מתחילת המלחמה נרשמה עלייה של כ-30 אחוזים בכמות המתמודדים עם דיכאון וחרדה. כך עולה מנתוני קופת החולים מכבי שלה כ-2.5 מיליון מבוטחים. מבין הקבוצות השונות, נשים אובחנו עם דיכאון וחרדה פי 2.5 לעומת גברים. עלייה משמעותית נרשמה גם בקרב ילדים ובני הגיל השלישי. הנתונים השוו בין תום ששת השבועות הראשונים למלחמה לששת השבועות שקדמו למלחמה ללא ימי החגים.
בקרב הגברים נרשמה עלייה של 15 אחוזים בדיווח על דיכאון וחרדה, ואילו בקרב נשים נרשמה עלייה של 37 אחוזים בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. בשבועות שלפני המלחמה התלוננו כ-26,500 מבוטחים בפני איש בריאות הנפש או רופא המשפחה שהם מתמודדים עם תסמינים של חרדה ודיכאון, ואילו בששת השבועות שלאחר 7 באוקטובר פנו כ-34,300 בני אדם. נתוני מכבי מצטרפים לשורה של נתונים שהציגו הקופות בשבועות האחרונים שלפיהם נרשמה גם עלייה במרשמי התרופות נגד חרדה, דיכאון וכדורי שינה שהונפקו מאז פרוץ המלחמה.
עוד בנושא זה:
בבדיקה שערכה הקופה אל מול נתוני השנה שעברה באותו פרק זמן עולה גם כן תמונה ברורה של זינוק בדיווחים על חרדה ודיכאון, בשיעור של 24 אחוזים. בקרב נשים העלייה הייתה משמעותית ביותר: פי שלושה לעומת השנה שעברה. בקרב גברים העלייה הייתה של 31 אחוזים.
"יש שני גורמים שמוסמכים לאבחן", מסבירה ד"ר טלי שמואלי, הפסיכיאטרית הראשית של מכבי. "הראשון הוא גורמי בריאות הנפש כמו פסיכיאטר, פסיכולוג ועובד סוציאלי. השני הוא רופא משפחה שנחשף לטענות על כך שאינו מצליח לישון, תחושות של מועקה, חוסר יכולת לתפקד בעבודה ועוד. רוב האנשים שפונים מתלוננים על מצוקה נקודתית. רובם המכריע יחזור לתפקוד עם או בלי טיפול. רובם המכריע עוד יותר יוכל לקבל מענה בטיפול קצר שיהיה בדרך כלל טיפול שיחתי עם טכניקות לעזרה עצמית. כשמדברים על הדברים זה מקל. זו המאסה המרכזית".
לדבריה, מיעוט מקרב הפונים יצטרך טיפולים רפואיים, "ומיעוט קטן עוד יותר יפתח תסמינים של פוסט טראומה. אנחנו רואים שבזמן המשבר, אנשים בדרך כלל נסמכים על מערכות התמך והכוחות הפנימיים שלהם ומנסים להחזיק. ככל שהזמן עובר אנחנו רואים זינוק בפניות, ואנחנו עוד לא שם. אנחנו היום רואים את ההתחלה של העלייה. בהתחלה הייתה דממה וקיפאון. לאחר מכן התחלנו לראות התחלה של פניות. העלייה בשיעור של הפניות החלה דווקא באזור השרון שהיה השקט ביותר בזמן המלחמה. היו הרבה פחות רקטות והמעגלים מעט יותר רחוקים. ברגע שחוזרים לשגרה, אנשים נרגעים מהסטרס הראשוני ואז צפות הבעיות ולא מצליחים להמשיך".
"בדרום, הבעיות מורכבות יותר"
ד"ר טלי שמואלי אומרת ש"עכשיו אנחנו רואים פניות בכל המחוזות. מן הסתם, במחוז דרום אנחנו רואים בעיות יותר מורכבות כמו רגרסיות התנהגותיות, אבל גם במחוזות אחרים. המעגלים של 7 באוקטובר הם מאוד רחבים, כי המאסות של הנרצחים והחטופים הם כאלו שנוגעות כמעט בכל בית".
ד"ר טלי שמואלי: "העלייה בשיעור של הפניות החלה דווקא באזור השרון שהיה השקט ביותר בזמן המלחמה. היו הרבה פחות רקטות והמעגלים מעט יותר רחוקים. ברגע שחוזרים לשגרה, אנשים נרגעים מהסטרס הראשוני ואז צפות הבעיות"
משרד הבריאות הקצה תקציב של כ-30 מיליון שקלים עבור מתן טיפול נפשי למבוטחים, אך מאחר שמדובר במבחני תמיכה, עולה חשש שחלק מהקופות לא יצליחו לעמוד בקריטריונים. בכל מקרה מדובר על תוספת זמנית בלבד. עד כה לא סוכמה המסגרת התקציבית של התוכנית הלאומית לבריאות הנפש.
מנכ"לית מכבי שירותי בריאות סיגל דדון-לוי: "האתגר המרכזי שעומד בפני מערכת הבריאות כולה בעת הזאת הוא תחום בריאות הנפש. אירועי המלחמה גורמים לנזק נפשי רב הכולל טראומה, חרדה ודיכאון, והיקף האוכלוסייה הנפגעת גדול ובדרגות שונות של פגיעה. המענה הנפשי שנדרש בטווח המידי ושיידרש בטווח הרחוק הוא בסדרי גודל שונים מאוד מהמוכר לנו. זה תחום אסטרטגי שלנו לשנה הקרובה, ומערכת הבריאות כולה מגויסת וממוקדת לטיפול מיטבי בנושא".
