גודל הערמונית אינו רק מאפיין אנטומי, אלא גורם ביולוגי משמעותי המעיד על הסיכון ואגרסיביות של סרטן הערמונית. במחקר חדש שנערך במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית נמצא כי בלוטות ערמונית קטנות מנבאות את הסיכון לחלות בסרטן הערמונית ואף את חומרתו. ממצאי המחקר, שפורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Clinical Medicine, קוראים לבחון מחדש את שיטות האבחון הבינלאומיות המקובלות.
המחקר, שאותו הוביל על ידי פרופ' דן ליבוביץ, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית, ד"ר שיר טיגר וצוות המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי קפלן, בחן את הקשר בין נפח הערמונית של גברים לבין הסיכוי והחומרה של סרטן שהתגלה בביופסיה מוכוונת (מבוססת MRI). ממצאים אלו ידרשו עוד מחקרי המשך כדי לבסס את הקשר לכאורה בין גודל הערמונית לבין חומרת הסרטן.
סרטן הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי, כאשר מדי שנה מאובחנים בישראל אלפי גברים עם המחלה, ועיקר התחלואה נצפית בקרב בני 65 ומעלה. "מדובר בגידול הסרטני השכיח ביותר בבני אדם למעט סרטן עור", אומר פרופ' ליבוביץ', "אחד משישה גברים אי פעם בחייו עלול להיות מאובחן, כאשר זו מחלה שקטה לחלוטין. אנשים יכולים להיות חולים מאוד ולא לדעת. בדרך כלל בחלק גדול מהמקרים היא פועלת לטווח הארוך. הסיכון הוא לא סיכון חיים מיידי. האפקט של מה שעושים ומחליטים היום יכול להשפיע 10 ו-15 שנים קדימה בחלק גדול מהמקרים".
פרופ' דן ליבוביץצילום: גלעד שעבנילמרות שכיחותה הגבוהה של המחלה, שיעור ההישרדות בישראל גבוה יחסית לעולם, מה שמעיד על חשיבות האבחון והטיפול האיכותי המוקדם, המתבצעים לרוב על ידי ביופסיה מכוונת. "כתוצאה מכך שזו מחלה שקטה האבחון מבוסס או על בדיקה גופנית שבה בודקים את החולה ומרגישים גוש בערמונית או על ידי בדיקת דם מיוחדת בשם PSA שזמינה בכל מקום. כשהיא מוגברת זה מעלה חשד ומתחילים בירור".
כדי להבין כיצד גודל הערמונית משפיע בפועל על הסיכון ועל אגרסיביות הגידול, בחנו החוקרים קבוצה מוגדרת של מטופלים שעברו ביופסיה מכוונת לאחר בדיקת MRI ללא אבחנה קודמת של סרטן. "נכללו בסך הכל 351 גברים, כולם עברו את הבירור במרכז הרפואי קפלן", מפרט פרופ' ליבוביץ, "מצאנו ערך סף שמחלק את האוכלוסייה הזו לשתי קבוצות, אלה עם ערמוניות קטנות ואלה עם ערמוניות גדולות. לאחר מכן בדקנו האם יש הבדל מה אחוז הביופסיות החיוביות - כלומר סרטן כלשהו בערמונית - ומצאנו שהמספר הוא כפול בערמוניות קטנות לעומת גדולות".
אך זה לא היה הממצא היחיד. לאחר מכן בדקו החוקרים למי מהגברים סרטן משמעותי מבחינה קלינית. גם כאן נמצא הבדל מובהק. "מצאנו הרבה יותר סרטן משמעותי בקבוצת הערמוניות הקטנות", הוא מוסיף, "זה מחזק את הטענה שההבדל בין בלוטות ערמונית קטנות לגדולות הוא לא עניין טכני, שהסיכוי לטעות הוא בערמונית שהיא גדולה יותר. יש ממש הבדל ביולוגי".
הדירוג המקובל עלול להטעות
מסקנה משמעותית נוספת נגזרת מתוצאות המחקר נוגעת לסולם PIRADS, סולם הדירוג של ממצאים חשודים בערמונית המתגלים ב-MRI. המחקר מצא שיכולת הניבוי של דירוג זה מושפעת משמעותית מנפח הערמונית. במטופלים עם ערמונית גדולה, הסבירות לאתר סרטן אגרסיבי בדרגות החשד הגבוהות (PIRADS 4-5) הייתה נמוכה יותר מאשר אצל מטופלים עם ערמונית קטנה.
"בערמוניות גדולות דרגת הסיכון הביניים שנקראת PIRADS 3 מייצרת מעט מאוד אבחנות של סרטן משמעותי קלינית ואף לא אבחנה אחת של סרטן בדרגת סיכון גבוהה, מה שמעלה את השאלה אם בכלל צריך לקחת ביופסיות בדרגת PIRADS 3 בערמוניות גדולות", אומר פרופ' ליבוביץ', "ממצאי המחקר שלנו מצריכים שינוי בשיטת הדירוג של PIRADS כך שתתחשב גם בנפח הערמונית".
ומה הצעד הבא? "כמובן שיידרש מחקר נוסף כדי להוכיח או לאשש את המסקנות ולהרחיב אותן, ואולי לדייק יותר את ההחלטות מתי כן ומתי לא צריך לקחת ביופסיה", הוא מסכם, "אם נצליח להוכיח שיש גם משמעות ביולוגית להבדל בין בלוטות ערמונית קטנות לגדולות, זה פותח שער למחקרים יותר מקיפים ומעניינים על מה מהות ההבדל הביולוגי ואולי אפילו תרופות חדשות. ממצאים אלה יהוו ללא ספק למסד למחקרי בהמשך הדרך".
