיה החדשה אינה מיועדת רק לשפר בדיקות קיימות, אלא גם לפתוח אפשרות לעבוד עם חומרים רדיואקטיביים מחקריים, שעדיין אינם חלק מבדיקות הרפואה הגרעינית השגרתיות. "הטכנולוגיה פותחת אפשרויות לאבחון סוגים שונים של סרטן כבר בשלבים יותר מוקדמים, ואופק לעבוד עם סוגי חומרים מחקריים שעדיין לא קיימים בבדיקות רפואה גרעינית הרגילות. כרגע אנחנו בשותפות עם חברות שונות בתעשיית התרופות שמייצרות חומרים כאלה, על מנת לבדוק חומרים חדשים", הוא אומר.
אחד הכיוונים המרכזיים בתחום הוא פיתוח חומרים רדיואקטיביים הנחשבים לדור הבא של הטיפול הממוקד בגידולים סרטניים. בין היתר מדובר בחומרים המבוססים על חלקיקי אלפא - חלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה ופיזור קצר במיוחד, שנועדו לאפשר פגיעה ממוקדת בתא הסרטני תוך צמצום הנזק לרקמות בריאות סמוכות. עד לאחרונה, הדמיה אמינה של חומרים מסוג זה הייתה מאתגרת במיוחד, אך הרגישות הגבוהה של הסורק החדש מאפשרת לראות, לעקוב ולמדוד את פיזורם בגוף ברמת דיוק גבוהה.
"בזכות יכולתו לסרוק חלקיקים רדיואקטיביים שעד היום כמעט לא ניתן היה למפות, הוא מאפשר לרמב"ם להשתתף במחקרים קליניים בחומרים שטרם הגיעו לשוק", מציין פרופ' קידר. "רמב"ם, עם המכשיר הזה, ייתן לחולים בישראל גישה לטיפולים חדשניים על בסיס רפואה גרעינית, שנמצאים עדיין בשלב המחקר, הרבה לפני שהם מגיעים לשוק ולחולים בעולם. זה ביטוי של המחויבות שלנו לחזית הרפואה העולמית".
גם ארז לוי, מנכ"ל תחום ההדמיה המולקולרית ב-GE HealthCare, מדגיש את המשמעות הרחבה של התקנת הסורק בישראל דווקא בתקופה הנוכחית. "גם בתקופות מאתגרות, ובתוכן המלחמה, ישראל ממשיכה להיות מוקד מרכזי של פיתוח וחדשנות רפואית", הוא אומר. "הטכנולוגיות הללו מפותחות כאן בישראל ומשפיעות על חולים לא רק בארץ אלא גם ברחבי העולם כולו. הסורק הראשון מסוגו הותקן במרכז הרפואי מאיו קליניק בארצות הברית, והסורק השני בעולם הותקן בבית החולים רמב"ם - עדות לכך שחדשנות ישראלית מובילה את חזית ההדמיה והמאבק בסרטן ברמה הגלובלית".
עבור המטופלים, מסכם פרופ' קידר, המשמעות אינה רק טכנולוגית אלא יומיומית ומעשית: "עבור אלפי חולים השינוי מהותי: פחות זמן שהייה במכשיר וללא תזוזה, פחות חרדה לחולים מבוגרים וילדים, אבחון מהיר יותר, מעקב אחר יעילות טיפול ממוקד ומדויק יותר - וכל זאת בפחות חשיפה לקרינה"
