משרד הבריאות יחד עם כל גורמי בריאות הציבור עוסק כבר שנים רבות במגפת ההשמנה, שפוגעת קודם כל באוכלוסיות העניות. כבר שנים רבות שמשרד הבריאות מבצע עבודה מקיפה, מבוססת עובדות מדעיות, יחד עם מומחים מתחומים שונים.
למרות המתקפות של תעשיית המזון, עבודה זו נחלה כמה הצלחות: מנושא סימון המזון, ועד הכנת תוכניות קידום בריאות שונות, בדגש על שיתוף רב-תחומי ועבודה יחד עם הרשויות המקומיות. בהמשך הוטל גם מס על שתייה מתוקה שעל-פי נתוני משרד הבריאות החל לפעול את פעולותו בדומה למדינות אחרות בעולם. תוכניות אלה חיוניות לצמצום תחלואה ובעיקר גם לצמצום פערים בבריאות שכן קבוצות עניות סובלות מהנזקים הבריאותיים באופן עמוק יותר.
1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו לצד סודה. מדוע "נדהם" מהנתונים שכבר שמע כמה פעמים?
(צילום: אלכס קולומויסקי / shutterstock)
לנוכח כל אלה, קשה להבין את האמירה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבה שהתקיימה אתמול על ביטול רפורמת המדבקות על מוצרי מזון, שהוא נחשף לראשונה לנתוני התחלואה החמורים (או במילותיו, "אני נדהם. אלו נתונים חמורים מאוד. אני חושב שאסור לשתות בכלל שתייה מתוקה").
עוד בנושא זה:
אכן, כפי שאמר ראש הממשלה מדובר בנתונים מפחידים של שיעורי סוכרת והשמנה גואים, כולל שיעורי קטיעות גפיים שבהם ישראל לצערנו מובילה עולמית. למרות התראת כל גורמי המקצוע בתוך משרד הבריאות ובמערכת הבריאות כי משמעות ביטול המס על המשקאות הקלים היא שיותר ישראלים יסבלו מקטיעות גפיים, עיוורון, אי-ספיקת כליות, מחלות לב וכלי דם, שבץ ומחלות קשות נוספות - המס בוטל, תוך התעלמות שערורייתית מהגורמים המקצועיים.
עתירה לבג"ץ: החלטה בלתי סבירה בעליל
הנזקים הקשים של המשקאות המתוקים ידועים לכל איש מקצוע בתחום. עובדות אלו גם נמסרו לראש הממשלה בנימין נתניהו כמה פעמים, כולל במכתבים מאיגוד רופאי בריאות הציבור והפורום לתזונה בת-קיימא.
"הנזקים הקשים של המשקאות המתוקים ידועים לכל איש מקצוע בתחום. עובדות אלו גם נמסרו לראש הממשלה בנימין נתניהו כמה פעמים, כולל במכתבים מאיגוד רופאי בריאות הציבור והפורום לתזונה בת-קיימא"
ניתוח הנתונים של חטיבת המחקר בבנק ישראל לגבי השינויים ברכישת משקאות בעקבות הטלת המס הראה כי המס על משקאות ממותקים הביא לירידה בקניית משקאות מתוקים ובייחוד בחברה החרדית. כך, באבחת חרב, נקטעה מדיניות שאומצה בתהליך ארוך שנים ושנסמך על ניתוח מקצועי והשתתפות ציבורית רחבה.
לנוכח כל אלו, עתרנו לפני כחודש לבג"ץ - בהובלת חנוך ברקת, יו"ר עמותת דואליס ולשעבר מנכ"ל קרן אייפקס, יחד עם הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא ועם פרופ' אהרון טרואן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית - נגד ההחלטה, שאותה הגדרנו "בלתי סבירה בעליל, מונעת משיקולים זרים ומשוללת הנמקה ותשתית עובדתית ראויה".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריוןשתיית משקאות עתירי סוכר מזיקה לבריאות, גורמת לפגיעות קשות בבריאות, בתוחלת ובאיכות החיים - בעיקר בגלל העלייה החמורה בסוכרת וסיבוכיה. איגוד רופאי בריאות הציבור פועל כבר תקופה ארוכה עם אנשי ונשות בריאות ציבור חרדים, שאף הם לא הבינו את הלהיטות לביטול החוק. בוודאי שההתמודדות עם תופעת ההשמנה וצריכת משקאות מתוקים היא תופעה מורכבת הדורשת התמודדות רב-ממדית, בדגש על הוזלת סל מזון בריא, שינוי סביבתי ותרבותי מעמיק.
עצם הפסקת המס על משקאות מתוקים, בלי התייעצות מספקת עם גורמי המקצוע, וכעת רעיונות העוועים של ביטול סימון המזון המזיק, לכאורה בשל יוקר המחיה - למרות התנגדות גורפת של אנשי המקצוע ובהם גם מנכ"ל משרד הבריאות - מעלה תהיות על אופן קבלת ההחלטות של נבחרי הציבור.
ערב ההצבעה על עילת הסבירות, אנו חייבים לשאול את עצמנו כיצד הגענו לאווירה שבה מבטלים באופן כה מהיר את עמדת גורמי המקצוע? הטענה של ראש הממשלה כי אינו בקיא בנתונים, מעוררת דאגה עמוקה. האם הדיונים נעשים לאחר בחינה של ההשלכות על בריאותנו תוך שימוש בנתונים המוצגים על-ידי משרד הבריאות ואיגודים מדעיים? ערב ההצבעה על עילת הסבירות, האם תהליך קבלת החלטות כזה הוא סביר?
פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, וראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב, ממגישי העתירה לבג"ץ. הביא לפרסום: אדיר ינקו
