בשיתוף סאנופי
במשך יותר מעשור התמודדה שולה קרני, בת 79 מתל אביב, עם תחושה מתמדת של גודש באף, לחץ בראש ואובדן מוחלט של חוש הריח. "זה לא סתם אף סתום" היא מתארת, "זה כאילו שאת חיה בתוך צינור סגור. כל הזמן מצוננת, כל הזמן עייפה". שולה, שממשיכה לעבוד גם היום כמזכירה רפואית אצל רופא גסטרואנטרולוג, סבלה במשך שנים מנאזל פוליפוזיס, מחלה דלקתית כרונית של מערות הפנים (הסינוסים), המאופיינת בצמיחת פוליפים באף. למרות המלצות חוזרות לניתוח, היא סירבה. "פחדתי. פשוט פחדתי. ובינתיים חייתי על סטרואידים, במשך יותר מעשור כשברור שזה לא הטיפול האידאלי עבורי, גם בגלל האוסטאופורוזיס וגם בגלל שלא הצלחתי להגיע לאיזון".
"הריח הראשון שחזר היה הבושם שלי"
המצב השתנה רק לאחרונה, כאשר קיבלה טיפול ביולוגי מתקדם. "כבר אחרי הזריקה הראשונה קרה משהו שלא האמנתי שיקרה", היא מספרת. "פתאום נשמתי דרך האף. פתאום הרחתי. הדבר הראשון שהרחתי היה הבושם שלי, שבו אני משתמשת שנים, בושם שתמיד החמיאו לי עליו, אבל בשבילי היה רק זיכרון רחוק". לדבריה, השינוי היה דרמטי: "כל העשור האחרון הרגשתי כובד בראש, ופתאום אני יכולה לנשום. יש תחושה של קלילות, של הקלה אמיתית. אני רק בזריקה השלישית שלי וזה כבר עולם אחר".
במשך שנים סבלה בשקט, אבל חוויה אחת מטלטלת גרמה לה להבין שהיא חייבת טיפול: "בערב פסח שמתי צלי בתנור, הרבה בני משפחה וחברים התקשרו לברך לחג ודיברתי ארוכות בטלפון. פתאום אני מרימה את הראש ורואה שכל הבית אפוף עשן. הצלי נשרף. זאת היתה חוויה מטלטלת ואחת הסיבות שהבנתי שאני חייבת לקבל טיפול שבאמת יעזור. הבנתי שלא להריח כלום זה יכול להיות ממש בעייתי.
"לאחר שהבנתי שאני חייבת לקבל טיפול מתקדם יותר, קיבלתי אישור מיוחד מקופת החולים .שולה אומרת שאנשים לא תמיד יודעים מה הזכאות שלהם. "הגיע לעבודה שלי, בחור כבן 40, שליווה את אביו. חשבתי שהוא מצונן, אבל בשיחה שהחלה הוא אמר שהוא סובל מנאזל פוליפוזיס ולא מצליח להגיע לאיזון. שאלתי אותו למה הוא לא מקבל טיפול ביולוגי והוא אמר שהוא לא בטוח שיש לו ביטוח משלים בקופת החולים (שב"ן). אנשים צריכים לדעת שחלק מהטיפולים אפשר לקבל דרך ביטוחי שב"ן".
מהו נאזל פוליפוזיס?
ד"ר שגית שושן, מומחית אף אוזן גרון ילדים ומבוגרים, ומנהלת את המרפאה הארצית להפרעות חוש הריח בבית החולים וולפסוןצילום: גלעד לרוםד"ר שגית שושן, מומחית אף אוזן גרון ילדים ומבוגרים, ומנהלת את המרפאה הארצית להפרעות חוש הריח בבית החולים וולפסון, מסבירה כי נאזל פוליפוזיס (Chronic Rhinosinusitis with Nasal Polyps) היא מחלה דלקתית כרונית ומתמשכת של רירית האף והסינוסים. "המחלה אינה רק 'פוליפים באף'. מדובר בתהליך דלקתי עמוק ומתמשך שגורם לשינוי מבני ותפקודי ברירית דרכי הנשימה העליונות".
לדבריה, הפוליפים עצמם הם מעין גידולים שפירים, רכים ובצקתיים, שמתפתחים כתוצאה מהדלקת הכרונית. הם חוסמים את מעברי האוויר והניקוז התקין של הסינוסים, ובמקרים הקשים מתפשטים בכל מערות הפנים".
התסמינים כוללים, חסימה וגודש כרוני באף, ירידה או אובדן של חוש הריח, תחושת לחץ מתמשך, כובד וכאב בכל הפנים, ואירועי סינוסיטיס חוזרים.
"התסמינים גורמים לפגיעה משמעותית באיכות החיים. המחלה אינה חולפת ללא טיפול. מדובר במחלה כרונית שמגיעה בגלים. לאחר טיפול בסטרואידים סיסטמיים יש הקלה זמנית בלבד. לאחר טיפול ניתוחי, ישנה הקלה במרבית המקרים, אבל במקרים מסויימים המחלה חוזרת והפוליפים שבים להתפתח ולחסום את מערות הפנים". מסבירה ד"ר שושן.
האבחון מתבצע באמצעות בדיקה אנדוסקופית המבוצעת על ידי רופאי אא"ג, כמו גם על ידי הדמיית סיטי שמאפשרת לנו להעריך את עומק התפשטות הפוליפים ואת חומרת המחלה.
בשנים האחרונות התחדדה ההבנה כי אצל חלק גדול מהמטופלים, נאזל פוליפוזיס היא ביטוי של דלקת מסוג 2 (Type 2 inflammation) – מדובר בתגובת יתר של מערכת החיסון שבה מעורבים תאי דלקת כמו תאים לבנים מסוג אאוזינופילים וציטוקינים ." "זאת לא דלקת שנוצרת כתוצאה מזיהום חיצוני אלא דלקת שהגוף עצמו מייצר. מדובר בדלקת המוכרת לנו גם ממחלות אחרות כמו אסתמה אלרגית, דלקת כרונית של הוושט, שבה מעורבים תאים לבנים מסוג אאוזינופילים, ואטופיק דרמטיטיס", מסבירה ד"ר שושן. "במקרים רבים יש חפיפה בין המחלות כלומר מטופלים עם פוליפים באף יכולים לסבול גם מאסתמה לא מאוזנת או שיש בני משפחה קרובים שחולים במחלות שהבסיס שלהן היא אותה דלקת מסוג 2. המשמעות הקלינית חשובה משום שמדובר בדלקת העמידה יחסית לטיפולים הקיימים, וכן אנחנו רואים מקרים רבים של חזרת המחלה או חוסר איזון אצל החולים".
לדבריה, מהרגע שהקשר בין הדלקת למשפחה הזאת של המחלות התבססה "אנחנו מבינים שהבעיה היא מערכתית ולא מקומית. גם הגישה הטיפולית חייבת להשתנות. לא מספיק להסיר את הפוליפים אלא חייבים לטפל בדלקת עצמה".
שיעור גבוה יותר בקרב חולי אסתמה
(צילום: shutterstock)
כמה חולים ומה קובע הסל?
לפי הערכות אפידמיולוגיות, כ-2%–4% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מנאזל פוליפוזיס, כאשר שיעור גבוה יותר נרשם בקרב חולי אסתמה. מדובר באלפי מטופלים בישראל, חלקם עם מחלה קשה ומתמשכת שמצריכה טיפול חוזר.
ניתן היום לאזן חלק מהחולים באמצעות הטיפולים הקיימים, באמצעות תרסיסי אף וסטרואידים בבליעה, ולעיתים גם עם ניתוח להסרת הפוליפים ."הבעיה מתעוררת מול החולים היותר קשים שעבורם הטיפולים הקיימים רק עוזרים זמנית, ולעיתים גם סובלים מתופעות לוואי משמעותיים. עבור החולים היותר מורכבים הפוליפים נוטים לחזור. יש מטופלים שעוברים שוב ושוב ניתוחים אפילו שש או שבע פעמים לאורך החיים. לדעתי, חשוב לבחון אפשרות מעבר לטיפול ביולוגי עבור החולים הלא מאוזנים, אם אחרי ניתוח אחד המחלה חזרה. אין סיבה שמטופל יעבור ניתוחים חוזרים ונשנים אם ישנם טיפולים שהוכחו כיעילים", מסבירה ד"ר שושן.
טיפולים ביולוגיים אושרו בשנים האחרונות על ידי רשויות רגולטוריות בעולם, ובהן ה-FDA וה EMA על בסיס מחקרים שהראו שיפור מובהק בתסמינים, הפחתת צורך בניתוחים ושיפור באיכות החיים. בישראל טיפולים אלה כבר כלולים בסל הבריאות עבור חלק ממשפחת מחלות דלקת מסוג 2, אבל לא עבור נאזל פוליפוזיס. בפועל, המשמעות היא שחלק מהמטופלים נדרשים להגיש בקשה מיוחדת כדי לקבל את הטיפולים המתקדמים ביותר הקיימים היום, שבמקרים רבים מצליחים לאזן את החולים, למנוע מהם ניתוחים חוזרים ולאפשר להם איכות חיים טובה הרבה יותר", אמרה הרופאה.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי. אין לראות בו חוות דעת או תחליף לייעוץ רפואי עם רופא/ה מומחה/ית.
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
בשיתוף סאנופי
